"יהודי צפון אמריקה רואים בישראל בית הכנסת שהם לא היו רוצים להיות חברים בו", אומר לי הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן. "אם בית הכנסת הזה היה נשרף או נפגע חלילה הם היו מסייעים לבנותו מחדש, אך עדיין לא היו רוצים להתפלל בו".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "החורף יהיה שונה לחלוטין ממה שחווינו"

– עומד למשפט: נתניהו אינו נציג הימין או ישראל השנייה

– אפוקליפטי ומטריד: המשימה השאפתנית ביותר של הסופרת

מדוע זה כך? אני שואל. "הם מרגישים שישראל של היום איננה מכבדת את האדם באשר הוא אדם, שהיא מקדמת יהודיות שאיננה מקבלת את הערך החז"לי שהתורה ניתנה למען השלום. הם לא מרגישים שישראל שואפת לשלום".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_03_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אנחנו נפגשים בלשכתו המרווחת של הרטמן במכון לקראת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שתתקיים באופן וירטואלי ותעסוק בסוגיית יחסי ישראל עם יהדות העולם בעידן שאחרי משבר הקורונה.

"היחסים של יהדות העולם עם מדינת ישראל מורכבים יותר ממה שישראלים רוצים להודות", אומר הרטמן. "הדור של ניצולי השואה האמין שחשיבותה של מדינת ישראל היא כמקום מפלט במקרה של שואה נוספת. מדינת ישראל הייתה מקום שאתה לא רוצה לחיות בו ולהזדקק אליו, אבל כמו תעודת ביטוח, טוב שהיא שם. אך כיום יהודי צפון אמריקה לא זקוקים למדינת ישראל. רוב היהודים מתחת לגיל שישים בצפון אמריקה אינם מרגישים שהאנטישמיות המסוימת שישנה משנה את תחושתם הקיומית שאמריקה היא ביתם. הם מסתכלים על ישראל כמקום שאמור להשלים את החוויה היהודית ואת הזהות שלהם, לא כמקום שיציל אותם – מכיוון שהם לא מרגישים זקוקים להצלה, בטח לא ממדינת ישראל, שאין לה מה לשווק להם. הם אמנם יתמכו בישראל כשהיא בצרה, כמו שעושה משפחה, אך במקביל הם גם מרגישים ריחוק בשל אופן ההתנהלות וההתנהגות של מדינת ישראל, שאיננה מתכתבת עם הערכים היהודיים שלהם".

על פי הרטמן, החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון תרחיק ממנה עוד את הדור היהודי הצעיר בארה"ב. "החלת ריבונות חד־צדדית שונה לחלוטין מכזו שמתרחשת במסגרת הסכם שלום. ככל שיהודי צפון אמריקה צעירים יותר, השיח הערכי חשוב להם יותר, בעוד שבישראל הערך העליון הוא עדיין ביטחוני. אצלנו זה כבר לא דיבור על קדושת ארץ ישראל, אלא על קדושת החיים. מנגד, היהודים האמריקנים חושבים שצריך הסכם".

למרות הדברים הללו, הרטמן מסכים ש"אין לתת ליהודים האמריקנים קול בנושאים של חוץ וביטחון כאן בישראל. השיח נעצר תמיד בנקודה הזו, אבל חשוב להתקדם".

שני מרכזים שווים

בניגוד למי שרואים בישראל את המרכז היהודי העיקרי והחשוב, הרטמן רואה אותה כאחד מתוך שני מרכזים יהודיים שווים במעמדם. "יש שני מרכזי תרבות יהודיים גדולים, בישראל ובצפון אמריקה. כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה תצא תורה", הוא אומר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.11.03-750x875.jpeg 750w" sizes="(max-width: 493px) 100vw, 493px" />

לדבריו, "הציונות כיום מאותגרת מאוד. כמו כל תנועת מהפכה, האידיאולוגיה הראשונית כבר לא מתאימה ביום שאחרי השלמת המהפכה. הציונות ביקשה לעצב תודעה של שואה ותקומה, כאשר כל מה שקורה בארץ הוא תקומה וכל מה שקורה בחו"ל הוא שואה. גישה שאין עתיד לעם היהודי אלא אם כן זה בארץ ישראל.

