אווירת פאניקה שלטה אתמול (ב') במסדרונות ובוועדות הכנסת. הגל השני של קורונה מכה בהפתעה ניכרת בפוליטיקאים כמו בציבור הרחב, שכן הציפייה הראשונית היית שהגל הנוסף יגיע בחורף. אבל הקורונה לא חיכתה לעונה הגשומה, והכלים להשתלט עליה עוברים דרך ביקורת פרלמנטרית בדיעבד והחלטות מהירות בממשלה לכתחילה. נכון, זה לא המצב האידיאלי בדמוקרטיה מתוקנת, אבל ממש כמו במלחמה שבה לא כל מהלך צבאי עובר דרך אישור חקיקתי, כך גם בזמני מגפה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– יהודי, נוצרי, מוסלמי ובודהיסטי משיקים אפליקציית תפילה לקורונה

– לראשונה: מפקד אוגדת איו"ש יהיה בן ההתיישבות

– סוף הסגר: בריטניה תשקיע מיליארד דולר במרכזי תעסוקה

כשזה המצב, קצת תמוהה ההזדעקות העונתית על "מותה של הדמוקרטיה הישראלית", בעקבות החוק שעבר הלילה בכנסת וקובע כי תקנות לשעת חירום למלחמה בקורונה יחולו מידית מרגע אישורם בממשלה. גם עם החוק, לכנסת יינתן שבוע ימים כדי לדון בחוקים חדשים ולבטל או לאשר אותם. אם הוועדה לא אישרה את הצו, הוא יובא לאישור מליאת הכנסת – שבכוחה לבטל את הצו. במצב אידיאלי כאמור, המצב היה הפוך, אבל אנחנו מצויים במלחמה. לא יכול להיות שכל צו שמחליטים עליו ביום ראשון בממשלה, יחכה ימים ארוכים לאישור הכנסת עד לכניסתו לתוקף, כאשר בינתיים מגפה מכה באזרחים ללא רחם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... t-13.41.29-1-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אישור החוק המצמצם את סמכויות הכנסת לצורך הטיפול המהיר בקורונה, עבר הליך מזורז כשלעצמו. אתמול בצהריים אושר בממשלה, אחר הצהריים אושר בוועדת הכנסת ולקראת לילה כבר עבר בקריאה ראשונה. את הדיונים עליו קיימה ועדת קורונה בראשות יפעת שאשא ביטון במהלך השעות הקטנות של הלילה במקביל למליאה, ולפנות בוקר הוא הובא לאישור סופי. 29 חברי כנסת תמכו, 24 התנגדו, ובהם כמובן המקוננים הגדולים על חדלות המעש של הממשלה בטיפול בקורונה. החוק אושר לחודש בלבד, שבמהלכו תנסה הממשלה להשתלט על המגפה בצעדים מהירים.

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הסביר בדיון את הצורך בחקיקת הבזק ואמר כי חוק המסגרת הכולל בנושא, המצוי בדיונים בוועדת החוקה, יימשך עוד זמן רב, ולכן החוק הנוכחי הכרחי לזמן הביניים. לדבריו, ההגבלות פוגעות בזכות הקניין ובזכויות אדם הובאו בעבר כתקנות לשעת חירום, אך תקנות שכאלו אינן דרך המלך ולכן הכנסת צריכה לאשר אפשרות לממשלה לפעול במהירות, מהיום למחר. עוד הזהיר ניזרי כי כל עיכוב של יום עלול להביא לאובדן שליטה.

בדברי ההסבר לחוק צורפו הנתונים המבהילים הבאים: "אם הקצב הנוכחי ימשיך, בעוד 24 ימים יהיו כשמונת אלפים חולים חדשים בכל יום, וסך הכול יהיו קרוב ל-60 אלף חולים. גם אם יישמרו בישראל שיעורי מאושפזים, חולים קשים ונפטרים כמו בגל הראשון, מדובר באלפי מאושפזים, מאות חולים קשים ומאות נפטרים. מצב זה מחייב את הממשלה לנקוט צעדים מידיים לצורך התמודדות עם התחלואה והתפשטות הנגיף".

