פאנל מומחים בנושא מערכת החינוך העתידית בהנחיית בתאל קולמן

המשתתפים:

יוסי קליין, מנהל טכנולוגיות ראשי במכללה ירושלים

ד"ר ליאת בן-דוד, מנכ"לית מכון דוידסון

הרב ד"ר בני פרל, ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן בתל-אביב

דניאל וייל, מיוזמי פרויקט 'מדוע – קוראים לזה חינוך'. שותף בחברת estaban soludions העוסקת בהתאמת מוסדות חינוך למאה ה-21

שני בר, תלמידה במסגרת פרויקט 'מדוע קוראים לזה חינוך'

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– על חשבון הילדים: משרד החינוך נכנע לארגוני המורים

– למידה מקרוב: שר החינוך מסכם את שבוע החזרה ללימודים

– משבר הקורונה חשף: מערכת החינוך היא בורג בכלכלה

The post צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור? appeared first on מקור ראשון.

עליית מספר חולי הקורונה במערכת החינוך עוד לא מצביעה על התפרצות גל תחלואה מחודש בקורונה, אבל עשרות מקרי ההדבקה החדשים בהחלט דורשים זהירות רבה יותר במערכת החינוך הצפופה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון

– שלוש עצות חיוניות למבקשים להיות פוליטיקאים

– "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל"

על פי דיווחי משרד החינוך לפחות 15 עובדי הוראה חלו בשבועיים האחרונים בקורונה, בהם 11 מורים וגננות ו-4 סייעות. 19 תלמידים נדבקו בנגיף אף הם. לא ברור האם נדבקו האחד מהשני והאם בתי הספר שימשו כמדגרה וכמוקד להתפרצות. בשל אירועי התחלואה 509 מורים ותלמידים נדרשו להיכנס לבידוד בכמה מוסדות חינוך. בית הספר 'נבון' ברחובות שבו נדבקו מספר מורים ותלמידים נסגר וכך גם 8 גני ילדים ברחבי הארץ.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1QY7Y5-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז איפה הבעיה? כמו מהיום הראשון למגיפה- בהסברה. רבים בציבור לא מצליחים להחזיק ראש לנוכח הנחיות הבידוד והריחוק המשתנות והמורכבות ולא באמת יודעים כיצד יש לחבוש מסיכה בצורה הנכונה והזהירה ביותר ואחת לכמה יש להחליף אותה ועוד. אם מדברים על היערכות לעתיד- ההסברה הוא אחד מהתחומים הנדרשים ביותר לתיקון.

בכירים במערכת בריאות הציבור סבורים, כי הסיכויים שמורים ותלמידים יחלו ויידבקו בקורונה במוסדות הם נמוכים, כל עוד ישמרו על הנחיות הריחוק החברתי. הבעיה היא כי לא ניתן באמת לשמור עליהן. במערכת החינוך לומדים לעיתים גם 40 ילדים בכיתה צפופה ועם ביטול מתווה הקפסולות וכמעט כל המגבלות לא ניתן למנוע באמת הדבקה. בניגוד למדינות אחרות בעולם שהחזירו את מערכת החינוך לשגרה תחת מגבלות משמעותיות יותר כמו לימודים בקבוצות של 10 תלמידים, בדיקות חום תכופות ושמירת מרחק וחציצה בין תלמיד לתמיד- בישראל כל זה לא באמת אפשרי וחששם של הצוותים החינוכיים מוצדק.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QY7XP-750x526.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מנגד יש לזכור, הסיכויים שבבתי הספר מסתובבים חולי קורונה לא ידועים הם נמוכים. ישראל שומרת בשבועות האחרונים על עקומה יציבה וחיובית של כ-20 חולים חדשים בממוצע ביום, ולרוב פחות מכך. אם נאסוף 50 איש מהרחוב לחדר אחד, הסיכוי שנאתר בקבוצה המדגמית חולה קורונה הוא כמעט אפסי. לכן גם בדיקות קורונה המוניות לא אמינות דיין בשל תופעת ה-'פולס פוליטיב' (דיווח שגוי על תוצאה חיובית) בקבוצות ללא סימפטומים, תופעה ששכיחה יותר מאשר דיווח על חולים מאומתים.

