פרישת הרב רפי פרץ מראשות הבית היהודי והחיים הפוליטיים, היא רק השלב הראשון בדרך לקראת איחוד השורות וגיבוש ימינה כבעבר. עד לתוצאה המוגמרת, נותרו בתוך הפוליטיקה המגזרית עוד כמה עימותים שצריך לפתור ובהם הרכב הרשימה, מיזוג המפלגות ושיקום היחסים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

כניסת פולארד לפוליטיקה עלולה להוביל לתקרית דיפלומטית

עלייה אקספוננציאלית ומדיניות רופסת: ישראל איבדה שליטה

ההכרזה האיראנית מקרבת את ישראל לתקיפה צבאית

28 ימים נותרו עד ליום הגשת הרשימות הזכור מהסבבים הקודמים בעיקר כ"ליל סכינים" בין ראשי המפלגות. זאת הפעם, היריבים הנושפים בעורף מגבירים את הלחץ לצאת לקמפיין מאוחד כך שתקופת העימותים תהיה קצרה יותר.

14 ימים נותרו עד לבחירות לראשות הבית היהודי. ניר אורבך, המשמש כמנכ"ל המפלגה ומתכוון להתמודד על ראשות הרשימה, כבר מנהל כבר משא ומתן מול בנט ואנשיו על מיקום ברשימה, בשעה שהמחלוקות מול סמוטריץ' על מספר וסדר המקומות עדיין מתנהלות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01915_18_04-5-750x497.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במקביל, לאחר התפוצצות הישיבה אתמול (ג') של האיחוד הלאומי עם בנט, יצאו באיחוד הלאומי בקמפיין שעליו הם עובדים תקופה ארוכה ומועד יציאתו נלקח בחשבון. מטרת הקמפיין היא מיתוגם מחדש כ"מפלגת הצינות הדתית". סמוטריץ' מצידו העביר את המסר כי האופציה לריצה נפרדת קיימת על השולחן והדגיש את ההבדלים בין השניים, גם אם בסוף זה למטרות לחץ בלבד. כעת, כשהבית היהודי חזרו למשחק, המטרה הזו הופכת למאתגרת יותר.

בליל הגשת הרשימות לכנסת ה-23 (סבב הבחירות השלישי, ע"ג) חתמו ניר אורבך, מצד הבית היהודי, ויהודה ולד, מנכ"ל האיחוד הלאומי, על הסכם מיזוג מפלגות, שיוביל להקמת מפלגה דתית לאומית אחת ויבטל את הבית היהודי והאיחוד הלאומי. אולם בהקלטה שהגיע לפני חודשים ספורים לידי מקור ראשון נשמע בכיר באיחוד הלאומי מציין כי ההסכם לא מקובל עליהם וכי ייעשו בו שינויים. גם בבית היהודי דורשים שינויים כיוון שהוא נחתם בשעת הדחק, כך לטענתם, וללא אפשרות מצידם לשמור על הסעיפים החשובים להם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1916_53_10-30-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"זה הזמן לאשר ולממש את הסכם המיזוג שנחתם בין המפלגות לפני הבחירות האחרונות, לבחור הנהגה מוסכמת ומשותפת, ולהביא בשורת אחדות גדולה", קרא אתמול סמוטריץ' לחברי מרכז הבית היהודי. מי תהיה ההנהגה, על מי היא תוסכם ודרך איזו שותפות – דרושות מספר פגישות משא ומתן נוספות על מנת לסכם זאת.

ומעל הכל, האתגר האחרון: הציונות הדתית עוברת בשנתיים האחרונות מסע פיצול ופירוד, שמות חדשים נכשלו ושמות ישנים מבקשים למצב את מעמדם מחדש. בבחירות הקרובות עומדות שלוש המפלגות, שמזוהות יותר מכל עם המגזר הדתי לאומי, בפני אפשרות כמעט סופית לאחד סביבן את חלקים הרצף השונים, להחזיר את גאוות היחידה ולהוות פלטפורמה למשנה ימנית וערכית סדורה.

The post הזדמנות אחרונה לאחדות: המו"מ בציונות הדתית מתחדש appeared first on מקור ראשון.

