פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יו
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/אסף-לייבוביץ-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/אסף-לייבוביץ-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/אסף-לייבוביץ-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/אסף-לייבוביץ-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 156px) 100vw, 156px" />"מזל טוב! וייקרא שמו בישראל?"
רגע, שנייה. אנחנו סגורים על השם הזה? את מבינה שאנחנו קובעים לו את הגורל? הרי השם זה המשמעות, הכלים שהוא מקבל לקדנציה שלו כאן בעולם! ושם אחד? שניים? על שם מישהו? עתיק? מודרני? ועוד, יש בכך רובד מיסטי, האם להתייעץ עם רב? או שמא להחליט בעצמנו? וואו, לא קל בכלל. עם השנים והילדים שבאו, ברוך השם, עברנו תהליך בבחירת השמות.
עם הבן הבכור זה היה קל יחסית. שם שמנציח את אח שלה ז"ל שנהרג בתאונה, פלוס דמות תנ"כית אהובה. קל, הלאה.
אצל השנייה הסתבכנו. ובכלל, למה יש כל כך הרבה שמות לבנות אבל אנחנו פשוט לא מצליחים להתחבר לאף אחד מהם? בסוף הגענו להסכמה. מזל (לא, זה לא שמה).
בשלישית היה גורם נוסף: היא נולדה בחג ראשון של סוכות. הדר? הדס? אבל היינו חייבים להיות מתוחכמים וקראנו לה בשם המתכתב עם "לישב בסוכה".
ברביעי היה מפנה. אם בשנותיי בישיבה חשבתי על שמות של דמויות הוד כגון "שניאור זלמן" או "יקותיאל יהודה" כאופציה, הרי שבאה המציאות וטפחה על פניי. ילד עם שם כזה, נשגב ככל שיהא – לא יהיה לו פשוט בגן, בהפסקה של כיתה ג' קפסולה 2 או בתור לחדר האוכל בישיבה. אז לראשונה בחרנו בשם ישראלי מיינסטרימי עם נגיעה תנ"כית.
עם לידתה של בתנו החמישית, באנו מעמדה יותר בוגרת ומודעת. בחרנו שם נעים ששנינו אוהבים, עם שם נוסף שמסמל התחדשות. אבל עדיין רגשותינו (רגשותיי, אם להודות על האמת) הרליגיוזיים לא נתנו לנו מנוח, לכן פניתי במכתב (במייל, אנחנו כבר בשנת תשפ"א, אחרי הכול) לרב גדול שאני מעריך מאוד. פירטתי את השם שרצינו ואת הלבטים לגביו. המענה לא הותיר מקום לספקות: "לסמוך על רוח הקודש של ההורים". אמר ולא יסף. מבחינתי זו הייתה סגירת מעגל. נכון, קריאת השם היא עניין גדול ומיוחד – אבל זה שלכם.
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/קוראים-לה-חמודה-1-750x516.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /08/DSC_4907--750x558.jpg 750w" sizes="(max-width: 176px) 100vw, 176px" />יום אחד יבוא אליי בני הקטן וישאל:
– אבא, למה קראתם לי אביחי?
– על שם סבא איציק וסבא אלחנן.
– אז למה לא איציק או אלחנן?
– כי שניהם היו אנשים מיוחדים ולא רצינו לקרוא רק על שם אחד מהם.
– ולמה לא על שם שניהם? שני שמות זה הגיוני.
– תקשיב, לכל אחד מהם היו שני שמות. ובכלל אצל סבא איציק השתמשו בשם השני שלו. בקיצור, נראה היה לנו שזה מסבך את העניין.
– והגעתם לאביחי?
– נראה לך? אתה חושב שבאמת זה היה כל כך בקלות? מהרגע שידענו שאתה בן, התלבטנו. היה לנו ברור שאנחנו רוצים לקרוא על שמות הסבים שלך, כי חשוב לנו שתזכור אותם ותדע כמה הם היו מדהימים. למשל: סבא אלחנן עלה לארץ כנער מאיטליה, לאחר שכילד הצליח לברוח מהנאצים בזמן השואה עם משפחתו ושרד בקושי. הוא עלה מתוך ציונות, למקום חדש, בלי לדעת את השפה, והקים משפחה מדהימה ביחד עם סבתא גולדי.
– וסבא איציק?
