רוחו הגדולה של יוסף, רוח א־לוהים אשר בקרבו, חוכמתו ובינתו, הביאוהו למלכות ולממשלה בכל ארץ מצרים. מבחינה זו דומה יוסף לשלמה המלך, אשר "חָכְמַת אֱ־לֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (מלכים־א ג, כח). דמיון זה מוביל אותנו לעסוק הפעם בהפטרה לפרשה, שבמרכזה עומד משפט הנשים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם

50 שנה למבצע הדרמטי שסדק את מסך הברזל

חיג'אב בשחקים: חברת ארקיע מכשירה דיילות ערביות לקו לדובאי

קריאת הפטרה זו היא אירוע נדיר. ברוב השנים פרשת מקץ היא שבת חנוכה, ומפטירין בה ב"נרות זכריה". רק בעשירית מן השנים – בפעם אחרונה בשנת תשע"א – פרשת מקץ באה לאחר חנוכה, ואנו קוראים בה על חכמת שלמה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/מקץ-750x860.jpg 750w" sizes="(max-width: 837px) 100vw, 837px" />

בדומה לפרשה, גם ההפטרה פותחת "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (שם, טו). בחלום בגבעון אומר ה' לשלמה "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ", ושלמה מבקש "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע". מיד עם יקיצתו מחלומו עומד שלמה למבחן: "אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו".

המושג "משפט שלמה" הפך לדימוי אוניברסלי. זהו סמל לסכסוך קשה, עימות בין שתי גרסאות, "מילה מול מילה", ללא עדים וללא ראיות. משפטים קורעי לב בנוגע למשמורת על ילדים ואחזקתם מתרחשים כל העת, לעיתים בשעת גירושין ולעיתים בין אם ביולוגית לאם מאמצת.

שחזור כושל

לפני כמאה שנים ניסה שופט אמריקני להכריע במחלוקת כזו בהשראת משפט שלמה. הוא הכריז על פסק דין מדומה: הילדה שבמחלוקת תילקח מן האם המאמצת ותימסר למוסד לילדים. באמצעות מצלמות שנשתלו באולם ובעזרת מומחים ופסיכולוגים הוא ניסה ללמוד מתגובת האימהות להיכן הצדק נוטה. סופו של המשפט היה ביזיון וקצף. הכול הסתבך, ולבסוף הוחלט על משמורת משותפת. נראה שאין אפשרות לשחזר את משפט שלמה, שכן ההבדל אינו בדיוקים המשפטיים, בטענות הנשים ובאובייקט המשפטי – ילד חי מול ילד מת. ההבדל טמון במקור החכמה ובהתגלות אלוהית.

על המלך המשיח נאמר "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ" (ישעיה יא, ג). אין לחפש את כישוריו המשפטיים של המלך המשיח ביכולת הניתוח וההתבוננות בראיות, ולא בדקויות שבין המילים, אלא בחוש הריח. כפי שמפרש הרמ"ה (על סנהדרין צג, ב): "שמבין ברוח הקודש אמיתת הדבר, ואינו דן לפי טענותיהן של בעלי הדין ולא על פי עדותם".

כזה היה אופיו של משפט שלמה. תהילים עב הוא מזמור המוקדש כולו לחכמת שלמה, למשפטו ולממשלתו, והוא נפתח כך: "לִשְׁלֹמֹה, אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק  וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט". במדרש תהלים שם נאמר שדוד ביקש מה' בשביל בנו: "כשם שאתה דן בלא עדים ובלא התראה, כך יהא שלמה דן בלא עדים ובלא התראה". ועל כך נאמר "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה" – "שהיה דן כיוצרו בלא עדים ובלא התראה, וזה היה דינן של זונות".

עדות משמיים

סיפור המשפט מוצג לפנינו כחידה. חוקרי מקרא ומשפטנים דגולים עסקו באינטנסיביות בניסיון לפענח ולמצוא נקודות אחיזה בדברי הנשים ובהתפתחות העלילה כדי לעגן את הכרעתו של שלמה. ואולם ניתן לקבוע שאין כאלה בנמצא.

