ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה היום (ה') לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בבקשה כי בית המשפט יפרסם לציבור הרחב את רשימת המניעויות של כלל שופטי בית המשפט העליון.

המכתב נשלח בעקבות תחקיר של תאגיד השידור הציבורי "כאן" שחשף כי חלק משופטי בית המשפט העליון ישבו בדין של צדדים אשר השופטים היו מנועים מלדון בעניינם על פי רשימת המניעויות שלהם עצמם. תחקיר זה מתווסף לתחקירים רבים שפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד, כולל תחקיר על ניגוד העניינים של הנשיאה חיות עצמה רק לפני כמה שבועות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

–  בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

– "אדולף, אתה חי?": קמפיין חדש מבקש להיאבק בהסתה נגד חרדים

– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת

בחשיפת "כאן" התגלה למשל כי השופטת ענת ברון דנה בערעור על סכום פיצוי נמוך שנפסק לטובת עו"ד חי פלייסיג בתביעתו מול עיריית נתניה. זאת, כאשר השופטת ברון מנועה מלשבת בדין כשעיריית נתניה היא אחד מהצדדים. מקרה נוסף הוא של השופט ניל הנדל, אשר מנוע מלשבת בדין שאחד מהצדדים בו הוא בית החולים "סורוקה". למרות זאת, ישב השופט הנדל בתביעת רשלנות רפואית כלפי בית החולים. מקרים דומים נחשפו גם לגבי שופטים נוספים: השופטת דפנה ברק-ארז ישבה בדין שהופיע בו לפניה עו"ד שהיא הנחתה בעבודת הדוקטורט שלו, השופט מזוז ישב בעתירה שנגעה לפרקליטה רות דוד שעבדה תחתיו, השופט עמית ישב בדין שבו אחד הצדדים היה הבנק הבינלאומי המופיע ברשימת המניעויות שלו, ומול השופט עוזי פוגלמן הופיעה עו"ד ששימשה העוזרת המשפטית שלו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201816_27_35-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אין צורך להאריך בפגיעה של חשיפות אלו באמון הציבור במערכת המשפט", כתב ח"כ סמוטריץ', "הפרסומים מעלים חשש כבד לעיוות דין שנגרם חלילה".

על פי סמוטריץ', לא ייתכן שעל שופטים יחולו כללים אחרים מאלה המושתים על נבחרי ציבור. כך למשל, כל שר ממלא בכניסתו לתפקיד שאלון נרחב, ובהתאם לו חותם על הסדרי ניגוד עניינים המונעים ממנו לעסוק בכל מיני עניינים במשרדו.

הסדר דומה נעשה גם בבית המשפט: השופטים מעבירים להנהלת בית המשפט רשימת מניעויות שבמסגרתה הם מתחייבים להימנע מלדון בתיקים הכוללים מי מרשימה זו. אלא שעל פי מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אין שום חובה בדין לערוך רשימה שכזו. "אותם כללים שחלים על נבחרי ציבור, צריכים להיות חלים גם על שופטים", מתעקש סמוטריץ'.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201815_53_46-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

פרסום רשימת המניעויות נעשה לרוב לא מיוזמתו של בית המשפט, אלא במענה לבקשות חופש המידע. כך למשל, בקשה שהוגשה בדצמבר 2019 הביאה לפרסום רשימה שמעודכנת לנובמבר 2019. על פי הערת בית המשפט ברשימה שפורסמה, היא מתעדכנת מעת לעת. רשימה עדכנית לשנת 2020 טרם פורסמה. השופט היחיד אגב, שאין לגביו מניעויות, לא מצד עורכי הדין ולא מצד בעלי הדין, הוא נועם סולברג.

התומכים בפרסום הרשימה לציבור הרחב באתר בית המשפט העליון טוענים כי התועלת בכך היא כפולה: ראשית, תתקיים הרתעה שתגרום להקפדה יתרה בקרב השופטים לא לשבת בדין של צדדים אשר בענייניהם הם מנועים מלשבת; ושנית, המהלך יחזק את תחושתם של בעלי הדין כי מתנהל בעניינם משפט צדק.