– סבא איציק היה מגדולי הבונים והחולמים של מפעל ההתיישבות בשומרון. עם סבתא ברכה ואנשים נוספים הם הקימו את קדומים, היישוב היהודי הראשון בשומרון. סבא היה פעיל מרכזי בכל הפעילות הפיזית, ובהסברה בכל רחבי הארץ, למען ארץ ישראל.
– ואז החלטתם אביחי.
– רגע, עוד לא. ניסינו לחשוב איך אנחנו משלבים את השמות יחד. ראשי תיבות לא היו, גם לא סופי תיבות או גימטריות. שם שמאחד את הדברים שהם פעלו בהם גם לא מצאנו. ואז חשבנו על אביחי.
– מה הקשר?!
– אנחנו מרגישים שסבא אלחנן וסבא איציק עשו דברים גדולים בחייהם, ואנחנו בטוחים שכשהם רואים אותנו ממשיכים בדרכם הם מתמלאים באושר, כאילו הם חיים.
– אז… זה שם מחייב.
– בעיקר אותנו.
The post הלו, הלו אבא: בשם האב והבן appeared first on מקור ראשון.
הדיווחים בימים האחרונים באשר להתקדמות במשא ומתן ולשחרור החללים והשבויים מעלה שוב את שאלת המחיר לעסקה כזו. אין ספק כי משבר הקורונה הפוקד את רצועת עזה מייצר הזדמנות נדירה לסיים את הפרשה שהחלה בקיץ 2014 עם חטיפת החיילים אורון שאול והדר גולדין והתפתחה עם השנים כששני ישראלים נכנסו לרצועת עזה על דעת עצמם ומאז הם מוחזקים בידי החמאס.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם
50 שנה למבצע הדרמטי שסדק את מסך הברזל
חיג'אב בשחקים: חברת ארקיע מכשירה דיילות ערביות לקו לדובאי
לאורך השנים ניסה חמאס לייצר בכל כוחו משוואה לפיה ישראל בתמורה לכך שישראל תשחרר מחבלים, חלקם עם דם על הידיים, חמאס יעניקו מידע בלבד אודות השבויים והנעדרים. העובדה כי משפחות גולדין ושאול שגופות יקיריהם נמצאים בידי חמאס, הצהירו לא אחת כי אין הם מצפים ממדינת ישראל לשחרר מחבלים, סייעה לשינוי כלשהו במחיר העסקאות.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201719_14_04-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201719_14_04-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 2048px) 100vw, 2048px" />ההתפתחות המעניינת, ויש יאמרו אולי חסרת האחריות, הגיע עם הצהרתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט לפיה ישראל לא תספק שום סיוע הומנטארי לרצועת עזה, בטח שלא שיקום רחב, בלי השבת הבנים. אייזנקוט התכוון לטוב אבל ההצהרה רק סיבכה את מערכת היחסים. בדבריו אייזנקוט כבל את ישראל למשוואה חסרת סיכוי. מי שחשב אז שחמאס ישחרר את הבנים תמורת מלט טעה בגדול. החמאס הוא אומנם הריבון בעזה והאחראי לחיי האזרחים ברצועה אבל הוא גם ארגון טרור שבראש רשימת האידיאלים שלו נמצאת השמדת ישראל. חמאס לא יוותר על נכס גדול כמו שבויים ונעדרים בתמורה לקמח, מלט או צינורות גז. כלקח מהשיגיו בעסקת שליט, תג המחיר שהציב הוא שחרור בכירי הארגון הכלואים בישראל ואין אצלו הנחות סוף שנה.
משבר הקורונה יכל כביכול לספק לישראל הזדמנות טובה לרדת מהסולם שהציב אייזנקוט ולהמיר את שיקום הרצועה בסיוע הומניטרי-רפואי שלאור ממדי התחלואה נצרך מאוד. כך ניתן היה לייצר משוואה טובה שישראל תחזיר את הבנים מבלי לשלם מחיר כבד של שחרור אסירים שיחזור אחר כך בריבית בצורת טרור.
בין הדברים שישראל יכולה לספק לרצועה, אפשר למנות סיוע נרחב בציוד רפואי והעברת חיסונים – אותם ניתן יהיה לרכוש ולהעביר לרצועה. אולם התמונה לא כל כך זוהרת כיוון שגם עכשיו חמאס לא ימהר להשיב את הבנים תמורת מטושים או חיסונים ויעדיף את השבת אנשיו על חשבון חיי האדם של האזרחים.