זו הייתה גם טענתו של פרופ' איתמר גרוטו, האפידמיולוג והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות בסוף השבוע האחרון בריאיון בגל"צ. גרוטו טען כי בקרב א-סימפטומטיים על כל בדיקה מאומתת וחיובית לקורונה עלולות להיות 20 בדיקות חיוביות אך לא נכונות. גם היום, בדיקות הPCR והמטושים עוד לא מספיק מדויקים כדי לקבוע תחלואה בקרב ציבור רחב ולא מאובחן לתסמיני קורונה מוכרים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_19_26-9-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז איך מתמודדים עם עולם של חוסר וודאות? פשוט נזהרים. בתחושה הציבורית נדמה כי הקורונה כבר הרחק מאחורינו. ברחובות ובמשרדים כבר שוכחים לעטות מסיכות ולא חוששים עוד להחליף לחיצות יד וחיבוקים. אך עם הזלזול בדרישות הריחוק מגיעה גם סכנה – אנחנו עלולים למצוא עצמנו בבידוד בן שבועיים וחלילה גם להידבק. מחלימי הקורונה אף הם לא יכולים לדעת בוודאות האם הם 'יצאו מהמשחק' ופיתחו חיסון עצמי.

המומחים חלוקים בשאלה מתי יגיע גל התחלואה הבא וראש הממשלה נתניהו אף הזהיר אמש (ג') כי גל התחלואה עלול להיות קטלני וקשה יותר משחווינו בחודשים האחרונים. במערכת הבריאות עוסקים כעת בתחקור ההתנהלות וקבלת ההחלטות עם תחילת משבר הקורונה ומגבשים דרכי פעולה להתמודדות עם חזרתה האפשרית לקראת הסתיו או החורף.

מאמצי העל למציאת חיסון או תרופה ברחבי העולם לא יגיעו ככל הנראה לכדי תוצאות בקרוב ועלינו להודות ולשמוח על השבועות הקרובים שזכינו לאפשרות לחזור בהם קצת לשגרה שנשכחה מלפני התפרצות המגיפה. יש כאלה שכבר מספרים כי הם מתגעגעים לימי הבידוד בבית לצד הילדים ורגעי הקסם שמצאו בהם. אל דאגה, אנחנו עוד עלולים לחזור לכך וגם למצוא עצמנו בסכנה לא קטנה. הכל תלוי בנו, כמעט.

The post האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה? appeared first on מקור ראשון.

בג"ץ דן היום פעם נוספת בעתירות בעניין תוכנית המועצה להשכלה גבוהה לשילוב חרדים באקדמיה. מדובר למעשה בארבע עתירות נגד המל"ג, שהוגשו עוד ב-2016 ומבקשות לבטל את התוכנית או להסיר ממנה מגבלות שמונעות מאוכלוסיות מסויימות להיכלל בה. בפתח הדיון שנערך היום בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיאה חנן מלצר, הודיעו השופטים מלצר והשופט פוגלמן למשיבים מטעם הממשלה, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, כי ניהול התיק מוגבל לעוד 30 יום ול-15 ימים נוספים שינתנו לצדדים להגיב, "ובזה נגמר העניין. התיק הזה כבר בשל לסיום" אמר השופט מלצר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בין הקורונה לחוסר התיאום הביטחוני, הרש"פ מאבדת שליטה

– חוזרים הביתה: מנהיגי ימינה מחזרים אחרי הציבור הדתי

– תגבור מערכת הבריאות: צעד חיוני, אם ייושם כראוי

בדיון טענה עו"ד שמואלי כי הממשלה רואה יעד חשוב בשילוב המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה וכן בשילובם בתעסוקה. הטענה שהעלו הצדדים והזכירו השופטים הייתה של פעולה מחוסר סמכות של המל"ג. במהלך הדיון נידונה השאלה האם המל"ג היא רשות מנהלית הפועלת מתוקף חוק המל"ג או שמא מתוקף סעיף 4ב לחוק זכויות הסטודנט משנת 2007. החוק קובע כי "לא יראו הפליה…. בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, של מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0921202457001-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 921202457001-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 2048px) 100vw, 2048px" />

עו"ד שמואלי טענה שהמל"ג הוא הרגולטור של ההשכלה הגבוהה, ומתוקף כך מופקדת על המדיניות שלה ולכן המל"ג למעשה פועלת בסמכות בהיותה הרגולטור שמביא לידי ביטוי את סעיף 4ב' לחוק זכויות הסטודנט, ומכאן סמכותו לפעול בהפרדה מגדרית. מטרת התכנית לדבריה, היא קידום האכולוסייה ברובה, אך גם מטעמי דת.