במענה לשאילתה שהגיש אתמול סמוטריץ' לשר המשפטים אבי ניסנקורן, השיב השר במליאת הכנסת כי ישקול את פרסום הרשימה. "אין ספק שכל מערכת, כמו גם המערכת המשפטית, יש בה טעויות. טעויות כאלה צריך ללמוד מהן, ואפעל כמיטב יכולתי  שהן לא יישנו".

The post "חשש לעיוות דין": סמוטריץ' ביקש מהנשיאה חיות לפרסם את רשימת המניעויות של השופטים appeared first on מקור ראשון.

קטאר מזוהה בישראל כמי שמשגרת תמיכה כלכלית לרצועת עזה המסייעת לשימור שלטון חמאס, המזוהה עם האחים המוסלמים, ברצועת עזה. בזירת עימות אחרת, הכסף הקטארי משמש למימון לחימה ותמיכה של נציג אחר של האחים המוסלמים, פאאז סאראג' בלוב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– יהדות ארה"ב והריבונות: קמפיין קולני או התנגדות שקטה

– הפסקת אש בתימן: חוף מבטחים או מלכודת מסוכנת?

– עצרת ביריחו נגד הריבונות: תמיכה בינלאומית, התנגדות מבית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, השואף לעמוד בראש ציר האחים המוסלמים, נכנס ללחימה בלוב בצורה אינטנסיבית. בתקשורת הערבית דווח כי קיים שיחת טלפון עם האמיר הקטארי, תמים בן חמד אלת'אני, כדי לדון בבעיות אזוריות ובינלאומיות ובראשן הנושא הלובי. על פי הדיווח ארדואן ביקש מהאמיר הקטארי כסף כדי לתמוך בפעילות הצבאית של טורקיה בלוב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1SO05S-750x515.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בסיס השיחה בין השניים היה הנושא הפיננסי בלבד", אמר דיפלומט טורקי לשעבר. "ארדואן ביקש מקטאר להעביר כספים כדי לשמר את ההישגים והפעילות הצבאית הטורקית בלוב ובסוריה".

עוד הוסיף הדיפלומט הטורקי ואמר כי הכסף הקטארי חיוני למימון המלחמות במיוחד שטורקיה נתונה במשבר כלכלי. "טורקיה לא יכולה לשאת בנטל הכלכלי בעקבות מספר משברים פיננסים רצופים במדינה. התיירות, מקור הכנסה משמעותי, ירדה, ובימים האחרונים  חוותה הלירה הטורקית ירידה של למעלה מאחוז אל מול הדולר והגיעה לרמה נמוכה ביותר מזה כחודש".

על פי הדיווח, קטאר מזרימה באופן קבוע כסף לטורקיה באמצעות פיקדונות והשקעות. על פי נתוני הממשלה הקטארית בשנת 2018 למשל, ההשקעות והפיקדונות הקטארים בטורקיה הסתכמו בכ-15 מיליארד דולר, עם הערכות שמדובר בסכום גבוה אף יותר.

השיחה בין ארדואן לאמיר קטאר, התקיימה, כך על פי הדיווחים, מיד לאחר הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לפיה מצרים לא תהסס להגן על גבולותיה עם לוב ואף תפעיל את צבאה בעת הצורך. מצרים נמנית על המחנה התומך בגנרל ח'ליפה חפתר (יריבו של פאאז סאראג', א"ג) כמו גם סעודיה ומדינות המפרץ, המנהלות חרם על קטאר ומסתייגות מהפעילות הטורקית בסוריה ובלוב.