בהתמודדות עם נגיף הקורונה חמאס בונה בעיקר על העולם הערבי ובמיוחד על קטאר שתספק להם חיסונים ליותר משני מליון האזרחים בעזה. עבור החמאס זה חמצן של ממש ועבור הקטארים אלו סכומי כסף פעוטים. אולם הבעיה של חמאס לא נעוצה ביכולת לקבל את החיסונים אלא באפשרות לנייד ולאחסן אותם, בגלל המורכבות של הקירור וחיסון האזרחים בצורה יעילה מבלי לזרוק חיסונים רבים לפח.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /09/08639709--750x496.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />צריך להבין שגם אם חמאס יקבלו את החיסונים והתרופות, לא בטוח שימהרו לקשור זאת בשחרור הבנים או במשא ומתן עם ישראל. אחת הדוגמאות לכך זו העובדה שעם פתיחת משבר הקורונה ישראל ביקשה להעביר סיוע כמו מטושים, תרופות, מכונות הנשמה ואקמו וחמאס סרבו באופן רשמי לקחת את הציוד. גם ציוד רפואי שהגיע בתרומות, סירבו בחמאס לקבל באופן גלוי, אבל מתחת לשולחן קלטו את המשאיות.
בהנהגה אמרו לתושבים כי ישראל מונעת סיוע לעזה, דבר שהוביל את מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף אבו רוקון לצאת בהצהרות רשמיות שמדובר בתעמולה שקרית. בשורה התחתונה חשוב לומר ולהבהיר ישראל היא זו שתחליט מתי ואיך להחזיר את הבנים והממשלה היא זו שתקבע את המחיר ולא חמאס.
The post חמאס לא ישחרר את הנעדרים תמורת חיסונים appeared first on מקור ראשון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ג') כי החליט למנות את ד', סגן ראש המוסד, לעמוד בראש ארגון הביון הישראלי. "ד' הוא איש מוסד עתיר זכויות ורב ניסיון", מסר נתניהו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חמאס לא ישחרר את הנעדרים תמורת חיסונים
– כמדי שנה ידונו באו"ם בשורת החלטות גינוי נגד ישראל
– הזירה הימית מתחממת: הפיגוע בסעודיה מדליק נורת אזהרה
ד' שירת בסיירת מטכ"ל ומייד לאחר שחרורו החל לעבוד במוסד, שם עבר בכל תחנות הארגון עד שלפני שנתיים מונה כסגנו של ראש המוסד הנוכחי, יוסי כהן.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1497106481-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בסביבתו של ד' מגדירים אותו כלא פחות מאשר יד ימינו ובן טיפוחיו של ראש המוסד היוצא יוסי כהן. הוא צפוי להיכנס לתפקיד בחודש יוני הקרוב, זאת לאחר שהמינוי יאושר בוועדת גולדברג, הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. זהותו המלאה תחשף לציבור רק לאחר שמינויו יאושר על ידי הוועדה.
ד׳ יכנס לתפקיד באחת מתקופות השיא של המוסד, כשפעולות רבות ברחבי העולם, הקשורות לגרעין האיראני, מיוחסות לשירות הביון. סגן ראש המוסד היווה חלק מרכזי בכינון נרמול היחסים עם איחוד האמירויות במהלכים שהוביל המוסד ובמיוחד העומדים בראשו. ד׳ יהווה גם חלק מרכזי בייצוב ההסכמים עם ארבע המדינות המוסלמיות, איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, איתן חתמה ישראל על ההסכמים.
The post מסיירת מטכ״ל עד לראשות המוסד: מי אתה ד'? appeared first on מקור ראשון.
