https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.37.18-750x170.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" /> הוריו, אחיו וסבו של אביגדור גביש נרצחו בביתם באלון מורה כאשר מחבל חדרה לישוב, נכנס לביתם ופתח באש חיה. שולשה בני משפחה נוספים שהו בבית והתחבאו בקומה העליונה הזעיקו את חברי כיתת הכוננות של היישוב ובקרב ארוך, יחד עם כוחות ביטחון רבים, הצליחו להרוג את המחבל ולחלץ את בני המשפחה תוך כדי הקרב. אביגדור הוא מוזיקאי ויוצר.
הופק וצולם במועדון הגולה
בימוי עריכה וצילום: יוני מלכא
The post צפו: אביגדור גביש שר על החיים החדשים בצל השכול appeared first on מקור ראשון.
כיצד זה מיושם בשטח?
"זה מתבטא קודם כול בלימוד חסידות בהעמקה וברצינות כחלק עיקרי ממערכת הלימודים, ובפרט לימוד שיחותיו של הרבי, שמוריד את רעיונות החסידות ליישום בפועל בעולם. דוגמה נוספת היא ביישום הרעיון של 'חולין על טהרת הקודש'. יש תלמודי תורה שבכלל לא לומדים לימודי חול, ואחרים שבהם דווקא יש דגש מורחב על לימודים אלה, לפעמים קצת על חשבון הקודש. אנחנו מבקשים שהכול ינבע מתוך הקודש. אם לומדים חשבון, אנחנו נספור הרבה פעמים כמה פסוקים או אותיות יש בפרשה מסוימת, והדוגמאות יהיו מתוך הקשר של תורה. מובן שלימוד החולין על טהרת הקודש הוא לא העיקר בתלמוד התורה, אלא מרכיב אחד בסך הכללי. אנחנו לומדים תורה ברמה גבוהה עם הילדים.
חשוב לנו לשמור על רמה לימודית גבוהה, ובשביל זה עובד איתנו הרב יהודה ראב. הוא מקצועי מאוד, והרים משמעותית את הרמה של הלימודים בכלל, הן לימודי הקודש והן לימודי החול, והפך את תלמוד התורה לתלמוד תורה למצוינים", מוסיף הרב לוי. לצד הלימוד, בתלמוד התורה שמים דגש גדול גם על מידות ישרות ומתוקנות ואהבת ישראל. "כל שיעור מתחיל בניגון או תפילה שכתב הרב גינזבורג שמדברת על הקרבה לבורא ועל כך שהלימוד יביא לתיקון הנפש ומתוך כך לתיקון העולם".
כשאתה מדבר על תיקון עולם, זה כולל גם עשייה של התלמידים לשם כך?
"אנחנו מדגישים מאוד את הפעילות החברתית. כל תלמיד מקדיש שעה בשבוע לפעילות למען הסביבה. יש כאלה שעושים 'מבצעים' למעוניינים, פעילויות חברתיות לסביבה, וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו גם אוהבים מאוד הצגות, וכל כיתה מעלה הצגה כמה פעמים בשנה. יש גם מלמד מיוחד שמומחה בסיפורי צדיקים, והילדים דרוכים ומחכים שייכנס לכיתה שלהם". "כל תלמיד זוכה ליחס של 'ראש ישיבה'".
הרב אליהו לוי גדל בבית דתי־לאומי, והוא מגיע ממשפחת רבנים ידועה. סבו היה רבה הראשי של העיר תל אביב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, ואביו הוא הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בקריית גת. בשלב כלשהו בחייו התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של הרבי. "למדתי ב'מקור חיים', נהייתי קשור מאוד לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ומאוד נמשכתי לחסידות. בהמשך התחברתי לרב יצחק גינזבורג, לדרכו ולשיטה שלו, ומאז עבדתי הרבה בנושא של תורת הנפש, ייעוץ וחינוך. גם כתבתי ספר על מהלך החיים שלי שנקרא 'שאהבה נפשי', שמתאר את כל הדרך שעברתי", הוא מספר.