בדיון חודדו הבעיות המרכזיות על ידי השופטים והצדדים. הראשונה היא בעיית ההגדרה מיהו חרדי. בעוד המל"ג טוען כי חרדי הוא מי שלמד במוסד על יסודי חרדי ואינו בעל תעודת בגרות, הוא מונע מחלקים נרחבים באוכלוסייה, לאו דווקא חרדים, להתקבל לתכניות המתקיימות בהפרדה. בין אם מדובר בחרדים נושאי תעודת בגרות, חוזרים בתשובה, או בוגרי החמ"ד. אותם מועמדים  יכולים להתקבל לתכניות בהפרדה רק תחת ההגדרה של "חריגים" שמוגבלת ל15% מהמתקבלים לתכנית.

בעיה נוספת שהועלתה שוב ושוב על ידי השופט פוגלמן היא בעיית חוסר שיוויון ההזדמנויות בחוק. בעוד מרצים גברים יכולים ללמד בכיתות הנשים, ישנן אפס מרצות שמלמדות בכיתות של גברים. בנוסף, כפי שטוענת אחת העותרות, המרחב הציבורי בקמפוסים מופרדים גם הוא מופרד. על בעיה זו ניסתה להתגבר המשיבה מטעם הממשלה, עו"ד שמואלי בציינה שישנם מספרים דומים של מרצים ומרצות בתכנית, יותר מאשר בלימודים באכולוסייה הכללית, וכן ש70- אחוז מ-12 אלף הסטודנטים החרדים הן נשים.

בנוגע לשאלת מיהו חרדי, טען עו"ד אריאל ארליך מטעם פורום קהלת, שהוא אחד העותרים, כי אסור למל"ג לומר למוסד שיוזם מסלול עם הפרדה את מי הוא יכול לקבל לתכנית ואת מי לא. מלצר דחה את הטענה, ואמר כי אם המל"ג שלמעשה אישר את התכניות הללו ועשה זאת מכוח סעיף 4ב לחוק, קבע את הגדרות לאותה תכנית, ברגע שאומרים שלמל"ג אין סמכות להכריע מי יתקבל לתכנית לכאורה כל הקרקע מתחת לאפשרות החוקית של המל"ג לאפשר את התכנית נשמטת.

למרות שאלות השופטים וטענות בא כוחה של ד"ר תירוש, העותרת הראשונה, כי לנשים לא ניתנת למעשה בחירה או שניתנת בחירה מצומצמת מאד לגבי המסלול האקדמאי שלהן, המציאות לדבריו של ארליך היא שהמסלולים הללו בסופו של דבר מקדמים נשים ולא פוגעים בהן כפי שמנסים להציג.

העתירות נגד התוכנית הוגשו כאמור ב-2016 ע"י ארבעה גופים שונים. העתירה הראשונה היא של ד"ר יופי תירוש , מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר ואקדמאים נוספים שעתרו נגד המל"ג ונגד המוסדות בהם מופעלות התכניות לשילוב חרדים בקמפוסים השונים במסגרת מח"ר. העותרים טוענים כי התכניות מבצעות למעשה הפרדה מגדרית ומביאות לאפליה וחוסר שיוויון הזדמנויות בין גברים לנשים. בעתירתה מבקשת תירוש לבטל את ההפרדה בתכנית לחלוטין.

עתירות אחרות מבקשות למעשה להסיר את המגבלות של התוכנית: עתירה אחת היא של כמה סטודנטיות חרדיות מחב"ד, צאנז וכן בוגרות סמינר בית שולמית בירושלים, שעתרו נגד הגדרת המל"ג למיהו חרדי לצורך קבלה לתכנית. עותרות אלו, כולן בעלות תעודת בגרות, ועל כן אינן נכללות בהגדרת המועצה להשכלה גבוהה. על פי המל"ג, חרדי הוא מי שמוסד הלימודים העל יסודי שלו אינו תחת פיקוח משרד החינוך או פיקוח אחר, ומשמע מכך שאין לו תעודת בגרות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_09-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עתירה נוספת היא של פורום קהלת, שהגיש את העתירה בשם קבוצה של סטודנטיות וסטודנטים חרדים ודתיים אחרים, שהחלטת המל"ג מונעת מהם להירשם למסלולים אקדמיים בהפרדה משום שאינם נכללים תחת ההגדרה "חרדים". העתירה הנוספת היא של ראש ועד המוסדות הלא מתוקצבים שהצטרפו לעתירה

לאחר הדיון מסרו בפורום קהלת כי "על המל"ג להתמקד בתפקידו לפי חוק – לפקח על הרמה האקדמית של המוסדות והתארים. מסלולים בהפרדה אינם מהווים אפליה וכלשון בית המשפט – לטעון כי כל הפרדה היא אפליה היא גישה קיצונית. המחוקק בישראל קבע במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי הפרדה מטעמי דת לא תחשב הפליה בהשכלה גבוהה. המגבלות שקבע המל"ג נובעות מתפיסה פטרנליסטית המבקשת לחנך את הציבור ולקבוע עבורו מהם אורחות החיים הנכונים".