אבו מאזן, יושב ראש הרשות הפלסטינית, כבר בן 85 ומצבו הרפואי לא טוב, ואף על פי כן, הוא עדיין מתרוצץ ברחבי העולם. לאחרונה הוא חזר מקטאר שם שהה עם מקורביו שמנסים לסמן עצמם כיורשיו, מאג'ד פארג' וחוסיין א-שייח. אולם בזמן היעדרותו משטחי הרשות, גורמים אחרים שחומדים את כיסאו וכוחו של אבו מאזן ניצלו את ההזדמנות כדי לרענן את הכוחות החמושים המקומיים בג'נין, במחנות הפליטים ובחברון, על מנת ליצור קיני התנגדות שיאפשרו להם לחתור להנהגה. בימים האחרונים כבר התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון לבין אותם גורמים חמושים ברחבי הרשות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חמאס לא ישחרר את הנעדרים תמורת חיסונים
– כמדי שנה ידונו באו"ם בשורת החלטות גינוי נגד ישראל
– חקיקת סוף עונה: קמפיין בחירות לפני הכל
בזרועות הביטחון של הרשות הפלסטינית מנסים לשלוט בשטח ולשמור על היציבות. עדנאן דמירי, דובר המוסדות הביטחוניים הפלסטינים, התייחס לאירועים ואמר כי "מערכת הביטחון לא תאפשר לעבריינים וכנופיות להשלים את משימתם לשבש את הביטחון הפלסטיני. מטרת מערכת הביטחון וכוחות הביטחון היא להבטיח את היציבות בשטח ולממש את המטרות הלאומיות בפלסטין".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1TQ1PM-750x489.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />דמירי התייחס למוקדי העימותים האחרונים המאתגרים את הרשות וניסה לפגוע בתדמיתם הציבורית של המתנגדים לשלטון ברמאללה. "הירי בימים האחרונים לעבר מרכזי הביטחון וכלפי סיורים של גורמי הביטחון בג'נין, חברון ומחנה הפליטים בלאטה בשכם מתבצע בזמן שכוחות הביטחון עושים הכול כדי להתמודד עם מגפת הקורונה ועומדים לצידם של צוותי הרפואה, ועם המצב המדיני המורכב לאור נסיגת חמאס מההבנות והפיוס הפנים-פלסטיני, ובזמן שהנורמליזציה הערבית עם ישראל צוברת תאוצה וההתנחלויות משתוללות".
על פי דמירי ההתקפות מתבצעות על ידי מקומיים שמשרתים גופים אינטרסנטיים שונים. פעילות האכיפה שהרשות מבצעת כולל לכידת נשק לא חוקי, סמים, ומעצרים של גורמי מפתח, משפיעה לטובה. דמירי קרא להגדיל את המחיר שמשלמים על הפרת החוק, "ענישה מוגברת על מפרי חוק, הרשעה למאסר עולם או לשנים ארוכות בכלא והטלת קנסות כבדים".
הוא דיבר על הנשק הבלתי חוקי הנפוץ מאוד בשטח ואמר, "תופעת סחר הנשק הבלתי חוקי מוביל למותם של אנשים חפים מפשע. אנחנו מובילים מהלך ביטחוני ומשפטי במצוותו של אבו מאזן ובכירי הביטחון כדי למגר את התופעה. הניסיון של גורמים מפרי חוק להביא למעצרם של צעירים וקטינים כדי להעסיק את גורמי הביטחון פוגע במאמצים לשמור על חיי אדם".
The post קרבות הירושה על כיסאו של אבו מאזן החלו appeared first on מקור ראשון.
https://www.tgspot.co.il/wp-content/up ... apdragon-logo-768x432.jpg 768w" sizes="(max-width: 1200px) 100vw, 1200px" />
https://www.tgspot.co.il/wp-content/up ... pple-Watch-SE-360x240.jpg 360w" sizes="(max-width: 720px) 100vw, 720px" />סוגיה שמטרידה הורים רבים היא כיצד להבטיח הון כספי לילדים לכשיתבגרו. לימודים, חתונה, דירה ועוד, אלו הוצאות שדורשות הרבה מאוד כסף, ולכך יש להיערך זמן רב מראש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם
50 שנה למבצע הדרמטי שסדק את מסך הברזל
חיג'אב בשחקים: חברת ארקיע מכשירה דיילות ערביות לקו לדובאי
לפני 4 שנים החילה מדינת ישראל את "תוכנית חיסכון לכל ילד", במסגרתה המדינה מפקידה מדי חודש 50 שקל לכל ילד בישראל. זהו בהחלט מהלך חשוב להורים ולילדים, אך הוא לא באמת נותן פתרון להורים שמעוניינים לחסוך לילד סכומים משמעותיים לעתיד. גם אם ההורים מנצלים את האפשרות להוסיף 50 שקל, ויצברו סכום כפול, לרוב האתגרים שלשמם מייעדים את החיסכון זה לא באמת מספיק.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _2216543_v0.2-750x481.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />חישוב מהיר יעלה כי גם במקרה האופטימלי בו הילד החל את החיסכון בגיל אפס וימשוך אותו רק בגיל 21, וגם אם הוריו בחרו עבורו במסלול שהניב תשואה יפה של 4 אחוז בשנה, הוא צפוי לקבל כ-20,000 שקלים, וסכום כפול במקרה שההורים הוסיפו עוד 50 שקלים בחודש, בהחלט סכום נאה, אבל לא משהו שאפשר לבנות עליו.