הרב לוי מציין כי המלמדים בתלמוד התורה נבחרים בצורה דקדקנית מאוד. "כל מלמד הוא אישיות ואנחנו בוחרים אותם בקפידה. הם כולם משכמם ומעלה. תלמידי חכמים שרואים שליחות בכל העבודה הזו. הם באים נטו מתוך מסירות לחזון, ומאמינים באמת שאפשר לייצר עולם שיש בו יותר תמימות ושמחה", הוא מבהיר. "המוטו של תלמוד התורה מתבטא בשלוש מילים: תמימות, יראה ושמחה. מתוך כך, אנחנו בוחרים מלמדים שמזוהים עם המסרים האלה".
מה הגישה החינוכית שמנחה את המלמדים?
"הגישה החינוכית שלנו חשובה ומשמעותית מאוד, כי אנחנו מאמינים שהחסידות נותנת ערכים שהם לא רק בעבודת ה', אלא מתבטאים גם בחינוך. לדוגמה, היכולת להתמודד עם קשיים של תלמידים בצורה נכונה: מצד אחד שלא אתן לו תחושה שהוא יכול לעשות הכול – וזו מידת היראה שהחסידות מדגישה, ומצד שני, כמה כל תלמיד יקר בעיני ה' ובעינינו. כשיש לתלמיד קושי אנסה להגיע אליו, לחוות איתו את הקושי ולנסות לפתור אותו. אמר לי פעם אחד ההורים שכל תלמיד זוכה כאן ליחס של ראש ישיבה'", הוא מוסיף בחיוך. "אפשר להבין עד כמה המלמדים משמעותיים לפי העובדה שאומנם כיום אנחנו נמצאים במבנה גדול ומרווח עם חצר גדולה, אבל ההורים מספרים שכשהיו תנאים פחות טובים, הם השאירו את ילדיהם רק בגלל האווירה הייחודית וההשקעה של המלמדים, שמתייחסים לכל תלמיד כעולם ומלואו, נענה לכל שאלה ובקשה. גם אני בתור מנהל מכיר את כל התלמידים ומשוחח עם כל אחד אחת לתקופה".
"קהל היעד רחב – אנחנו מחוברים לכולם". עוד פן ייחודי של תלמוד התורה הוא חוסר הזיהוי עם זרם ספציפי – מה שמקבץ אליו תלמידים מכל הגוונים הדתיים. "אנחנו מגדירים את עצמנו 'תלמוד תורה חסידי' אבל לא מגזרי. חוט השדרה שלנו הוא חב"ד, והשיחות של הרבי והדמויות של אדמו"רי חב"ד הם אבן היסוד של תלמוד התורה. יחד עם זאת, אנחנו מדברים הרבה מאוד על כל תלמידי הבעש"ט, ומציינים את כל המועדים החסידיים בהתוועדות גדולה. יש כאן ילדים של חסידי אשלג, חב"דניקים, כיפות סרוגות, ומה שמחזיק את הגיוון הזה זו התמימות. אנחנו נותנים מענה אמיתי לצמיחה של ילדים מתוך אהבת ה' אמיתית וחיבור אמיתי לקב"ה ולתורה, בלי קשר למקום שממנו הם מגיעים. "יש כאן ילדים עם כיפת 'יחי' לצד ילדים עם כיפת 'נ נח' ולצידם כיפות סרוגות, וכולם דרים באהבה יחד, ואין כלל שאלה כיצד כולם מסתדרים.
"כל אדם שאוהב את החסידות, שמחפש את הרוח החסידית, שרוצה עבור ילדיו יראת שמיים תמימה – אבל לא טיפשה ופחדנית, לא מרגיש את עצמו מגזרי, יכול למצוא את המקום הנכון לחינוך ילדיו אצלנו. קהל היעד שלנו מאוד רחב, כי אנחנו באמת מחוברים לכולם". תלמוד התורה פועל עבור תלמידים בכיתות א' עד ח'. עוד פן מיוחד שלו הוא שבכל שנה מצטרפים תלמידים בכל שכבות הגיל, בשונה ממקומות אחרים, שבהם נכנסים תלמידים חדשים בעיקר בכיתה א'. בימים אלה ההרשמה לכל שכבות הגיל נמצאת בעיצומה.