הנתונים, דברי ההסבר מבית מדרשו של היועמ"ש ומצב הכלכלה לא הועילו כדי לשכנע את האופוזיציה שמבחינתה העברת החוק הקיים כמותו כהכרזה על ישראל כדיקטטורה, כהגדרתו של ח"כ מיקי לוי. למרות המסכות, ניתן היה להבחין בפוזיציה מקילומטרים. שהרי כל חברי הכנסת קואליציה ואופוזיציה, מחו על התגובה האיטית של הממשלה בטיפול בקורונה, אז עכשיו כשניתן לעשות זאת מהר יותר – הם אלו שרוצים לבלום אותה? כמה דרמה.

במלחמה אין זמן לקוסמטיקה – נדרשות החלטות קשות ומהירות. לכנסת נותרה היכולת לבלום חקיקה רעה בשבוע שלאחר אישור התקנות. המצב לא מושלם – אבל הוא הכי טוב שיש כרגע, כשהממשלה מתמודדת מול נגיף משתולל, בלי שנערכה לו כנדרש כבר לפני חודשים. הדאגה לפגיעה במעמדה של הכנסת עכשיו לחודש ימים בתקופת מלחמה, הייתה נשמעת אמינה יותר, אם רק אותם אנשים היו מזדעקים כך כאשר בשנים האחרונות בג"ץ כרסם במעמדה פעם אחר פעם.

The post חוק החירום: במלחמה בקורונה, אין זמן לקוסמטיקה appeared first on מקור ראשון.

תמונות העימותים בין קצין צה"ל לחבורת גנבים בדרום שהופצה ברשת עוררה סערה ציבורית גדולה ויחס תקשורתי עודף, אולם הייתה רחוקה מאוד מלהרשים את חיילים המילואים שמשרתים במחנה צאלים וחווים על בשרם את טרור הגניבות באזור. אפילו בצה"ל היו כאלה שנשמו לרווחה כשהקצין המדובר לא הועמד לדין באותו אירוע. התסבר שעל פי החוק הוא בכלל לא רשאי להתעמת עם גנבים וכלי הנשק היחיד שבידו והוא יכול להשתמש בו הוא הסמרטפון שלו, במקרה הטוב הוא יכול להתקשר למוקד 100 ולהמתין לשוטר, ובמקרה אחר לתעד את הגניבה בתקווה שהמשטרה תוכל לאכוף את מה שקורה שם סביב הבסיסים. שבוע הארוע דווח בחדשות 13 כי מי שמפקד על הגזרה מטעם המשטרה הודה בשיחה סגורה שאין באמת למשטרה יכולת לאכוף את התופעה החמורה.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

אסור להשוות: גם ל"רק מילים" יש משמעות

הפער בין אדם וא־לוהים: מהתנ"ך למחאה בארה"ב

דיאלוג עם רפורמים חותר תחת קיומו של עם ישראל

בצה"ל דווקא לא מרימים ידיים ובימים הקרובים אחרי עבודת מטה ושבוע הגנת מחנות שקיימו בראשות סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר, יצאה לדרך שורה של ביקורות מטכ"ל כדי לאמוד את המצב ולצייר תמונת מצב מעודכנת בבסיסי צה"ל שסובלים מהתופעה, ובכלל זה למחנה צאלים.

על פי דובר צה"ל, בשבוע האבטחה והגנת מחנות בצה"ל לקחו חלק 300 בסיסים. למעלה מ-100 ביקורות בוצעו ומאות מפגעי תשתיות טופלו. השבוע סוכם והוא כלל למידה מהפקת לקחים מאירועים מרכזיים, ריענון ההוראות, הפקודות והנהלים, שיפור תשתיות וקיום תרגילים.