הורים רבים מחפשים, בנוסף לקיים, תוכנית מתאימה לטווח ארוך, בה יוכלו להפקיד סכום חודשי, או אפילו סכומים חד פעמיים, עליהם יוכלו להרשות לעצמם לוותר לטובת עתיד הילד.
לפני שחוסכים, חשוב להדגיש כלל מפתח בחיסכון והשקעות: תשואה היא נגזרת של סיכון – אין סיכוי בלי סיכון. כדי להשיג תשואה גבוהה, צריך להשקיע בהשקעות שעלולות להיות מסוכנות ולגרום להפסדים. באותה מידה, אפשר ללכת על בטוח במסלולים חסרי סיכון, אך אז התשואה שנשיג תהיה בהתאם, כלומר נמוכה מאוד.
המציאות מראה כי ככל שתקופת החיסכון ארוכה יותר, כך הסיכון עשוי להיות נמוך יותר. ההסבר לכך הוא שאמנם בשוק ההון יש הרבה עליות ומורדות, אך לאורך שנים ניכרת מגמת עלייה. אפילו משבר כלכלי עולמי, שמביא לירידות חדות בבורסות העולם, מטביע את חותמו בערבון מוגבל ולתקופה קצרה. כך ראינו במשבר הכלכלי של 2008, כששוקי ההון תיקנו תוך כשנה את כל הירידות וכך אנחנו רואים כעת במשבר הקורונה – למרות הנפילות החדות שחווינו בתחילת המשבר, החסכונות נמצאים כעת במגמת עלייה ועם תשואה חיובית מתחילת שנה.
כלל נוסף שכדאי לדעת הוא שעדיפה הפקדה גדולה חד פעמית בתחילת החיסכון, מאשר מספר הפקדות קטנות לאורך שנות החיסכון. ככל שמתאפשר להורים להפקיד סכום כסף גדול בהתחלה, הפקדה זו עדיפה על פני פריסת תשלומים כיוון שכך ניתן לנצל את אפקט ה"ריבית דריבית" המשקפת את הריבית המצטברת. כלומר, לא מדובר רק בריבית על הקרן (סכום ההפקדה) אלא גם על הריבית שהצטרפה לאורך תקופת החיסכון. אם לאחר חודש אחד יש בחיסכון את הקרן בתוספת הריבית שהניב החיסכון באותו חודש, בחודש השני תתווסף ריבית גם על הקרן וגם על הריבית שהניב החיסכון בחודש הקודם.
כך לדוגמה חיסכון שהתשואה השנתית בו עומדת על 4 אחוזים בשנה בממוצע, הורה שהפקיד 24 אלף שקלים באופן חד פעמי לתקופה של 10 שנים בחיסכון כזה, וזאת במקום להפקיד 200 שקלים מידי חודש, צפוי לחסוך, לאחר עשור, 6,200 שקלים יותר (כ-21 אחוזים יותר), בהשוואה להפקדה חודשית.
תוכניות החיסכון בבנקים הן אולי המוכרות ביותר כדרך לחסוך לטובת הילדים, אולם הריבית האפסית המקובלת בארץ ובעולם מעניקה תשואה נמוכה מאוד ביחס לתשואות שהתוכניות הללו הניבו בעבר. לחיסכון בבנק יש יתרון בכך שהסיכון שלו אפסי, אך זה משתקף במידה זהה בריבית הנמוכה שהוא מניב לחוסכים. חיסכון כזה לרוב "נעול" למשך שנים ומשיכה של הכסף טרם המועד כרוכה לעתים בתשלום "קנס".