"אבל רוב העם היהודי לא קיבל את האידיאולוגיה של התנועה הציונית: לפני השואה עלו ארצה 200 אלף יהודים ארצה, ולצפון אמריקה 'עלו' מיליון וחצי יהודים. רוב העם היהודי בחר לא לעלות לישראל. ועל כן הציונות היא הצלחה אדירה, אך יחד עם זאת כישלון אדיר. מדובר באחד המפעלים הלאומיים המרתקים והחשובים במאה העשרים, אבל מצד שני העם היהודי לא 'קנה את זה', והציונות לא השכילה ליצור שפה חדשה".

הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון

The post "כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה" appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ntz-260520-26-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ntz-260520-37-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה appeared first on מקור ראשון.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם אתמול צו ארעי המונע את הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד. הצו גם מונע את מינויו של ממלא מקום אחר עד למתן החלטה אחרת. הצו הוצא לבקשת העותרים, חבורת עורכי דין.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מ"מ פרקליט המדינה: חקירה בפרשת הממד החמישי

– הבעיה הגדולה בהרכב 11 השופטים בבג"ץ

– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות

כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה אלדד הסתיימה אתמול, ולנוכח המחלוקת בין שר המשפטים אמיר אוחנה ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט אם להאריך את כהונתו או למנות ממלא מקום אחר, הסוגיה הגיעה לפתחו של בג"ץ.

לצד פרסום הצו הורה שופט העליון מני מזוז למשיבים להגיש תגובה מקדמית עד ל־14 במאי. בשבועיים הללו עשויה לעלות הסכמה על זהותו של ממלא מקום חדש או אף מינוי של קבע. הסכמה כזו יכולה לנבוע מחילופי גברי במשרד המשפטים עם כינונה של ממשלת האחדות, ולהוביל להתייתרות הדיון ולדחיית העתירה. יש לציין כי הצו הוצא עוד בטרם חיווה נציב שירות המדינה את דעתו על טענות מנדלבליט במכתבו נגד אלדד והארכת כהונתו.

למעשה, כל עוד אין פרקליט מדינה או ממלא מקום מכהנים, כל סמכויות פרקליט המדינה עוברות לידי היועץ המשפטי לממשלה – ובאופן אירוני, דווקא התבצרותו של השר אוחנה בעמדתו שיש להאריך את כהונתו של דן אלדד הביאה לתוצאה הזו.

"פרשת אלדד" עוררה זעזוע גדול במשרד המשפטים, והיו מי שכינו זאת "מלחמת עולם" בין היועץ המשפטי לממשלה לבין ממלא מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט סבר כי אין להאריך את כהונתו של אלדד בשל מניעה משפטית ומטעמים מקצועיים של כשלים ערכיים. במכתב ששלח לנציב שירות המדינה הטיח מנדלבליט באלדד האשמות חמורות, המצביעות על אי אמון בין אלדד לצוות הפרקליטות ולמנדלבליט עצמו. היועץ טען כי אלדד הסתיר ממנו דברים שעלו בפגישותיו עם שר המשפטים אוחנה ואף העביר לו דיווחים חלקיים ולא נכונים.

אלדד מצידו טען שלמד מהתקשורת על המכתב שנשלח לנציב שירות המדינה, ושהתנגדותו של מנדלבליט להארכת כהונתו נובעת מפנייתו למבקר המדינה בעניינו של מנדלבליט בדברים הקשורים לסגירת תיק החקירה נגדו בפרשת הרפז.

The post בג"ץ אסר להאריך את כהונת מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד appeared first on מקור ראשון.

