פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יו
במשכן הכנסת כבר נערכו אתמול ליום חג – השבעת הממשלה החדשה, לאחר שנה וחצי של מערכות בחירות, חמש שנים בדיוק לאחר השבעת הממשלה הקודמת. אלא שהעניינים הסתבכו במהרה.
סבב המינויים בליכוד, שהיה אמור להגיע לסיומו לקראת סוף הערב, נתקע – תחילה בשל סירובו של הרב רפי פרץ (הבית היהודי) לוותר על תיק ירושלים שהוצע לו, ולאחר מכן בשל התקוממות חברי הכנסת בליכוד על המינויים שלא הגיעו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון
– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה
– הציונות הדתית הקטנה שנתניהו אהב כבר לא קיימת
תחילה היה זה אבי דיכטר, שנפגע משום שלא קיבל זימון לשיחת מינוי. "זלזול כזה אינו רק כלפיי, אלא הוא יריקה בפניהם של 130 אלף מתפקדי ליכוד שבחרו בי בעשירייה הראשונה בליכוד", אמר דיכטר. צחי הנגבי הודיע בעקבותיו שיחרים את ההצבעה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "דקות לפני הצגת הממשלה, עדיין לא זומנתי לשיחה בעניין הממשלה החדשה. אני מניח שלא זקוקים לי הערב בכנסת". חוסר שביעות רצון הביעו גם השרים שנתניהו זימן אליו לפגישות היום, כמו השרה גילה גמליאל שקיבלה הצעה לתיק חדש – "השרה לענייני השכלה גבוהה".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 200514_201408-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />באופן מוזר, נתניהו משך אתמול את ההצעה לתיק לענייני ירושלים שהניח לפתחה של ציפי חוטובלי, וגם השר זאב אלקין לא קיבל הודעת מינוי מנתניהו. בשל היעדרו של כל משא ומתן עם ימינה, ציפו שרי הליכוד הסרוגים שנתניהו יביע את הערכתו לציונות הדתית דרכם – אך זה לא קרה. וכך נולדה שכבת מאוכזבים רחבה בליכוד, נוכח התיקים הקטנים שנותרו והמשרדים שעוד לא נולדו. נתניהו לא הצליח להשלים את סבב המינויים, ולפיכך ביקש לדחות את ההשבעה ליום ראשון.
השר יריב לוין עזב אתמול את בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בשלב מוקדם של ההליכים, ונתניהו נותר להשלים את סבב המינויים בעצמו. ללא יועצים פוליטיים סביבו הפכה המלאכה למסורבלת, ונוצרה דינמיקה של חוסר שביעות רצון. אחד הפתרונות היצירתיים שהעלה נתניהו היה חידוש המו"מ מול ימינה: ככל שיש פחות שרים לחלק בבית – שכבת המינויים קטנה ובהתאם גם שכבת המאוכזבים שכבר אין להם למה לצפות.
יו"ר כחול לבן בני גנץ הסכים לבקשת נתניהו, אולם בשל החשדנות הרבה משך מיד את מכתב ההתפטרות שלו מתפקיד יו"ר הכנסת. בזמן שהוועדה המסדרת בכנסת אישרה את הדחייה אמר מיקי זוהר, יו"ר הקואליציה המיועד, ש"ראש הממשלה משוחח עם חברי הליכוד בשעות אלו, יש לנו סיעה גדולה מאוד והוא מחויב לשבת ולדבר עם האנשים. ראש הממשלה מנסה לרבע את המעגל. זה תהליך. אני מצהיר פה בצורה ברורה – הזמן נועד כדי לדבר עם האנשים בצורה יפה".
בד בבד עם המהומה בליכוד הצליח אמש בני גנץ להשלים את סבב המינויים בכחול לבן. אשכנזי יקבל את תיק החוץ, ניסנקורן את המשפטים, ומיכאל ביטון מיועד לתפקיד שר במשרד הביטחון. עומר ינקלביץ' תהיה שרת התפוצות, אורית פרקש־הכהן תהיה השרה לעניינים אסטרטגיים, חילי טרופר ימונה לשר התרבות, פנינה תמנו־שטה לשרת העלייה, מירב כהן לשרה לשוויון חברתי, יזהר שי לשר המדע והחלל ואסף זמיר לשר התיירות. יועז הנדל מיועד לתפקיד שר התקשורת. גם המינויים בכחול לבן התעכבו עד לשעות הערב בשל קשיים פנימיים.
בליכוד מונו נכון לליל אמש השר יריב לוין ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין לשר הבריאות ויואב קיש לסגנו, אוחנה לשר לביטחון הפנים וגדי יברקן לסגן שר במשרד, ישראל כ"ץ לשר האוצר, מירי רגב לתחבורה ולחוץ לסירוגין, ואופיר אקוניס לשר לשיתוף פעולה אזורי. עוד מונה השר דרעי להמשיך לעמוד בראש משרד הפנים ומשרד הנגב והגליל, והרב יעקב אביטן מאשקלון מונה לשר הדתות. ליצמן יכהן כשר השיכון.הכיסאות הערוכים בטרקלין שאגאל בכנסת, אתמול, לקראת הרמת הכוסית המסורתית לרגל הקמת הממשלה
The post השבעת הממשלה נדחתה בגלל תסיסה בסיעת הליכוד appeared first on מקור ראשון.
כשמשה רבנו מקבל את אות הצרעת בהגיעו למצרים, התורה מציינת: "והנה ידו מצרעת כשלג". לעומתו, אצל מרים נאמר: "והנה מרים מצרעת כשלג", בהשמטת המיקום בגופה שבה פרחה הצרעת. כנראה שהצרעת התפשטה בכל גופה, שאם לא כן, היה לו לכָּתוּב לפרש כמו אצל משה. והרי התורה קובעת שאם "כולו הפך לבן טהור הוא". אם כן, מדוע מרים ואהרון כל כך לחוצים מצרעתה? מדוע אהרון ניגש למשה בבהלה?
גם אם לא נקבל את ההכרח בכך שהפכה כולה למצורעת, ישנה תמיהה נוספת בנוגע לתוכן פנייתו של אהרון למשה, וכפי שמצייר אותה רש"י: "אם אינך רופאה בת פלה מי מסגירה ומי מטהרה? אני אי אפשר לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים, וכהן אחר אין בעולם". התמיהה גדולה, מפני שרש"י בפרשת תזריע (ויקרא י"ג, ב') כותב: "גזירת הכתוב הוא שאין טומאת נגעים וטהרתן אלא על פי כהן". אם כן, אם אין כהן אחר בעולם, כפי שטען אהרון, הרי שאין גם מי שיטמא את מרים, ואם כן, היא טהורה. וממה יש לאהרון להיבהל?
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_744201979-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />הנצי"ב מסביר בפרשת תזריע את הטעם לכך שמצורע שכולו הפך לבן טהור. זאת מפני שתפקידה של הצרעת לעורר את האדם לתשובה ולכפר על חטאיו. אדם שצרעת התפשטה על כל גופו קיבל את העונש, מפני שהוא נמצא בריחוק כל כך גדול עד שאין לו כפרה אפילו על ידי טומאת הצרעת. כבר אין סיבה לטמאו, הוא הרי לא יחזור בתשובה בכל אופן. כפרה רגילה כזו לא יכולה להועיל לו (בדומה לסנהדרין שכל דייניה חייבו את הנאשם שהוא פטור, משום שכפרת גזר הדין לא תתקיים בו).
בדרך כלל מצורע ניגש בשפלותו לכהן והכהן מוכיחו על חטאיו, מתוודה עמו ועוזר לו לקבל על עצמו לעתיד לא לחטוא. מצורע רגיל מתעורר לתשובה דרך אופן טומאתו וטהרתו של הכהן, הדמות הרוחנית המשמעותית בעם. אך מצורע שכולו הפך לבן לא יקבל תוכחה מהכהן, היא תהיה בזבוז מילים ולא תיגע לו בנפש. אמנם אם יחזור בתשובה בהתעוררות כוחות נפש גדולים ויעלה לו בשר חי, מייד יטמא ויחזור לדין מצורע רגיל, אך כל עוד לא עשה תשובה זו, הוא נמצא בריחוקו וטומאתו הנפשית.
