גנץ עזב את תפקיד הרמטכ"ל אחרי מבצע קשה בעזה אותו הוביל, מבצע שהשאיר אצלו צלקת לא קטנה ולווה בביקורת קשה ובסכסוך מתוקשר ביום שאחרי עם השב"כ. עבור גנץ עזה יכולה להפוך לסגירת מעגל שכן בשנה וחצי של כהונה המשרד הביטחון לא ניתן לבנות על תוכניות לטווח ארוך אולם יש אפשרות לשלוף תוכניות מהמגירה שממתינות לדרג המדיני עבור רצועת עזה.
גנץ החל את היום במפגש עם ראשי רשויות מעוטף עזה בשדרות, ולאחר מכן קיבל סקירות באוגדת עזה. יחד עם אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה הוא סייר בגזרה ופגש לוחמים מגדוד 202 של הצנחנים הנמצאים בפעילות מבצעית. מבחינת גנץ אחד הנושאים הבוערים שמונחים על שולחנו ויש בהם סיכוי להתממש זו הנפיצות בזירה הדרומית. נכון שיהודה ושומרון יעסיקו את מערכת הביטחון התקופה הקרובה על רקע טכני. הסיפוח או יותר נכון השיח סביב הסיפוח וגם שהגזרה הצפונית דורשת תשומת לב רבה, עבור גנץ גזרת הדרום היא הפשוטה ביותר. הליך הרגיעה מצליח לשמור על יציבות למרות שבכל רגע הוא יכול להתערער ואם גנץ יצליח להניע את ההסדרה מול עזה, את אותו הליך שהחל בכהונת הממשלה שלפני ההליכה לבחירות בפעם הראשונה, יוכל גנץ לרשום לעצמו הצלחה לא קטנה בקדנציה יחסית קצרה כשר ביטחון.
The post שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה appeared first on מקור ראשון.
עליית מספר חולי הקורונה במערכת החינוך עוד לא מצביעה על התפרצות גל תחלואה מחודש בקורונה, אבל עשרות מקרי ההדבקה החדשים בהחלט דורשים זהירות רבה יותר במערכת החינוך הצפופה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון
– שלוש עצות חיוניות למבקשים להיות פוליטיקאים
– "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל"
על פי דיווחי משרד החינוך לפחות 15 עובדי הוראה חלו בשבועיים האחרונים בקורונה, בהם 11 מורים וגננות ו-4 סייעות. 19 תלמידים נדבקו בנגיף אף הם. לא ברור האם נדבקו האחד מהשני והאם בתי הספר שימשו כמדגרה וכמוקד להתפרצות. בשל אירועי התחלואה 509 מורים ותלמידים נדרשו להיכנס לבידוד בכמה מוסדות חינוך. בית הספר 'נבון' ברחובות שבו נדבקו מספר מורים ותלמידים נסגר וכך גם 8 גני ילדים ברחבי הארץ.
אז איפה הבעיה? כמו מהיום הראשון למגיפה- בהסברה. רבים בציבור לא מצליחים להחזיק ראש לנוכח הנחיות הבידוד והריחוק המשתנות והמורכבות ולא באמת יודעים כיצד יש לחבוש מסיכה בצורה הנכונה והזהירה ביותר ואחת לכמה יש להחליף אותה ועוד. אם מדברים על היערכות לעתיד- ההסברה הוא אחד מהתחומים הנדרשים ביותר לתיקון.
בכירים במערכת בריאות הציבור סבורים, כי הסיכויים שמורים ותלמידים יחלו ויידבקו בקורונה במוסדות הם נמוכים, כל עוד ישמרו על הנחיות הריחוק החברתי. הבעיה היא כי לא ניתן באמת לשמור עליהן. במערכת החינוך לומדים לעיתים גם 40 ילדים בכיתה צפופה ועם ביטול מתווה הקפסולות וכמעט כל המגבלות לא ניתן למנוע באמת הדבקה. בניגוד למדינות אחרות בעולם שהחזירו את מערכת החינוך לשגרה תחת מגבלות משמעותיות יותר כמו לימודים בקבוצות של 10 תלמידים, בדיקות חום תכופות ושמירת מרחק וחציצה בין תלמיד לתמיד- בישראל כל זה לא באמת אפשרי וחששם של הצוותים החינוכיים מוצדק.
