פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יו
ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה היום (ה') לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בבקשה כי בית המשפט יפרסם לציבור הרחב את רשימת המניעויות של כלל שופטי בית המשפט העליון.
המכתב נשלח בעקבות תחקיר של תאגיד השידור הציבורי "כאן" שחשף כי חלק משופטי בית המשפט העליון ישבו בדין של צדדים אשר השופטים היו מנועים מלדון בעניינם על פי רשימת המניעויות שלהם עצמם. תחקיר זה מתווסף לתחקירים רבים שפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד, כולל תחקיר על ניגוד העניינים של הנשיאה חיות עצמה רק לפני כמה שבועות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"
– "אדולף, אתה חי?": קמפיין חדש מבקש להיאבק בהסתה נגד חרדים
– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת
בחשיפת "כאן" התגלה למשל כי השופטת ענת ברון דנה בערעור על סכום פיצוי נמוך שנפסק לטובת עו"ד חי פלייסיג בתביעתו מול עיריית נתניה. זאת, כאשר השופטת ברון מנועה מלשבת בדין כשעיריית נתניה היא אחד מהצדדים. מקרה נוסף הוא של השופט ניל הנדל, אשר מנוע מלשבת בדין שאחד מהצדדים בו הוא בית החולים "סורוקה". למרות זאת, ישב השופט הנדל בתביעת רשלנות רפואית כלפי בית החולים. מקרים דומים נחשפו גם לגבי שופטים נוספים: השופטת דפנה ברק-ארז ישבה בדין שהופיע בו לפניה עו"ד שהיא הנחתה בעבודת הדוקטורט שלו, השופט מזוז ישב בעתירה שנגעה לפרקליטה רות דוד שעבדה תחתיו, השופט עמית ישב בדין שבו אחד הצדדים היה הבנק הבינלאומי המופיע ברשימת המניעויות שלו, ומול השופט עוזי פוגלמן הופיעה עו"ד ששימשה העוזרת המשפטית שלו.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201816_27_35-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"אין צורך להאריך בפגיעה של חשיפות אלו באמון הציבור במערכת המשפט", כתב ח"כ סמוטריץ', "הפרסומים מעלים חשש כבד לעיוות דין שנגרם חלילה".
על פי סמוטריץ', לא ייתכן שעל שופטים יחולו כללים אחרים מאלה המושתים על נבחרי ציבור. כך למשל, כל שר ממלא בכניסתו לתפקיד שאלון נרחב, ובהתאם לו חותם על הסדרי ניגוד עניינים המונעים ממנו לעסוק בכל מיני עניינים במשרדו.
הסדר דומה נעשה גם בבית המשפט: השופטים מעבירים להנהלת בית המשפט רשימת מניעויות שבמסגרתה הם מתחייבים להימנע מלדון בתיקים הכוללים מי מרשימה זו. אלא שעל פי מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אין שום חובה בדין לערוך רשימה שכזו. "אותם כללים שחלים על נבחרי ציבור, צריכים להיות חלים גם על שופטים", מתעקש סמוטריץ'.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201815_53_46-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />פרסום רשימת המניעויות נעשה לרוב לא מיוזמתו של בית המשפט, אלא במענה לבקשות חופש המידע. כך למשל, בקשה שהוגשה בדצמבר 2019 הביאה לפרסום רשימה שמעודכנת לנובמבר 2019. על פי הערת בית המשפט ברשימה שפורסמה, היא מתעדכנת מעת לעת. רשימה עדכנית לשנת 2020 טרם פורסמה. השופט היחיד אגב, שאין לגביו מניעויות, לא מצד עורכי הדין ולא מצד בעלי הדין, הוא נועם סולברג.
התומכים בפרסום הרשימה לציבור הרחב באתר בית המשפט העליון טוענים כי התועלת בכך היא כפולה: ראשית, תתקיים הרתעה שתגרום להקפדה יתרה בקרב השופטים לא לשבת בדין של צדדים אשר בענייניהם הם מנועים מלשבת; ושנית, המהלך יחזק את תחושתם של בעלי הדין כי מתנהל בעניינם משפט צדק.
במענה לשאילתה שהגיש אתמול סמוטריץ' לשר המשפטים אבי ניסנקורן, השיב השר במליאת הכנסת כי ישקול את פרסום הרשימה. "אין ספק שכל מערכת, כמו גם המערכת המשפטית, יש בה טעויות. טעויות כאלה צריך ללמוד מהן, ואפעל כמיטב יכולתי שהן לא יישנו".
