ניסוי בלב ים תמיד מושך תשומת לב בעולם ובמיוחד כשמדובר בניסוי של אחת התעשיות המרתקות בעולם, התעשייה האווירית. מדובר בניסוי ירי כפול, מבצעי ומוצלח במערכת הנשק LORA – מערכת שיכולה לשגר טיל תקיפה בליסטי מדויק מלב ים וגם מהיבשה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– העיוותים בתוכנית הסיוע של משרד האוצר היו בלתי-נמנעים

– "הפלסטינים מסתערים על השטח ואין מי שיעמוד מנגד"

– גל שני בפתח: בארה"ב מודאגים, בדרום אמריקה משחררים

הניסוי ,שהתבצע כחלק מהדגמת יכולות לאחד מלקוחות המערכת המתקדמת, יגרור בוודאי עניין רב בעולם. אין ספק שמדינות ירצו לדעת מה יעלה בגורל הטיל החדש, תוצרת כחול לבן, שיכול להגיע לטווח של עד 400 ק"מ.

(צילום: התעשייה האווירית)

במהלך הניסוי שוגרו שני טילים ארוכי טווח אל נקודות פגיעה מתוכננות מראש בלב ים, בשני טווחים שונים: בטווח קצר – 90 ק"מ ובטווח ארוך – 400 ק"מ. הטיל שוגר ממערכת מבצעית הכוללת קרון פיקוד ומשגר יבשתי שהוצבו על גבי ספינה בלב ים כחלק מדרישות הבטיחות בניסויים מסוג זה. בשני מתארי הניסוי הטיל שוגר למסלולו, ניווט עצמו אל עבר המטרה ופגע בה בדיוק רב. מדובר בהישג חסר תקדים של התעשייה האווירית שמציגה ללקוחות שלה פוטנציאל תקיפה מהטובים בעולם. מערכת הנשק והטיל עמדו בהצלחה בכל היעדים שהוצבו להם.

המערכת שפותחה על ידי מפעל מלמ של התעשייה האווירית, כוללת טיל קרקע-קרקע ארוך טווח, משגר ייחודי, מערכת שליטה ובקרה ומערכות תומכת להפעלה יבשתית או ימית. המערכת נותנת מענה לתקיפה בליסטית במגוון טווחים עם דיוק של כעשרה מטרים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/06/001-750x421.jpeg 750w" sizes="(max-width: 945px) 100vw, 945px" />

"הניסוי בוצע במתאר מבצעי מלא ובו נבדקו יכולות התמרון, התקיפה ודיוקי המערכת יחד עם פיתוחים ושיפורים טכנולוגיים שבוצעו על ידי הצוות ההנדסי בחברה", מספר בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות, טילים וחלל. "תוצאות הניסוי המרשימות מוכיחות את בשלות המערכת ויכולותיה המתקדמות".

מערכת הנשק LORA פותחה בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית האמונה על פיתוח ובניית מערכות הגנה אווירית. בין פיתוחי החטיבה ניתן למצוא את חץ 2 ו-3, ברק 8, טילים משוטטים, אינספור מערכות טילים, מערכות לוויין מתקדמות – לווייני תצפית, ננו-לוויינים, משגרי לוויינים ולווייני תקשורת – ואת החללית "בראשית" במשימתה פורצת הדרך אל הירח.

The post בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב appeared first on מקור ראשון.

בפאנל בהנחיית צביקה קליין, במסגרת ועידת "עם עולם" של "מקור ראשון", דווח על עלייה חדה בפתיחת תיקי עלייה לישראל בעקבות הקורונה. שי פלבר סמנכ"ל הסוכנות היהודית, והאחראי על העלייה והקליטה בארגון סיפר על עלייה מדהימה של 400% במספר תיקי העלייה החדשים מצרפת בחודש מאי האחרון לעומת מאי 2019, ועל עלייה של 23% במספר תיקי העלייה החדשים מדרום אמריקה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– סוף סוף יוכח תודעתית שההתיישבות אינה מכשול לשלום

– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים

– "זהות יהודית לא יכולה להתבסס על ביסלי ובמבה"

"אנשים לא רק מביעים עניין בעלייה", אמר פלבר, "אלא גם עושים מעשה. אחוז האנשים שעולים מקרב פותחי התיקים נע בין 60-80 אחוזים, כך שמי שכבר פותח תיק עליה, רוצה באמת לעלות".