עם פרישתו של אבי ניסנקורן מהממשלה ומהכנסת לאחרונה, נותר משרד המשפטים בידי כחול לבן, כאשר שר הביטחון בני גנץ יכהן גם בתפקיד שר המשפטים. משרד הביטחון וניהול הממשלה הפריטטית תופסים את רוב יומו של גנץ, כך שלכאורה זה משאיר את משרד המשפטים, מהמשמעותיים ביותר במשרדי הממשלה, עם שר משפטים בחצי משרה ואף פחות מכך. יכול להשתמע מכך שגם משרד המשפטים סופג פגיעה בתפקודו, אך הבנת מקומו של שר המשפטים במשרד ביחס לפקידת הבכירה ובנוסף למשמעויות התפזרות הכנסת והכניסה לממשלת המעבר, מלמדים אחרת.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– פחות משנתיים אחרי שהצטרף לפוליטיקה, רפי פרץ פורש

– המושכים בחוטים: האינטרסים מאחורי הסכם סעודיה-קטאר

– "לא חלמתי שנצטרך להגיע לכך": ראשי ההתיישבות הצעירה שובתים רעב

שר משפטים ממונה על האדמיניסטרציה של עשרות גופים ואגפים שפועלים במשרד כמו ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הרשות השופטת ורשויות שפועלות מתוך המשרד שלרובם יש סמכויות סטטוטוריות משל עצמם. כך, היועץ המשפטי לממשלה מתנהל באופן שלא תלוי בשר המשפטים,  כך גם בית המשפט העליון ופרקליט המדינה. סמכויות השר מתרכזות לשני מוקדים מרכזיים, בחקיקה ובמינויים. בלי שר למשל, לא ניתן להקים ועדת איתור למשרות בתוך משרד המשפטים, לא ניתן לכנס את הוועדה למינוי שופטים או לנהל את דיוני ועדת שרים לענייני חקיקה. כמו כן, לא ניתן לקדם חוקים שחשובים למשרד המשפטים או לחתום על תקנות לחוקים המחויבים בהן.

העובדה שישראל נכנסה לתקופת ממשלת מעבר והכנסת התפזרה, מאפשרת למשרד להמשיך לעבוד גם עם שר שפחות פנוי עבורו. עבודת החקיקה בימים אלו כמעט ולא קיימת, הוועדה לבחירת שופטים לא נוהגת להתכנס בממשלת מעבר, וכל שנותר לשר המשפטים הנוכחי לעסוק בו הוא הבאת מינויים שכבר אושרו לאישור הממשלה.

בשלב הנוכחי מדובר במינוי של עו"ד עמית איסמן לפרקליט המדינה. ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד סיגל יעקובי תישאר בתפקידה כל עוד לא יחליט גנץ להחליפה לאחר ש המינוי של עו"ד שימי בראון לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, שניסנקורן ביקש להביא לאישור הממשלה, ירד מהפרק עם פרישתו של ניסנקורן.

פעולות שגנץ יצטרך לפנות מזמנו ולקיימן כשר המשפטים נוגעות בעיקר לנושאים הדורשים את חתימתו, כגון אישורו לצו ההסגרה של מלכה לייפר שלאחרונה הכריע בית המשפט העליון כי ניתן להסגירה לאוסטרליה וכן חתימה על תקנות חוקתיות שמחכות לאישור שר המשפטים.

לשכתו של שר המשפטים שבדרך כלל מכילה עשרות עובדים במשרות אמון ומשרות מזכירות הולכת ומתרוקנת בימים האחרונים. אך עם שר במשרה מליאה או במשרה חלקית, ממשלת המעבר והעובדה שאין עדיין תקציב לשנת 2021 משפיעה על תפקוד כל שרי הממשלה שנשענים על התקציב ההמשכי. כל פרויקט או יוזמה שמבקשים ליישם ודורשים הוצאה מעבר לתקציב ההמשכי עולים לוועדת חריגים ולחשב הכללי כשהתשובה המתקבלת בדרך כלל היא שאין כסף. עשרות פניות כאלה קיימות גם במשרד המשפטים.

The post שר בחצי משרה: כיצד ישפיע גנץ על משרד המשפטים appeared first on מקור ראשון.