כחלק מההכנות לאותו שבוע, בוצעו גם סקרים לאיתור נקודות תורפה ופערי תשתיות במחנות צה"ל. במהלך אותו שבוע התקיים כנס צה"לי ללמידה והפקת לקחים בהשתתפות המפקדים האמונים על אבטחת המחנות. במהלך הכנס עלו טענות קשות מצד החיילים בעיקר על קשירת ידיים אל מול החוק, חוסר יכולת של המשטרה להתמודד עם התופעה וגם טענות כלפי מערכת המשפט שלא מחמירה בעונשים, שכן רוב הגנבים שמגיעים לבסיסים הם בעלי רקע פלילי עמוק בתחום עבירות הרכוש.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 020/06/003-2-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ביחידות התקיימה למידה מאירועים חריגים שהתרחשו בשנתיים האחרונות, וכן בוצעו תרגילי הגנת מחנה ביום ובלילה, בשילוב חבירת כוחות, במטרה ליישם את הלמידה באופן מעשי בשטח. בפועל אומרים חיילי מילואים ששירתו במחנה צאלים והיו עדים לאירועי גניבות כי עם כל הכבוד לרצון של צה"ל להילחם בתופעה אין לצה"ל באמת סיכוי. "הבעיה היא לא בצה"ל" מסביר קצין ששירת בצאלים וראה גניבות במו עיניו כולל פריצות רבות של רכבים של חיילי מילואים שחנו מחוץ למחנה. "אין לצה"ל שום סיכוי לנצח בסיפור הזה. אתה מרגיש כמו ערום, גנב בא ופושט ממך את הרכוש ואתה לא יכול לעשות כלום. צריך להבין אלו כנופיות שלא רואות את החוק ממטר, הם מגיעים עם טרקטורונים מאולתרים, בלי מספר רישוי, סביר להניח שכל חלק שני שם גנוב, את החולצה הם מורידים והופכים אותה למסיכה על הפנים, באים, גונבים ואיך אומרים… משאירים אבק עם הטרקטורון שלהם. מה תעשה? תירה בהם בגב? אין מה לעשות זה לא בכללי המשחק של צה"ל". הוא מסביר.

"היה שיח מעולה מול המפקדים, כולם מבינים את המצב ומודים שאין הרבה מה לעשות. גנב צריך להיות מטופל על ידי המשטרה ולא על ידי הוראות הפתיחה באש" הוא מסביר. "בסוף אתה בא לאימון אתה לא בא להסתבך. חייל מילואים שיוציא נשק וירה אפילו באוויר הוא בצרות".

כאמור, בשבועות הקרובים צפויות להתקיים ביקורות מטכ"ליות, בהן ייבחנו מחנות צה"ל באשר לאופן המשך מימוש ההנחיות. הכוונה בצה"ל היא לנסות למזער את התופעה המסוכנת ולייצר מכשולים במקומות בהם לגנבים קל להגיע ליעד ולברוח עם השלל, בחלק השני ינסו בצה"ל להכביד על הגנבים כך שיורתעו מלהגיע בכלל למחנות. אם צריך להשקיע משאבים הם יושקעו, אומרים בצה"ל, ואם צריך לחבר עוד גופים או את המחוקק צה"ל יפעל גם במישור הזה. בקרב על הבטיחות במחנה צה"ל לא מתכוון לוותר למרות שגם בצה"ל יודעים שהדרך להצלחה שם עוד ארוכה.

בצה"ל מבהירים כי "צה"ל מייחס חשיבות עליונה ללמידה ולהפקת לקחים במטרה להפחית משמעותית את אירועי הגניבות והפריצות למחנות צה"ל. הגנת המחנה מהווה חלק חשוב בשגרה הצה"לית התורם ישירות לחיזוק הכשירות המבצעית".

The post הגניבות בצאלים: צה"ל מנסה להיאבק והמילואימניקים ספקנים appeared first on מקור ראשון.

מפלגת בל"ד, חלק מהרשימה הערבית המשותפת, מפרסמת בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה דברי הלל לשלושה מבכירי הטובחים ביהודי חברון וצפת בשנת תרפ"ט. זאת במלאת תשעים שנה להוצאתם להורג בידי הבריטים. הם מתוארים שם כ"שהידים של מהפכת אל־בוראק" – הכינוי הפלסטיני הלאומני למאורעות תרפ"ט.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– שירת הסטיקר: חופש הביטוי הולך לאיבוד דרך שופט בג"ץ

– שקיפות צריכה להתקיים בבלפור כמו גם בצאלח א־דין

– בניגוד להחלטת ממשלה: האם המשרד להגנת הסביבה יוצא מירושלים?

אחרי מאורעות תרפ"ט ביקשו הבריטים להוציא להורג 27 ערבים שהשתתפו במהומות וברצח של יותר ממאה יהודים בחברון ובשאר הארץ. לבסוף החליט הנציב הבריטי העליון דאז להמיר את עונשם של הנידונים למוות למאסר עולם, למעט שלושה שביצעו את הפשעים החמורים ביותר: מוחמד ג'מג'ום, פואד חג'אזי ועטא א־זיר.