זאב גרשינסקי מנכ"ל ארגון 'נפש בנפש' המעודד עליה מצפון אמריקה דיווח על 'גידול מעריכי' במספר תיקי העלייה. בחודש אפריל האחרון הייתה עלייה של 50% במספר התיקים לעומת אפריל 2019. למעשה בחודש מאי ראינו הכפלה לעומת מאי אשתקד, ובשבוע הראשון של חודש יוני מספר תיקי העלייה כבר הגיע לכלל התיקים של יוני 2019. גרשינסקי סיפר שרואים גידול גם במספר הנפשות בקרב המשפחות המתעניינות בעליה וירידה בגיל המתעניינים. "זה מלמד אותנו שמשפחות שבשנים הקודמות קצת היססו לעלות, חוזרות עכשיו לתמונת העלייה, ורוצות לעלות".

אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון 'קעליטה' המעודד עליה מצרפת אמר בדיון שאחת הסיבות להתעניינות הגוברת בעלייה לארץ נובעת דווקא מהסגירה של ישראל בזמן הקורונה. "יהודי שנמצא בחו"ל ואומרים לו שהוא לא יכול לבוא לארץ, האפקט הפסיכולוגי של זה מאוד חזק". קנדל סיפר על מחקר שהתקיים לפני שנה ומתוצאותיו עלה שארבעים אחוזים מיהודי צרפת מעוניינים לעלות לישראל, בעקבות הנתון הזה קנדל טען שהמדינה צריכה להשקיע יותר בהעלאתם וקליטתם של יהודי צרפת. "השאלה בסוף היא לא האם אנחנו רוצים, אלא כמה אנחנו רוצים", אמר קנדל. "הסיפור בסוף הוא סיפור של השקעה. אם המדינה רוצה מטעמים ציוניים וכלכלים להרוויח עולים שיעלו ויתרמו למדינה היא צריכה להשקיע וזה אומר לא רק בחירום".

קנדל דיבר על הצורך להשקיע גם בקליטתו של הנוער וסיפר על תכנית 'מחוברים' של משרד החינוך והחברה למתנ"סים העוסקת בכך ועומדת בפני סכנת סגירה. קנדל גם התייחס לטענה שיותר קשה להקצות עכשיו תקציבי עליה בעקבות משבר הקורונה. "העולם היהודי מאוד נפגע מהקורונה. ואם מדינת ישראל תחליט מחר על תקציב קורונה הוא לא יכול להיות רק למי שגר עכשיו בישראל, אלא גם למי שרוצה לעלות".

זאב גרשינסקי הזכיר שהדאגה לעולים אינה מוטלת רק על משרד הקליטה. "לעולה החדש שמגיע לפה יש נגיעה כמעט לכל משרד ממשלתי, ולכן כלל משרדי הממשלה יכולים לבוא ולהגיד אנחנו לוקחים את זה על עצמנו ומקצים תקציבים שמיועדים לעולים חדשים. צריכים לוודא שהגל הזה לא מתפספס ושאנשים יבואו ויצליחו לעבור את משוכות הבירוקרטיה. אם לא נצליח בטווח הקצר בקליטה, עלול להיווצר אפקט שלילי שיגרום לאיבוד עולים פוטנציאליים. בטווח הארוך זו השקעה שמחזירה את עצמה".

שי פלבר סיפר שהסוכנות הגיעה לסיכום עם מרשם האוכלוסין על קיום ראיונות עליה באמצעות הזום. בנוסף, הוא דיווח על השקעה של למעלה מעשרה מיליון דולר בהלוואות לקהילות יהודיות במצוקה. "אנחנו רוצים שכל היהודים יבואו ויעלו לישראל אבל בינתיים יש לנו גם מחויבות לכך שהקהילות ישגשגו וימשיכו להיות יהודיות. בסוף אנשים יבאו מתוך הבניה הקהילתית. קהילה יהודית חזקה תניב עליה, והיא טובה גם לקהילה עצמה וגם לישראל".

The post בזכות הקורונה – עלייה חדה בפתיחת תיקי העלייה לישראל appeared first on מקור ראשון.