החרם של מדינות המפרץ בהובלת סעודיה גרמה להידוק הקשרים בין קטאר לטורקיה ולקיום ברית אסטרטגית בין המדינות. עם זאת מציינים רבים בקטאר שהיחסים רחוקים מלהיות שוויוניים. ארדואן מנצל את הכסף הקטארי לקידום גחמותיו: שאיפתו להפוך למנהיג האחים המוסלמים במזרח התיכון ולשחזור ימי גדולתה של האימפריה העות'מנית.

The post לא רק בעזה: קטאר מממנת את ארדואן appeared first on מקור ראשון.

כשמשחק הכדורגל בין ישראל וארגנטינה בוטל על ידי האחרונה לפני שנתיים, דייגו, עולה חדש מארגנטינה, מצא עצמו קרוע בין שתי המדינות, ולא מהסיבות שאותן דמיין. "לפני הביטול חשבתי שאתלבט איזו נבחרת אעודד. לא חשבתי שבסוף לא אדע איזו מדינה להאשים בביטול המשחק", הוא שיתף. נדמה כאילו משחק הכדורגל שלא התקיים משמש כמעין מראה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות: גדוש בגורמים זרים שמנסים להשפיע על יחסי המדינות ואינטרסים פוליטיים פנימיים מצד שני הצדדים, ומלווה במאמצים להתעלם מהעבר ובניצול הדדי של היכולות שכל צד מביא איתו. "בסופו של דבר, האנשים שאוהבים את שתי המדינות נשארים פגועים ומאוכזבים", הוא הוסיף.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– אויב משותף: בסוריה מודים לישראל על התקיפה באיראן

– מתקרבים להכרעה: האם תוכנית המל"ג לשילוב חרדים תיפסל?

– נתניה לא מה שחשבתם: העיר שתרצו להכיר

בתקופה האחרונה עלתה שוב שאלת גורל היחסים בין המדינות, כאשר הנשיא הקודם, מאוריסיו מאקרי הנחשב פרו-ישראלי סיים את תפקידו. במקומו הושבע בדצמבר האחרון אלברטו פרננדס, חבר המפלגה הפרוניסטית. יחד איתו נכנסה כריסטינה פרננדס דה קירשנר, שמכהנת כסגנית ובעבר כיהנה בעצמה בתור נשיאה במשך שמונה שנים. הנשיאה לשעבר הספיקה לצבור מוניטין מפוקפק ברחבי העולם ובישראל ולנהל מערכת יחסים עכורה במיוחד עם הקהילה היהודית, לאחר שהואשמה בטיוח הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ב-1992 ובבניין הקהילה היהודית ב-1994. שמה של פרננדס דה קירשנר, שגם הכירה ברשות הפלסטינית כמדינה ב-2010, נקשר לא אחת עם איראן ושלוחותיה השונות, ותחת נשיאותה ארגנטינה חתמה על הסכם שהוגדר כשערורייתי, ובו הוחלט כי ארגנטינה ואיראן יפעלו יחד "למציאת האמת".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.06.29-750x509.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בדרך כלל היחסים היו טובים, היו עליות ומורדות. מצד אחד פרון קלט נאצים בסוף מלחמת העולם השנייה, ומצד שני ארגנטינה הייתה אחת המדינות הראשונות שקיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל", מספר פרופ' אריה קצוביץ', מומחה ליחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "אחר כך באה חטיפת אייכמן בשנות ה-60', שהובילה לנתק ביחסים באופן זמני, כי ארגנטינה התלוננה שישראל הפרה לה את הריבונות. בתקופת המשטר הצבאי בשנות ה-70' היחסים היו טובים באופן פרדוקסלי, כי ישראל מכרה נשק לארגנטינה למרות שמשטרה היה אנטישמי. אני חושב שמה שהעיב על יחסי המדינות היו שני הפיגועים בשנות ה-90' נגד השגרירות ובניין הקהילה היהודית. עד היום הסיפור הזה לא נגמר. זה העיב על היחסים, ויחד עם זאת הם תמיד נשמרו."