לגבי דברי הנצי"ב ננסה לעלות קומה. למעשה, פעמים ה"טיפול" הוא הפוך ובמקרי קיצון יש לנקוט גישה חינוכית אחרת. אדם שפעם אחרי פעם שומע כמה הוא לא בסדר וכמה יש לו עוד לתקן לא שם לבו לתוכחה וממשיך להתנהל באותו אופן, ולעיתים אף מקצין את התנהגותו, מכיוון שהתקבע בה וידוע לכל שכך הוא. מה, אם כן, הדרך להניע אדם כזה לכיוון של תשובה? האם אכן אין לו סיכוי? במקרים אלו נראה שדווקא השתיקה יפה. שתיקה רועמת, המשדרת ייאוש ואובדן תקווה. אדם כזה ש"זוכה" להתעלמות. דהיינו, אין יותר תוכחות, אין דיבורי שכנוע, כאילו הכול כרגיל – אבל זה מה שמדגיש את תחושת איבוד הדרך אצלו. הוא יכול לחשוב לעצמו שהתייאשו ממנו מפני שהוא נמצא בשפל המדרגה שממנו אין עוד תקומה. כל עוד דיברו איתו ושכנעו אותו להיטיב דרכיו ידע להתבצר בעמדתו, אך כשרואה שחדלו הדיבורים מבין שכנראה חושבים שאין בהם עוד תועלת והמצב אבוד. אמנם מסוכן לנהוג כן, אך ייתכן שאין ברירה אחרת. אולי דרך זו תעורר את אותה נקודה פנימית שוודאי קיימת בעמקי נפשו. דווקא ממקום נמוך זה מתעורר האדם ומתרומם, כשמבין שאין עוד לאן לרדת.
מרים, דווקא בגלל גדולתה ומעמדה, "זכתה" לצרעת כזו, שהרי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. ומזה בדיוק היא חוששת. ודאי שאכפת לה שיש לה צרעת למרות שהיא טהורה. פחות מעניין אותה אם היא טהורה או טמאה טכנית, והשאלה שמנקרת במוחה היא האם היא נמצאת בריחוק כל כך גדול מריבונו של עולם?!
נכון שאין כהן שיטהר וממילא אין כהן שיטמא, אבל בדיוק בגלל הנקודה הזו אהרון פונה למשה. תפקידו של הכהן הוא לקרב את החוטא ולדבר על לבו, ואם כן אצל מרים, שאין שום כהן שיכול לעשות זאת, היא תישאר בלי המנגנון שנועד לעורר אותה. עד כמה חשוב לפעמים לשמוע את האמת בפרצוף: "אתה טמא!" ועד כמה זה יכול לעורר לתשובה… מרים לא רוצה להישאר בריחוק מריבונו של עולם, היא צריכה את תפילתו של משה שיתפלל בעבורה שתסור צרעתה ותשוב למעמדה.
הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב
The post פרשת בהעלותך: האמת מעוררת תשובה appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מחקר סרולוגי ראשון מסוגו שנערך בישראל עמד אתמול (יום ג') בראש סדר היום החדשותי. אולם נראה שהממצא העיקרי בו, לפיו כ-200 אלף ישראלים נדבקו בקורונה ומרביתם כלל לא פיתחו תסמיני מחלה, לא כל כך מסתדר עם המציאות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת
– הגניבות בצאלים הפכו כר פורה להשפלת צה"ל
– ראשי יש"ע נפגשו עם נתניהו: "מצפים לריבונות בלי פגיעה"
המדגם, שנערך על ידי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) בשיתוף פעולה עם המרכז הלאומי לבקרת מחלות, העלה כי שיעור החשיפה לנגיף עומד על 2.5 אחוז – גבוה יותר מזה שמשתקף כיום בשיעור הבדיקות החיוביות. המשמעות: כ-200 אלף ישראלים נדבקו בנגיף הקורונה מאז תחילת המגפה. החוקרים ציינו כי על פי הנתונים נראה שישראל רחוקה מאוד מלהנות מ"חסינות עדר". זאת, מאחר שכדי שתהיה חסינות כזאת שתאפשר לחיות לצד הקורונה בלי חשש לתחלואה ותמותה גדולה בגל השני, לפחות 50 אחוזים מהאוכלוסייה צריכים לפתח נוגדנים. על פי ממצאי הבדיקות הסרולוגיות, על מערכת הבריאות להיות מוכנה מבחינת ניהול המגפה ולא להיות מופתעת ממקבצי התפרצות כפי שאנו עדים להם בימים האחרונים.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1SQ3U0-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />ממצאי המחקר העלו לא מעט סימני שאלה ותהיות לגבי מהימנותם בשל מספר סיבות, בהן מספר הנבדקים הנמוך יחסית (כ-1,700 בני אדם) ובשל התוצאות שמעמידות את מצב אזרחי ישראל בבחינת נס. חוקרים ומדענים ששוחחנו איתם ציינו בפנינו מספר מהבעיות שעלו מממצאי המחקר. בדיקות סרולוגיות לבחינת מספר הנבדקים שבדמם נמצאים נוגדנים לקורונה נערכו במספר מדינות ברחבי העולם ובהן ניו יורק, ג'נבה, לונדון וספרד. מממצאי הבדיקות עלה כי אחוז התמותה מקורונה עומד על כ-1 אחוז ואילו על פי תוצאות המדגם, בהתחשב בתמותה בישראל שעומדת נכון להבוקר על 290 בני אדם, הרי שאחוז התמותה בישראל עומד על כ-0.15 אחוז. המשמעות היא שאו שבכל העולם טעו בבדיקות הסרולוגיות, או שבישראל טעו בפענוח הבדיקות הסרולוגיות, או אולי בכלל בישראל עדים לנס בלתי-מוסבר שמביא לאחוזי תמותה נמוכה מקורונה בהשוואה לכל העולם. לא מדובר בממצאים בלתי-אפשריים, אך הם מאוד לא סבירים.
בנוסף, אם אנחנו יודעים שבישראל חלו כ-200 אלף בני אדם וידענו לזהות על פי בדיקות הקורונה רק כ-17 אלף חולים עם סימפטומים – המשמעות היא שרק כעשרה אחוזים מהנדבקים בישראל אותרו. בניו יורק לשם השוואה זיהו אחוז חולים גדול יותר. האפשרות הזו לא סבירה מאחר שבישראל ביצעו מספר בדיקות קורונה רב יותר מאשר בניו יורק והשכילו לעצור את המגיפה בשלבים מוקדמים יותר, לפני גל התחלואה הענק שהיינו עדים לו בתפוח הגדול. לא סביר שלמרות הבדיקות הנרחבות הצליחו לפספס בישראל כל כך הרבה חולים, וזה לא מסתדר עם עדויות אחרות בעולם.
אז האם מדובר בטעות? לא ניתן לדעת. פרטיו של הדו"ח שהוגש למל"ל לא נחשפו מלבד המסקנות הסופיות שלו ואלו, כאמור, "לא עושות שכל". אז יכול להיות שבישראל קרה נס עצום שאי אפשר להשוות אותו לשום מדינה בעולם אבל גם יכול להיות שיש שגיאה בקיט הבדיקות הסרולוגיות, או בסטטיסטיקות ואינספור הטיות שיכולות להביא למציאות הזאת. כעת צריכה להיות דרישה מהמל"ל שיחשפו את הדו"ח המפורט ויאפשרו לציבור לבחון בעצמו ולהבין את הממצאים מהסקר הסרולוגי.
מה כן אפשר ללמוד מהסקר ומהממצאים הלא ברורים שנחשפנו אליהם? שהדבקת עדר פשוט לא עובדת ולא תיתכן. בימים אלו, פוסט קורונה ופרה-קורונה חלק ב' עולות הקריאות לאפשר לצעירים להידבק בהמוניהם ולכלוא אוכלוסיות בסיכון בריאותי ומבוגרים בסדר למשך חודש. ברור יותר מכל כעת כי זה פשוט לא יעבוד. אין ערובה להתחסנות עדר, ללא התערבות חיסונית יזומה ואין דבר שיבטיח שכשישחררו את הסגר הכפוי על המבוגרים, הם לא יידבקו ומיד יעמדו בסיכון חיים. מן המחקרים שנערכים בעולם בקרב מחלימי הקורונה והנוגדנים שפיתח גופם לנגיף עוד לא עולה תמונה ברורה באשר לחיסון העצמי שהעמידו המחלימים והאם בסיבוב הבא, בחורף 2021 לא תפגוש אותם הקורונה שוב. היא כבר לא חייבת להיות סלחנית.
