פאנל מומחים בנושא מערכת החינוך העתידית בהנחיית בתאל קולמן

המשתתפים:

יוסי קליין, מנהל טכנולוגיות ראשי במכללה ירושלים

ד"ר ליאת בן-דוד, מנכ"לית מכון דוידסון

הרב ד"ר בני פרל, ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן בתל-אביב

דניאל וייל, מיוזמי פרויקט 'מדוע – קוראים לזה חינוך'. שותף בחברת estaban soludions העוסקת בהתאמת מוסדות חינוך למאה ה-21

שני בר, תלמידה במסגרת פרויקט 'מדוע קוראים לזה חינוך'

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– על חשבון הילדים: משרד החינוך נכנע לארגוני המורים

– למידה מקרוב: שר החינוך מסכם את שבוע החזרה ללימודים

– משבר הקורונה חשף: מערכת החינוך היא בורג בכלכלה

The post צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור? appeared first on מקור ראשון.

"יהודי צפון אמריקה רואים בישראל בית הכנסת שהם לא היו רוצים להיות חברים בו", אומר לי הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן. "אם בית הכנסת הזה היה נשרף או נפגע חלילה הם היו מסייעים לבנותו מחדש, אך עדיין לא היו רוצים להתפלל בו".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "החורף יהיה שונה לחלוטין ממה שחווינו"

– עומד למשפט: נתניהו אינו נציג הימין או ישראל השנייה

– אפוקליפטי ומטריד: המשימה השאפתנית ביותר של הסופרת

מדוע זה כך? אני שואל. "הם מרגישים שישראל של היום איננה מכבדת את האדם באשר הוא אדם, שהיא מקדמת יהודיות שאיננה מקבלת את הערך החז"לי שהתורה ניתנה למען השלום. הם לא מרגישים שישראל שואפת לשלום".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_03_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אנחנו נפגשים בלשכתו המרווחת של הרטמן במכון לקראת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שתתקיים באופן וירטואלי ותעסוק בסוגיית יחסי ישראל עם יהדות העולם בעידן שאחרי משבר הקורונה.

"היחסים של יהדות העולם עם מדינת ישראל מורכבים יותר ממה שישראלים רוצים להודות", אומר הרטמן. "הדור של ניצולי השואה האמין שחשיבותה של מדינת ישראל היא כמקום מפלט במקרה של שואה נוספת. מדינת ישראל הייתה מקום שאתה לא רוצה לחיות בו ולהזדקק אליו, אבל כמו תעודת ביטוח, טוב שהיא שם. אך כיום יהודי צפון אמריקה לא זקוקים למדינת ישראל. רוב היהודים מתחת לגיל שישים בצפון אמריקה אינם מרגישים שהאנטישמיות המסוימת שישנה משנה את תחושתם הקיומית שאמריקה היא ביתם. הם מסתכלים על ישראל כמקום שאמור להשלים את החוויה היהודית ואת הזהות שלהם, לא כמקום שיציל אותם – מכיוון שהם לא מרגישים זקוקים להצלה, בטח לא ממדינת ישראל, שאין לה מה לשווק להם. הם אמנם יתמכו בישראל כשהיא בצרה, כמו שעושה משפחה, אך במקביל הם גם מרגישים ריחוק בשל אופן ההתנהלות וההתנהגות של מדינת ישראל, שאיננה מתכתבת עם הערכים היהודיים שלהם".

על פי הרטמן, החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון תרחיק ממנה עוד את הדור היהודי הצעיר בארה"ב. "החלת ריבונות חד־צדדית שונה לחלוטין מכזו שמתרחשת במסגרת הסכם שלום. ככל שיהודי צפון אמריקה צעירים יותר, השיח הערכי חשוב להם יותר, בעוד שבישראל הערך העליון הוא עדיין ביטחוני. אצלנו זה כבר לא דיבור על קדושת ארץ ישראל, אלא על קדושת החיים. מנגד, היהודים האמריקנים חושבים שצריך הסכם".

למרות הדברים הללו, הרטמן מסכים ש"אין לתת ליהודים האמריקנים קול בנושאים של חוץ וביטחון כאן בישראל. השיח נעצר תמיד בנקודה הזו, אבל חשוב להתקדם".

