הורים רבים מחפשים תלמוד תורה עבור ילדיהם. כזה שיגרום לילד לחזור כל יום שמח ומחויך, מלא בידע תורני, מלא באהבת התורה ואהבת ה' יחד עם רצון חזק להשפיע בעולם. בשכונת הר נוף בירושלים פועל תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג, אשר הולך לאורו ובדרכו של הרבי מלובביץ'. הנכנס בשעריו יחוש בתוך זמן קצר שמדובר במוסד יוצא דופן. הרב משה גנוט הקים את תלמוד התורה ועמד מאחורי החזון שלו, ובמשך שנים ארוכות הוא נוהל על ידי הרב שילה אופן ולאחריו ע"י הרב יהודה ראב.

הרב אליהו לוי, שנכנס באחרונה לתפקיד המנהל של תלמוד התורה, מסביר לנו על הגישה החינוכית המיוחדת. "עד היום הגישה בתלמודי תורה ובחינוך נחלקה לשניים: או שיש הרבה פחד מהעולם, ואז מדגישים כמה צריך להיסגר ולשמור את עצמנו – וזה בעיניי סוגר את הילדים ולא מחיה אותם, כי אני לא מאמין בחינוך מתוך פחד. ויש גישה הפוכה, של פתיחות יתר לעולם, שבסופו של דבר גורמת לאובדן התמימות הפשוטה של הילדים. "הרעיון החינוכי של תלמוד התורה שלנו, המיישם את דרכו של הרבי מלובביץ', הוא חדש: מצד אחד שומרים על התמימות של הילדים מתוך קשר מאוד פתוח עם המלמדים, אך זאת לצד מסר שאיננו חוששים מהעולם, כי אנחנו מביאים בשורה ויש לנו מה לתת לעולם", מוסיף הרב לוי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/08/יצחק-גינזבורג-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כיצד זה מיושם בשטח?

"זה מתבטא קודם כול בלימוד חסידות בהעמקה וברצינות כחלק עיקרי ממערכת הלימודים, ובפרט לימוד שיחותיו של הרבי, שמוריד את רעיונות החסידות ליישום בפועל בעולם. דוגמה נוספת היא ביישום הרעיון של 'חולין על טהרת הקודש'. יש תלמודי תורה שבכלל לא לומדים לימודי חול, ואחרים שבהם דווקא יש דגש מורחב על לימודים אלה, לפעמים קצת על חשבון הקודש. אנחנו מבקשים שהכול ינבע מתוך הקודש. אם לומדים חשבון, אנחנו נספור הרבה פעמים כמה פסוקים או אותיות יש בפרשה מסוימת, והדוגמאות יהיו מתוך הקשר של תורה. מובן שלימוד החולין על טהרת הקודש הוא לא העיקר בתלמוד התורה, אלא מרכיב אחד בסך הכללי. אנחנו לומדים תורה ברמה גבוהה עם הילדים.

חשוב לנו לשמור על רמה לימודית גבוהה, ובשביל זה עובד איתנו הרב יהודה ראב. הוא מקצועי מאוד, והרים משמעותית את הרמה של הלימודים בכלל, הן לימודי הקודש והן לימודי החול, והפך את תלמוד התורה לתלמוד תורה למצוינים", מוסיף הרב לוי. לצד הלימוד, בתלמוד התורה שמים דגש גדול גם על מידות ישרות ומתוקנות ואהבת ישראל. "כל שיעור מתחיל בניגון או תפילה שכתב הרב גינזבורג שמדברת על הקרבה לבורא ועל כך שהלימוד יביא לתיקון הנפש ומתוך כך לתיקון העולם".



כשאתה מדבר על תיקון עולם, זה כולל גם עשייה של התלמידים לשם כך?

"אנחנו מדגישים מאוד את הפעילות החברתית. כל תלמיד מקדיש שעה בשבוע לפעילות למען הסביבה. יש כאלה שעושים 'מבצעים' למעוניינים, פעילויות חברתיות לסביבה, וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו גם אוהבים מאוד הצגות, וכל כיתה מעלה הצגה כמה פעמים בשנה. יש גם מלמד מיוחד שמומחה בסיפורי צדיקים, והילדים דרוכים ומחכים שייכנס לכיתה שלהם". "כל תלמיד זוכה ליחס של 'ראש ישיבה'".

הרב אליהו לוי גדל בבית דתי־לאומי, והוא מגיע ממשפחת רבנים ידועה. סבו היה רבה הראשי של העיר תל אביב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, ואביו הוא הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בקריית גת. בשלב כלשהו בחייו התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של הרבי. "למדתי ב'מקור חיים', נהייתי קשור מאוד לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ומאוד נמשכתי לחסידות. בהמשך התחברתי לרב יצחק גינזבורג, לדרכו ולשיטה שלו, ומאז עבדתי הרבה בנושא של תורת הנפש, ייעוץ וחינוך. גם כתבתי ספר על מהלך החיים שלי שנקרא 'שאהבה נפשי', שמתאר את כל הדרך שעברתי", הוא מספר.