עד כדי כך הדברים סתומים, שאין שום הסכמה בין פרשני המקרא בנוגע לזהות האם האמיתית. אי אפשר להוכיח מי הזוכה. כל משפט בכתוב יכול להתפרש לשני הצדדים. וכאשר שלמה קובע "תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי… הִיא אִמּוֹ", אין אפשרות להבין מי היא "לה" ומיהי "אמו". יש שיאמרו זו ויש שיאמרו זו.

המלבי"ם קבע את הדין על פי נוסח דבריהן. מי שהקדימה לטעון "בני החי ובנך המת" היא האמיתית כנגד מי שאמרה "בנך המת ובני החי", ולכן כפל הכתוב את דבריהן. זוהי סברה יפה, אך לא מוכרחת.

אמר רבי יהודה בר רבי עלאי: אילו הייתי שם, פיקרין (חבל) הייתי כורך על צווארו (של שלמה), לא די האחד שמת, אלא שציווה לשני שייגזר? (מדרש תהלים שם)

החכם יוצא מגדרו כדי ללמדנו שאין כאן כל מעשה משפטי לגיטימי. אוי לו לדיין שכך יכריע את הדין, וקל וחומר ודיני נפשות. אלא שהמדרש שם מיישב את הדברים (בתרגום):

אמר ר' אלעזר: בשלושה מקומות הופיע הקב"ה בבית הדין. בבית דינו של שם בן נח, כאשר אמר יהודה "צָדְקָה מִמֶּנִּי". מנין ידע? ואולי כשם שהוא בא אליה כך בא אליה אדם אחר? אלא יצאה בת קול ואמרה "ממני", ממני יצאו כבושים.

בבית דינו של שמואל הרמתי – "וַיֹּאמֶר עֵד" (שמואל־א יב, ה), יצאה בת קול ואמרה אני עד בדבר.

בבית דינו של שלמה, שנאמר "הִיא אִמּוֹ". מנין ידע? ואולי הערימה עליו כדי שיתנהו לה? אלא יצאה בת קול ואמרה: "היא אמו".

סוף דבר: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱ־לֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט". דהיינו, הקב"ה נמצא בבית דינו להורות לו אמת וצדק. בדומה לכך יוסף: "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ־לֹהִים בּוֹ".

בשבוע שבו מצוין יום אידם של גויים כדאי להזכיר את שחיבר רבי אברהם בן עזרא בפיוטו, במסגרת הפולמוס היהודי־נוצרי או היהודי־מוסלמי:

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא־לֹהִים לְאֵ־ל חָי / לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת / שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת / לֹא כִּי בְנֵךְ הַמֵּת / וּבְנִי הֶחָי.

The post משפט שלמה הוא חידה לא מפוענחת appeared first on מקור ראשון.

עו״ד דן יקיר היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ועו״ד דוד פטר, פורום קהלת משוחחים על הריסת בתי מחבלים כדילמה מוסרית ומשפטית.

The post צפו: פסטיבל חז"ל – הריסת בתי מחבלים כהרתעה appeared first on מקור ראשון.

נדב הלפרין, ד"ר סיון הר שפי וד״ר אבישר הר שפי משוחחים על האפשרות לגלות את השירה שבעולם.

The post צפו: פסטיבל חז"ל – האפשרות לגלות את השירה שבעולם appeared first on מקור ראשון.

The post צפו: פסטיבל חז"ל – מאלוהי העץ והאבן לאלוהים בכל עץ ואבן appeared first on מקור ראשון.

ההכרזה על נרמול היחסים בין ישראל למרוקו התקבלה בשמחה אצל רבים. יוצאי מרוקו בישראל פצחו בריקודים וצילומיהם נראו היטב גם ברבאט ומרקש. במרוקו עצמה חגגו את ההכרה האמריקנית בריבונות המרוקנית על סהרה המערבית – אזור שמסמל יותר מכול את השחרור של מרוקו מהשלטון הקולוניאלי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– סיפוח עכשיו: במרוקו חוגגים ניצחון בסהרה המערבית