שני מרכזים שווים

בניגוד למי שרואים בישראל את המרכז היהודי העיקרי והחשוב, הרטמן רואה אותה כאחד מתוך שני מרכזים יהודיים שווים במעמדם. "יש שני מרכזי תרבות יהודיים גדולים, בישראל ובצפון אמריקה. כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה תצא תורה", הוא אומר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.11.03-750x875.jpeg 750w" sizes="(max-width: 493px) 100vw, 493px" />

לדבריו, "הציונות כיום מאותגרת מאוד. כמו כל תנועת מהפכה, האידיאולוגיה הראשונית כבר לא מתאימה ביום שאחרי השלמת המהפכה. הציונות ביקשה לעצב תודעה של שואה ותקומה, כאשר כל מה שקורה בארץ הוא תקומה וכל מה שקורה בחו"ל הוא שואה. גישה שאין עתיד לעם היהודי אלא אם כן זה בארץ ישראל.

"אבל רוב העם היהודי לא קיבל את האידיאולוגיה של התנועה הציונית: לפני השואה עלו ארצה 200 אלף יהודים ארצה, ולצפון אמריקה 'עלו' מיליון וחצי יהודים. רוב העם היהודי בחר לא לעלות לישראל. ועל כן הציונות היא הצלחה אדירה, אך יחד עם זאת כישלון אדיר. מדובר באחד המפעלים הלאומיים המרתקים והחשובים במאה העשרים, אבל מצד שני העם היהודי לא 'קנה את זה', והציונות לא השכילה ליצור שפה חדשה".

הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון

The post "כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה" appeared first on מקור ראשון.

כאילו חייהם של חברי בית הנבחרים ועיתונאי גבעת הקפיטול אינם מאתגרים דיים, עליהם להתמודד כעת עם חבר קונגרס חדש ששמו Auchincloss. עד שיצליחו ללמוד כיצד להגות אותו, תחלוף לה הקדנציה. ג'ייק אוֹצִ'ינקלוֹס הוא צעיר יהודי בן 32 עם חיוך כובש, שמאחוריו שירות כרב־סרן בחיל הנחתים וחברות במועצת העיר ניוטאון. בבחירות האחרונות הוא זכה בניצחון סוחף וגבר על מתחרים מפורסמים כמו ג'ו קנדי השלישי, נכד אחיו של הנשיא המיתולוגי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– צפו: הדילמות בכתיבת מדורי תרבות, אוכל ואופנה למגזר

– דאגה או יח"צ: הח"כים הערבים מתחילים לעבוד למען המגזר

– דעה: במפרץ ממתינים לביידן, באיראן כבר חוגגים

ג'ייק בא ממשפחה רבת השפעה, המערבת אמריקניות שורשית עם היסטוריה יהודית קלאסית. סבו וסבתו מצד אימו נמלטו מהפוגרומים באוקראינה, ואילו מצד אביו הוא נצר לפעילי ציבור עוד מימיהם של הנשיאים רוזוולט וקנדי. אילן היוחסין שלו כולל גם את ג'קי קנדי באחד מענפיו. אביו, יו אוצ'ינקלוס, משמש סגנו של ד"ר אנתוני פוסי, ראש המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/ראשית_טוכפלד-ראשית_יומן-1215-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

"גדלתי בסביבה של מסורת יהודית, ועל ההבנה שיהודים חייבים לתמוך זה בזה, ושמדינת ישראל נוצרה כדי להבטיח את רווחתנו המשותפת", אמר בריאיון לקליבלנד ג'ואיש ניוז. "הקהילה שבה גדלתי ובה חגגתי את הבר־מצווה שלי רק העצימה את הגאווה שלי במסורת ובארץ ישראל. באפגניסטן גם למדתי עד כמה גדולות הסכנות הנשקפות לישראל משכנותיה". אכן, אוצ'ינקלוס מכיר את מחוז הלמנד באפגניסטן טוב יותר מאשר את ניוטאון עירו. במשך שנתיים פיקד על יחידת עילית של הנחתים, שניהלה שם קרבות עקובים מדם עם הטאליבן.

אוצ'ינקלוס הוא אחד מ־11 יהודים שהתמודדו בבחירות האחרונות מטעם הדמוקרטים. רובם כשלו, ואלה שנבחרו מבטאים את שובן של הזמירות הישנות, אחרי ארבע שנות הפוגה מרעננת. לכול ברור שלצד הצהרות תמיכה וידידות, נצטרך להתרגל מחדש לנרטיב שתי המדינות ולמטבעות הלשון הידועים כמו "משא ומתן ישיר", "הקפאת ההתנחלויות", וכמובן – הסכם גרעין מחודש עם איראן.