The post מתקרבים להכרעה: האם תוכנית המל"ג לשילוב חרדים תיפסל? appeared first on מקור ראשון.

תוכנית הבישול "MKR" מגיעה לפריים טיים הישראלי עם סכין בין השיניים. אחרי שהלהיט האחרון של קשת "חתונה ממבט ראשון" פינה סוף־סוף את השטח, היא תופסת את מקומו בזירה מול "הישרדות" של רשת 13 בהתמודדות על ליבו של הצופה הישראלי חובב הריאליטי, ונכנסת בכל הכוח עם חמישה (!) ימי שידור בשבוע.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ועדת הכספים: הקלה במע"מ לארגונים אנטי ישראליים

– עלייתו ונפילתו של תאגיד השידור

– מ־ 800 נוסעים לאפס: מסלול ההתרסקות של הסופר־ג'מבו

זו העונה השנייה של MKR בגרסתה הישראלית (המקור אוסטרלי, ומכאן השם My Kitchen Rules – המטבח שלי שולט, בתרגום חופשי), ומלבד מתיחת הפנים של השופטת רותי ברודו – עליה היא מצהירה בגילוי לב אמיץ ומפתיע מיד בתחילת התוכנית – לא ניכרים שינויים בפורמט. השופט הנוסף לצידה של המסעדנית ברודו הוא השף חיים כהן, ויחד הם מהווים את אחת ההחמצות של התוכנית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ds/2020/06/12-750x420.png 750w" sizes="(max-width: 792px) 100vw, 792px" />

ברודו אינה אישה של מילים. היא ממעטת בסופרלטיבים שנדרשים כל כך לצופה שאינו יכול לטעום או להריח את המנות, ונעה הלוך ושוב בין המילים "מדהים" ל"לא טעים". ואילו כהן, שכיכב על המסך בשמונה עונות של הלהיט "מאסטר שף", הוא דמות טלוויזיונית שחוקה. נכון, הוא מביא איתו ידע רב ואת החן המוכר שלו, אבל קשה להימנע מהמחשבה ששתי דמויות רעננות יותר היו מקפיצות את התוכנית ברמה אחת לפחות.

היא אמנם מוגדרת כתוכנית בישול, אבל MKR, בדומה ל"בואו לאכול איתי" המצוינת של כאן 11, היא בעיקר תוכנית על אנשים, או נכון יותר – טיפוסים, והליהוק הוא הכוח שלה. מעבר לכישורי הבישול הגבוהים שנדרשים מהמתמודדים (הגשת שלושים מנות מושקעות תוך שלוש שעות), הם צריכים להיות גם ורבליים, ססגוניים ועוקצניים. אחרי צפייה בשתי תוכניות, נדמה שהמטרה הזו הושגה.

ואיך אפשר בלי השד העדתי, שממהר לצאת מכל בקבוק במטבח הישראלי. די בהתחלה כבר ידענו על מוצאם של כל אחד מהזוגות, שהקפידו להתנהג בהתאם לסטריאוטיפ: הרוסים הנוקשים, הטוניסאיות שלא רגילות בטעמים אסיאתיים והמרוקאי שאמא שלו לא הרשתה לו להרים מזלג, ולכן מצהיר שלעולם לא ישטוף כלים.

נקודת חוזק נוספת של MKR היא ההפקה המוקפדת. בפרק הראשון הקימו בני הזוג החמודים להפליא דניאל ונדב את המסעדה הביתית שלהם במעין מאהל מאולתר, סמוך לחוות האנטילופות בערבה. התוצאה – בעיקר כאשר ירד הלילה ונדלקו הפנסים – הייתה עוצרת נשימה ביופייה. פיצוי ויזואלי הולם לצופים שלא יכולים להריח או לטעום את המאכלים התאילנדיים החריפים שהגישו בני הזוג.

בשולי הדברים, משעשעת מאוד הייתה הסצנה שבה השניים מתכוננים לערב הגדול ומזמינים את המצרכים לסעודה באתר שופרסל אונליין. אם לדירה שלי בגבעתיים מגיעים משלוחים חסרים, מעניין מה הייתה איכות המשלוח שהגיע לנקודה שוממת באמצע המדבר.