מנגד יש לזכור, הסיכויים שבבתי הספר מסתובבים חולי קורונה לא ידועים הם נמוכים. ישראל שומרת בשבועות האחרונים על עקומה יציבה וחיובית של כ-20 חולים חדשים בממוצע ביום, ולרוב פחות מכך. אם נאסוף 50 איש מהרחוב לחדר אחד, הסיכוי שנאתר בקבוצה המדגמית חולה קורונה הוא כמעט אפסי. לכן גם בדיקות קורונה המוניות לא אמינות דיין בשל תופעת ה-'פולס פוליטיב' (דיווח שגוי על תוצאה חיובית) בקבוצות ללא סימפטומים, תופעה ששכיחה יותר מאשר דיווח על חולים מאומתים.
זו הייתה גם טענתו של פרופ' איתמר גרוטו, האפידמיולוג והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות בסוף השבוע האחרון בריאיון בגל"צ. גרוטו טען כי בקרב א-סימפטומטיים על כל בדיקה מאומתת וחיובית לקורונה עלולות להיות 20 בדיקות חיוביות אך לא נכונות. גם היום, בדיקות הPCR והמטושים עוד לא מספיק מדויקים כדי לקבוע תחלואה בקרב ציבור רחב ולא מאובחן לתסמיני קורונה מוכרים.
אז איך מתמודדים עם עולם של חוסר וודאות? פשוט נזהרים. בתחושה הציבורית נדמה כי הקורונה כבר הרחק מאחורינו. ברחובות ובמשרדים כבר שוכחים לעטות מסיכות ולא חוששים עוד להחליף לחיצות יד וחיבוקים. אך עם הזלזול בדרישות הריחוק מגיעה גם סכנה – אנחנו עלולים למצוא עצמנו בבידוד בן שבועיים וחלילה גם להידבק. מחלימי הקורונה אף הם לא יכולים לדעת בוודאות האם הם 'יצאו מהמשחק' ופיתחו חיסון עצמי.
המומחים חלוקים בשאלה מתי יגיע גל התחלואה הבא וראש הממשלה נתניהו אף הזהיר אמש (ג') כי גל התחלואה עלול להיות קטלני וקשה יותר משחווינו בחודשים האחרונים. במערכת הבריאות עוסקים כעת בתחקור ההתנהלות וקבלת ההחלטות עם תחילת משבר הקורונה ומגבשים דרכי פעולה להתמודדות עם חזרתה האפשרית לקראת הסתיו או החורף.
מאמצי העל למציאת חיסון או תרופה ברחבי העולם לא יגיעו ככל הנראה לכדי תוצאות בקרוב ועלינו להודות ולשמוח על השבועות הקרובים שזכינו לאפשרות לחזור בהם קצת לשגרה שנשכחה מלפני התפרצות המגיפה. יש כאלה שכבר מספרים כי הם מתגעגעים לימי הבידוד בבית לצד הילדים ורגעי הקסם שמצאו בהם. אל דאגה, אנחנו עוד עלולים לחזור לכך וגם למצוא עצמנו בסכנה לא קטנה. הכל תלוי בנו, כמעט.
The post האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה? appeared first on מקור ראשון.