– בלי ברכה מהשמים גם ליוסף אין מה למכור לפרעה

– דיסטל וברדוגו מוכיחים: הימין התחיל להפנים את משמעות השלטון

"סהרה המערבית נחשבת לאזור עם היסטוריה שורשית ועמוקה", אומרת עינת לוי, חוקרת במכון מתווים ובפורום לחשיבה אזורית. "מסוף המאה ה־19 ועד 1975 האזור היה בשליטת ספרד הקולוניאליסטית ונקרא סהרה הספרדית. אחרי תהליך ארוך, ספרד שהייתה שם בעיקר בגלל הפוספטים שבאדמה והמוצא הימי הנוסף לאוקיינוס האטלנטי ולאפריקה, נאלצה לצאת. לפני שהיא יצאה, השליט הפשיסטי בספרד פרנסיס פרנקו הבטיח לתושבי הסהרה עצמאות. זה לא קרה. מה שכן קרה הוא חלוקה של השטח בין מרוקו למאוריטניה השכנה.

"על בסיס הבטחתו של פרנקו, הסהראווים, תושבי המקום שמוצאם מחצי האי ערב, דרשו הכרה בעצמאותם. בשנת 1970 קמה תנועת מורדים בשם חזית הפוליסריו שדרשה עצמאות ופתחה במלחמה נגד מרוקו. הצעה לאוטונומיה ופתרונות נוספים שהציע מלך מרוקו לסהראווים, לא נשאו פרי. מרוקו מכירה בסהראווים כמיעוט, בדומה להכרתה ביהודים ובברברים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8X79YM-750x522.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בשנת 1975, כדי להמחיש את הקשר של מרוקו לשטח ולציין את סיומו של הקולוניאליזם הספרדי, הורה המלך חסן השני לאזרחיו לצעוד לעבר הסהרה. כ־300 אלף איש עשו כמצוותו וצעדו עם דגלים ופרחים, בלי נשק, כדי לקבוע עובדות בשטח. הצעדה זכתה לכינוי "הצעדה הירוקה". היא מצוינת במרוקו בכל שנה ומונצחת בשמות של רחובות ראשיים במדינה.

"המרוקנים סבלו מהכיבוש הצרפתי ומהספרדים, ועד היום יש שתי ערים בצפון מרוקו שנתונות לשליטה ספרדית אף על פי שהן במרוקו", אומרת לוי. "לכן אזור הסהרה חשוב למרוקאים ובמובן מסוים נחשב כמו ירושלים אצלנו, ערך מקודש שמהווה מרכיב בזהות הלאומית ובהתגבשות המודרנית שלהם אחרי הקולוניאליזם הספרדי. לכן בכל שנה מציינים את יום 'הצעדה הירוקה', וממחיזים אותה בבתי הספר כדי להחדיר את ההיסטוריה הזאת לדור הצעיר. היא סמל לאומי".

ב־1991, אחרי 16 שנות מלחמה שהביאו לעשרות אלפי הרוגים ופליטים, הוכרזה הפסקת אש בין מרוקו לפוליסריו והתקבלה החלטה בינלאומית שעתיד האזור יוכרע במשאל עם. כיום מרוקו שולטת על שני שלישים מהאזור, ובשליש הנוסף התנועה הבדלנית הכריזה על מדינה בשם "רפובליקת הסהרה הערבית הדמוקרטית". מי שתומכת בתנועה ומסייעת לה היא אלג'יריה, שבינה ובין מרוקו שוררים באופן היסטורי יחסים מתוחים. במחאה על אותה "צעדה ירוקה" לדוגמה, אלג'יריה גירשה משטחה כ־300 אלף מרוקנים. עד היום, בסוגיות רבות בעולם הערבי אלג'יריה מגנה את מרוקו כמעט בכל הזדמנות שנקרית בדרכה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-15.52.37-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 15-at-15.52.37-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-15.52.37-750x753.jpeg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 15-at-15.52.37-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 882px) 100vw, 882px" />

גם הפעם, אחרי ההצהרה האמריקנית על הכרה במערב סהרה כשטח מרוקני ועל כינון יחסים בין ישראל למרוקו, אלג'יריה מיהרה לגנות. נאנא לבאת א־רשיד, יועצת הנשיא הסהראווי אברהים ראלי, תקפה בעיתון אל־אחבאר המרוקני את הצעד של ארה"ב, והשוותה בין הכיבוש של מרוקו ל"כיבוש" בישראל. "מרוקו, כמו ישראל, מנסה לתפוס בעלות על אדמות שאינן שייכות לה ופוגעת במיעוטים. ישראל מנסה לקבל לגיטימציה בשטחים הפלסטיניים באמצעות העברת שגרירות ארה"ב ודוחפת לנורמליזציה, ומרוקו עושה אותו דבר כשהיא מבקשת הכרה על השטח שלקחה מהעם הסהראווי", אמרה היועצת.