MKR המטבח המנצח מוצ"ש–רביעי, 21:30, קשת 12

The post "MKR" המטבח המנצח: הפקה מושקעת אבל שופטים מעייפים appeared first on מקור ראשון.

קטאר מזוהה בישראל כמי שמשגרת תמיכה כלכלית לרצועת עזה המסייעת לשימור שלטון חמאס, המזוהה עם האחים המוסלמים, ברצועת עזה. בזירת עימות אחרת, הכסף הקטארי משמש למימון לחימה ותמיכה של נציג אחר של האחים המוסלמים, פאאז סאראג' בלוב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– יהדות ארה"ב והריבונות: קמפיין קולני או התנגדות שקטה

– הפסקת אש בתימן: חוף מבטחים או מלכודת מסוכנת?

– עצרת ביריחו נגד הריבונות: תמיכה בינלאומית, התנגדות מבית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, השואף לעמוד בראש ציר האחים המוסלמים, נכנס ללחימה בלוב בצורה אינטנסיבית. בתקשורת הערבית דווח כי קיים שיחת טלפון עם האמיר הקטארי, תמים בן חמד אלת'אני, כדי לדון בבעיות אזוריות ובינלאומיות ובראשן הנושא הלובי. על פי הדיווח ארדואן ביקש מהאמיר הקטארי כסף כדי לתמוך בפעילות הצבאית של טורקיה בלוב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1SO05S-750x515.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בסיס השיחה בין השניים היה הנושא הפיננסי בלבד", אמר דיפלומט טורקי לשעבר. "ארדואן ביקש מקטאר להעביר כספים כדי לשמר את ההישגים והפעילות הצבאית הטורקית בלוב ובסוריה".

עוד הוסיף הדיפלומט הטורקי ואמר כי הכסף הקטארי חיוני למימון המלחמות במיוחד שטורקיה נתונה במשבר כלכלי. "טורקיה לא יכולה לשאת בנטל הכלכלי בעקבות מספר משברים פיננסים רצופים במדינה. התיירות, מקור הכנסה משמעותי, ירדה, ובימים האחרונים  חוותה הלירה הטורקית ירידה של למעלה מאחוז אל מול הדולר והגיעה לרמה נמוכה ביותר מזה כחודש".

על פי הדיווח, קטאר מזרימה באופן קבוע כסף לטורקיה באמצעות פיקדונות והשקעות. על פי נתוני הממשלה הקטארית בשנת 2018 למשל, ההשקעות והפיקדונות הקטארים בטורקיה הסתכמו בכ-15 מיליארד דולר, עם הערכות שמדובר בסכום גבוה אף יותר.

השיחה בין ארדואן לאמיר קטאר, התקיימה, כך על פי הדיווחים, מיד לאחר הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לפיה מצרים לא תהסס להגן על גבולותיה עם לוב ואף תפעיל את צבאה בעת הצורך. מצרים נמנית על המחנה התומך בגנרל ח'ליפה חפתר (יריבו של פאאז סאראג', א"ג) כמו גם סעודיה ומדינות המפרץ, המנהלות חרם על קטאר ומסתייגות מהפעילות הטורקית בסוריה ובלוב.

החרם של מדינות המפרץ בהובלת סעודיה גרמה להידוק הקשרים בין קטאר לטורקיה ולקיום ברית אסטרטגית בין המדינות. עם זאת מציינים רבים בקטאר שהיחסים רחוקים מלהיות שוויוניים. ארדואן מנצל את הכסף הקטארי לקידום גחמותיו: שאיפתו להפוך למנהיג האחים המוסלמים במזרח התיכון ולשחזור ימי גדולתה של האימפריה העות'מנית.

The post לא רק בעזה: קטאר מממנת את ארדואן appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.37.18-750x170.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אני נושא עימי: חברים, אחים וילדים שכולים שרים ומספרים

יום שלישי, ד' באייר, 28.4

11:00 – אביגדור גביש עם שירים לזכר הוריו, אחיו וסבו ועל החיים החדשים בצל השכול

12:00 – המוזיקאי יאיר לוי שר ומספר על השירות בשייטת ועל החברים שאיבד

13:00 – מתי עראמה עם שירים בעקבות אביו הרב יצחק עראמה, שנרצח בגוש קטיף

14:00 – הדס רוזנפלד אלקיים מספרת על אחיה יצחקי ומלאכי ז"ל

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 15.00.41-1-1-360x180.jpeg 360w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 15.00.41-1-1-750x375.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה במקור ראשון appeared first on מקור ראשון.