משרד הבריאות מעדכן הבוקר (יום ג') את ספירת החולים ממגפת הקורונה בישראל: 1,057 בני אדם נדבקו ב-24 שעות האחרונות, ובכך עולה מספר החולים הרשמי בישראל ל-31,186. אחוז החיוביים הנוכחי לנגיף הוא 4.6%.

בשבוע האחרון, ירושלים ממשיכה להוביל עם מספר החולים החדשים הגדול ביותר: 896. לאחריה תל אביב עם 493 ובני ברק עם 427.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1UQ1JZ-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מספר החולים הפעילים עומד כיום על 12,717. 358 חולים מאושפזים בבתי חולים, מתוכן 85 חולים קשה ו-35 מונשמים. 338 מתו מקורונה בישראל עד היום, על פי הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות.https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.22.48-750x244.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post הקורונה בישראל: 1,057 חולים נוספו ביממה האחרונה appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מחקר סרולוגי ראשון מסוגו שנערך בישראל עמד אתמול (יום ג') בראש סדר היום החדשותי. אולם נראה שהממצא העיקרי בו, לפיו כ-200 אלף ישראלים נדבקו בקורונה ומרביתם כלל לא פיתחו תסמיני מחלה, לא כל כך מסתדר עם המציאות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת

– הגניבות בצאלים הפכו כר פורה להשפלת צה"ל

– ראשי יש"ע נפגשו עם נתניהו: "מצפים לריבונות בלי פגיעה"

המדגם, שנערך על ידי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) בשיתוף פעולה עם המרכז הלאומי לבקרת מחלות, העלה כי שיעור החשיפה לנגיף עומד על 2.5 אחוז – גבוה יותר מזה שמשתקף כיום בשיעור הבדיקות החיוביות. המשמעות: כ-200 אלף ישראלים נדבקו בנגיף הקורונה מאז תחילת המגפה. החוקרים ציינו כי על פי הנתונים נראה שישראל רחוקה מאוד מלהנות מ"חסינות עדר". זאת, מאחר שכדי שתהיה חסינות כזאת שתאפשר לחיות לצד הקורונה בלי חשש לתחלואה ותמותה גדולה בגל השני, לפחות 50 אחוזים מהאוכלוסייה צריכים לפתח נוגדנים. על פי ממצאי הבדיקות הסרולוגיות, על מערכת הבריאות להיות מוכנה מבחינת ניהול המגפה ולא להיות מופתעת ממקבצי התפרצות כפי שאנו עדים להם בימים האחרונים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1SQ3U0-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ממצאי המחקר העלו לא מעט סימני שאלה ותהיות לגבי מהימנותם בשל מספר סיבות, בהן מספר הנבדקים הנמוך יחסית (כ-1,700 בני אדם) ובשל התוצאות שמעמידות את מצב אזרחי ישראל בבחינת נס. חוקרים ומדענים ששוחחנו איתם ציינו בפנינו מספר מהבעיות שעלו מממצאי המחקר. בדיקות סרולוגיות לבחינת מספר הנבדקים שבדמם נמצאים נוגדנים לקורונה נערכו במספר מדינות ברחבי העולם ובהן ניו יורק, ג'נבה, לונדון וספרד. מממצאי הבדיקות עלה כי אחוז התמותה מקורונה עומד על כ-1 אחוז ואילו על פי תוצאות המדגם, בהתחשב בתמותה בישראל שעומדת נכון להבוקר על 290 בני אדם, הרי שאחוז התמותה בישראל עומד על כ-0.15 אחוז. המשמעות היא שאו שבכל העולם טעו בבדיקות הסרולוגיות, או שבישראל טעו בפענוח הבדיקות הסרולוגיות, או אולי בכלל בישראל עדים לנס בלתי-מוסבר שמביא לאחוזי תמותה נמוכה מקורונה בהשוואה לכל העולם. לא מדובר בממצאים בלתי-אפשריים, אך הם מאוד לא סבירים.