עטא א־זיר מחברון עמד בראש המתפרצים לבית הרב מאיר שמואל קסטל, ראש ועד העדה הספרדית בחברון ונשיא הוועד הכללי של עדות הספרדים והאשכנזים בעיר, שנרצח על ידי ההמון וביתו נשרף. הוא גם רצח במו ידיו את תלמיד הישיבה אברהם שפירא ודקר את אליהו קפילוטו בגבו. קפילוטו מת מפצעיו כעבור שנה.

מוחמד ג'מג'ום נידון למוות על רצח ארבעה אנשים בבית משפחת אבושדיד בחברון: אליהו אבושדיד ובנו יצחק, יעקב גוזלן ובנו משה. פואד חג'אזי מצפת, פקיד מחלקת הבריאות העירונית, הורשע ברצח בני הזוג משה ופרידה אפריאת.

השבוע לפני תשעים שנה נתלו השלושה בכלא עכו ונקברו בבית העלמין המוסלמי בעיר. במשך השנים הקימו להם אנדרטה בבית הקברות, שיפצו את מצבותיהם והמקום הפך לאתר עלייה לרגל המסמל את ההקרבה הפלסטינית הבראשיתית במאבק מול הבריטים והציונות.

לפי הכתוב בעמוד הפייסבוק של בל"ד, מאורעות תרפ"ט לא היו אלא מאבק גיבורים פלסטיני להצלת מסגדי הר הבית מפני היהודים. הוא מעלה על נס את זכרם של מאות פלסטינים שנהרגו במאורעות, וטוען שבמקביל נהרגו "שישים ציונים" בלבד. עוד מסופר באתר שמוחמד ג'מג'ום ועטא א־זיר שיבחו את בוראם ואמרו: "כמה טוב שאנחנו, אנשים פשוטים, הולכים אל הגרדום, ולא המנהיגים שהמולדת זקוקה להם". בפוסט נכתב כיצד ג'מג'ום וא־זיר ביקשו שיביאו לתאי כלאם חינה לצבוע בה את ידיהם, כפי שנהוג בשמחות. עוד נכתב שזיכרון "הגיבורים והשהידים" הללו יישאר "חרות בלבבות" במסע הארוך של השחרור הפלסטיני.

בל"ד לא לבדה בניסיון להנציח את שלושת הרוצחים. במהלך השנים פרסמה גם מפלגת חד"ש הערבית־יהודית פרסומים רבים המאדירים את המרצחים וקוראים להנציחם. קבוצת פעילים מטעם המפלגה, בראשות ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול, הגיעה בשנת 2016 לשפץ את מצבות רוצחי תרפ"ט בבית הקברות המוסלמי בעכו. הפעילים באו למקום בחולצות הנושאות את תמונותיהם של הרוצחים. בפרסומי המפלגה הרשמיים התבקש הציבור הערבי לזכור את "שלושת הקדושים".

עיסאם מחו'ל הסביר לנו אתמול: "כמי שהיה בעבר בין משפצי המצבות של שלושת הנתלים וממקימי האנדרטה לכבודם, אני מסתכל על אירועי 1929, לפני הכול, כחלק מהמאבק הפלסטיני באימפריאליזם הבריטי. העילה להתקוממות הייתה, בין השאר, נישול של משפחות פלחים על ידי מכירת קרקעות מפיאודלים לתנועה הציונית. 30 אחוז ממשפחות הפלחים הערבים נשארו ללא מקורות מחיה, וזה הוביל להתפוצצות שהייתה באופייה ובמהותה נגד השלטון הבריטי ונגד כוחות ריאקציוניים יהודיים וערביים שהיו מעוניינים להפוך את התקוממות הזו להתנגשות דתית או לאומנית. לכן האירוע הזה הוא קודם כול חלק מההיסטוריה של העם הפלסטיני והוא חלק מההתקוממות הפלסטינים מול האמפריאליזם, אני לא נכנס לדיון הפרטני מי עשה מה, אני מסתכל על התהליך ההיסטורי".

The post בל"ד מצדיעה למחוללי טבח תרפ"ט appeared first on מקור ראשון.