The post נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא באמת רצה את התפקיד הזה. עד לרגעים האחרונים הוא עוד התחבט האם ייקח את תיק החינוך הממלכתי, המלווה בהשקות פרויקטים מחויכים עם ילדים וטקסי פתיחת שנה וגם לא הרבה סיבות לביקורת והתנגשויות. תראו את השר היוצא רפי פרץ, מה היה חסר לו בתפקיד הנוח שלא באמת נדרש בו להותיר חותם. אבל אדלשטיין עשה בחירה אחרת. בחר להתאמץ ולהסתכן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מערכת הבריאות הורעבה בכוונה
– מכתב פתוח לסגן השר ליצמן: נדרש טיפול יסודי במערכת הבריאות
– "עקרון הפרדת הרשויות נמחק, תבינו את גודל האירוע"
בקרוב מאוד יצטרך שר הבריאות אדלשטיין להפשיל שרוולים ולהיכנס עמוק עמוק לבוץ לנוכח האתגר של חייו שעלול להותיר אותו עם רישומים בוועדת החקירה של דברי הימים במגפת הקורונה ככזה שכשל בניהולה או לחלופין יזכה לכבוד לעולמים. גל התחלואה הראשון כנראה מאחורינו אבל בשלב זה, בשיאו של חודש מאי, ניתן לומר די בבירור שאנחנו לא יודעים שום דבר על הקורונה וכיצד היא תתנהג בגל הבא. אם בחודשים פברואר ומרץ תמונת הקרב הייתה ברורה. הנגיף המרושע הסתער בחזית- כעת הוא עמוק בעורף. מובס ומותש אבל אין אחד בעולם שיודע אם התהדיאה (הפסקת אש) הזאת היא לצורכי התארגנות מוטציונית חדשה ובעוד שבועות אחדים, ואולי בפתח הסתיו או עם תחילת החורף הקוביד 19 יחזור אלינו ושא-לוהים יעזור לנו.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.20.46-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />במערכת הפוליטית כמעט ולא ניתן היה למצוא נבחרים שהסכימו לקחת על עצמם את תפוח האדמה הלוהט הזה שדורש המון הבנה, בגרות, אחריות וסיכונים. חיי אדם, חיי עשרות אלפים עומדים על הכף. היה אחד שביקש את התפקיד והראה את התכונות הללו אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. אל תתבלבלו. נפתלי בנט, מהשורה השלישית יעשה לו חיים לא קלים, הוא אחד שמבין וירשה לעצמו להתבטא בצורה חופשית יותר ולבקר את החלטות הממשלה בהתמודדות מול המגיפה.
אבל בבוקר שאחרי המגיפה, כשכולנו נתעורר אחרי המלחמה הגדולה ונבקש לחזור לשגרה. לשר הבריאות האדמה עדיין תהיה בוערת. אינספור אתגרים עומדים בפניו מול מערכת בריאות שאמנם הושקעו בה תקציבים למכביר בשנים האחרונות בזכותו של השר ליצמן היוצא אבל העבודה בה עוד רבה. מפקדי הפיקודים שלה, מנהלי בתי החולים ברחבי הארץ, לא באמת סרים למרותה ולא יחששו מלהשמיע ביקורת נגדו ולהיכנס בו חזיתית. הרופאים הפנימאים המותשים, הסטאז'רים המובטלים ושולה הזקנה ששוכבת במסדרון במחלקה, לא הלכו לשום מקום והם ידרשו את מלוא הקשב של השר הנכנס.
היה אחד שכן ביקש את התפקיד אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. בתור אחד שבקיא במערכה, נפתלי בנט יעשה לו חיים לא קלים מהשורה השלישית
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_46_45-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מעמדה של מערכת הבריאות הישראלית עומד במקום טוב יחסית לעולם והיא נחשבת למפותחת, חכמה ומסורה. אבל הסוד שלה הוא כח האדם ולא בהכרח התקציבים ותשומת הלב הממשלתית שמוקדשת לה. היא סובלת ממחסור חמור במשאבים ובכוח אדם רפואי ומתאפיינת בפערים מתמשכים בין מרכז לפריפריה. בכל המדדים הרפואיים כמעט, גורלו של תושב הצפון או הדרום נגזר לחיים קצרים יותר וחולים יותר מאשר שכנו שגר בין חדרה לגדרה. על פי הערכות התקציב הנדרש כדי להבריא ולשקם את מערכת הבריאות, עוד טרם פגשה בקורונה מוערך בכ-13 מיליארד ש"ח. שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גדל בהתמדה וכיום הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD.
המשבר חסר התקדים שעליו הכריזו בכירי ההסתדרות הרפואית בישראל בפברואר האחרון לא נעלם, אלא רק ממתין לחזור לכותרות. כשכמה מכלי התקשורת ופוליטיקאים ביקרו את משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא והמוצלח למדיי, הם טענו בין השאר כי הוא מנסה לנצל את המגיפה כדי להשיג עוד תקציבים למערכת הבריאות. נפלא. הוא צודק במאה אחוזים.
בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_18_49-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית ולא יידרשו לו מאת הימים כדי להתרגל וללמוד את תפקידו. אין זמן לזה.
שר הבריאות הוא תפקיד הנוגע לחיים של כולנו. לרגעים היפים שבהם בלידה ועד לכואבים בפטירה. בדרך הם מזמנים לנו אינספור מהמורות שנפגוש בהם רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי ומנהלתי שמלאים במסירות למקצוע אבל גם עייפים מהקשיים שעומדים מולם. חדרי המיון העמוסים, שיעור הרופאים שמצוי בירידה עקבית ומורכב בעיקר מרופאים בכירים מבוגרים שכשליש מהם עתידים בעשור הקרוב לפרוש לגמלאות ואין להם די מחליפים. הצעירים שנכנסים למערכת נשחקים מהר מאוד בשל העומס המוטל עליהם ושעות המשמרות הארוכות. ישראל נמוכה אמנם במגוון היבטים בהשקעות שלה בבריאות בהשוואה למדינות הOECD אבל זה לא בכדי. האוכלוסייה כאן צעירה יותר משמעותית מאירופה אבל זו לא ערובה לעתיד. עם העלייה בתוחלת החיים הצרכים רק גדלים ואנחנו עלולים למצוא עצמנו מאחור עם מערכת שכבר לא מסוגלת לעבוד מבלי שדואגים למחסורה. יולי, בהצלחה.
The post גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש appeared first on מקור ראשון.
יו"ר מפלגת ימינה השר נפתלי בנט הודיע הבוקר (ה'), שעות לפני השבעת הממשלה, כי פניה של ימינה לאופוזיציה. לא ברור אם גם הפעם מדובר באיום חריף על נתניהו או כבר עובדה מוגמרת, אך בשני הצדדים הבוקר נשמעים מאוד פסימיים באשר לסיכויים שימינה אכן תחבור לממשלה עד לשעות הערב. בנט כתב בדף הפייסבוק שלו: "8 שנים שלנו בממשלת נתניהו מסתיימות היום. ראש הממשלה בחר להיפטר מימינה שהייתה עמוד השדרה הלאומי שלו, ובחר בדרך ההפוכה, הקלה יותר. דרך שאינה ימין. דרך בלי ריבונות, בלי משילות, בלי עמידה לאומית".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נתניהו הוכיח שהוא רוצה ימינה כנועה ומגזרית
– הימין שכח מה זה להיות באופוזיציה
– ימינה פנה, לאופוזיציה: הזדמנות פז להתארגנות פוליטית מחודשת
עוד כתב בנט "נתניהו, שהאשים אותי עשרות פעמים בכנסי מערכת הבחירות שלו בכך שאתמוך בגנץ ואביא את השמאל לממשלה, הוא אותו נתניהו שהקים ממשלה עם אשכנזי כשר החוץ, גנץ בביטחון וניסנקורן במשפטים, עמיר פרץ ואיציק שמולי לצדם… ביקשתי מראש הממשלה ליטול על עצמי את משרד הבריאות ואת בניית מערך חירום לאומי נגד מגיפות והתכוונתי להיכנס בכל מאודי ובכל כוחי למשימה. ראש הממשלה אפילו לא טרח לחזור אליי".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201814_54_30-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בהמשך הפוסט בפייסבוק בנט מתאר את שתי הדרישות העיקריות של המפלגה כדי להיכנס לממשלה: תיקי הבריאות והתחבורה, ואומר "כך גם סמוטריץ', שהוא לכל הדעות שר תחבורה מעולה, ביקש להמשיך לפעול במשרדו. רה"מ סרב. רה"מ תקשר איתנו רק דרך סרטונים וציוצים שבהם אמר דברים שאינם נכונים. זו לא בחירה באנשים, אלא בחירה בדרך. נתניהו בחר לשחרר מחבלים, יירט כל חוק להגבלת בג"צ, הצביע בעד ההתנתקות ארבע פעמים, מסר את חברון לערפאת, מינה את אהוד ברק לשר הביטחון ואת ציפי לבני לשרת המשפטים – וגם הפעם הוא בחר בדרך".