בנוסף, אם אנחנו יודעים שבישראל חלו כ-200 אלף בני אדם וידענו לזהות על פי בדיקות הקורונה רק כ-17 אלף חולים עם סימפטומים – המשמעות היא שרק כעשרה אחוזים מהנדבקים בישראל אותרו. בניו יורק לשם השוואה זיהו אחוז חולים גדול יותר. האפשרות הזו לא סבירה מאחר שבישראל ביצעו מספר בדיקות קורונה רב יותר מאשר בניו יורק והשכילו לעצור את המגיפה בשלבים מוקדמים יותר, לפני גל התחלואה הענק שהיינו עדים לו בתפוח הגדול. לא סביר שלמרות הבדיקות הנרחבות הצליחו לפספס בישראל כל כך הרבה חולים, וזה לא מסתדר עם עדויות אחרות בעולם.

אז האם מדובר בטעות? לא ניתן לדעת. פרטיו של הדו"ח שהוגש למל"ל לא נחשפו מלבד המסקנות הסופיות שלו ואלו, כאמור, "לא עושות שכל". אז יכול להיות שבישראל קרה נס עצום שאי אפשר להשוות אותו לשום מדינה בעולם אבל גם יכול להיות שיש שגיאה בקיט הבדיקות הסרולוגיות, או בסטטיסטיקות ואינספור הטיות שיכולות להביא למציאות הזאת. כעת צריכה להיות דרישה מהמל"ל שיחשפו את הדו"ח המפורט ויאפשרו לציבור לבחון בעצמו ולהבין את הממצאים מהסקר הסרולוגי.

מה כן אפשר ללמוד מהסקר ומהממצאים הלא ברורים שנחשפנו אליהם? שהדבקת עדר פשוט לא עובדת ולא תיתכן. בימים אלו, פוסט קורונה ופרה-קורונה חלק ב' עולות הקריאות לאפשר לצעירים להידבק בהמוניהם ולכלוא אוכלוסיות בסיכון בריאותי ומבוגרים בסדר למשך חודש. ברור יותר מכל כעת כי זה פשוט לא יעבוד. אין ערובה להתחסנות עדר, ללא התערבות חיסונית יזומה ואין דבר שיבטיח שכשישחררו את הסגר הכפוי על המבוגרים, הם לא יידבקו ומיד יעמדו בסיכון חיים. מן המחקרים שנערכים בעולם בקרב מחלימי הקורונה והנוגדנים שפיתח גופם לנגיף עוד לא עולה תמונה ברורה באשר לחיסון העצמי שהעמידו המחלימים והאם בסיבוב הבא, בחורף 2021 לא תפגוש אותם הקורונה שוב. היא כבר לא חייבת להיות סלחנית.

The post נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי appeared first on מקור ראשון.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה היום (ה') לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בבקשה כי בית המשפט יפרסם לציבור הרחב את רשימת המניעויות של כלל שופטי בית המשפט העליון.

המכתב נשלח בעקבות תחקיר של תאגיד השידור הציבורי "כאן" שחשף כי חלק משופטי בית המשפט העליון ישבו בדין של צדדים אשר השופטים היו מנועים מלדון בעניינם על פי רשימת המניעויות שלהם עצמם. תחקיר זה מתווסף לתחקירים רבים שפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד, כולל תחקיר על ניגוד העניינים של הנשיאה חיות עצמה רק לפני כמה שבועות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

–  בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

– "אדולף, אתה חי?": קמפיין חדש מבקש להיאבק בהסתה נגד חרדים

– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת

בחשיפת "כאן" התגלה למשל כי השופטת ענת ברון דנה בערעור על סכום פיצוי נמוך שנפסק לטובת עו"ד חי פלייסיג בתביעתו מול עיריית נתניה. זאת, כאשר השופטת ברון מנועה מלשבת בדין כשעיריית נתניה היא אחד מהצדדים. מקרה נוסף הוא של השופט ניל הנדל, אשר מנוע מלשבת בדין שאחד מהצדדים בו הוא בית החולים "סורוקה". למרות זאת, ישב השופט הנדל בתביעת רשלנות רפואית כלפי בית החולים. מקרים דומים נחשפו גם לגבי שופטים נוספים: השופטת דפנה ברק-ארז ישבה בדין שהופיע בו לפניה עו"ד שהיא הנחתה בעבודת הדוקטורט שלו, השופט מזוז ישב בעתירה שנגעה לפרקליטה רות דוד שעבדה תחתיו, השופט עמית ישב בדין שבו אחד הצדדים היה הבנק הבינלאומי המופיע ברשימת המניעויות שלו, ומול השופט עוזי פוגלמן הופיעה עו"ד ששימשה העוזרת המשפטית שלו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201816_27_35-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אין צורך להאריך בפגיעה של חשיפות אלו באמון הציבור במערכת המשפט", כתב ח"כ סמוטריץ', "הפרסומים מעלים חשש כבד לעיוות דין שנגרם חלילה".