לפני שלוש שנים ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור היסטורי בארגנטינה, הראשון אי פעם של ראש ממשלה מכהן. הביקור, שכלל בתוכו שורה של הסכמי שיתוף פעולה בין המדינות, היה לנקודת השיא בהתחממות היחסים בין המדינות. נתניהו, שמעבר להסכמים בילטראליים חיפש גם למשוך את ארגנטינה הרחק מאיראן ומהשפעותיה, האשים את האחרונה בביצוע צמד הפיגועים ואף אמר כי "הגיע הזמן להטיל על איראן את האחריות המלאה על באופן פומבי וסופי". הצהרתו אולי רמזה באופן עמום על המדיניות הארגנטינאית בשנים שקדמו לכהונת מאקרי, בהן ארגנטינה חתמה עם הסכם עם איראן שמטרתו גילוי האשמים בחקירה. נתניהו גם הקדיש את ביקורו לביקור במוקדי הפיגועים ופגישות עם הקהילה היהודית בארגנטינה, שהוגדרה על ידו כ"גשר אנושי שמחבר בין ארגנטינה וישראל."

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.06.59-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ואכן, הקהילה היהודית ממלאת תפקיד חשוב ומרכזי בין יחסי המדינות. במחקריו הרבים שעסקו ביחסים הבינלאומיים של אמריקה הלטינית, הגדיר פרופ' קצוביץ' את הקהילות היהודיות ביבשת ואת הקהילה הארגנטינאית בתור הצלע השלישית במשולש, שכולל בתוכו את ישראל וארגנטינה. כשנשאל על טיב היחסים בין ישראל לקהילה היהודית בארגנטינה, השיב קצוביץ' כי "אני חושב שהיחסים טובים. במאמריי, בהם התייחסתי למשולש היחסים, הייתה לי ביקורת על כך שישראל לפעמים מעדיפה את האינטרסים שלה, על פני הגנת האינטרסים של הקהילה היהודית. יש פה מידה של צביעות. זה נכון שישראל דואגת ליהודים בעולם, אבל היא תעדיף את האינטרסים שלה על פני הקהילה היהודית. אין ספק שלפעמים יכולות להיות מתיחויות, כמו בשנות ה-70', כאשר ישראל העדיפה את המשטר הצבאי ולמכור לו נשק, על פני גורל היהודים."

"חשבו שאני סוכן מוסד"

הסיפור של דמיאן פצ'טר לא פחות ממדהים: שני ציוצי טוויטר הפכו אותו לעיתונאי הראשון שפירסם את רצח התובע הפדרלי אלברטו ניסמן בשנת 2015, שנמצא מת בדירתו שעות לפני שעמד להעיד נגד הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר ולחשוף את מעורבותה בטיוח מציאת האחראים לפיגועים. "אני חושב שזה קשור לממשלה של כריסטינה, שהייתה מעורבת ושהפקודה באה משם", הוא אומר לאחר שנשאל מי לדעתו עומד מאחורי רצח התובע היהודי ניסמן.

"ואחרי זה הם, הממשלה דאז, עוד הציגו את עצמם כקורבן בנושא הזה. לא הייתי פוסל סוג של קשר איראני כזה או אחר. אני לא אומר שהנינג'ה האיראני נכנס מהחלון, אבל אני בהחלט סבור שיש בעלי אינטרס, באיראן בעיקר."