הרב לוי מציין כי המלמדים בתלמוד התורה נבחרים בצורה דקדקנית מאוד. "כל מלמד הוא אישיות ואנחנו בוחרים אותם בקפידה. הם כולם משכמם ומעלה. תלמידי חכמים שרואים שליחות בכל העבודה הזו. הם באים נטו מתוך מסירות לחזון, ומאמינים באמת שאפשר לייצר עולם שיש בו יותר תמימות ושמחה", הוא מבהיר. "המוטו של תלמוד התורה מתבטא בשלוש מילים: תמימות, יראה ושמחה. מתוך כך, אנחנו בוחרים מלמדים שמזוהים עם המסרים האלה".



מה הגישה החינוכית שמנחה את המלמדים?

"הגישה החינוכית שלנו חשובה ומשמעותית מאוד, כי אנחנו מאמינים שהחסידות נותנת ערכים שהם לא רק בעבודת ה', אלא מתבטאים גם בחינוך. לדוגמה, היכולת להתמודד עם קשיים של תלמידים בצורה נכונה: מצד אחד שלא אתן לו תחושה שהוא יכול לעשות הכול – וזו מידת היראה שהחסידות מדגישה, ומצד שני, כמה כל תלמיד יקר בעיני ה' ובעינינו. כשיש לתלמיד קושי אנסה להגיע אליו, לחוות איתו את הקושי ולנסות לפתור אותו. אמר לי פעם אחד ההורים שכל תלמיד זוכה כאן ליחס של ראש ישיבה'", הוא מוסיף בחיוך. "אפשר להבין עד כמה המלמדים משמעותיים לפי העובדה שאומנם כיום אנחנו נמצאים במבנה גדול ומרווח עם חצר גדולה, אבל ההורים מספרים שכשהיו תנאים פחות טובים, הם השאירו את ילדיהם רק בגלל האווירה הייחודית וההשקעה של המלמדים, שמתייחסים לכל תלמיד כעולם ומלואו, נענה לכל שאלה ובקשה. גם אני בתור מנהל מכיר את כל התלמידים ומשוחח עם כל אחד אחת לתקופה".

"קהל היעד רחב – אנחנו מחוברים לכולם". עוד פן ייחודי של תלמוד התורה הוא חוסר הזיהוי עם זרם ספציפי – מה שמקבץ אליו תלמידים מכל הגוונים הדתיים. "אנחנו מגדירים את עצמנו 'תלמוד תורה חסידי' אבל לא מגזרי. חוט השדרה שלנו הוא חב"ד, והשיחות של הרבי והדמויות של אדמו"רי חב"ד הם אבן היסוד של תלמוד התורה. יחד עם זאת, אנחנו מדברים הרבה מאוד על כל תלמידי הבעש"ט, ומציינים את כל המועדים החסידיים בהתוועדות גדולה. יש כאן ילדים של חסידי אשלג, חב"דניקים, כיפות סרוגות, ומה שמחזיק את הגיוון הזה זו התמימות. אנחנו נותנים מענה אמיתי לצמיחה של ילדים מתוך אהבת ה' אמיתית וחיבור אמיתי לקב"ה ולתורה, בלי קשר למקום שממנו הם מגיעים. "יש כאן ילדים עם כיפת 'יחי' לצד ילדים עם כיפת 'נ נח' ולצידם כיפות סרוגות, וכולם דרים באהבה יחד, ואין כלל שאלה כיצד כולם מסתדרים.

"כל אדם שאוהב את החסידות, שמחפש את הרוח החסידית, שרוצה עבור ילדיו יראת שמיים תמימה – אבל לא טיפשה ופחדנית, לא מרגיש את עצמו מגזרי, יכול למצוא את המקום הנכון לחינוך ילדיו אצלנו. קהל היעד שלנו מאוד רחב, כי אנחנו באמת מחוברים לכולם". תלמוד התורה פועל עבור תלמידים בכיתות א' עד ח'. עוד פן מיוחד שלו הוא שבכל שנה מצטרפים תלמידים בכל שכבות הגיל, בשונה ממקומות אחרים, שבהם נכנסים תלמידים חדשים בעיקר בכיתה א'. בימים אלה ההרשמה לכל שכבות הגיל נמצאת בעיצומה.

הרב לוי מספר כי "בכל שנה מצטרפים ילדים חדשים לכל הכיתות. בדרך כלל זה הולך במשפחות: יש משפחות שמאוד אוהבות אותנו, וברגע שקלטו את הראש שלנו, מיד העבירו את כל הילדים לכאן. כי הרוח כאן מיוחדת, אתה רק נכנס ושומע מכל כיתה ניגון אחר, שומע מלמד שמסביר בהתלהבות משהו. ברגע שהורה מרגיש את הקשר הייחודי בין המלמד לילד, הוא רוצה שהבן ילמד אצלנו. "אנחנו רוצים ליישם את תורת החסידות ולהוריד אותה לעולם כמה שאפשר", מסכם הרב אליהו לוי את הייעוד שהוא רואה לתלמוד התורה 'תורת חיים'.

ההרשמה לשנת תשפ"א בעיצומה. לפגישה אישית עם הרב אליהו לוי יש לתאם מול הרב שילה – 052-3444191, maosime@gmail.com או לרב צבי שרייבר בוואטסאפ – 058-7618199