אתמול סיימה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מרים לומפ סאגה בת שש שנים כשקבעה כי מלכה לייפר היא מתחזה וכשירה לעמוד לדין, "הרושם שנותר בי הוא שהמשיבה מעצימה את בעיותיה הנפשיות ובכך היא מתחזה למי שחולה במחלת נפש. על מסקנתי היא שהמשיבה מסוגלת לעמוד לדין ויש לחדש את הליכי ההסגרה בעניינה". סניגוריה של לייפר הודיעו בתום הדיון כי יערערו לעליון על ההחלטה וכי מלכה לייפר איננה כשירה לעמוד לדין כפי שקבעה השופטת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ליצמן, לייפר והמדרון החלקלק של משפחה וקהילה
– בעקבות הפרסום במקור ראשון: פנייה לליצמן להכיר באחיות מצרפת
– ציון דרך: האם כל משרדי הממשלה עלו לירושלים?
בתום לילה ארוך ומלא בסערת רגשות, שתיים מהמתלוננות, דסי וניקול, אחיות מאוסטרליה התפנו לדבר איתנו ולחלוק את רגשותיהם אחרי ההחלטה שהייתה צעד גדול לקראת הצדק לו הן מייחלות.
"אחרי לילה ארוך התראיינו היום לכלי התקשורת ולא הייתה לנו הזדמנות לשבת ולעבור על ההחלטה שפורסמה" מעידה דסי בשיחה מאוסטרליה, "ראינו בפייסבוק כמה אנשים ששיתפו את עיקרי ההחלטה, אנו אמנם לא מדברות עברית אבל קוראות ומבינות. אנחנו מלאות אדרנלין והחיוך לא יורד לנו מהפנים. אחרי כל כך הרבה שנים רצופות אכזבות ומאבק קשה, אנחנו סופסוף שמחות".
ניקול מאייר: "לראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין . העובדה הזו מפיחה בנו תקווה. אנו מקוות שהיא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי"
נדמה שתחושת ההקלה הזו ששוטפת אותן, משותפת להרבה מאד אנשים בישראל ובאוסטרליה.
"כששמענו על ההחלטה לא יכולנו לנשום, קשה להסביר במילים את התחושה של לעבור 67 דיונים בבית המשפט על הסיפור שלנו שרק רצינו לראות אותו נגמר. היינו בשוק, אבל בשוק חיובי" מוסיפה ניקול.
עורך הדין מתן עקיבא שייצג את עמדת המדינה התקשר לאחיות בווידאו מיד ביציאה מאולם המשפט.
דסי: "הוא היה מאד נרגש כשהתקשר לבשר לנו על ההחלטה. הוא עבד קשה מאד והיה נוסע שותף איתנו ברכבת ההרים הזו. הוא בטוח שההחלטה שהתקבלה טובה למרות הגשת הערעור"
ניקול: "אנחנו מודעות ומקבלות שהתהליך המשפטי כולל ערעור אבל העובדה שלראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין – מפיח בנו תקווה. אנו מקוות שהעליון יתמוך בהחלטה הזו ויאשר אותה ואין סיבה שהיא לא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי. לשמחתנו התגברנו על המכשול הגדול ביותר ואנו מקוות שהעליון יעמוד לצידנו"
לאחר שנים של מאבק תקשורתי, הן משתפות קצת מהתחושות שליוו אותן.
"היום אמרנו משהו שכולנו מסכימות עליו: המאבק הזה אולי הותיר בנו הרבה חבלות אבל הוא לא שבר אותנו" אומרת דסי בקול בוטח. "הייתה לנו תמיכה מכל עבר- מהאחים שלנו, מהקהילה היהודית והלא יהודית פה באוסטרליה וגם מהקהילה הלאומית בישראל ובעולם. התמיכה הזו עזרה לנו להגיע עד היום, אמנם יש לנו עוד דרך לעבור אבל זה צעד ענק קדימה".
דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר הן שלוש אחיות שנפגעו על ידי מלכה לייפר שהייתה מנהלת הסמינר החרדי בו למדו. לאחר שהוגשה התלונה הראשונה נגד לייפר ב-2008 נמלטה לייפר לישראל. היא נעצרה על מנת להסגירה לאוסטרליה ושוחררה בעילה שאינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW טענו שהיא מתחזה ותיעדו אותה מנהלת חיים רגילים, ראיות שהביאו למעצרה הנוסף בשנת 2018.