אלהיבה אדי, סהראווי שעומד בראש מכון מחקר שעוסק בסהרה, דוחה את הדברים: "הם ניסו להכשיל את ההתקדמות של מרוקו ובנייתה כדמוקרטיה מערבית, אבל לא הצליחו. היום האזור נמצא כל הזמן בהתפתחות חיובית ובבנייה. ישנה שותפות בכל התחומים בין הסהראווים לבין מרוקו גם ברמה הפוליטית וההשתתפות בהליכים הפוליטיים. כדאי לקחת את כל מה שאומרת אלג'יריה ואומרים נציגים של הפוליסריו בעירבון מוגבל. רוב האנשים בסהרה בחרו כבר מזמן להיות קשורים למרוקו מבחינה פוליטית וגם דתית".

להרוויח מכל הצדדים

ההכרזה של מרוקו על נרמול היחסים עם ישראל עברה בשקט יחסי גם בקרב מדינות ערב. הסיבה לשתיקה היא דווקא הסכסוך המדובר בין מרוקו לאלג'יריה. מכיוון שהליגה הערבית לא מעוניינת להתפלג ולצדד באחת משתי המדינות, חברותיה מעדיפות שלא להעלות את הנושא להצבעה ולחסוך עימותים פנים־ערביים.

בינתיים מרוקו קיבלה את תמיכתן של כ־20 מדינות אל מול 40 שהכירו במדינת סהרה העצמאית. לתומכות הצטרפה לא מכבר כעת איחוד האמירויות, שפתחה שם קונסוליה לא מזמן, וכעת נוספה ארה"ב ותמיכתה רבת־המשמעות. אגב, המדינות התומכות בעצמאות סהרה עושות זאת בעיקר בשביל הקשרים עם אלג'יריה, לוב ומדינות נוספות. "מרוקו מבינה שבמערכת האזורית הבין־ערבית היא לא תצליח להשיג תמיכה והכרה באזור הסהרה כמרוקני, ולכן היא פונה למדינות באפריקה כדי לקבל תמיכה ולחזק את אחיזתה", אומרת עינת לוי. "יש למדינות ערב אינטרסים רבים ומורכבים, והגישה המרוקנית היא לנסות להרוויח כמה שיותר מכל הצדדים, בכך שלא תופסים צד ולא מחרימים אף אחד".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /12/AFP_8WV6AE-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8WV6AE-350x250.jpg 350w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8WV6AE-750x536.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אלהיבה אדי מבטל מכול וכול את ההקשר בין הסוגיה המרוקנית לזו הפלסטינית. בשיחה מרבאט הוא אומר כי "אין שום קשר בין הסוגיות, וכל השוואה בעניין היא מטעה או אף מכוונת לפגוע במרוקו. המצב בסהרה הוא תוצאה של התערבות חיצונית. הבעיה של סהרה וחזית פוליסריו, שהיא תנועה לא חוקית וחסרת לגיטימיות, החלה בתחילת שנות ה־70 כחלק מהמאבק בין האיחוד הסובייטי לארה"ב ולמערב. מרוקו נקלעה לסכסוך כי היא שאפה להיות בקשר עם מדינות המערב. הסובייטים, שלוב ואלג'יריה ייצגו אותם באזור באותה העת, ניסו ללחוץ על מרוקו באמצעות תמיכה בקבוצות אלימות כמו הפוליסריו".

באשר להתחממות היחסים בין ישראל למרוקו, אומר אלהיבה, שהיה ממקימי המפלגה המרוקנית הדמוקרטית PAM, כי הוא מאושר שהחיבור בין המדינות הופך להיות ישיר ורשמי. "היהודים הם חלק מהזהות המרוקנית. מבחינתנו יהודי מרוקו שחיים בישראל הם השגרירים שלנו, והם חלק בלתי נפרד מהחברה והתרבות שלנו. המצב בינינו היה טוב ויהיה עוד יותר טוב. אנחנו מזמינים אתכם לבקר אצלנו, מרוקו היא מדינתכם".