הרב לוי מספר כי "בכל שנה מצטרפים ילדים חדשים לכל הכיתות. בדרך כלל זה הולך במשפחות: יש משפחות שמאוד אוהבות אותנו, וברגע שקלטו את הראש שלנו, מיד העבירו את כל הילדים לכאן. כי הרוח כאן מיוחדת, אתה רק נכנס ושומע מכל כיתה ניגון אחר, שומע מלמד שמסביר בהתלהבות משהו. ברגע שהורה מרגיש את הקשר הייחודי בין המלמד לילד, הוא רוצה שהבן ילמד אצלנו. "אנחנו רוצים ליישם את תורת החסידות ולהוריד אותה לעולם כמה שאפשר", מסכם הרב אליהו לוי את הייעוד שהוא רואה לתלמוד התורה 'תורת חיים'.
ההרשמה לשנת תשפ"א בעיצומה. לפגישה אישית עם הרב אליהו לוי יש לתאם מול הרב שילה – 052-3444191, maosime@gmail.com או לרב צבי שרייבר בוואטסאפ – 058-7618199
The post בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.37.18-750x170.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"כמו כל עם ישראל אנחנו נשאר בבית ולא נצא לבתי הקברות. זה יהיה יום עצוב במיוחד. נחבק את התמונות, נזכור ונספר. אנחנו עולים כמה פעמים במהלך השנה לקברים וזוכרים אותם, אי אפשר לשכוח חמש נפשות. אני מספרת עליהן לנכדים שנולדו לנו עם השנים". סוזי מלכה, אמא של טלי חטואל מתגעגעת יותר מתמיד. בעוד כשבוע ימלאו 16 שנים לרצח המזעזע של טלי, שהייתה בחודש השמיני להריונה, ושל ארבעת בנותיה: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2).
הפיגוע אירע כשטלי ובנותיה נסעו ממושב קטיף לאשקלון. לנסיעתן היו שתי מטרות – האחת אישית – בדיקת אולטרסאונד למעקב הריון. השנייה לאומית – לעורר את חיבת הארץ ולהשפיע על מתפקדי הליכוד להצביע נגד תוכנית התנתקות. בדרכן, בציר כיסופים, ערבו להם חוליית מחבלים ופתחו לעברן אש תופת, לאחר הירי התקרבו המחבלים אל הרכב וביצעו וידוא הריגה בטלי ובבנות. היה זה אחד הפיגועים הקשים והמזעזעים ביותר שידעו אנשי גוש קטיף ואזרחי ישראל.
גם האזכרה השנתית ביום הרצח, י"א אייר, שמתקיימת מידי שנה בנוכחות כארבע מאות איש, תתקיים השנה במתכונת וירטואלית. "נעשה להן הכול פרפקט, טלי הייתה פרפקציוניסטית מדרגה ראשונה, וכך היא גידלה את הבנות, לא היה מצב שהן יוצאות לחצר בלי להסתרק ולהתלבש יפה" אומרת סוזי.
הגעגוע לא קטן עם השנים, אבל היא ובעלה מומי, משתדלים לא לשקוע ועסוקים במיזמי הנצחה ליקירותיהן. מלכה כתבה שני ספרי ילדים על נכדותיה "רוני בונבוני" ו"מירב על הבימבה הקסומה", הנכדים והנינים קוראים אותם ולומדים על בנות משפחתם. הם שומרים על קשר אדוק עם בעלה של טלי, דוד חטואל, שנישא מחדש ונולדו לו ששה ילדים. "דוד הוא כמו בן, וכך אנחנו מתייחסים גם לאשתו, הילדים הם הנכדים שלנו לכל דבר, על הקומה הראשונה שנחרבה ואי אפשר לשכוח אותה בנינו קומה שניה של טוב וחסד".