אלי הייתה הראשונה מבין האחיות לתת עדות במשטרה בשנת 2011 על מעשיה של לייפר לאחר שיצאה מהקהילה החסידית בה גדלו האחיות. דסי שהייתה באותה עת עדיין חלק מהקהילה החסידית מסרה גם היא את עדותה כמה חודשים אחרי אלי אבל מודה שזה לא היה לה קל: "הרגשתי שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות אבל בגלל שעדיין הייתי חלק מהקהילה הרגשתי שמתסכלים עליי כבוגדת". ניקול הגישה גם היא את עדותה כעבור מספר חודשים. ניקול היא היחידה שנשארה עדיין חלק מהקהילה החרדית.
דסי ארליך (משמאל):"המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות, יש הגנה אוטומטית קודם כל על התוקף"
"מסירת העדות במשטרה הייתה טראומטית בשבילי. לדבר עם שוטר לאחר שלא דיברתי על ההתעללות כלפיי עם אף אחד זו חוויה קשה" מעידה דסי, "אבל מיד אחר כך אמרו לנו שזה יהיה הליך פשוט. לא חשבנו שניאלץ לעבור תהליך קשה כל כך להביא להסגרתה. אחרי המעצר הראשון שלה והשחרור, הבנו שהיא הצליחה להערים על כולם כבר מהיום הראשון. היא שוחררה ושמענו דיווחים שהיא שוב מתעללת וזה גרם לנו לקחת את המאבק שלנו לזירה התקשורתית, גם זה דרש הרבה מאד אומץ".
ניקול מעידה, כי העובדה ששלושתן יצאו יחד למאבק כשלוש אחיות עזרה להן לעשות את הצעד הקשה הזה.
הקהילה בה גדלו מעדיפה עד היום שלייפר תרצה מעצר בישראל "הייתה לי היום שיחה עם מישהי מהקהילה שאמרה לי שהסיבה שהם מעדיפים שלייפר תישאר במעצר בישראל היא שלא יהיה חילול ה'" מספרת ניקול, "אנחנו רוצות להתעמת איתה בבית המשפט כאן באוסטרליה ולראות אותה עומדת בפני האישומים הקשים".
לעומתם, שאר חלקי הקהילה היהודית באוסטרליה כמו חב"ד והציונות הדתית כמו גם הקהילה בישראל, העניקו לאחיות תמיכה משמעותית לאורך כל המאבק שלהן.
האחיות מעידות שהמאבק שלהן לא היה אישי בלבד, "המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות" משתפת דסי. "השיח השתנה, ההגנה האוטומטית קודם כל התוקף- גם זה השתנה"
"כמה שיותר מדברים על כך שההתעללות היא תופעה קיימת המתעללים מפחדים יותר והשיח הזה מעורר גם קורבנות לעשות את הצעד האמיץ של להגיש תלונה או למסור עדות במשטרה" מוסיפה ניקול, "באחת מהביקורים שלי בישראל ב-2017 פגשה אותי בחורה שגם היא קורבן להתעללות מינית מצד המנהלת שלה והיא אמרה לי שהמאבק שלנו חיזק אותה להחליט שהיא לא תיתן לזה יותר להמשיך לקרות. זה לא רק המאבק הפרטי שלנו, עשינו זאת בשביל הסיפור הגדול יותר, בשביל הילדים שלי ולילדים בכל העולם".
יש איזשהו מסר שהייתן רוצות להעביר למדינת ישראל?
ניקול: "כשהתפרסמו החדשות אודות התערבותו של השר יעקב ליצמן למניעת הסגרתה של לייפר, התגובה שלי הייתה- יש לו הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפי ליצמן ומדינת ישראל שבסופו של דבר המערכת שלה פגעה בנו".
