במקום המתקפות ההדדיות וההתקוטטויות בין יו"ר ימינה נפתלי בנט ליו"ר תקווה חדשה גדעון סער, שני היריבים הציגו בשבוע שעבר סדרת צעדים שרמזו על תיאום מסרים, אף שבשני הצדדים לא מודים בכך, וטוענים: זהו "רצף נסיבתי בלבד" ו"אין תיאום".

הסכם העודפים בין תקווה חדשה לימינה נחתם ביום שלישי, במעין הצהרת כוונות על שיתוף פעולה בכנסת ה־24. במקביל חודד השבוע המסר של סער ש"יאיר לפיד לא יכול להרכיב ממשלה", בשעה שאמירה דומה אך חריפה בהרבה יצאה מפי בנט, כשהודיע ש"ימינה לא תשב בממשלה בהובלת לפיד כראש הממשלה".

כל זה לא מנע מיו"ר הליכוד בנימין נתניהו לטעון, במהלך השקת קמפיין הליכוד בישיבת הסיעה בכנסת ביום רביעי שעבר (ד'), ש"לבנט וסער אין ממשלה בלי לפיד והשמאל, כל השאר זה בלוף".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– החרדים נוהרים? יותר מסגור בוטה חסר עובדות

– סמוטריץ': "הבלוק הטכני הוא דרישה של עוצמה יהודית"

– אוי לאותה בושה: קרוב מספיק להמאיס, לא קרוב מספיק לדבר

עד כה האסטרטגיה של בנט הייתה עמימות: אם הוא מבקש להיות לשון מאזניים ביום שאחרי הבחירות ולהרוויח מצביעים מימין ומשמאל, עליו להימנע מלהצהיר הצהרות. אך לאחר מחקר פנימי שקיימו בימינה, שתוצאותיו הגיעו בשבוע שעבר, החליטו בקמפיין שלפיד אינו דמות אהודה בימין, ולכן על בנט להתחייב לראש ממשלה ימני.

ההצהרות של סער ובנט על כך שלא יצטרפו לממשלה בראשות יאיר לפיד משפרות את הסיכוי שהשניים יקימו סיעה משותפת לאחר הבחירות. חיבור שתי סיעותיהם עשוי לסייע להם במשא ומתן על הרכבת הממשלה, להגדיל את כוחם מול לפיד ואף לאפשר להם לקבל את מרב ההמלצות אצל הנשיא. העימותים בין סער לבנט שיגרו מסר שלפיו הם משחקים במגרש צדדי, בעוד התחרות האמיתית נערכת בין נתניהו ללפיד. האינטרס של שניהם היה לשנות את המשוואה הזו.

במערכת הפוליטית מבינים שציר סער־בנט עשוי להיות העוגן המרכזי שהממשלה תורכב סביבו. השניים מתחרים זה בזה על לב המצביעים, אך כשגודל הגוש הוא שמכריע את היכולת להקים ממשלה – על היריבים לשמור זה על זה. בכל פעם שאחד מהצדדים נשאל על האחר, התשובות מעומעמות ומוסטות להסבר על סיכויי ההיבחרות לראש ממשלה, ללא העיסוק בשותפים.

The post העימותים בין סער לבנט התחלפו במסרים זהים appeared first on מקור ראשון.

הציבור הישראלי אמנם נהנה מהשלג שכיסה לפני כשבועיים את הרי המרכז, הצפון וירושלים, אולם למעלה מ-500 מקרי נזק דווחו על ידי חקלאים בעקבות הסערה שפקדה את ישראל. הסופה, שהתרחשה בימים רביעי וחמישי וכללה משבי רוח חזקים, מטחי ברד וגשמים עזים הביאה עימה גם נזקים גדולים לחקלאות.

מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי היקף הנזק שנגרם כתוצאה מיומיים של מזג אוויר חריג נאמד בלמעלה מ-25 מיליון ש"ח. מהנתונים עולה כי עיקר הנזק, כ-12 מיליון ש"ח, נגרם למגדלי הירקות בכל הארץ. בין השאר נגרמו נזקים גדולים לגידולי ירקות בשטחים פתוחים ביניהם בעיקר בצל, תפוח אדמה, חסה, תות שדה ואפונה, שנפגעו ממטחי ברד.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– דו"ח אמריקני על חיסול חשוקג'י מפר את האיזון במזרח התיכון

– החרדים נוהרים? יותר מסגור בוטה חסר עובדות

– הפיגוע האיראני במפרץ עומאן משחק לידי ישראל

הרוחות העזות גרמו גם לפגיעה בפירות ההדר, לטלטול הפרי על העץ עד כדי פגיעה בפרי וכן לנשירה של פירות. במקביל, מטחי הברד שפגעו בפרי יפסלו אותו לשיווק. הנזקים לגידולי ההדר נאמדים בכ-4 מיליון שקלים.

הרוחות העזות גרמו גם לפגיעה בבתי חממות, בעיקר של בננות באזור חוף הכרמל ובדרום. בנוסף, יריעות ניילון שמשמשות להגנה על היבול בחממות נקרעו ואפשרו לגשמים העזים ולרוחות לחדור פנימה וכן לקריסת חממות. גם בגידולי הפלחה נרשמו נזקים בהיקפים דומים כשגם במקרה זה הפגיעה נבעה בעיקר מפגיעות ברד. נזקים משמעותיים נגרמו גם למגדלי הפירות ולמגדלי האבוקדו, והנזק בשני הענפים נאמד בלמעלה מ-1.25 מיליון ש"ח.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.02.38-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בקנט אומרים כי בשנים האחרונות בישראל, כמו בשאר העולם, ישנה התגברות של תופעות מזג אוויר קיצוניות כתוצאה מהתחממות הגלובלית, הגורמות לפגיעה קשה לגידולים החקלאיים. בקרן מציינים כי בשנים האחרונות אירעו מספר מקרי קיצון במיוחד בעונות מעבר, כמו גשמים מאוחרים או גלי חום, שהביאו לנזקים כלכליים משמעותיים. ללא כיסוי ביטוחי אין לחקלאים כיצד להתמודד עם הנזקים.

היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים עמד בשנת 2020, על כ־300 מיליון שקל – גידול של למעלה מ־8% לעומת שנת 2019. למעשה, בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ־45% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות, לעומת חמש השנים שקדמו להן.

The post נזקי סופת השלג לחקלאות: למעלה מ־25 מיליון ש"ח appeared first on מקור ראשון.