בפרשת בחוקותיי אנו נפגשים עם פרשיית הברכות והקללות: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אתם… ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה". מיקומה של פרשה זו בחמשת חומשי התורה – תמוה, שהרי עניינו של ספר ויקרא אינו לעסוק במצוות ושכרן, אלא במשכן ובקורבנותיו. לא בכדי כינו חז"ל ספר זה בשם "תורת כהנים". אולם פרשות בהר ובחוקותי – לכאורה אינן קשורות לכל העניין. נראה לומר שפרשת בהר, העוסקת בעיקר בענייני שמיטה ויובל – היא מעין הקדמה לפרשת התוכחה, התולה את עונש הגלות באי-קיום השמיטה: "אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה". אולם מה מקומה בכלל של פרשת התוכחה לכאן? לכאורה היה נכון יותר למקם אותה בסמוך למתן תורה – בספר שמות, או כהכנה לכניסה לארץ – בספר דברים (כמו פרשת כי-תבוא)!

מתוך הקדמת הרמב"ן לספר ויקרא עולה שספר 'תורת כהנים' אינו עוסק בקרבנות דווקא. הרמב"ן מבאר שאחרי ספר שמות – שהסתיים בהשראת השכינה בישראל, מגיע ספר ויקרא – שעניינו לבאר כיצד לשמור על השראת השכינה. זו היא בעצם מטרת עבודת המשכן – הקרבנות הקבועים, הקורבנות שמביא החוטא או הטמא, אופן ההטהרות של היחיד, איסור עבודת המשכן בטומאהוכו'. מבט זה מאיר באור אחר לגמרי את פרשת בחוקותי; פרשה זו אינה עוסקת כלל בשכר ועונש, אלא בתנאים להשראת השכינה – "אם בחוקותי תלכו… ונתתי משכני בתוככם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_744201979-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

מה משמעות הדבר? הרמב"ן על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ" מרחיב לבאר: "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות, כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון – אין חיה ורמש ממית אדם". הפרשה אינה מדברת על שכר גרידא, אלא היא מתארת איך נראה עולם שיש בו השראת שכינה. הרמב"ן מדגיש שהברכות בפרשה שונות מכל הברכות האחרות בתורה: "והנה הברכות האלה כפי פשוטן, עם היותן רבות כלליות בענין המטר השובע והשלום ופריה ורביה – אינן כמו הברכות שברך כבר… אבל (= אלא) אלו הברכות שבפרשה הזאת – הן כלליות בעם, והן בהיות כל עמנו כלם צדיקים… וכן "והתהלכתי בתוככם" – רמז למידה שקראו רבותינו 'שכינה', מן "ונתתי משכני בתוככם", ואומרים: "שכינה שורה בישראל"… ואין בתורה ברכות שלמות כאלה, שהם דברי הברית והתנאים אשר בין הקב"ה ובינינו". התיאור המובא בפרשה אינו 'שכר' במובן הפשוט, אלא תיאור של מציאות של עם ששורה בו השכינה!

באופן דומה, הקללות המתוארות – אינן באות כאזהרה על 'עונש' אפשרי, אלא כתיאור מצב של מציאות ללא השראת שכינה. במצב כזה המציאות מקדירה פניה, וקיומו של עם ישראל הולך ומתפורר, עד הגיעו לגלות. תיאור הפסוקים אינו עוסק בעונש, אלא בפיספוס. הפיספוס של תיקון עולם – זה קלקול עולם, הפיספוס של השראת שכינה – זו גלות השכינה.

כל ספר ויקרא דיבר על הדרך לקיים קדושה, טהרה והשראת שכינה בישראל. אבל הנושא האמיתי הוא לא הפרקטיקה של תפעול המשכן, אלא השראת שכינה, שכאשר היא מופיעה בעוצמתה – יש בכוחה לתקן את העולם, להחזיר אותו למצבו כמו בעת שנברא!"ונתתי משכני בתוככם" זה להרחיב את השראת השכינה ממקום המשכן לכל העולם כולו, לכל החיים כולם.