בנט סיכם "אנו הולכים לאופוזיציה בלב שלם כדי להשפיע. אנחנו נהיה הבית של המחנה הלאומי (דתי וחילוני כאחד) האמיתי, הכלכלי, השורשי, החופשי, הגאה, הישר, המקדש את הדרך על פני האיש. יחד עם חבריי הנפלאים בסיעה נמשיך בדיוק במשימתנו – לעשות טוב לעם שלנו. נהיה ימין ענייני וישר-דרך. מנחם בגין שירת 8 קדנציות באופוזיציה והגיע לשלטון, נתניהו ירד ל-12 מנדטים וחזר לשלטון. אנחנו מרימים היום את הראש, ויוצאים למערכה".
להצהרה הכוללת הזו על דרכה של ימינה לאופוזיציה יש עדיין, נכון לכתיבת שורות אלו, חריג אחד: הרב רפי פרץ, שחתם הבוקר (ה') עם הליכוד על הצטרפות לקואליציה תמורת המשרד לענייני ירושלים. בנוסף, הצוותים דנים על חוק נורבגי במתכונת חדשה שיכניס לקואליציה יחד עם רפי פרץ גם את שרה ב"ק, שמשתייכת למפלגת אח"י.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202015_33_34-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בנט הדגים בפוסט שלו את האופוזיציה שהוא מתכנן להיות עבור נתניהו, אך זאת ברקע ההנחה בימינה שהממשלה לא תאריך ימים, וכי בחירות חדשות הן עניין של חודשים. אם נתניהו יחפוץ בהארכת חייה של הממשלה, צפויה לאנשי ימינה גלות ארוכה בספסלי האופוזיציה שאותה הם לא מכירים כלל. בנוסף, כבר היום יש קולות במפלגה שטוענים כי בנט היה צריך לומר 'כן' להצעת נתניהו ולהיכנס לממשלה, מכיוון שלטענתם האופוזיציה היא ברירת מחדל רעה מאוד מבחינת חברי המפלגה, ולא בטוח שתעשה איתם חסד.
בנט, סמוטריץ' ושקד לוקחים הימור גדול כשהם נשארים על הרציף בזמן שרכבת ממשלת האחדות יוצאת לדרך. נתניהו נוטל גם הוא סיכון בדמות רעשי רקע, אך אין ספק שההימור שלו קטן משמעותית משלהם. אם נותר איזשהו חריץ אחרון לשינוי ההחלטה, ניתן למצוא אותו בעיכוב המינויים בליכוד ובכך שנתניהו עדיין מושך את הזמן ומותיר את האפשרות לכניסת ימינה. ברגע שהמינויים בליכוד יצאו לדרך היום, נדע שנסתם הגולל.
The post אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה appeared first on מקור ראשון.
https://www.tgspot.co.il/wp-content/up ... k-camera-x100-768x435.jpg 768w" sizes="(max-width: 1200px) 100vw, 1200px" />כשאלנתן שלום היה בכיתה ח', אף ישיבה תיכונית לא רצתה שתלמיד בינוני כמוהו ילמד אצלה. "עברתי בעשר ישיבות ולא התקבלתי. באתי למוסדות עם אמא שלי, והייתה אפילו ישיבה אחת שאמרו לה שם: 'תשמעי, גברת, בואי נעצור את זה כבר עכשיו, כי זה יהיה כישלון גדול לשני הצדדים וחבל שככה יהיה צער, אז אין טעם בכלל לקבל את הילד'", הוא מספר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצוקת ענף התיירות: העובדים מעדיפים דמי אבטלה על חצי משרה
– הגניבות בצאלים הפכו כר פורה להשפלת צה"ל
– דניאלה ספקטור מרשה לעצמה להיות חשופה מתמיד
מה זה עשה לך בתור נער צעיר, כשקיבלת דחייה פעם אחר פעם?
"בכיתי, לא אשקר לך. מיררתי בבכי לכרית אחרי הישיבה העשירית שלא קיבלה אותי. ריאיון אחרי ריאיון נסחבתי, עד שהבנתי שזה לא קורה, ושחררתי.
"בתחילת כיתה ט' עבדתי במכולת, לא עניין אותי כלום. אמרתי: יאללה, אעבוד במכולת כל החיים, ארוויח כסף וזהו. מוזיקה לא עניינה אותי, הייתי אפילו קצת זייפן. ראיתי שגיטרה במדורות עם החברים עושה אותך מגניב, אז למדתי לנגן כמה אקורדים. בסביבות חנוכה בכיתה ט' חבר שלי אמר לי: מה קורה, אין לך בית ספר? אמרתי לו: לא, אני עובד במכולת. הוא אמר לי: בוא ל'כינור דוד' – ישיבה חדשה, קיימת שלוש שנים".
"כינור דוד" הייתה אז שם חדש בעולם החינוך הדתי – ישיבה תיכונית המשלבת לימודי מוזיקה בתוכנית הלימודים. "הלכתי לשם, באתי לראש הישיבה ואמרתי לו: 'תשמע, אני לא מופרע, אני ילד טוב, פשוט קשה לי קצת בלימודים. תן לי מיטה, תן לי מקום בכיתה, ואני מבטיח לך שאני אעשה פה רק טוב'. הוא אמר לי: אתה יודע מה, אנחנו צריכים קונטרבסיסט. אמרתי 'יאללה'".
הייתה רק בעיה אחת: לא היה לו מושג איך נראה קונטרבס בכלל. "חזרתי הביתה למחשב, ראיתי מה זה והייתי בהלם. זה כלי ענק. לקחתי על עצמי את המשימה הזו, נסעתי בכל שבוע לאקדמיה למוזיקה בירושלים כדי ללמוד קונטרבס אצל מורה פרטית. מהר מאוד הבנתי שאין עבודה בקונטרבס, ואחרי שנתיים עברתי לגיטרה בס". הישיבה התיכונית היא שחיברה אותו לעולם המוזיקה. בין השאר לימדו אותו מורים כמו יונתן רזאל, אהרן רזאל, דניאל זמיר ונאור כרמי.
אפשר לומר שישיבת "כינור דוד" הצילה אותך?
"כן. אני חייב עד היום לרב חגי כהן, שהיה אז ראש הישיבה וקיבל אותי. ב'כינור דוד' נהייתי אובססיבי למוזיקה בצורה שאין לתאר. כשאנשים היו הולכים לחדר האוכל הייתי הולך לנגן. בדרך לבית המדרש הייתי בודק בכל פעם שהפסנתר מכוון. הייתי אובססיבי למוזיקה, וזו אובססיה טובה. עדיף להתמכר לזה מאשר לדברים אחרים. פחות עניין אותי להיות נגן־על, ויותר עניינו אותי הרוחב, הלחנים והמלודיות. הלחנתי את המנגינה הראשונה שלי בכיתה ט'".
כל עכבה לטובה, מעז יצא מתוק – המשפטים האלה אינם רק קלישאות חלולות כשמדובר בסיפור חייו של אלנתן שלום. כך גם בכל הקשור אליו כמוזיקאי. כעת, אחרי שנים שבהן הלחין שירים מצליחים לזמרים מהשורה הראשונה כמו חנן בן־ארי, שירי מימון, מירי מסיקה, ריטה, דוד ד'אור ובניה ברבי, הגיע תורו לפרוץ. הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלו, "נושם", מתקבל בחום וכבר הספיק להיכנס לפלייליסט של גלגלצ.
"לפני עשור הופעתי בבית אבי חי בירושלים, סגרתי אולם של 500 איש, והגיעו תשעים. חנן בן־ארי היה שם בתור חבר שלי, בא בגשם עם התינוקת שלו. יום למחרת הוא כתב לי, והיו הודעות שניסו לחזק אותי, אבל הייתי מרוסק. אמרתי: אני עם הבמה סיימתי"
על הסינגל הוא חתום כאלנתן, בשמו הפרטי, ללא שם המשפחה. חוץ מהפקה מהוקצעת ומיוחדת, קצב טוב וסאונד עדכני, ל"נושם" יש טקסט שיכול להתאים היטב לתקופת הקורונה. "שלח סימן קטן מדי פעם שלא אשתגע, שלא אתפקע", נכתב בבית, ובפזמון הוא שר: "נושם בסוף הכול יהיה בסדר / מכוון ת'אור שייכנס לחדר / עושה בנשמה שלי, עושה בה סדר / כמה הרגלים אספתי". "כתבתי את זה לפני שנה", הוא מודה, "פתאום אנשים שולחים לי הודעות: וואו, זה ממש מדבר את התקופה הזו, לנשום עמוק ויהיה בסדר, רק לעבור את זה עם הילדים".
ואתה מרגיש שהתקופה הזו עשתה בנשמה שלך סדר?
"הקורונה עשתה לי סדר. באופן כואב, אפשר לומר, אבל עשתה את זה. יש כל מיני דרכים לעשות בנשמה סדר: אפשר לנסוע לשבועיים באירופה עם בת הזוג, לנקות את הראש ולקחת חופשה מהחיים, או כמו במקרה הזה – להכניס את החיים לבית ב־200 קמ"ש, ולעשות שם סדר".