המצע הנוכחי של המפלגה הדמוקרטית הוא פרי פשרה עם הפלג הרדיקלי שצמח בשנים האחרונות לממדים מדאיגים, והוא עוסק לא מעט גם בעניינה של ישראל. השדרוג במעמדם של מנהיגי הזרם הזה דוגמת ברני סנדרס ואליזבת וורן, אף ששניהם לא צלחו בפריימריז מול ביידן, ומספרם של חברי הקונגרס העוינים לישראל דוגמת אילהאן עומר, רשידה טאליב או אלכסנדריה אוקסיו־קורטז – הביאו לכך שהמצע כולל סעיפים כמו התנגדות לכל ההתנחלויות ולסיפוח, ואף הגדרה של תנועת ה־BDS כחוסה תחת חופש הביטוי במקום הגבלת פעילותה. במאזן החיובי אפשר לציין את העובדה שהדרישות להגדיר את מעמד ישראל ביהודה ושומרון כ"כיבוש", או להתנות את הסיוע הצבאי בשינוי המדיניות כלפי הפלסטינים – לא התקבלו.

"חופש ביטוי לא כולל BDS"

השנה אבדו שני מושבים חשובים בקונגרס, שהוחזקו בידי נציגים יהודים מניו־יורק שהיו מהמובילים בנושא התמיכה בישראל: אליוט אנגל מניו־יורק פינה את מקומו אחרי 32 שנה לאיש השמאל הפרוגרסיבי ותומך ה־BDS ג'מאל בוומן, וניטה לאווי, שהייתה יו"ר ועדת המשנה למבצעי חוץ, פרשה בשל גילה (83).

"אנגל היה הסמן הימני בקונגרס ושימש יו"ר ועדת יחסי החוץ, אך הוא לא נקף אצבע כאשר היו"ר ננסי פלוסי נתנה מושב בוועדה החשובה לאילהאן עומאר", מציינת לעומת זאת הפרשנית קרולין גליק. "הוא התנגד לביטול הסיוע לרשות הפלסטינית, לא הגיע לירושלים לטקס העברת השגרירות בניסיון כושל לפייס את הפרוגרסיבים, וכך רוקן את התמיכה בישראל מכל תוכן. חבר קונגרס נוסף, ג'רי נאדלר, שהיה מתומכי ישראל החזקים, תומך היום בשדולת ג'יי־סטריט".

הבחירות לקונגרס טרם הוכרעו, ורק בינואר נדע אם הרפובליקנים הצליחו לשמר את הרוב שלהם בסנאט, אך מלקולם הונליין, שכיהן שנים רבות כמנכ"ל ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים, משוכנע כבר עכשיו שמספרם של תומכי ישראל לא יקטן. "בכל אופן", הוא אומר, "נראה שהממשל לא יעסוק בישראל אלא במה שמטריד כעת את האמריקנים: המאבק בקורונה, וסוגיית הביטוח הרפואי. אפילו העסקה עם איראן תבוא קודם, ונראה שגם חברי הקונגרס היהודים יתמכו בה".

לדעת הונליין, בחירת ביידן עשויה דווקא להועיל לישראל בהשגת הסכמים עם מדינות ערביות נוספות. "ככל שהערבים יהיו מודאגים יותר בקשר לאיראן, כך יחסיהם עם ישראל יתחזקו".

ג'ייק אוצ'ינקלוס: "אני לא חושש לשתף פעולה עם הרפובליקנים כדי להבטיח תמיכה דו־מפלגתית בישראל. מטרת ה־BDS היא ליצור דה־לגיטימציה לישראל, ויותר מ־90 אחוז מחברי המפלגה מגנים זאת"

על רקע התחזקותם של הקולות העוינים לישראל במפלגה הדמוקרטית, וקביעתו של הנשיא היוצא דונלד טראמפ כי "הדמוקרטים שונאים יהודים", היו שסברו כי יהודים רבים ינטשו את המפלגה שזוכה באופן מסורתי לתמיכתם של רוב יהודי ארה"ב (יותר מ־70 אחוזים). אבל זה לא קרה.

מול ההד הגדול שהקולות הרדיקליים זוכים לו, ננסה להפנות כאן זרקור אל כמה מהדמויות הבולטות הבאות כעת בשערי גבעת הקפיטול, שינסו לעמוד לצידה של ישראל מול מגמת השמאל הקיצוני. ג'ייק אוצ'ינקלוס מבטיח להיות אחד מהם.