פרשת בחוקותי – זה הסיום של ספר תורת כהנים, ספר השראת השכינה. זה לא סיום נמוך. לא התוצאה המעשית של החורבן היא העיקר, זהו רקסממן להבין את הפיספוס של אי-השראת השכינה. ומאידך, אנו רואים עד היכן השראת יכולה להביא את האדם והעולם. הגדיל לתאר זאת רש"י, בדרכו הקצרה והעמוקה. על הפסוק "והתהלכתי בתוככם"מביא רש"י את דברי חז"ל: "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני; יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר:"והייתי לכם לאלקים".הקב"ה מטייל איתנו. לא 'אטייל עמכם בגן-עדן' אחרי מאה ועשרים, אלא כאן, בעולם הזה! "אם בחוקותי תלכו".

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post "בחוקותי תלכו": מה בין תוכחה לספר הכהנים? appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

תלמידת סמינר בית יעקב 'בתיה' בכיתה ט' בירושלים חלתה בקורונה ועשרות חברותיה לכיתה והצוות החינוכי נכנסו לבידוד. את הילדה הדביק אביה שעובד בתיכון הגימנסיה בירושלים. על פי הערכות, מעגלי הדבקה משניים כתוצאה מהתפרצות הקורונה בגימנסיה אותרו בלא מעט מוסדות נוספים בעיר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מגלים את אמריקה: על עסקת טראמפ, חוזרים בתשובה וסיגריות

– השקר בבסיס מענק הקורונה לרשות הפלסטינית

– ירדן מאותתת: אנחנו כאן ואנחנו חלק מהמשוואה

ביותר מעשרים מוסדות חינוך בבירה התגלו בשבוע האחרון מקרים של תחלואת קורונה בקרב תלמידים ואנשי צוות. גם אתמול (ה') עם גילוי מקרי תחלואת קורונה נוספים במערכת החינוך הכללית והחרדית בירושלים נסגרו מספר מוסדות חינוך ומאות תלמידים, תלמידות ואנשי צוות הונחו להיכנס לבידוד ולהיבדק לקורונה. ברחבי הארץ, במוסדות חינוך נוספים אותרו מקרי תחלואה והם נסגרו. בערים כמו ראשון לציון החליטו לצאת בצעדי מניעה וביום ראשון הקרוב עשרות אלפי תלמידי מערכת החינוך בחטיבות והתיכונים בעיר יעברו למודל ייחודי לתקופת הקורונה במסגרתו הלימודים יהיו במתכונת קפסולות של לא יותר מ20 תלמידים. "אנו רואים את מה שקורה ברחבי הארץ וחשוב לנו לשמור על בריאותם של התלמידים מחד ומאידך להמשיך בשגרת החיים והלימודים עד כמה שניתן" הסביר ראש העירייה, רז קינסטליך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 6/F200603YS03-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בתיכון הגימנסיה בשכונת רחביה בירושלים הושלמו אתמול (ה') עבודות החיטוי של כיתות הלימוד בידי אנשי אגף התברואה של העירייה. דני ליבוביץ, מנהל בית הספר עומד בקשר עם למעלה מ-160 התלמידים ואנשי הצוות שחלו בקורונה ודואג למצבם. זאת לצד חידוש הלימודים המתוקשבים מתוך דאגה לבחינות הבגרות. ליבוביץ סבור כעת כי גם בעוד שבוע, לאחר תום 14 ימי הבידוד- התלמידים כבר לא יחזרו לפקוד את בית הספר: "אני מעריך שיהיה מאוד קשה להחזיר את התלמידים, ובטח את תלמידי החטיבה. לכן בתחילת השבוע הבא נבחן את המשך הלימודים תוך דאגה לקיום הבגרויות והיערכות הלמידה אליהן".

גם אתמול ליבוביץ הדגיש כי הוא וחבריו, מנהלי בתי הספר בבירה, הבהירו לכל הגורמים כי לא יוכלו לאכוף את הכללים שהעמידו במשרד הבריאות במסגרת החזרה לשגרה. "זו חוכמת הבדיעבד לקבוע האם נכון היה לקחת את הסיכון" הוא אומר. "אני מסיים את השבוע הזה בתחושות של דאגה עמוקה ועייפות. בתקווה שהאירוע הקשה הזה יסתיים".

The post עשרות נערות חרדיות נכנסו לבידוד, מקור ההדבקה – הגימנסיה ברחביה appeared first on מקור ראשון.