את הטקסט הוא כתב יחד עם שחר הדר, שכתבה גם את מילות השיר "בין קודש לחול", הלהיט של אמיר דדון ושולי רנד. "את שחר הכרתי הרבה לפני 'בין קודש לחול'. אני כתבתי רק את הבית של 'נושם', והיא החזירה לי אותו משופץ ומחודד יותר, והביאה גם את המילים לפזמון".
כמו במערכת החינוך, גם בקריירה המוזיקלית שלו נאלץ אלנתן לעבור דרך חתחתים בניסיון לזכות בהכרה. "יש אנשי צללים שעוברים לפרונט – ויש אנשים שמנסים בפרונט ולא הולך להם, הולכים לצללים כדי לעשות בירור פנימי, ואז חוזרים. אני חושב שאני מהקבוצה השנייה. ניסיתי הרבה זמן, הוצאתי לפני יותר מעשור שיר שקראו לו 'אמונה' וחשבתי שהנה זה קורה, התחלתי לסגור הופעות. להופעה הראשונה שלי בצוללת הצהובה הגיעו 200 איש, ואמרתי לעצמי שזהו, אפשר לסגור אולמות של 500 איש… הייתי חי בסרט עמוק מאוד. הייתי בן 22, חייתי על 200 קמ"ש וחשבתי שזה הולך לקרות".
מתי חטפת את הכאפה?
"הופעתי בבית אבי חי בירושלים, סגרתי אולם של 500 איש, והגיעו תשעים. לא אשכח את מי שבא, חנן בן־ארי היה שם בתור חבר שלי, בא בגשם עם התינוקת שלו. יום למחרת הוא כתב לי, והיו הודעות שניסו לחזק אותי, אבל הייתי מרוסק. אמרתי: אני עם הבמה סיימתי. אבל זה ג'וק שלא עוזב אותך, זו מפלצת שאוכלת אותך מבפנים. אחרי שנה חזרתי להופיע בסלונים, חשבתי שוב שהנה זה קורה. סלון אחרי סלון, 39 סלונים, וזה פשוט לא קרה. אז אמרתי: אני הולך אחורה, חוזר לעצמי".
יום אחד עלתה בראשו מנגינה ששינתה את חייו. "שלחתי את המנגינה לחנן, שבדיוק הוציא את 'ממך עד אליי', הסינגל הראשון שלו. למדנו יחד בישיבת ההסדר במצפה־רמון; הייתי שם רק חודש, אחרי זה המשכתי בדרכי. הוא השתגע על המנגינה ואמר לי שהוא ישלח את הטקסט מיד. זה היה בשלוש בלילה. בוקר למחרת נפגשנו, שבועיים אחרי זה הוקלטה סקיצה, ובתוך חודש וחצי זה כבר היה ברדיו. זה היה פשוט טיל בליסטי".
השיר המדובר הוא "אמא אם הייתי". הטקסט שבן־ארי חיבר ללחן נכתב על העקירה מגוש קטיף, והשיר הפך להצלחה גדולה. "רצו לקרוא לשיר הזה בכלל 'שיר ערש', עד שבוע לפני שהוא יצא", הוא מגלה, "חנן אמר שאפשר לשים את המנגינה הזו בתיבת נגינה. אם תשמע רק את המלודיה, תוכל ממש לדמיין אמא מחזיקה את התינוק שלה. לפני שהשיר יצא חנן אמר לי: מתוקי – ככה הוא קרא לי – אנחנו נעשה את זה 'אמא אם הייתי'. אמרתי לו: אני איתך".
"כש'אמא אם הייתי' פרץ עוד האמנתי שאני יכול להמשיך להופיע כאלנתן, ניסיתי שוב, ועוד פעם טעיתי. רק אחרי זה ממש החלטתי לסגת. הבנתי שזה המקום שלי כרגע, והתחלתי לתת שירים לאחרים", הוא מספר.
מאותה נקודה העניינים התחילו להתגלגל, ודבר הוביל לדבר. "אחרי 'אמא אם הייתי' שירי מימון פנתה לחנן ואמרה לו: אני רוצה שיר עם כזו עוצמה של בלדה. הוא אמר לה: 'זה לא אני, זה אלנתן', והיא אמרה בתמיהה: מי זה אלנתן? הוא הפנה אותה אליי, היא שלחה לי מייל וכתבה שהיא תשמח שנעבוד ביחד. היא צירפה באותה הודעה טקסט של נעם חורב (פזמונאי, ש"מ). אגב, לנעם חורב שלחתי את הלחן של 'אמא אם הייתי' שנתיים לפני כן, והוא לא הגיב על המייל בכלל. זו בדיחה שאנחנו מספרים בסדנאות אחד על השני. הוא אומר על זה משהו מדהים: לכל דבר יש את הזמן שלו, ולפעמים אתה לא רואה משהו כדי שהוא יקרה".
הוא הלחין לשירי מימון שני שירים, "אחותי" ו"יש לי הכול". כשניגש לאודישנים של התוכנית "דה וויס", נוצרה לו הזדמנות חדשה. "הייתי בעונה הרביעית, מירי מסיקה הייתה שם מנטורית. מיד אחרי האודישן היא אמרה לי: 'אני רוצה ממך שיר, לא משנה לי איזה'. למחרת דיברנו בטלפון, ודברים קרו מהר מאוד".
"כשהשיר 'נושם' נכנס לפלייליסט, מירי מסיקה כתבה לי: 'במקרה שלך באמת רק כשהכול מדויק נפתחת לך הדלת. כאילו שמרו עליך עד שתדייק את עצמך'. זה משפט שלכאורה הייתי אמור להיפגע ממנו, אבל באמת לא הייתי מדויק עד עכשיו"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_22-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בתוכנית עצמה הוא הגיע עד לשלב הדו־קרב. הוא התחרה מול בניה ברבי, והם שומרים על קשר ביניהם עד היום. שלום אף הלחין בהמשך את השיר "אחרי שייגמר", שברבי מבצע. "התפללתי לעוף מהר. רציתי לקבל חשיפה כמלחין, לא באתי כדי להיות מגה סטאר. באתי מכוון מאוד. אגב, מי שבא לתוכנית ריאליטי כשהוא לא מכוון משלם מחיר כבד מאוד".
באיזה מובן?
"אם אתה מגיע לתוכנית ריאליטי עם ציפיות ענק, זה קצת כמו מישהו שממלא לוטו ובטוח שהוא הולך לזכות. חייבים להיות עם הרגליים על הקרקע ומכווני מטרה. חשבתי שהפורמט יכול להניע את הקריירה שלי כמלחין. באתי בידיעה שאני רוצה רק לעבור את שלב הכיסאות המסתובבים, לקבל את ההכרה כמלחין וללכת. וממש כך היה".
עד היום הוא הלחין למירי מסיקה ארבעה שירים (האחרון שבהם, "חוה", יצא השנה). "עם מירי אני ממש בקשר חברי, אני מתייעץ איתה ולומד ממנה המון. אנחנו עובדים הרבה, יש פינג־פונג שכל הזמן קורה בינינו, לאו דווקא על דברים שיוצאים בסוף. זה כמו שחקן כדורסל שמתאמן הרבה ופעם בכמה זמן יוצא למשחק ומראה את הביצועים".
ולא מדברים על פוליטיקה.
"משתדלים שלא".
אתם באים מתפיסות שונות מאוד.
"אנחנו משתדלים לא להיכנס לזה. לא שהיא שמאלנית קיצונית או שאני ימני קיצוני, אבל יש הרבה חילוקי דעות. קלישאתי ככל שזה יישמע, המוזיקה באמת מגשרת על המון דברים. גם ממי שנכנס אליי לאולפן אני אומר: בוא נעשה מוזיקה, עזוב אותך מפוליטיקה. אנחנו מייצרים שפה שאמורה לגשר על כל הפערים האלה".
לאמנים יש כל מיני דרכים לזמן את המוזה. לאלנתן שלום יש דרך משלו לבקש סיעתא דשמיא. "לפני שאני ניגש להלחנה, אני תמיד מדליק נר ומתפלל. מבקש להיות חלק ממשהו שצריך לרדת לעולם".
מה, ברכה בנוסח אישי?
"תפילה. אם זה לא קורה, אז כנראה אני לא הכתובת ללחן שצריך לרדת. אני לא מאמין ב'כוחי ועוצם ידי' כל כך. הבנתי ש'אמא אם הייתי' בכלל לא קשור אליי, זה משהו שהיה צריך לרדת לעולם ולרפא הרבה לבבות".