אפשרות אחרת היא לבנות לילד תיק השקעות המורכב מקרנות נאמנות וקרנות סל, כאשר כספי החיסכון ינותבו לשם. ניתן לעשות זאת באמצעות יועץ ההשקעות בבנק או בכל בית השקעות, או אפילו לעשות זאת באופן עצמאי. באופציה הזו קיימות לא מעט בעיות שהופכות אותה לפחות מעשית – החל מאיכות הייעוץ שתקבלו בהתחשב בסכומים הנמוכים, בעלויות הכרוכות בהחזקת תיק ניירות ערך, ובהמשך המעורבות שתידרש מכם, אם תחליטו לנהל את התיק בעצמכם. בשורה התחתונה, האפשרות הזו פחות רלוונטית לרוב החוסכים.
מקום נוסף לשים את הכסף נמצא בפוליסות החיסכון. אמנם קוראים לה "פוליסה", אך אין כאן שום אלמנט שקשור לביטוח, למעט העובדה שמי שמציע את החסכונות הללו הן חברות הביטוח. בשנים האחרונות, ברקע הריבית הנמוכה, מציעות חברות הביטוח את ה"פוליסה" הזו כחיסכון לילדים. קיימים מספר מסלולי חיסכון כשבכל אחד מהם רמת סיכון שונה.
היתרונות בחיסכון הזה הוא שיש גוף פיננסי מקצועי שמנהל את הכסף, ניתן להפקיד אליו סכומים שונים, בהפקדה חודשית או חד פעמית, ניתן למשוך אותו בכל עת ואין עלות נוספת מלבד דמי הניהול, אולם כאן גם טמון החיסרון הגדול – דמי הניהול שנגבים גבוהים יחסית ונעים סביב 1.2 אחוז מסכום החיסכון לשנה.
אפשרות נוספת לחיסכון עבור הילד היא "קופת גמל להשקעה". עד לפני 15 שנה קופות הגמל היו החסכונות הפופולריים ביותר לילדים. ניתן היה להפקיד כל סכום ולמשוך את הכספים לאחר 15 שנה בפטור ממס. אולם מאז עבר שוק הגמל שלל שינויים והחיסכון הזה הפך לא רלוונטי. בשנת 2016 חזרה העדנה לקופות בדמות מוצר מחודש שנקרא קופת גמל להשקעה.
הקופה הזו מיועדת עבור כל אדם המעוניין להפקיד באופן עצמאי עבור עצמו או עבור ילדיו הקטנים, עד סכום מקסימלי של כ-71,000 שקל בשנה. כך לדוגמא, הורה שירצה להשאיר אצלו את הזכות הבלעדית למשוך את הכספים, יוכל לפתוח את החיסכון על שמו ולרשום את הילד כמוטב.
ניתן להפקיד באופן חד פעמי או בהפקדות תקופתיות כל סכום שהוא, אם כי חלק מהגופים המנהלים את החסכונות דורשים סכום הפקדה מינימלי של כ-100 שקלים בהפקדות חודשיות.
קיימים עשרות מסלולי השקעה שהחוסך יכול לבחור, בהתאם לרמת הסיכון שהוא רוצה. יש גם מסלולים "מתמחים", המושקעים בעיקר באפיק מסוים כגון חו"ל, מניות, אג"ח וכו'.
את החיסכון מנהלים גופים מקצועיים, כאשר היתרון הבולט בחיסכון הזה הוא דמי הניהול הנמוכים יחסית שנגבים בו. מדובר בשיעור ממוצע של כ-0.6 אחוז. את הכספים ניתן למשוך מהחיסכון בכל עת.
לקופת גמל להשקעה ישנם עוד שני יתרונות על פני מוצרים אחרים, הראשון – בהגיע החוסך לגיל 60 הוא יוכל לקבל את הכספים שחסך כקצבה שתהיה פטורה ממס – הן ממס הכנסה והן ממס רווח הון (25 אחוזי מס הנגבה מהרווחים). זה אולי פחות רלוונטי לילד כרגע, אך בהחלט יכול להיות רלוונטי יותר להורים.
היתרון השני הוא שבניגוד למוצרים אחרים, ניוד הכספים בין מסלולי השקעה שונים או בין הגופים המנהלים את החיסכון, לא מהווה אירוע מס, בגינו נדרש לשלם מס רווחי הון.
*אין לראות באמור המלצה לביצוע פעולה כלשהיא
The post דמי חנוכה: כך תחסכו עבור הילדים appeared first on מקור ראשון.