ניקול: "יש לליצמן הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפיו וכלפי המערכת"
דסי: "אנחנו שומעות כל הזמן על התרומות שנאספות עבור לייפר ברחוב החרדי בעולם, ואני לא מבינה איך אנשים מסתכלים לילדים שלהם בעיניים, אומרים להם שהם יעשו הכל כדי להגן עליהם ולעשות את העולם טוב יותר עבורם, אבל במקום זאת תומכים באישה הזאת".
ניקול: "יש לנו תקווה בבית המשפט העליון שהמהלכים להסגיר את לייפר לאוסטרליה יעשו בהקדם. It has been long enough”
"אנו מקוות שהמשחקים יבואו לסיומם, מלכה לייפר לא יכולה יותר לשחק ולהעמיד בפנים. היא הערימה עלינו ועל כל המערכת אבל לא עוד" מסכמת דסי.
ח"כ איילת שקד ליוותה את הנפגעות במאבקן בכהונתה כשרת המשפטים והותקפה על ידי יועץ התקשורת רונן צור שנשכר על ידי מקורבי לייפר להשחיר את שקד כדי למנוע ממנה לקדם את הסגרתה של לייפר. "במשך כמה שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה ובעיקר בין הקהילה היהודית באוסטרליה לבין ישראל. נפגשתי כמה פעמים עם דסי והקורבנות ואני חושבת שטוב יעשו גלגלי הצדק בישראל אם הם יעבדו מהר יותר. אני מקווה שהערעור לעליון יהיה מהיר. אין שום צורך לגרור זאת עוד חודשים רבים. מלכה לייפר צריכה להיות מוסגרת עוד השנה לאוסטרליה"
איילת שקד: "במשך שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה. אני מקווה שהליך הערעור לעליון יסתיים במהירות"
מארגון "מגן" המלווה את הנפגעות נמסר: "כבר מתחילת הדרך טענו שמלכה לייפר מתעתעת ברשויות ואנו שמחים שבית משפט קבע כי היא כשירה לעמוד לדין. לאחר אין ספור דיונים ומריחות שהשפיעו קשות על המתלוננות אנו מקווים שבית המשפט יקבע דיון מהיר בעניין ההסגרה ויביא סוף סוף לצדק ולמזור לנפגעות. בנוסף אנו מצפים שמדינת ישראל לא תגרור רגליים במקרים דומים, ותפעל להסגרה מידית של פדופילים מכל העולם שרואים בישראל כמדינת מקלט".
The post "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית" appeared first on מקור ראשון.
ב-28 בינואר נחשף בטקס חגיגי בבית הלבן "חזון השלום", שנוסח בידי אנשי ממשל טראמפ. לאחר למעלה משנתיים של ציפיות, השערות, חששות, וגם דחיות בשל הבחירות החוזרות ונשנות לכנסת, הוצגה התכנית בת 180 העמודים. היא נוסחה בידי צוות שכלל את אנשי הבית הלבן ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן. ההנחה היא כי ראש הממשלה נתניהו היה בסוד העניינים לאורך תקופה, אם כי הוא שב והכחיש במהלך התהליך כי יש בידו מידע על כך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית"
– האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה?
– שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה
השאיפה האמריקנית האולטימטיבית הייתה לספק פתרון שיסיים באופן סופי את העימות בין ישראל והפלסטינים, כך שלאף צד לא תהיינה תביעות נוספות לאחריו. המדינות יכירו זו בזו – ישראל בפלסטינית, והפלסטינים בישראל כמדינה יהודית. החזון מכיר בשאיפה הלגיטימית של הפלסטינים לממשל עצמי, ומנגד, בזיקה היהודית ההיסטורית לשטחי יהודה ושומרון, וכן בחשש הביטחוני הכבד של ישראל מפני מדינה פלסטינית. כל פתרון מציאותי, נכתב בו, יחייב את ישראל לפשרות טריטוריאליות משמעותיות.עם זאת, ארה"ב תכיר בריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון, ותגן על כך במוסדות בינלאומיים.