גם הרצון להעניק שיר לריטה התחבר אצלו לתפילה אישית. "כשאני מלחין שיר טוב והוא לא מוצא בית זה מצער אותי, אבל אני יודע שבסוף הוא ימצא בית. הייתה שנה שבה ריטה הופיעה בפסטיבל חוצות היוצר, והלכתי לראות אותה עם אשתי. עמדתי בהופעה וממש התפללתי. אמרתי בלב: אני לא רוצה לעבוד עם ריטה או להלחין לה אלבום, אני רוצה רק לתת לה שיר אחד".
"קיבלתי שיחת טלפון ושמעתי מעבר לקו 'היי, מה נשמע, מדברת איטה' – לא שמעתי טוב, כי חתכתי ירקות בשביל הבנות שלי לארוחת ערב… חשבתי שזו בטח אחת השכנות. פתאום זיהיתי את חיתוך הדיבור, ואני אומר לעצמי: יואו, זו ריטה, א־לוהים ישמור!"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0715140038001-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />לפעמים חלומות מתגשמים, ובמקרה הזה, הרגע הגדול הגיע כעבור שנה. "קיבלתי שיחת טלפון, ושמעתי מעבר לקו 'היי, מה נשמע, מדברת איטה' – לא שמעתי טוב, כי תוך כדי השיחה חתכתי ירקות בשביל הבנות שלי לארוחת ערב… שמעתי 'איטה', חשבתי שזו בטח אחת השכנות שרוצה לבקש משהו בשביל הנכד שלה או משהו בסגנון. פתאום זיהיתי את חיתוך הדיבור, כשהיא אמרה לי 'נורא התרגשתי מהשיר', ואני אומר לעצמי: יואו, זו לא איטה, זו ריטה, א־לוהים ישמור! ממש ככה. סימנתי לאשתי בעיניים פעורות, והיא אמרה 'מה קרה, זה מס הכנסה?' בתמיהה. אמרתי לה: לא לא, זו ריטה!"
איך היא הגיעה אליך?
"שאלה נהדרת. באותה תקופה עבדתי עם נעם חורב על שירים למירי. עבדנו על שיר שהוא כתב, 'ביני ובינך', ונעם פשוט שלח לה את השיר ואת מספר הטלפון שלי אפילו בלי להגיד לי. היא התקשרה וסיפרה שהיא נרגשת מהשיר הזה, והציעה שנקליט סקיצה. הגענו לאולפן, הקלטנו, אבל היא הרגישה שזה לא מתאים לה. היא אמרה: 'אני מרגישה שאני לא עושה מספיק כבוד לשיר. אבל אני רוצה לשלוח לך משהו אחר, טקסט שכתבתי'. היא הקריאה לי את גרסת הטיוטה הראשונה של 'קחי לך', זה היה עמוד וחצי של מכתב שהיא כתבה לבת שלה. היא שלחה לי את הטקסט, ולא ידעתי איך אלחין טקסט ארוך כל כך. שאלתי אם אוכל לגעת במילים ולסדר את זה, וריטה אמרה: אני סומכת עליך, תעשה מה שאתה רוצה.
"חזרתי הביתה ואשתי אמרה לי: לא משנה מה, אתה מצליח להלחין את זה. עשיתי את הטקס הקבוע, הדלקתי נר וניגשתי לטקסט. ניסיתי להיכנס לדמות של אמא, לחשוב מה הדברים שכל אמא הייתה יכולה לומר לבת שלה. התחלתי ללקט מילים מתוך המלל, זה היה טקסט ארוך ויפה. סידרתי את הטקסט לכדי שיר והלחנתי אותו. שלחתי את ההקלטה לריטה. בדרך כלל לוקח לאמנים זמן להגיב, אבל היא חזרה אליי אחרי שלוש דקות וחצי בדיוק. היא אמרה לי: 'אין לי מה לומר, רק אומר שאני ממש נרגשת'".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201811_02_17-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />איך "קחי לך" התגלגל והפך לדואט של ריטה עם הבת שלה, משי קליינשטיין?
"שבוע אחרי זה ריטה התקשרה אליי ואמרה לי: השמעתי את זה למשי, היא התרגשה מאוד, והציעה שאולי נוסיף עוד בית והיא תשיר אותו. אמרתי שזה נשמע נהדר, ונפגשנו שלושתנו. היה מעמד מרגש. משי כתבה בית והוא היה כל כך טהור, לאף אחד מאיתנו לא היו הערות עליו. גלעד שמואלי הפיק את השיר ויצאנו לדרך מהר מאוד".
השיר הושמע הרבה ברדיו, צעד במצעדים ועל הדרך הזניק את הקריירה הצעירה של משי קליינשטיין כזמרת. "בכל פעם בחיים שלי, ברגע ששחררתי קרו דברים מדהימים", אומר אלנתן. "כשרציתי נורא – שום דבר לא קרה. שלחתי לריטה המון הודעות וניסיתי להגיע אליה גם דרך המנהלת שלה, ובסוף היא התקשרה אליי. משהו בהרפיה גורם למציאות לזוז".
הוא בן 33, נשוי לרבקה ואב לארבע בנות. חובש כיפה סרוגה ומתגורר ביישוב כוכב־השחר בבנימין. מלבד היותו מוזיקאי ויוצר, הוא גם מפיק מוזיקלי. אנחנו יושבים לשיחה באולפן בתל־אביב. "אני לא מגדיר את עצמי כזמר. אני מוזיקאי, יוצר. פחות מנסה לומר לאנשים 'תראו את היכולות הווקאליות שלי', ויותר מנסה לשים את הנשמה שלי על הבמה ולגעת בלבבות", הוא מסביר.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201822_49_00-750x565.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />באולפן הוא גילה יום אחד את הזמרת נרקיס, לפני שהתפרסמה וזכתה להצלחה. "נרקיס באה אליי לפני ארבע שנים לאולפן והתחלנו להקליט סקיצות. היא אמרה לי: אני רוצה לעשות מוזיקה. היא השמיעה לי 18 שירים, סקיצות שהקליטה. הצבעתי על השיר 'שדות' ואמרתי לה: 'זה יצליח, זה לרדיו, וזה מרגש. אני אומר לך, זה יצליח'. הייתי ממש נחרץ. באותה תקופה פנו אליי מ'דה וויס' והזמינו אותי לאודישנים, והתלבטתי אם להמשיך בעבודת ההפקה עם נרקיס. התחלנו להפיק EP (מיני־אלבום, ש"מ). היא התקשרה אליי ואמרה שהמפיק צח דרורי ממש התעניין בעשייה שלה, ונראה לה שהיא תמשיך איתו. אמרתי לה שאני שמח שהיא הולכת לידיים טובות. חששתי שלא אהיה שם בשבילה, כי היא באמת אמן בסדר גודל משמעותי. היא שלחה לי עדכונים לאורך הדרך בהכנת האלבום הראשון, והתרגשתי מזה. בהחלט, דריכת הרגל הראשונה שלה הייתה אצלי באולפן".
כאמור, למרות כל התהפוכות, הדחף להופיע ולשיר בעצמו לא עזב את אלנתן וכעת הוא עובד על אלבום הבכורה שלו. הקורונה עיכבה את תהליך הכנת האלבום, אבל כבר נקבעה הופעת בכורה בזאפה הרצליה ב־6 בספטמבר.
כמה זמן כבר לא הופעת בצורה מסודרת?
"התארחתי המון בהופעות של אחרים בשנה האחרונה, אצל בניה, אצל חנן ואצל מירי, עם שירים שכתבתי לאחרים. אבל במה היא לא משהו שחדש לי".
מה המדינה צריכה לדעתך לעשות כדי לסייע לאמנים עכשיו, בעקבות הקורונה?
"זה כואב לי נורא. אני לא מאמין בלקטר ולרטון, כל החיים הייתי על הרגליים האחוריות כדי להשיג את מה שאני רוצה להשיג בעולם, אני לא יושב ומתבכיין – אבל במקרה הזה הייתי מצפה מהמדינה להיות יצירתית, לתת מקום להמון אנשים שעוסקים בעולם הבמה. מסביב לכל אמן יש קרוב למאה איש שעובדים ללא הפסקה, יח"צ, תאורה, סאונד, נגנים, חדרי חזרות ועוד. הייתי מצפה להתייחסות מסוימת. התעלמות זה הדבר הכי מעליב שיכול לקרות מבחינתי".
בכוכב־השחר הוא גר קרוב לתשע שנים. באודישן שלו ב"דה וויס" לפני מספר שנים הוא אפילו נקלע לעימות קצר עם אביב גפן, אחד המנטורים בתוכנית, בנוגע לבחירת מקום מגוריו והסיכון שלכאורה טמון בה.