יום גדוש ומלא בחקיקה צפוי היום (ד') במליאה, שבוע בדיוק לפני המועד האחרון לפני פיזור הכנסת. בכוונת חברי הכנסת לעלות לקריאה טרומית 20 הצעות חוק. מתוך סערת החקיקה, בחרנו חמש הצעות דרכן ניתן להציג את תמונת המצב המורכבת ביחסי קואליציה-אופוזיציה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם
50 שנה למבצע הדרמטי שסדק את מסך הברזל
חיג'אב בשחקים: חברת ארקיע מכשירה דיילות ערביות לקו לדובאי
רוחות הבחירות החזקות שמנשבות במסדרונות הכנסת גורמות לחברי הכנסת ולמפלגות להוציא את התותחים הכבדים שלהם – הצעות חוק גרנדיוזיות – כדי לעשות סיבוב תקשורתי ולגרוף נקודות אצל הבוחרים. אולם אין היתכנות שאף אחת מההצעות תהפוך לחוק עד שלא יוכרע המשבר הפוליטי.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-17.38.55-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />הצעת חוק לאיסור הפעלת כתות
נגד: ש"ס, יהדות התורה, הליכוד, ימינה, הרשימה המשותפת. בעד: כחול לבן, יש עתיד.
הצעת החוק של ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) מגדירה מהי כת פוגענית וקובעת עבירה פלילית שדינה 10 שנות מאסר. לכאורה מדובר בהצעה פשוטה ומשמעותית, אולם במפלגות החרדיות חוששים כי היא תורחב כלפי קהילות סגורות דתית וחצרות חסידיות ולכן מתנגדים ומשכו איתם גם את ימינה, הליכוד והרשימה המשותפת שהצהירו כי בכוונתם להתנגד.
חוק גיוס חובה
נגד: הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, ימינה. בעד: ישראל ביתנו, מרצ, יש עתיד.
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, יעלה את חוק הגיוס לקריאה טרומית. "שמים סוף להשתמטות משירות המדינה", כתב בחשבון הפייסבוק שלו. ההצעה מגיעה ברקע החלטת בג"ץ לדחות חלקית את בקשת המדינה לדחייה נוספת בחקיקת החוק. המשמעות לכך גיוס חובה החל מ-1 בפברואר.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/000_1K92XK-750x522.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />הצעת החוק קובעת כי כל אזרח ישראלי המגיע לגיל 18 ישרת שירות צבאי ומי שאינו יכול לשרת בשירות צבאי ישרת שירות אזרחי או לאומי. הצעת החוק תחול על כלל אזרחי ישראל, יהודים, מוסלמים ונוצרים, וכן תחול על דתיים, חרדים ומי שאינם כאלה.
החרדים מוכנים לפתוח במלחמה נגד ליברמן במידה והחוק יעבור. רק בשבוע שעבר התייחס יו"ר כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ לעיכוב, וטען כי הסיבה לכך מקצועית, "לא נכון להסתפק בהעברת חוק גיוס קצר מועד בלי שלצדו יהיה פתרון אמיתי". החרדים התנו את הצבעתם על הסכם פשרה שימנע בחירות במידה ויוסדר חוק הגיוס.
הורדת אחוז החסימה
בעד: אגודת ישראל, הליכוד. נגד: דגל התורה, ש"ס, יש עתיד, רוב הרשימה המשותפת. מתלבטים: ימינה, הליכוד, רע"מ.
יותר מדי מפלגות יכולות ליהנות מהשינוי שמבקש ח"כ ישראל אייכלר, להוריד את אחוז החסימה שמגביל כניסת מפלגות לכנסת מארבעה מנדטים לשני מנדטים בלבד. המשמעויות האפשרויות: פיצול של סיעת רע"מ בראשות ח"כ מנסור עבאס מהרשימה הערבית המשותפת, פיצול של האיחוד הלאומי מהימין החדש שתצליח לעבור בקלות במידה ולא יצוצו מחדש מפלגות נוספות של הצינות הדתית, כמו נועם ועוצמה יהודית, וכמובן פיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל, שכן ההצעה הוגשה כעת כחלק מהקרבות הפנים-חרדיים בין הפלגים ביהדות התורה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0504082033004-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />כמו כן, שתי מפלגות חזקות שעל פי הסקרים צללו לאחרונה למטה עלולות למצוא את עצמן בצד הלא נכון של אחוז החסימה, כחול לבן ומפלגת העבודה, גם הן מתכוונות לתמוך. לעומת זאת, בש"ס לא יתנו רבע אצבע לסיכוי שאלי ישי יחזור לכנסת. גם אם הוא לא בעניין, הם יעשו מאמץ לא לתת לו אפילו את האשליה שיש איזו אפשרות שיעבור, לכן הם צפויים להתנגד. במידה ונתניהו לא התחייב לעבאס הוא יעמוד לצד דרעי והליכוד יתנגדו.