כשהחליט להתמודד לקונגרס, התברר לו כי אינו "פרוגרסיבי" די הצורך. עיתוני בוסטון העלו מהאוב את העובדה כי נרשם פעם למפלגה הרפובליקנית, ומתנגדיו עטו על העובדה הזאת כדי להוכיח שאינו כשיר לשמש נציג של הדמוקרטים. הצהרותיו, שבהן ערך השוואה בין דגל תנועת "חיי שחורים נחשבים" או הלהט"בים לדגל הקונפדרציה המושמץ (של המדינות שהתנגדו לעבדות), ספגו ביקורת עזה. "כשאתה משווה דגל המסמל חירות ושוויון לדגל של גזענות ואיבה, אתה חלק מהבעיה ולא מהפתרון", קבע אחד ממתנגדיו.

"מתנגדיי טוענים שהמסרים שלי נגד המדיניות המסוכנת ורוויַת השנאה של דונלד טראמפ אינם חזקים דיים, ומשתמשים בכך כדי לפגוע בי עם התקפות חסרות שחר", אמר בריאיון לאתר בוסטון דוט קום. "אבל אני אמשיך גם בקונגרס להילחם נגד האג'נדה המסוכנת של טראמפ".

אתר האינטרנט של אוצ'ינקלוס מציג בקביעות קישורים לאתרים על ישראל וסוגיות יהודיות אחרות. בין היתר הוא מציין כי בעת שירותו הצבאי חווה תקריות אנטישמיות שהשפיעו עליו וחיזקו את זהותו היהודית. ומה באשר לסכסוך הישראלי־פלסטיני? כאן אין הפתעות. הוא מאמין בפתרון שתי המדינות ובפשרה שתושג רק בשיח בין הצדדים ולא על ידי גורמים חיצוניים.

בהתייחס לאגף הקיצוני במפלגתו אמר: "אני איש של הסכמים. בענייני הגירה, תפוצת נשק והגנת הסביבה אצעד עימם יד ביד, וזאת כדי ליצור מסגרת רחבה יותר לתמיכה פרו־ישראלית. יש לי קווים אדומים כמו ה־BDS או התניית התמיכה בישראל, ואני לא חושש לשתף פעולה גם עם הרפובליקנים כדי להבטיח תמיכה דו־מפלגתית בישראל. ברור לכול שמטרת ה־BDS היא ליצור דה־לגיטימציה ודמוניזציה של ישראל. יותר מ־90 אחוז מחברי המפלגה מגנים זאת, ואינם חוששים מפגיעה בתיקון הראשון של החוקה המבטיח חופש ביטוי. כיהודי, וכנציג הרובע היהודי ביותר במסצ'וסטס, אראה זאת כחובה לחנך את אותם גורמים במפלגתי, שהביקורת שלהם נגד ישראל או נגד יהודים תומכי ישראל כוללת לעיתים קרובות רמזים אנטישמיים".

בעקבות פרקי אבות

"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". לדברי קתי מאנינג מצפון קרוליינה, משנה זו מפרקי אבות עמדה לנגד עיניה כאשר החליטה לרוץ לבית הנבחרים. מאנינג, 63, עורכת דין שעסקה בענייני הגירה, היא דמות מוכרת בעולם היהודי־אמריקני. היא האישה הראשונה שעמדה בראש הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ואף שימשה ראש ארגון הגג של בתי הספר היומיים היהודיים "פריזמה".

היא מייחסת את פעילותה הציבורית לדרך היהודית שבה חונכה בילדותה. "השיעורים שלמדתי עיצבו את חיי ואת סדר העדיפויות שלי, ובחלקו הגדול היה זה החינוך היהודי. ההיסטוריה היהודית והתורה הן הדברים שהשפיעו עליי מתחילת הדרך. מה שהלל הזקן אמר 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך', סיפור יציאת מצרים ופסח, וערכי הצדק של ספר דברים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/פרטים-מארק_טוכפלד-_יומן-1215-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

דגל מרכזי שמאנינג מניפה הוא מאבק בחברות הביטוח הרפואי, על רקע עליית מחיריהן של תרופות מצילות חיים. מאחורי מלחמתה זו עומד סיפור אישי: כשבתה ג'ני נתקפה במחלה כרונית בתקופת לימודיה בקולג', חברות הביטוח סירבו לאשר את התרופות הדרושות מנימוקים בירוקרטיים. הרופא אמר לה שתוכל לרכוש את התרופה ולקבל את ההחזר מחברת הביטוח, אך היא נדהמה לשמוע את העלות: עשרת אלפים דולר לחודש.