ימים ספורים לאחר פרסום הרצח, נמלט פצ'טר כל עוד נפשו בו מארגנטינה מתוך חשש לחייו. "זה בא להם כמו כפפה ליד שאני ישראלי ויהודי. טענו שאני סוכן מוסד, שאני זה שרצחתי את ניסמן. חלק מהשמועות באו מדובר של קירשנר", הוסיף פצ'טר, ממחיש דרך סיפורו כמה ישראל, ניסמן ושני הפיגועים נחשבים לנושא שנוי במחלוקת בארגנטינה עד היום.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... t-09.14.14-1-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שירות החוץ הישראלי, כך נדמה, מנסה להסתכל על הנקודות החיוביות ביחסים: "יש פוטנציאל גדול שלא מיצה את עצמו, יש המון לאן להתפתח", מסביר השגריר רפי זינגר, מאגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ, בנוגע ליחסי ישראל וארגנטינה. "יש שיתוף פעולה בשלל נושאים, כמו הטכנולוגיה והרפואה. הממשל החדש הוא פרגמטי, שמבין את חשיבות היחסים עם ישראל. למרות שהיו חילופי שלטון בשנה שעברה, הנשיא הנוכחי פרננדס הגיע לישראל על מנת להשתתף בפורום השואה הבינלאומי בירושלים, מה שהיה לביקור המדיני הראשון שלו בתור נשיא", הוא אומר. בהתייחסו לפיגועים בשנות ה-90 נגד מטרות יהודיות, הוא אומר: "ישראל תמיד דורשת למצוא את הצדק ושהאמת תצא לאור בכל הנוגע לפיגוע בשגרירות ישראל ובבניין הקהילה היהודית, ולמצות את חקירות הפיגועים".

צלילה לתוך עומק היחסים בין ישראל וארגנטינה מגלה תמונה דומה ליחסים דיפלומטיים אחרים של ישראל ברחבי העולם. נדמה שהסיבה האמיתית לחוסר היכולת של ישראל לפתח קשר ידידותי כן עם ארגנטינה נובעת מגורמים שונים בהם ישראל נתקלת גם אצל מדינות אחרות: שילוב של אינטרסים פוליטיים פנימיים, השפעה ממדינות אחרות, "המשולש" עם הקהילה היהודית וגם הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "היחסים מספיק טובים, אבל לא כאלו משמעותיים. הייתי אומר שהגורם שהכי יכול להשפיע, לטובה או לרעה, זה הסכסוך שיש פה. זה תקף, אגב, למדינות אמריקה הלטינית האחרות. זאת אומרת שתקרת הזכוכית ביחסים עם ארגנטינה ומדינות האזור קשורה לסכסוכים שיש לישראל במזרח התיכון", מנתח פרופ' קצוביץ' את אחת הסיבות שחוסמות את ישראל מלפתח את קשריה ביבשת. פצ'טר, לעומתו, נשמע אחרת ואומר שלדעתו "היחסים נובעים מצורך של אמון והכרה הדדית במערכת הבינלאומית. אני לא חושב שלארגנטינה יש משקל מפתח ביחסי החוץ של ישראל או הפוך.  למעשה, ישראל לא נתפסת בארגנטינה כמדינה ידידותית, לפחות לא בקרב העם עצמו".

נקודת המבט הארגנטינאית, לא שונה בסופו של דבר במהותה מתפיסתם של רוב מדינות העולם, גם אם היא מכילה בתוכה מורכבויות שייחודיות למדינה הדרום אמריקאית. נדמה שבדומה למדינות אחרות ברחבי העולם, גם בארגנטינה מדינת ישראל מתקשה לשפר את תדמיתה. על אף ניסיונות מצד ישראל להפעיל עוצמה רכה על ארגנטינה ולהראות את הצדדים החיובים שיש לה, נראה כי ישראל רחוקה מאוד מלהצליח לשנות את דפוסי ההצבעה של המדינה באו"ם או לנקוט גישה אחרת מהעמדה המסורתית בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ובאשר לדייגו? הוא כנראה מצא נחמה מסוימת בלצפות בארגנטינה משחקת בתל אביב נגד נבחרת אורוגוואי בנובמבר האחרון. ולמרות זאת, נדמה שהדרך להביא את ארגנטינה למשחק מול ישראל עוברת דרך שיפור היחסים בין השתיים.

הכותב הוא בוגר המכללה האקדמית הדסה.

The post הטלנובלה הישראלית-ארגנטינאית: מאחורי הקלעים של הקשר בין המדינות appeared first on מקור ראשון.