הסדרת ההתיישבות הצעירה
נגד: מרצ, הרשימה המשותפת, יש עתיד. בעד: הליכוד, ימינה, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, דרך ארץ. חופש הצבעה: כחול לבן, תל"ם.
מדובר במבחן שמעמיד ח"כ בצלאל סמוטריץ' את ממשלת האחדות שמתיימרת לדאוג להתיישבות ולבדוק את ימניותם של הח"כים בליכוד ועמידתם לצד ההתיישבות. המטרה הרשמית היא להסדיר את ההתיישבות הצעירה על ידי הצעת חוק לטיפול בנושאים הומניטריים דוגמת סיפוק תשתיות בסיסיות של חשמל ומים. ההצעה מוגשת מאחר ובין משרד הביטחון ומשרד רה"מ התגלו קשיים סביב העברת החלטה ממשלה בעניין, כעת מדובר בעיקוף על ידי הכנסת.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_02_54-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />יו"ר הקואליציה וסיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, הודיע כי מפלגת הליכוד תתמוך בהצעה, זאת על רקע דבריו של סמוטריץ' שאמר כי "ש"ס וישראל ביתנו כבר הודיעו שיתמכו מחר בהצעת חוק "מרקם חיים" שתסדיר את ההתיישבות הצעירה ותנרמל את חיי המתיישבים. ורק הליכוד של נתניהו עוד מהסס". זוהר הגיב: "תירגע בצלאל יקירי, הליכוד תומך בהצעה מכל הלב".
חוק יסוד: מגילת העצמאות
נגד: ימינה, הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, דרך ארץ. בעד: כחול לבן, יש עתיד-תלם, מרצ.
הכנסת תדון בהצעה של ח"כ מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) לעגן את מגילת העצמאות בחוק יסוד ולקבוע מתוכה פרשנות על כלל החוקים וחוקי היסוד השונים. היא זקוקה לתמיכה נרחבת מאוחר ומדובר בשינוי חוק יסוד.
החוק המדובר, מסתכם בסעיף עמום שמדבר על שוויון וחופש דת שנותן כוח לשופטים בסוגיות הללו להשתמש בטקסטים שאיתם הוא יכול לבטל חוקים. החוק יביא להיחלשות כוחו של המחוקק, מאחר ומגילת העצמאות נכתבה כהצהרה בלבד וללא פירוט חוקתי יוכלו המשפטנים לקבוע פרשנות מעצמם בהתאם למחשבתם וללא נוסח מוחלט וברור.
כאן לא מדובר על ימין-שמאל מדיני אלא משפטי, והעיניים מופנות להצבעת הליכוד ודרך ארץ, סביב שאלת ריסון שומרי הסף.
בשלב הנוכחי, אין קואליציה ואין אופוזיציה, כל סיעה ולעיתים כל אחד מצביע לפי צו מצפונו ועושה דין לעצמו. בהיעדר משמעת קואליציונית וכחלק הח"כים מנצלים את רגעי אי הוודאות הפוליטית להתפרע ומעלים הצעות מכל הבא ליד, כדי לתקוע אצבע בעין ליריב ולגרוף קולות על אף שאין לאף אחת מהן סיכוי ממשי להתקדם ולעבור סופית. אם הכנסת תפוזר כל החוקים האלו ממילא ייתקעו אחרי קריאה טרומית, אם הכנסת לא תפוזר ממילא הח"כים חוזרים לפעול תחת משמעת קואליציונית ולא יקודם שום חוק באופן פרטני.
The post לקראת פיזור: המדריך לסערת חקיקת הרגע האחרון בכנסת appeared first on מקור ראשון.