"הקורונה עשתה לי סדר. יש כל מיני דרכים לעשות בנשמה סדר: אפשר לנסוע לשבועיים באירופה עם בת הזוג ולנקות את הראש, או כמו במקרה הזה – להכניס את החיים לבית ב-200 קמ"ש, ולעשות שם סדר"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02011_38_54-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />יש אנשים רבים בתעשייה שרואים את המקום שאתה גר בו בצורה שונה ממקומות אחרים – ואתה לא.
"אנשים קוראים לזה התנחלות, ואני פשוט קורא לזה התיישבות. אני לא גונב ולא עושה שום דבר שהוא לא בסדר. אני במקום שהיה היאחזות נח"ל, המדינה אמרה לנו לגור שם. דברים השתנו בפוליטיקה ופתאום זה נהיה מוקצה, אבל זה לא באמת מוקצה בעיניי. זה יישוב מקסים ומהמם, אני אפילו נבוך מזה שאני צריך להצדיק את היישוב שלי".
הרגשת לפעמים שזה גובה מחירים מסוימים?
"לא, אני גר שם מבחירה, ואני ממש מאמין שזה שומר עליי. המקום הזה עוטף אותי. לא בטוח שהעיר הייתה עושה לי טוב. אני מרגיש שם הכי בטוח שיש. כשאני מגיע לעיר אני לוקח אוויר, כמו בכניסה מתחת למים, ואז חוזר הביתה".
אתה מרגיש לפעמים שאתה נאלץ להיכנס לעמדה של מנפץ סטריאוטיפים בנוגע למקום שבו אתה חי?
"זה מתיש אותי נורא, ובגלל זה אני גם מתחמק מזה. אני בא לעשות מוזיקה. קורה שאני יושב עם אמנים ואנחנו מדברים על זה שהשמאל מבקר אותנו על כך שאנחנו כביכול לא הומניים כלפי ערבים, ואני אומר בשיחות האלה בפשטות: חבר'ה, אני עושה איתם קניות, אני עומד איתם בתור בקופת חולים, אני חי איתם באהבה ובשלום ובאחווה. נכון, יש כל מיני פיקים מורכבים ויש טרור. אבל אני תמיד בורח מהשאלות האלה. אם אנשים שואלים איפה אני גר, אני עונה שזה מעל ים המלח. בשביל מה להיכנס לפינות האלה?"
הוריו נולדו בתוניס ועברו לצרפת בשנות נעוריהם. הם עלו לארץ בשנות השמונים, כשהם קרובים לסוף העשור הרביעי לחייהם. אלנתן הוא בן הזקונים, הקטן מבין שלושה אחים, ונולד כבר בארץ. בבית דיברו צרפתית, אבל הוא ענה בעברית.
"אני מושפע מהבי ג'יז, ממריה קרי, מהביטלס… ההורים שלי חוזרים בתשובה, והם לא הכירו שיר אחד בעברית", הוא מספר, "שבוע אחרי שהתחתנתי היה לי יום הולדת ואשתי נתנה לי במתנה אוסף של שירי 'ארבע אחרי הצהריים', שאכיר שירים עבריים קלאסיים. הכרתי בעיקר מוזיקה לועזית, ומעט להיטים שהיו פה בשנות התשעים, כמו של אתניקס".
"לפני שאני ניגש להלחנה, אני תמיד מדליק נר ומתפלל. אם זה לא קורה, אז כנראה אני לא הכתובת ללחן שצריך לרדת לעולם. הבנתי ש'אמא אם הייתי' בכלל לא קשור אליי, זה משהו שהיה צריך לרדת לעולם ולרפא לבבות"
הוא גדל בשדמות־מחולה שבבקעת הירדן, משם עברה המשפחה ליישוב פסגות. במשך שנה היה עם משפחתו בשליחות בצרפת, שם אביו עבד בבית ספר יהודי. "הייתי שם בכיתה ו'. בשעות הבוקר, משמונה עד עשר, אבא שלי שם אותי בכיתה א' כדי שאלמד את השפה", הוא נזכר. זה השתלם, והיום הוא דובר צרפתית. כשהוא נשאל האם הוא מתכנן לשיר בשלב מסוים בצרפתית הוא עונה שהאפשרות בהחלט עומדת על הפרק.
לאחר השליחות בצרפת עברה המשפחה לירושלים, ובתום שלוש שנים בבירה הם חזרו לפסגות. אחרי הלימודים בישיבת "כינור דוד" הוא שירת כלוחם בצנחנים, והכיר את אשתו לקראת סוף השירות. "היא עשתה שירות בקריית־שמונה, אני הייתי בחרמון. הכרנו באוטובוס".
בקיץ 2018, לאחר תקופה ארוכה שבה היה עסוק בעיקר בכתיבת שירים לאחרים, הוציא את השיר "אחד ועוד אחת". "הוא היה פיילוט. לא סגרתי שום הופעה ולא רצתי לשום מקום, רק רציתי לעשות טסט. בדקתי את השטח וראיתי שזה נגע בהרבה אנשים", הוא מגלה.
אתה מרגיש שמשהו בך השתנה?
"אני מאמין שהמציאות משתנה על פי מה שמתחולל אצלך בלב. יש משהו בהרפיה שמזמן הרבה טוב. מירי (מסיקה, ש"מ) ואני קרובים מאוד, וכש'נושם' נכנס לפלייליסט של גלגלצ היא כתבה לי: 'במקרה שלך באמת רק כשהכול מדויק נפתחת לך הדלת. זה כאילו שמרו עליך עד שתדייק את עצמך'. זה משפט שלכאורה אתה אמור להיפגע ממנו – מה, לא הייתי מדויק עד עכשיו? אז כן, לא הייתי מדויק עד עכשיו. אני חי עם זה בשלום. יכול להיות שאם היא הייתה אומרת לי לפני שלוש שנים שאני לא מדויק, הייתי נעלב. אבל עכשיו, אחרי שראיתי שהעשייה מאחורי הקלעים מבורכת וגורמת להבשלה האישית שלי, קיבלתי את זה".
הוא מעדיף שלא יראו בו רק חלק מגל היצירה האמונית ששטף את המוזיקה הישראלית. "כשאתה שם מישהו בתבנית זה אומר שאין לך יכולת להכיל אותו באמת. אם לאנשים קל יותר לקטלג אותי כדתי או כמתנחל – בכיף, אני לא אפּגע. אבל מבחינה אישית אני בורח מתבניות".
אבל כן אפשר לומר שאתה נהנה מהמגמה שבמסגרתה ניתנה חשיפה גדולה יותר לטקסטים אמוניים ברדיו.
"לא ניתנה יותר חשיפה; הקהל מחפש משמעות. אנשים מחפשים להיאחז במשהו שימלא את הריק שנמצא בלב לכל אחד, במידה כזו או אחרת. גם מי שמאמינים בא־לוהים ב־200 קמ"ש מחפשים מישהו שידבר אותם".
שמתי לב שאתה אומר הרבה "200 קמ"ש".
"אני חי על זה".
The post "לפני עשר שנים חשבתי שאני עם הבמה סיימתי" appeared first on מקור ראשון.
היחסים בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ הידרדרו מיד עם כניסתו של האחרון לבית הלבן. העברת השגרירות לירושלים וההכרה בה כבירת ישראל ובריבונות בגולן, העמיקו את הקרע בין רמאללה לוושינגטון. תוכנית המאה שהציגו האמריקנים חידדה אצל הפלסטינים את ההבנה שיש צורך לפתוח במרוץ השתלטות על האדמות, במתווה תפוס כפי יכולתך. בשטחי A ו־B, שעל פי הסכמי אוסלו הסמכות התכנונית בהם נתונה בידיים פלסטיניות, קצב אישורי הבנייה גדל. המאבק האמיתי מתנהל בשטחי C ובאזורים הצמודים ליישובים יהודיים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "לא ייתכן שהמשטרה תהווה איום על הציבור השחור"
– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"
– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת
מערכת המידע הגאוגרפי (GIS) של הפלסטינים מעדכנת את נתוני הבנייה והתכנון הפלסטיניים. זה כמעט שנתיים היא חסומה למשתמשים מישראל, בין היתר בגלל ההבנה ברשות שהנתונים משמשים גורמים בישראל לרכישת אדמות פלסטיניות ולזיהוי מגמות. אבל די בהצצה במפות משנת 2018 והשוואתן למצב הנוכחי, כדי להבין מה הפלסטינים מבקשים להסתיר.