The post "חשש לעיוות דין": סמוטריץ' ביקש מהנשיאה חיות לפרסם את רשימת המניעויות של השופטים appeared first on מקור ראשון.
https://www.tgspot.co.il/wp-content/up ... ront-box-logo-768x435.jpg 768w" sizes="(max-width: 1200px) 100vw, 1200px" />
זו השנה השלישית שמיזם "משדכים באהבה" פועם בתשעה באב ומוסיף אהבה בעולם. ביום בו נחרב הבית ועלה בלהבות שנאת החינם אנחנו מבקשים לנסות ולבנות בתים, להצית אהבה בלבבות של מי שמחפש אחריה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מהתגשמות החורבן להתגשמות הנבואה: נטילת חלק בבניינה של ירושלים
– בעקבות המחאה ברשת – מחלקת קורונה ליולדות באיכילוב
– על הרחבת גבולות האמון ההדדי וצמצום החשדות
אבלה של ירושלים מסופר בין השאר דרך עיניהם של הבחורים והנערות "בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר-לָהּ", הם העתיד והתקווה שנגנזו עם לכתם לגלות "וּרְאוּ מַכְאֹבִי–בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי, הָלְכוּ בַשֶּׁבִי". גם תיאורי הגאולה עמוסים במצהלות חתנים, נחמת ירושלים שזורה בהם. לא סתם הגמרא בברכות אומרת, "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים", החיבור בין העניינים האלו טבעי ומובן, מה היא עיר בלי עתיד, ומשפחות, מה היא עיר בלי אהבה?
לפני שלוש שנים, חתן שיצא מחופתו נכנס בשערי המחלקה האונקולוגית. הוא רצה מאוד לצום אבל במצבו לא היה על מה לדבר. יחד חשבנו על דרך להתחבר לכאב של היום הזה – ההבנה הייתה שאין מנחם ליושבים בדד, אין מנחם למתגעגעים. ואם צריך לשאול מישהו על החיסרון הולכים לבני ירושלים שיושבים יום יום לבד, כואבים דרך כאבם את חסרון הגלות, מבינים את השכינה הנודדת, מבינים ללב ירושלים "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". באותה שנה "משדכים באהבה" הוקדש לרפואתו ובניסים גלויים הוא הבריא.
במשך השנים ראינו גם הצלחות של ממש, זוגות שבנו את ביתם בזכות אנשים שישבו ב-ט' באב וחשבו את מי לחבר, איך אפשר לתת יד ולעזור לגאולה הזאת לקרות. אבל מדד ההצלחה הוא לא רק במספר החופות שיעמדו, המסע של הרווקים למצוא את שאהבה נפשם עמוס ברגעי משבר ובדידות, הידיעה שמישהו צועד איתם את הדרך היא אהבת חינם גדולה.
על פי מחקר שערכה שירת מלאך, 80 אחוז מהזוגות מכירים דרך אנשים שזהו השידוך היחיד שהם עשו בחיים. גם אם אין לכם את זה, סיכוי סביר שתצליחו. תעשו רשימות, התייעצו עם חברים, שלחו הודעות מתעניינות והעזו לנסות. במקרה הגרוע ביותר, תקבלו בסוף שליש גן עדן.
The post שדכנים ליום אחד: ב-ט' באב מוסיפים אהבה בעולם appeared first on מקור ראשון.
בג"ץ דן היום פעם נוספת בעתירות בעניין תוכנית המועצה להשכלה גבוהה לשילוב חרדים באקדמיה. מדובר למעשה בארבע עתירות נגד המל"ג, שהוגשו עוד ב-2016 ומבקשות לבטל את התוכנית או להסיר ממנה מגבלות שמונעות מאוכלוסיות מסויימות להיכלל בה. בפתח הדיון שנערך היום בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיאה חנן מלצר, הודיעו השופטים מלצר והשופט פוגלמן למשיבים מטעם הממשלה, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, כי ניהול התיק מוגבל לעוד 30 יום ול-15 ימים נוספים שינתנו לצדדים להגיב, "ובזה נגמר העניין. התיק הזה כבר בשל לסיום" אמר השופט מלצר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בין הקורונה לחוסר התיאום הביטחוני, הרש"פ מאבדת שליטה
– חוזרים הביתה: מנהיגי ימינה מחזרים אחרי הציבור הדתי
– תגבור מערכת הבריאות: צעד חיוני, אם ייושם כראוי
בדיון טענה עו"ד שמואלי כי הממשלה רואה יעד חשוב בשילוב המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה וכן בשילובם בתעסוקה. הטענה שהעלו הצדדים והזכירו השופטים הייתה של פעולה מחוסר סמכות של המל"ג. במהלך הדיון נידונה השאלה האם המל"ג היא רשות מנהלית הפועלת מתוקף חוק המל"ג או שמא מתוקף סעיף 4ב לחוק זכויות הסטודנט משנת 2007. החוק קובע כי "לא יראו הפליה…. בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, של מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0921202457001-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 921202457001-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 2048px) 100vw, 2048px" />עו"ד שמואלי טענה שהמל"ג הוא הרגולטור של ההשכלה הגבוהה, ומתוקף כך מופקדת על המדיניות שלה ולכן המל"ג למעשה פועלת בסמכות בהיותה הרגולטור שמביא לידי ביטוי את סעיף 4ב' לחוק זכויות הסטודנט, ומכאן סמכותו לפעול בהפרדה מגדרית. מטרת התכנית לדבריה, היא קידום האכולוסייה ברובה, אך גם מטעמי דת.