נתניהו נענה בינואר והסכים לקיים משא ומתן עם הפלסטינים על בסיס התכנית. הפלסטינים מסרבים בזעם ורואים בה עלבון. על פי העקרונות הכלולים בחזון – אף אדם, ישראלי או פלסטיני – לא יתבקש לעזוב את ביתו. מבחינת האמריקנים, הדבר נתפס כהטבה משמעותית עבור הישראלים, שכן כל תכנית אחרת הניחה כמובן מאליו פינוי מסיבי של מתיישבים מבתיהם. לישראל תיוותר אפשרות פיקוח בטחוני משמעותי על כל המרחב.
על שטחים מוסכמים תוחל ריבונות ישראלית, והם יהפכו להיות חלק רגיל ורציף ממדינת ישראל. כך למשל, יוסרו בהם כל חסמי הבנייה המכבידים כיום על בנייה ביו"ש. 97 אחוזים מקרב המתיישבים, לפי מתווה החזון, יישארו בשטח ישראלי רציף. שלושה אחוזים מבניהם – ב-19 יישובים – יישארו כמובלעות, שאליהן יוביל כביש בריבונות ישראלית.
לפלסטינים ניתנת ארכה של כארבע שנים להחליט האם ברצונם להצטרף לתהליך. בזמן המשא ומתן העתידי בין הצדדים, ישראל לא תבנה יישובים חדשים באזורים שלא מיועדים להיות תחת ריבונותה, לא תרחיב יישובים קיימים באותם אזורים ולא תקדם תכניות בנייה בהם. ישראל לא תרחיב את המובלעות הישראליות מעבר לשטחן (אבל תוכל לבנות בהן לגובה).
כדי להצטרף לתהליך – על הפלסטינים להפסיק את ההסתה כנגד ישראל, לשנות את תכני הלימוד העוינים לישראל, למשוך את התביעה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להפסיק תשלומי משכורות לפעילי טרור ובני משפחותיהם. כמו כן, הרשות הפלסטינית תידרש לאחריות ביטחונית על רצועת עזה. עם חתימה על הסכם, יושבו כל השבויים וגופות הנעדרים.
כפרי המשולש, יוכלו להיות מצורפים אל המדינה הפלסטינית העתידית. כמו כן, ניתן יהיה לתת לה שטחים בחולות חלוצה, כדי שאלו ישלימו את השטחים שהיא מאבדת לכאורה לטובת ישראל. לפלסטינים לא תהיה זכות שיבה אל האזורים הישראליים. בעיית הפליטים תסתיים. מחנות הפליטים יפורקו, אונר"א תפסיק לפעול. ישראל תוכל לסרב למעבר מי שמוכר כעוסק בטרור, ממדינות ערביות אל השטח הפלסטיני. גדר ההפרדה שהוקמה בירושלים, תשמש גבול. השכונות שממזרח לה, יהוו בירה פלסטינית.
לגבי הר הבית, יישמר הסטטוס-קוו, אך יותר חופש תפילה לכל הדתות. (מה שמהווה סתירה, כי ליהודים אסור כיום להתפלל בהר הבית. השגריר פרידמן השיב על כך כי השאיפה היא שבמהלך המו"מ יוחלט על חופש לכל הדתות).
התכנית כוללת עוד פרטים רבים, דוגמת הקצאת איזור נופש עבור הפלסטינים לחופי ים המלח. כבישי מעבר שיוקמו עבור הפלסטינים דרך בקעת הירדן אל מעברי הגבול עם ירדן, נתיב מעבר עבור הפלסטינים בין יו"ש לעזה. הפלסטינים יוכלו להשתמש בשלב ראשון באזורים מיוחדים שיוקצו להם בנמלי חיפה ואשדוד, ובהמשך לאחר חתימת ההסכם, יישקל להקים עבורם נמל ימי ונמל תעופה באי מול חופי עזה. לא מיותר לציין כי התכנית עצמה נמצאת באתר הבית הלבן, וכל דורש מוזמן להתעמק בה.