הצבע האדום במפה מראה את תוכניות המתאר הפלסטיניות, כלומר תוכניות עתידיות שהם מבקשים לממש. חלק מהתוכניות הועברו לאישור המנהל האזרחי, ועל פי הנתונים הפלסטיניים אף קיבלו אישור. מהמפות נשקפת מגמה של היצמדות ליישובים קיימים כדי למנוע הרחבה של ההתיישבות היהודית בשומרון, בגוש עציון, בבקעה ובדרום הר חברון. כמו כן ישנה התוויה של תוכניות בנייה במקומות אסטרטגיים שנועדו להרחיב יישובים ערביים קיימים כדי למנוע רציפות טריטוריאלית ישראלית. במקרים מסוימים מדובר בתוכניות בנייה שמנותקות מיישובים ערביים, שכל ייעודן הוא להשתלט על קרקע אסטרטגית.
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/דרום-הר-חברון-2-750x582.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מרכז-השומרון-3-750x603.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בכפר ג'ית הסמוך לשכם וליישוב קדומים, מתוכננת הכפלה של שטח הכפר לכיוון היישוב היהודי. אם תבוצע ההרחבה, מי שייסע בכביש 505 המחבר בין הציר לשבי־שומרון וליישובים יצהר, איתמר, אלון־מורה והר־ברכה, ייאלץ לעבור בתוככי הכפר. העיירה עזון, הסמוכה אף היא לכביש, מתוכננת להתרחב במטרה לנתק את גוש היישובים קדומים, קרני־שומרון ומעלה־שומרון מאלפי־מנשה והמרכז. העיר קלקיליה מתרחבת אף היא באמצעות בנייה בלתי חוקית, וכך מתוכנן גם בכפר חבלה הסמוך.
סמוך ליישובים מעון, סוסיא ובית־יתיר (מצדות יהודה) שבדרום הר חברון, נמצאים כפרים קטנים כמו א־טואני, א־טובא וא־רקיז. בתוכנית הפיתוח הפלסטינית, השטח כולו צבוע באדום. תושבים יהודים שמתגוררים 15 שנה ויותר ביישובים הסמוכים יודעים לספר על תנופת בנייה פלסטינית ניכרת בשנה האחרונה, הן סמוך ליישובים ערביים והן במקומות ריקים שהיו שוממים עד כה.
הרשות הפלסטינית משקיעה מאמץ לתפוס אדמות גם בגוש עציון, בעיקר במקומות שעל פי תוכנית טראמפ תהיה בהם רציפות יהודית בין הגוש לבקעת הירדן. באזור הזה, על פי ה־GIS הפלסטיני, אושרו עשרות תוכניות שנועדו למנוע את הרציפות. העיירה אל־ח'דר שמצפון לאפרת וסמוך לכביש 60 צפויה להתרחב אף היא. גם בקרבת תקוע ונוקדים ישנן תוכניות מאושרות להרחבת הכפרים הערביים, ובנייה בלתי חוקית נראית בשטח. הצלבה בין תוכניות המתאר הפלסטיניות למפות עדכניות מוכיחה שישנה התרחבות של ערים ויישובים פלסטיניים ללא אישורים, כלומר פלישות בלתי חוקיות. במילים אחרות: הפלסטינים מיישמים את תוכניות המתאר שלהם גם ללא אישורים.
מי שמשליכים את יהבם על החלת הריבונות ותומכים בה רואים בבנייה הפלסטינית הלא חוקית עניין זמני בלבד, שיהיה קל יותר לטפל בו לאחר הריבונות המיוחלת. על פי גישה זו צריך להתמקד במימוש התוכנית האסטרטגית הישראלית־אמריקנית, ולא לשקוע במאבקים קטנים על חאן אל־אחמר ומקומות דומים. לדעתם, ברגע שישראל תיצור רצף ריבוני במעלה־אדומים ובשטחי E1, ומערכת החוק הישראלית היא שתשלוט בשטח, אפשר יהיה לנקוט הליכים מסודרים גם נגד הבנייה הבלתי חוקית. גורמים אחרים בהתיישבות, המתנגדים להחלת הריבונות כחלק מתוכנית טראמפ, מדברים על המשך מאבק מול הפלסטינים באמצעות הגדלת הבנייה בשטחי יהודה ושומרון והסרת חסמי הבירוקרטיה הביטחוניים, המשפטיים והתכנוניים שמעכבים את הרחבת היישובים.
בינתיים, המהלכים שהפלסטינים מבצעים בשטח מאלצים גורמי תכנון לשנות תוכניות פיתוח ישראליות, גם אחרי שקיבלו אישורים. כך לדוגמה, אזור תעשייה סמוך לאחד היישובים בשומרון היטלטל במשך עשר שנים בדרך לקבלת האישורים, אך כאשר המתכננים ביקשו ליישם את התוכנית הם גילו בנייה פלסטינית בלתי חוקית, שאילצה אותם לגרוע שטחים מהתוכנית המקורית.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08432645-750x438.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"הם מנצלים את הזמן של הפקת האישורים כדי לבסס עובדות בשטח, ואז אנחנו צריכים להתיישר לפי המציאות שהם יצרו", אומר גורם תכנוני ביהודה ושומרון. "גלגלי הבירוקרטיה מפסידים לבנייה הבלתי חוקית. אנחנו מאבדים שטחים לטובת הפלסטינים. בהסדר הביניים העבירו את כל נושא התכנון והבנייה בשטחי A ו־B לידי הפלסטינים. הם אחראים לאישורי הזכויות, לאישורי התוכניות ולבנייה. המנהל האזרחי לא מתעסק בזה בכלל. המקום היחיד שהמנהל האזרחי רלוונטי לגבי הפלסטינים הוא בנייה על אדמת מדינה ועל דרכים ובנייה בשטחי C, והמציאות הקיימת שם היום היא מערב פרוע. הפלסטינים, בסיוע גורמים אירופיים, מרחיבים בנייה בצורה בלתי מפוקחת, ללא אפשרות אמיתית של המנהל לעצור את הבנייה הזאת".
הרשות הפלסטינית מובילה אפוא מאבק לקביעת עובדות בשטח, תוך התנגדות למשא ומתן עם ישראל. המהלכים שהיא מבצעת נתפסים בעיני פלסטינים רבים כחסרי תכלית ומטרה ברורה. מאבק הירושה העתידי של אבו־מאזן מגדיל עוד את הקיטוב בין ההנהגה לבין האזרחים. ההתנהלות הטובה בתקופת הקורונה אמנם זיכתה אמנם את אבו־מאזן ואת ראש המשלה מוחמד אשתייה באהדה ציבורית, אבל הודעת היו"ר על ביטול ההסכמים עם ישראל התקבלה באופן פחות חיובי.
הפסקת התיאום הביטחוני, שאיננה מאפשרת מעבר של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בין כפרים וערים שהדרך ביניהן עוברת בשטחי C, הביאה לפגיעה חמורה בביטחון האישי של הפלסטינים ולכרסום במשילות הפלסטינית. חמולות ומשפחות המחזיקות בנשק מרימות ראש. כוחם של התנזים במחנות הפליטים עולה, וכל מי שמחזיק בידו נשק לוקח את החוק לידיים. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה במספר הסכסוכים האלימים בין חמולות ובמקרי הירי והדקירה בשטחי הרשות. ידיהם של מנגנוני הביטחון כבולות בעקבות החלטת אבו־מאזן.
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/קדומים4-750x583.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/קרני-שומרון-אלפי-מנשה-5-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יודעים לעבוד ללא תיאום עם ישראל כשהם רוצים. פעילות בבגדים אזרחיים, נשק מוסתר והפעלת גורמים מקומיים בשטח הם חלק מהדרכים שהרשות נקטה בעבר. אלא שלרשות יש כנראה אינטרס ליצור אווירה של כאוס, כדי להוכיח את הצורך של ישראל במנגנונים הפלסטיניים. בפועל, המהלך מתגלה כמסוכן לרשות לא פחות מאשר לישראל. היעדר מדיניות מסודרת מעורר ביקורת קשה.
"27 שנים אחרי אוסלו, החלטנו לבטל את ההסכמים", אמר האני אל־מצרי, מנהל מרכז מסראת לחקר מדיניות, בריאיון לערוץ אל־וטן. "אם הייתה תוכנית אסטרטגית כוללת ורצון לממש אותה, היינו צריכים להיות במקום הרבה יותר מתקדם. אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה פנימית. פלגים פלסטיניים מחרימים ישיבת חירום בנושא הסיפוח. הצד השני מבין שאין באמת עמדה פלסטינית מאוחדת, ואפשר להתקדם. הם מפחדים מתגובת מצרים וירדן אבל מתעלמים לחלוטין מהפלסטינים, כאילו הם לא צד בעניין. האשמה במציאות הזו היא הרשות הפלסטינית, שלא הציגה מעולם תוכנית מסודרת והשיבה בשלילה לכל מה שהוצע לה".
The post קובעים עובדות בשטח: התשובה הפלסטינית לעסקת המאה appeared first on מקור ראשון.