בדיון חודדו הבעיות המרכזיות על ידי השופטים והצדדים. הראשונה היא בעיית ההגדרה מיהו חרדי. בעוד המל"ג טוען כי חרדי הוא מי שלמד במוסד על יסודי חרדי ואינו בעל תעודת בגרות, הוא מונע מחלקים נרחבים באוכלוסייה, לאו דווקא חרדים, להתקבל לתכניות המתקיימות בהפרדה. בין אם מדובר בחרדים נושאי תעודת בגרות, חוזרים בתשובה, או בוגרי החמ"ד. אותם מועמדים יכולים להתקבל לתכניות בהפרדה רק תחת ההגדרה של "חריגים" שמוגבלת ל15% מהמתקבלים לתכנית.
בעיה נוספת שהועלתה שוב ושוב על ידי השופט פוגלמן היא בעיית חוסר שיוויון ההזדמנויות בחוק. בעוד מרצים גברים יכולים ללמד בכיתות הנשים, ישנן אפס מרצות שמלמדות בכיתות של גברים. בנוסף, כפי שטוענת אחת העותרות, המרחב הציבורי בקמפוסים מופרדים גם הוא מופרד. על בעיה זו ניסתה להתגבר המשיבה מטעם הממשלה, עו"ד שמואלי בציינה שישנם מספרים דומים של מרצים ומרצות בתכנית, יותר מאשר בלימודים באכולוסייה הכללית, וכן ש70- אחוז מ-12 אלף הסטודנטים החרדים הן נשים.
בנוגע לשאלת מיהו חרדי, טען עו"ד אריאל ארליך מטעם פורום קהלת, שהוא אחד העותרים, כי אסור למל"ג לומר למוסד שיוזם מסלול עם הפרדה את מי הוא יכול לקבל לתכנית ואת מי לא. מלצר דחה את הטענה, ואמר כי אם המל"ג שלמעשה אישר את התכניות הללו ועשה זאת מכוח סעיף 4ב לחוק, קבע את הגדרות לאותה תכנית, ברגע שאומרים שלמל"ג אין סמכות להכריע מי יתקבל לתכנית לכאורה כל הקרקע מתחת לאפשרות החוקית של המל"ג לאפשר את התכנית נשמטת.
למרות שאלות השופטים וטענות בא כוחה של ד"ר תירוש, העותרת הראשונה, כי לנשים לא ניתנת למעשה בחירה או שניתנת בחירה מצומצמת מאד לגבי המסלול האקדמאי שלהן, המציאות לדבריו של ארליך היא שהמסלולים הללו בסופו של דבר מקדמים נשים ולא פוגעים בהן כפי שמנסים להציג.
העתירות נגד התוכנית הוגשו כאמור ב-2016 ע"י ארבעה גופים שונים. העתירה הראשונה היא של ד"ר יופי תירוש , מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר ואקדמאים נוספים שעתרו נגד המל"ג ונגד המוסדות בהם מופעלות התכניות לשילוב חרדים בקמפוסים השונים במסגרת מח"ר. העותרים טוענים כי התכניות מבצעות למעשה הפרדה מגדרית ומביאות לאפליה וחוסר שיוויון הזדמנויות בין גברים לנשים. בעתירתה מבקשת תירוש לבטל את ההפרדה בתכנית לחלוטין.
עתירות אחרות מבקשות למעשה להסיר את המגבלות של התוכנית: עתירה אחת היא של כמה סטודנטיות חרדיות מחב"ד, צאנז וכן בוגרות סמינר בית שולמית בירושלים, שעתרו נגד הגדרת המל"ג למיהו חרדי לצורך קבלה לתכנית. עותרות אלו, כולן בעלות תעודת בגרות, ועל כן אינן נכללות בהגדרת המועצה להשכלה גבוהה. על פי המל"ג, חרדי הוא מי שמוסד הלימודים העל יסודי שלו אינו תחת פיקוח משרד החינוך או פיקוח אחר, ומשמע מכך שאין לו תעודת בגרות.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_09-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />עתירה נוספת היא של פורום קהלת, שהגיש את העתירה בשם קבוצה של סטודנטיות וסטודנטים חרדים ודתיים אחרים, שהחלטת המל"ג מונעת מהם להירשם למסלולים אקדמיים בהפרדה משום שאינם נכללים תחת ההגדרה "חרדים". העתירה הנוספת היא של ראש ועד המוסדות הלא מתוקצבים שהצטרפו לעתירה
לאחר הדיון מסרו בפורום קהלת כי "על המל"ג להתמקד בתפקידו לפי חוק – לפקח על הרמה האקדמית של המוסדות והתארים. מסלולים בהפרדה אינם מהווים אפליה וכלשון בית המשפט – לטעון כי כל הפרדה היא אפליה היא גישה קיצונית. המחוקק בישראל קבע במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי הפרדה מטעמי דת לא תחשב הפליה בהשכלה גבוהה. המגבלות שקבע המל"ג נובעות מתפיסה פטרנליסטית המבקשת לחנך את הציבור ולקבוע עבורו מהם אורחות החיים הנכונים".
The post מתקרבים להכרעה: האם תוכנית המל"ג לשילוב חרדים תיפסל? appeared first on מקור ראשון.