מוחמד בניס, איש עסקים מקזבלנקה, התייחס גם הוא בשיחה עימנו לנרמול היחסים. "אנחנו לא מדברים על קשרים חדשים אלא על שיקום הקשרים שהתקיימו עד לפני האינתיפאדה בשנת 2000. בניגוד למדינות ערב אחרות, הכרנו בישראל מזמן וקיימנו יחסים חמים איתה. אני בטוח שהדבר ישפיע על חיזוק הקשרים בין המדינות".

הוא מציין כי בשנה החולפת, שנת הקורונה, התיירות אמנם נעלמה, אבל לפניה, מספר הישראלים שהגיע למרוקו היה מכובד בהחלט. "אנחנו מדברים על כ־70 אלף תיירים ישראלים בשנה, וזה כאשר ישראלים היו צריכים להגיע אלינו דרך טורקיה, צרפת או מדינה אחרת ולרכוש ויזה יקרה. היחסים המתחדשים יאפשרו טיסה של חמש שעות בלבד מתל־אביב למרוקו, וגם ביקורים של אזרחים מרוקנים בישראל, דבר שהיה כמעט בלתי אפשרי".

בניס מספר שביקר כמה פעמים בישראל, והתרשם מהיחס של ישראל לערבים החיים בתוכה, למרות הפרסום השלילי כלפי ישראל בתקשורת. "רוב המרוקנים מבסוטים מההחלטה על נרמול היחסים. יש מיעוט של מתנגדים, כי הם חושבים שזה פוגע בפלסטינים. בין מבקרי ההסכם יש אנשים שסוחרים בסוגיה הפלסטינית ומתפרנסים ממנה. האינטרס שלהם הוא שהסכסוך יימשך כדי שהם ימשיכו לקבל כספים מגורמים שונים. הם לא נציגים של שום דבר מלבד של הכיס שלהם. הם משגעים את ירדן ואת העולם כולו, מלבים את השנאה ומתפרנסים ממנה, אנחנו לא מפחדים מהם. האינטרס שלהם הוא המשך המלחמה והטרור. אני חושב שהמצב בדיוק הפוך. שההסכם בין ישראל למרוקו יסייע למשא ומתן לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

"אנחנו רואים שהמצב שונה והעולם מגיב אחרת לדברים. רואים את זה יום יום. אני ביקרתי אצלכם כמה פעמים וראיתי את הערבים שחיים בישראל, איך רובם מרוצים. אנחנו מקווים שמרוקו, שהיא בעלת השפעה אזורית, תוביל להפחתת האלימות והתוקפנות שמזיקה לכולם והחיים באזור יהיו טובים יותר".

The post סהר וסופה: מאחורי הסכם השלום בין ישראל למרוקו appeared first on מקור ראשון.

מאבקי הכוח המאפיינים את היחסים בין חברי הכנסת לקראת בחירות, הוחלפו לעת עתה במסרים מאוחדים נגד הפורש גדעון סער, שהפך ליריב משותף. אך רעידת האדמה שמזעזעת את הליכוד מאז השבוע שעבר עשויה להמשיך לטלטל את המפלגה ואת הרשימה לכנסת, ולהעמיד במבחן את היחסים בין חברי הסיעה. בדרך כלל לקראת בחירות מתחרים חברי הכנסת על תשומת לב המתפקדים לפני התמודדות על מקומם ברשימה לכנסת; כעת מעורבים ביריבות גם חשדות ותקוות שאחרים יערקו ויפנו את מקומם ברשימה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הון סיכון עם תיקון: איך הופכים את החברות המסחריות לערכיות יותר?