על פי סמוטריץ', לא ייתכן שעל שופטים יחולו כללים אחרים מאלה המושתים על נבחרי ציבור. כך למשל, כל שר ממלא בכניסתו לתפקיד שאלון נרחב, ובהתאם לו חותם על הסדרי ניגוד עניינים המונעים ממנו לעסוק בכל מיני עניינים במשרדו.

הסדר דומה נעשה גם בבית המשפט: השופטים מעבירים להנהלת בית המשפט רשימת מניעויות שבמסגרתה הם מתחייבים להימנע מלדון בתיקים הכוללים מי מרשימה זו. אלא שעל פי מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אין שום חובה בדין לערוך רשימה שכזו. "אותם כללים שחלים על נבחרי ציבור, צריכים להיות חלים גם על שופטים", מתעקש סמוטריץ'.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201815_53_46-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

פרסום רשימת המניעויות נעשה לרוב לא מיוזמתו של בית המשפט, אלא במענה לבקשות חופש המידע. כך למשל, בקשה שהוגשה בדצמבר 2019 הביאה לפרסום רשימה שמעודכנת לנובמבר 2019. על פי הערת בית המשפט ברשימה שפורסמה, היא מתעדכנת מעת לעת. רשימה עדכנית לשנת 2020 טרם פורסמה. השופט היחיד אגב, שאין לגביו מניעויות, לא מצד עורכי הדין ולא מצד בעלי הדין, הוא נועם סולברג.

התומכים בפרסום הרשימה לציבור הרחב באתר בית המשפט העליון טוענים כי התועלת בכך היא כפולה: ראשית, תתקיים הרתעה שתגרום להקפדה יתרה בקרב השופטים לא לשבת בדין של צדדים אשר בענייניהם הם מנועים מלשבת; ושנית, המהלך יחזק את תחושתם של בעלי הדין כי מתנהל בעניינם משפט צדק.

במענה לשאילתה שהגיש אתמול סמוטריץ' לשר המשפטים אבי ניסנקורן, השיב השר במליאת הכנסת כי ישקול את פרסום הרשימה. "אין ספק שכל מערכת, כמו גם המערכת המשפטית, יש בה טעויות. טעויות כאלה צריך ללמוד מהן, ואפעל כמיטב יכולתי  שהן לא יישנו".

The post "חשש לעיוות דין": סמוטריץ' ביקש מהנשיאה חיות לפרסם את רשימת המניעויות של השופטים appeared first on מקור ראשון.

פאנל מומחים בנושא מערכת החינוך העתידית בהנחיית בתאל קולמן

המשתתפים:

יוסי קליין, מנהל טכנולוגיות ראשי במכללה ירושלים

ד"ר ליאת בן-דוד, מנכ"לית מכון דוידסון

הרב ד"ר בני פרל, ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן בתל-אביב

דניאל וייל, מיוזמי פרויקט 'מדוע – קוראים לזה חינוך'. שותף בחברת estaban soludions העוסקת בהתאמת מוסדות חינוך למאה ה-21

שני בר, תלמידה במסגרת פרויקט 'מדוע קוראים לזה חינוך'

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– על חשבון הילדים: משרד החינוך נכנע לארגוני המורים

– למידה מקרוב: שר החינוך מסכם את שבוע החזרה ללימודים

– משבר הקורונה חשף: מערכת החינוך היא בורג בכלכלה

The post צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור? appeared first on מקור ראשון.