אחד ממפעלי ההנצחה שהוקם מיד לאחר הרצח המזעזע, הוא עמותת "טלי ביד רמ"ה (רוני, מירב, הילה, הדר) המסייעת לזוגות מאתגרי פוריות. "דוד היה מנהל בית הספר של בנותיי בכפר מימון", מספרת מרים ליבוביץ', מנהלת העמותה. מרים, טכנאית מעבדה ומורה לביולוגיה בתיכון, חשבה כיצד תוכל להנציח את טלי והבנות. מרים עברה טיפולי פוריות במשך 11 שנים ובעבודתה כטכנאית מעבדה נחשפה לעולמם של זוגות רבים המחכים לפרי בטן, ולכן החליטה שהדרך הנכונה להנציח את טלי והבנות תהיה לסייע בהבאת חיים לעולם. "התחלנו את העמותה בקטן, באשקלון, כיום אנחנו נותנים סיוע לזוגות בכל רחבי הארץ ואפילו לזוגות ישראלים מהעולם שבאים לעשות כאן את הטיפולים".
הסיוע שמעניקה העמותה, מתבטא קודם כל בתמיכה נפשית. "נשים נמצאות במצב מאד מורכב, הן מקבלות שוב ושוב את התשובה השלישית ושוקעות. האחות הקטנה שלהן כבר בהריון, החמה דוחקת בהן, והן מרגישות לבד. ההתמודדות היא מאד קשה, אני מכירה את המציאות הזו כי חוויתי את הכול על בשרי. בשעות הקטנות של הלילה הן מחפשות כתף, זה קורע את הלב ולא פעם אני פשוט בוכה איתן. בחברה הישראלית כולם מתערבים לך בודקים אם יש לך בטן, ואת נאלצת להתמודד עם עוד שאיבה, עוד החזרה, עוד בדיקות דם, ולפעמים תעברי את התהליך עשר פעמים עד שההיריון המיוחל יגיע. הכאב הוא עצום ואני מנסה להיות שם בשבילן".
מעבר לכך מעניקה העמותה תמיכה כלכלית לזוגות בהליכי פוריות שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לממן את ההליך היקר. "אנחנו מסייעים בכל סוגי הטיפולים, בהזרעות, ברופאים מיוחדים ובטיפולים שהם לא בסל הבריאות, כמו מיון תאי זרע".
העבודה הקשה נושאת פרי. "אין שבוע בלי הודעה על זוג שזכה להיכנס להריון בזכות המאמצים שלנו. השבוע קיבלתי הודעה מאישה בת 53 שהיא בהריון עם תאומים, אישה נוספת בת 40 שיתפה שהיא בהריון. אנחנו מקבלים מכתבי תודה והזמנות לאירועים, וזה מה שנותן לנו כוח להמשיך".
אחד המקרים שהעמותה ליוותה הוא של צעירה יתומה שגדלה במוסדות, לימים, לאחר שנישאה, היא לא הצליחה להיכנס להריון. "היא אמרה לי משפט מצמרר, אני לא קראתי לאף אחת אמא, וגם לי לא יקראו אמא", היא באה אלי הביתה, ישבנו ושוחחנו, עודדתי אותה, אחרי שנה וחודשיים נולדו להם תאומות. סוזי, אמא של טלי, באה איתי לבקר את התינוקות, והאימא ביקשה ממנה להחזיק אותן – "זה שלך" היא אמרה לה". סיפור מרגש אחר הוא של משפחה יהודית ממדינה ערבית שבדרך לא דרך הצליחה לעלות לישראל. הם הגיעו לכאן בלי עברית ובלי כסף, עזרנו להם ונולדו להן תאומות. זה היה מאד מרגש".
באחד הימים הגיעה לביתם של מומי וסוזי מלכה אישה עם תינוקת, השכנים אמרו לה שסוזי לא בבית, אבל מומי נמצא בבית הכנסת. היא המתינה לו שם, וכשיצא אמרה לו "הבאתי לכם את הילד שלכם".
"זה הניצחון שלנו, גם אחרי 16 שנים אנחנו ממשיכים לעזור ולהביא חיים לעולם" אומרת סוזי, "זו השליחות וזו ההנצחה. במקום בו נקטעו חיים נוסיף חיים".
לתרומות לעמותת טלי ביד רמ"ה
The post אמה של טלי חטואל: "אי אפשר לשכוח חמש נפשות" appeared first on מקור ראשון.