מבחינת ארה"ב מדובר בפתרון בעל השלכות אזוריות. על פי החזון, היא תעודד את מדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל. יהיה עליהן להפסיק לתמוך ביוזמות אנטי-ישראליות באו"ם וב-BDS. ארה"ב תרתום אותן לטובת קידום יוזמות כלכליות עבור הפלסטינים.
בשיחה עם כתבים ישראלים מייד לאחר אותו טקס בינואר, הביע נתניהו רצון מפורש להחיל ריבונות באופן מיידי. עם זאת, בחלוף כמה שעות וראיונות של ג'ארד קושנר לכלי תקשורת, התברר כי מבחינת האמריקנים, ריבונות שתזכה להסכמה אמריקנית, יכולה להיות מוחלת רק לאחר סיום עבודת הוועדה שהוקמה כדי לדייק את המפות.
מהצד הישראלי חברים בוועדה הזו יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. שרת ההתיישבות החדשה, ציפי חוטובלי, אמורה להצטרף אף היא. מהצד האמריקני, חברים בו שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט לייט', מנהל המשרד לעניין הישראלי-פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי.
אל התכנית שפורסמה בינואר, צורפה "מפה קונספטואלית". תפקיד הוועדה הוא לדייק בה את גבולות השטח שישראל מוכנה להקפיא בשלב ראשון. ואז, אם הפלסטינים יעמדו בכל התנאים, יצטרפו וינהלו משא ומתן מוצלח, תוקם עליו בסופו של דבר מדינה פלסטינית.
על פי ההסכמים הקואליציוניים שחתמה מפלגת הליכוד, ניתן יהיה להחיל ריבונות החל מה-1 ליולי. אנשי מועצת יש"ע אומרים בשבועות האחרונים כי לא נעשו כל שינויים במפה, והיא תואמת את מפת הקונספט. לעומתם, גורמים המקורבים לחברי הוועדה אמרו היום כי אין עדיין מפה מוסכמת וגם לא עקרונות לכזו. לדבריהם, "הועלו ונבחנו על ידי הצדדים הצעות שונות, אך טרם סוכם דבר".
בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר למקור ראשון לפני כשבועיים, כי ירצו לראות את ישראל והפלסטינים מנהלים משא ומתן לשלום מתמשך וכולל על בסיס החזון האמריקני. "אנו שמחים כי הנהגת ישראל הביעה את נכונותה לכך. אנו מקווים שההנהגה הפלסטינית תסכים גם כן. התקווה שלנו לא נותנת אפשרות וטו לפלסטינים", נמסר וכן הודגש: "לא ניתן לעצור את ההתקדמות בתהליך לאורך זמן, על ידי מי שחושש מבחירות קשות. אנו ממשיכים לעודד את הפלסטינים, שהוצעה להם הזדמנות אדירה לממש את שאיפותיהם, לשבת ולדבר. בינתיים, ההתייעצויות הצמודות שלנו עם ישראל בנושא זה נמשכות".
בשבועיים האחרונים, פתחו חלק מאנשי מועצת יש"ע בקמפיין נגד התכנית. החששות שלהם נוגעים הן למחיר שתשלם ההתיישבות כבר בתקופת ההקפאה המוסכמת, זו שנותנת לפלסטינים ארכה של ארבע שנים להחליט אם להצטרף, ויותר מכך, להסכמה העקרונית מצד ישראל להקמת מדינה פלסטינית, שכלולה בהצטרפות לתכנית. לדברי חלק מראשי הרשויות, המחיר של יצירת מובלעות וויתור על חלק מהכבישים בהם יכולים כיום לנסוע ישראלים, הוא מסוכן, מגביל מאוד ולא שווה את התמורה.אחרים טוענים כי זו מתנה שאסור לוותר עליה.
ואחרי הכול, יש לומר, שבבסיס הדברים, החלת ריבונות היא החלטה ישראלית. אם ישראל רוצה לאשר אחת ולתמיד את השייכות של האזורים ששחררה במלחמת ששת הימים, היא יכולה לעשות זאת, ולהתמודד עם המחיר הבינלאומי.