מאנינג, עורכת דין וקמפיינרית מנוסה, התיישבה ליד הטלפון והחלה להפעיל לחצים. האישור המיוחל הושג, אך האירוע עורר אותה לחשוב על אלה שאין להם הכישורים והאמצעים להפעלת לחץ כה כבד. "מה עם אותם אנשים שאינם יכולים לקחת שני ימי חופש להילחם בחברות הביטוח שלהן? אותם אנשים שאינם יודעים שאתה יכול גם להצליח, ומוותרים מראש?" שאלה.

מאנינג ביקרה בישראל עשרות פעמים, והיא נמנית עם התומכים המובהקים בידידות שבין שתי המדינות. "יש חשיבות קריטית לכך שלישראל יהיו גבולות בטוחים. אני מאמינה בכל ליבי שישראל היא הידידה הטובה ביותר של ארה"ב באזור, מכיוון שאנו חולקים אותם ערכים. שמירת יתרונה הצבאי של ישראל היא עניין קריטי בשבילה ובשבילנו", אמרה.

עם זאת, היא מותחת ביקורת על תוכנית המאה של הנשיא טראמפ. לדבריה זוהי "תוכנית המציבה מטרה שאפתנית שמייצגת מה שהרבה ישראלים היו רוצים, אבל איני מבינה בדיוק כיצד היא תביא את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן. אני מודאגת מתוכנית שאיננה תוצאה של משא ומתן ישיר בין המנהיגים הישראלים והפלסטינים. מה שאנו צריכים הוא תוכנית שנידונה במשא ומתן על ידי הצדדים עצמם ולא מוכתבת מארגון או ממדינה זרה".

נכנס לנעליה של אשתו

מכאן לאריזונה. בינואר 2011 נכנס צעיר בשם ג'ארד לאפנר לסופרמרקט בעיר טוסון שבאריזונה, ובידו אקדח חצי אוטומטי. באותה שעה עמדה שם חברת הקונגרס גבריאל (גבי) גיפורדס, ושוחחה עם אזרחים. הצעיר כיוון את האקדח לראשה וירה מטווח של 30 ס"מ. הוא המשיך לירות עד שהופל ארצה בידי שני אנשים, אך בינתיים הספיק להרוג שישה בני אדם, בהם שופט פדרלי וילדה בת תשע. גיפורדס, שתחילה דווח כי נהרגה, נפצעה אנושות והייתה שרויה בתרדמת ממושכת.

גיפורדס הייתה היהודייה הראשונה מאריזונה שכיהנה בבית הנבחרים. התאוששותה הייתה מפתיעה, ושמונה חודשים אחרי הפציעה חזרה לקונגרס, אך שנה לאחר מכן הודיעה כי היא פורשת כדי להתרכז בשיקומה. נחישותה ואישיותה הרשימו רבים, והצי האמריקני אף קרא ספינת קרב על שמה.

סבה של גיפורדס, עקיבא הורנשטיין, בן לרב ליטאי, הגיע בשנות הארבעים מניו־יורק והקים בטוסון מוסך לצמיגים. הוא החליף את שמו לגיפ גיפורדס כדי להגן על עצמו מאנטישמיות. בהמשך הפכו הוא ואשתו רות לפעילים למען הקהילה היהודית. בין היתר סייעו להקים את סניף "הלל" לסטודנטים היהודים באוניברסיטת אריזונה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/פרטים-גייק_טוכפלד-_יומן-1215-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

במהלך כהונתה בקונגרס ביקרה גיפורדס פעמיים בישראל. בביקורה הראשון אמרה כי חשה התקרבות לשורשיה היהודיים. לדבריה "ארה"ב חייבת להישאר מחויבת לישראל בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון," ו"אי אפשר יהיה להשיג שלום לפני שההנהגה הפלסטינית והארגונים העוינים האחרים יסכימו לקבל את זכותה של ישראל להתקיים".

היא אמנם פרשה, אך בעלה, האסטרונאוט מארק קלי שלו נישאה ב־2007, נבחר כעת לסנאט והוא אמור להמשיך את המסורת המשפחתית. מארק יהיה טייס החלל הרביעי שהגיע לפוליטיקה, אחרי הסנטורים ג'ון גלן, האריסון שמיט וחבר בית הנבחרים ג'ק סוויגרט.