– להב-הרצנו לרבנים: "להפסיק עם הדה-לגיטימציה ולדון לשם שמיים"

– שחאדה: "אם לא נשלוט בשיח, המשותפת עלולה להתפרק"

במהלך כהונת הכנסת הנוכחית התפנו כמה מקומות בשרשימת הליכוד: גלעד ארדן מכהן כשגריר באו"ם, ציפי חוטובלי בלונדון. לאלה עשויים להצטרף ח"כים נוספים שלא יתמודדו על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה: אופיר אקוניס הצהיר שפניו להתמודד על ראשות עיריית תל־אביב, שרן השכל ומיכל שיר עשויות להצטרף למפלגתו החדשה של סער. התוצאה תהיה שהמועמד הממוצע יזנק לפחות 5־6 מקומות במעלה הרשימה. רבים מהעוזבים בשנים האחרונות ואלה שעשויים להצטרף אליהם הם בני דור ההנהגה, שיציאתם מהכנסת מעבירה את המושכות לידי העשירייה השנייה בליכוד, שחבריה מואשמים לא פעם בקולניות ועמידה לצד נתניהו בכל מחיר. פני הליכוד משתנים במהירות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-20.36.29-750x498.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בסקרי השבוע נעו ההערכות להישגי הליכוד בין 25 ל־30 מנדטים. כדי לשמור על הרשימה ואחידות המפלגה, עולות כעת הצעות שיסייעו להרגיע את מפלס הלחץ של הח"כים מהשורות האחרונות, שעלולים למצוא עצמם מחוץ לרשימה במקרה של הישג נמוך מהצפוי.

ח"כ עמית הלוי, שנבחר לנציג מחוז ירושלים במקום ה־39, הציע לצמצם את מספר המחוזות המיוצגים ברשימת הליכוד, ובכך לפנות מקום למתמודדים ברשימה הארצית. במקום עשרה מחוזות משוריינים יהיו רק חמישה; חברי הכנסת המכהנים, שאינם יכולים להתמודד במחוזות אלא רק ברשימה הארצית, יזכו בסיכוי טוב יותר לכהן גם בכנסת הבאה.

ביום רביעי השבוע שוחח על כך הלוי עם יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ, שראה זאת בחיוב. מכיוון שהמרכז בוחר את נציגי המחוזות ולא המתפקדים, המשמעות היא החלשת כוחו של המרכז. כץ ממתין לראות אם נתניהו מעוניין בכלל לרענן את רשימת המפלגה באמצעות בחירות מקדימות; הוא עצמו כבר הביע את התנגדותו הנחרצת לבחירות כאלה, והוא מעדיף להשאיר את הרשימה בהרכבה  הנוכחי שנקבע בפריימריס בפברואר 2019, כלומר לפני כשנתיים. השבוע אף העריך ש"לא יהיה פיזור של הכנסת".

החלטת נתניהו תלויה בין השאר בצעדיהם של פורשים נוספים מהליכוד למפלגתו של סער. למשל, אם השכל ושיר יפרשו, ושגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון לא ישוב להתמודד בליכוד – הבחירות המקדימות יבוטלו. "אין תחושת היסטריה", אומר אחד מח"כי המפלגה. "עדיף שלא יהיו בחירות מקדימות ונוכל להתקדם כמה מקומות ברשימה".

החיסכון הכספי במקרה של ביטול הפריימריס מוערך בכ־10 מיליון שקלים – זאת מלבד הרגעת העימותים הפנימיים. מצד שני, חברים כמו אמיר אוחנה, מיקי זוהר או שלמה קרעי רואים בבחירות מקדימות מקפצה למקומות גבוהים יותר, ובכלל – בליכוד רואים בבחירות מקדימות דרך לעורר את השטח ולהגביר את המעורבות, באופן שיתורגם לתוספת מנדטים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202016_24_00-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אם אכן יתקיימו פריימריס והצעת הלוי לאיחוד המחוזות תתקבל, כץ מציע לחבר את המחוזות לפי מספר המתפקדים בהם, כך שהגדול ביותר והקטן ביותר יתאחדו זה עם זה, וכן יתאחדו השני והתשיעי וכו'. נשקל גם איחוד על בסיס גיאוגרפי.

סעיף חשוב נוסף הוא מיקומם של נציגי המחוזות. בבחירות הקודמות נשמרו להם המקומות 20, 22, 23, 27, 31, 36, 37 ו־39. לפי הלוי, מיקומי הרשימה הארצית יגיעו עד למקום ה־21, וחמשת המחוזות ימוקמו בתחילת העשירייה השלישית. שאר השריונים יפוזרו לאורך הרשימה – למשל, מקום 24 ישוריין ל"אישה חדשה" ומקום 31 ל"צעיר".

The post בעקבות הפרישה של סער: ח"כים בליכוד מקווים לקידום appeared first on מקור ראשון.