The post תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב appeared first on מקור ראשון.
משרד החינוך מתכוון להרחיב את לימודי החקלאות בישראל. ועדת מקצוע במשרד החינוך כתבה תכנים חדשניים ועדכניים במדעי החקלאות לתלמידי העל-יסודי, הלומדים לבגרות במקצוע זה בהיקף חמש יחידות לימוד.
התכנית כוללת פרקי לימוד חדשניים במגוון נושאים, ובהם: הנדסה גנטית, אקולוגיה וקיימות, הארכת 'חיי מדף' של פירות וירקות למניעת אובדן מזון, ושיטות גידול מתקדמות דוגמת גידול על מצע מנותק מהקרקע. בנוסף, התלמידים ילמדו על אתיקה ורווחת בעלי חיים, תזונה בריאה והיסטוריה של החקלאות בישראל מראשית הציונות, תוך הכרת תרומתה של מדינת ישראל כמובילה במחקר ובחדשנות חקלאית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– על חשבון הילדים: משרד החינוך נכנע לארגוני המורים
–"החזון הוא מהפכה בחקלאות": יישומון מגייס מתנדבים למשקים
– מים עד נפש: ענף החקלאות בסכנת התייבשות
כמו כן, ייעשה שימוש רב בטכנולוגיה מתקדמת. התלמידים יפעילו רחפנים שיסייעו להם במלאכת עבודת החקלאות. התלמידים יידרשו ללמוד על אפליקציות תכנות במחשב, רובוטים ומצלמות תרמיות המייעלים את תהליכי הייצור החקלאי ומאפשרים חסכון במים, בקרקע ובכוח אדם, והגדלת כמות ואיכות התוצרת החקלאית.
חלק מתכנים החדשים כבר מיושמים במספר בתי ספר בתכנית פיילוט מטעם משרד החינוך. בכפר הנוער 'מקווה ישראל' התלמידים פיתחו רובוט שמחקה את תהליך ההאבקה של דבורים בצמחים, ובחווה החקלאית בעין שמר התלמידים מגדלים אצות הנחשבות כ'מזון על', וכן פיתחו 'רובוט גנן' ששותל ומשקה. בכפר הנוער 'כנות' התלמידים הקימו במשק החקלאי מרכז מבקרים בשם "חוות החוויות" שאותו הם מנהלים, ובכפר הנוער "נווה הדסה" התלמידים הקימו מיזם לגידול ומכירת צמחים.
בישראל כ-15 אלף תלמידי תיכון שמתנסים בתחום החקלאות, כ-7,000 מתוכם (י'-י"ב) לומדים במסלול לבגרות במקצוע זה בהיקף 5 יחידות לימוד. בנוסף להם, עוד כ-50 אלף תלמידי בתי ספר יסודיים עושים צעדים ראשונים בתחום בחוות לחינוך חקלאי.
במשרד החינוך אומרים כי נגיף הקורונה הביא לצמצום המסחר בין מדינות, אך הוכיח את "החשיבות בחקלאות מקומית ועצמאית כחול-לבן, שיכולה לייצר בעצמה את הצרכים התזונתיים לאזרחים. למערכת החינוך תפקיד משמעותי בהכשרת הדור הבא של אנשי המחקר והפיתוח בתחום".
רועי בר אילן, מנהל כפר הנוער 'כדורי', אומר כי "התכנים החדשים מחברים את קדמת המדע והטכנולוגיה עם ערכי אהבת האדמה והעבודה ומחזק את חיבור התלמידים לארצנו. שאלות אמיתיות מעולם התעשייה הופכות את הלימודים והמחקרים לרלוונטיים עבור התלמידים ומעוררים בהם עניין וסקרנות. אנו מחנכים את כוכבי האגרוטק הבאים של ישראל".
The post מדעי הדשא: משרד החינוך ירחיב את לימודי החקלאות appeared first on מקור ראשון.