את המזרח התיכון הכיר מקרוב כאשר שירת בתפקיד טייס קרב, והשתתף בעשרות גיחות מבצעיות במלחמת המפרץ. "קשריי עם ישראל הם אישיים, ועוצבו בתקופת שירותי במזרח התיכון בעת מלחמת המפרץ הראשונה", אמר.

ב־1966 הצטרף עם אחיו התאום סקוט לסוכנות החלל, ומאז הספיק לשהות בחלל, במצטבר, 54 ימים ושעתיים. מאחוריו ארבע משימות של הטסת מעבורות חלל, ויחד עם אחיו השתתף בניסוי ייחודי שבו ביקשה נאס"א להשוות את השפעת השהייה בחלל על שניהם, כבעלי נתונים גנטיים דומים. פציעתה של אשתו כמעט הביאה לביטול משימת החלל הרביעית שלו, אך עם השיפור המהיר במצבה הוא שובץ מחדש למשימה.

"הוא מקושר נפשית לקהילה היהודית של אריזונה, וכך גם למדינה היהודית", מעיד אהרן רוטנשטיין, חבר מועצת המנהלים של קרן הקהילה היהודית של אריזונה. "הוא הוצב ביוסטון יחד עם אילן רמון, ועד היום הוא שומר על קשר עם משפחת רמון".

אחרי בחירתו הצהיר קלי כי הוא מחויב לפיוס בין שתי המפלגות. "הקיטוב והפוליטיזציה הורסים כל חלקה טובה במדינתנו", אמר. "הדרך היחידה לתקן זאת היא כאשר כל אחד ואחד, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, יהיו מחויבים לעבודה משותפת אלה עם אלה". קלי לא רק דיבר אלא גם עשה, וצוות יועציו מונה חברים משתי המפלגות. לדעתו המשימה הראשונה במעלה שיש לשלב ידיים למענה היא המלחמה בקורונה, ובה אין מקום לפילוג בין המחנות. הוא מגדיר עצמו כאיש מרכז פרגמטי.

קלי התנגד לנסיגה מהסכם הגרעין עם איראן, וכינה את צעדו זה של הנשיא טראמפ "החלטה די עלובה". לדעתו, "ממשל אחר יצטרך לנסות להשיג הסכם עם האיראנים, באמצעות עבודה משותפת עם שותפינו וידידינו בעולם". עם זאת, הוא הביע שביעות רצון מחיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס. "הוא היה שחקן שלילי באזור במשך זמן רב. טוב שהוא כבר לא בתפקידו". קלי תומך נלהב בפתרון שתי המדינות וסבור כי ארה"ב חייבת להמשיך לשתף פעולה עם ישראל למציאת פתרון של שלום במזרח התיכון. "כשאהיה סנטור אעבוד ללא לאות לחזק את הקשרים בין ארה"ב וישראל, שכן אני מאמין שהידידות בינינו מהווה נדבך מרכזי בתפקידה של ארה"ב בעולם", הצהיר. הוא הביע מחויבות גם להבטחת יתרונה הצבאי של ישראל.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/פרטים-קתי_טוכפלד-_יומן-1215-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

עם חתימת "הסכמי אברהם" הביע קלי תמיכה בהם וצייץ: "זהו צעד חיובי לידידתנו ישראל ולשלום במזרח התיכון". הוא גם מתנגד נמרץ ל־BDS. "זו תנועה אנטישמית קיצונית המבודדת את ישראל בין קהילת האומות, ומחפשת כיצד לערוך דה־לגיטימציה למדינת ישראל. אעבוד בסנאט להבטיח שנעשה כל שביכולתנו להילחם בה".

לאחרונה, כאשר נשאל לדעתו על העברת השגרירות לירושלים, השיב: "לא הקדשתי לזה מחשבה רבה. זה נחלת העבר, השגרירות עברה ונראה שהעסק עובד. כל הנבואות השחורות שצפו שיקרו לאחר ההעברה לא התגשמו. מבחינתי אין כל חשיבות בהעברת משרד מבניין אחד למשנהו". ומה באשר לתוכנית המאה של טרמפ? "לא קראתי אותה לפרטיה, אבל אני חושב שהיא חיובית ביסודה".

The post ידידים חדשים בוושינגטון: היכרות עם שלושה חברי קונגרס טריים appeared first on מקור ראשון.