בעת דפדוף בספר הצילומים היפה שהוא חלק מעבודת הגמר של לי אן ברכה המוצגת בתערוכת הגמר של המחלקה לצילום בבצלאל, זיהיתי חפץ קטוע ומוכר. לקח לי רגע לזהות את המזרקה – שנתרמה על ידי ממשלת צרפת ומעטרת את כיכר פריז (ששמה הרשמי הוא כיכר צרפת) – בחלל הריק, מעורטלת משלטים ומפגינים, כמו תמונת ה"לפני" ב"לפני ואחרי", או סיבה שתוצאותיה לא נראות. התמונה ככל הנראה צולמה לפני התפרצות המחאה הנוכחית, ואולי נבחרה להיכלל בפרויקט ללא קשר לאקטואליה. הפרויקט היפה והמלנכולי של ברכה עוסק בכלל בבליית הגוף, החיים – אבל את הכול אנחנו רואים היום מבעד למשקפי נגיף הקורונה ותוצאותיו.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

המועדון הסגור של עיתונאי השמאל: ליברלים דה לה שמאטע

מאדום לירוק, מגמזו לקבינט – מה הרמזור מסמן לי?

"לעצור את האנרכיה": ירושלמים עותרים לפינוי מאהל בלפור

אחת מהתוצאות היא הידוק תערוכת הבוגרים. כמי שיוצא בכל שנה מתערוכות המחלקות השונות בבצלאל עייף ומסוחרר מגודש העבודות, שמחתי על התערוכה המהודקת (הנובעת גם מן המצב, וגם ממספר הבוגרים המעט נמוך יותר השנה). אצרה אותה אילנית קונופני בגלריה של סדנאות האמנים באצטדיון טדי, והנחו יעל אפרתי ודרור דאום. ראש המחלקה דוד עדיקא מציין כיצד השפיעה שנת הלימודים המורכבת על עבודות התלמידים, ש"היו צריכים לחשב את המסלול שלהם מחדש". "בדיעבד אני חושב שזה יצר אצל כולם תהליכי עומק מאוד־מאוד רציניים… בתקופה הזאת הם העמיקו בתוך הפרויקטים שלהם", לדבריו, "חלק מהם קיבלו תפנית וממש התמקדו יותר באמת במה שקורה בתוך הבתים, ביחסים".

כך לדוגמה יול שיפ ונמרוד לנדסמן, שהכירו בחוג והפכו לזוג בשנה א' ומאז עובדים בסימביוזה, יצרו עבודת וידאו ששודרה ברשת מתוך חדר מבודד שבנו בתוך דירתם, עוד לפני גזרת הבידוד, פעולה שהתעצמה לאור המצב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/אורינה-זדה-2small-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אורינה זדה עוסקת בתופעת הרווקות המאוחרת. תצלומיה היפים נעים בין החוץ שנדמה ביתי – בקברי צדיקים האמורים לעזור בזיווג – ובין הביתי, כשהיא מצלמת את אמה ואת עצמה בבגדי האם הצנועים.

גם רונה לובמן מגיעה מבית מסורתי ועוסקת בדרכה בתפקיד שממלאים נישואין בעולם הזה. היא מצלמת כלות הדומות לה, ואביזרי כלולות כשמלות ותחרה. היא בחרה בטכניקה של הדפסה בציאנוטייפ, חומר כימי צילומי, המספק תמונות בכחול ולבן, כך שלתקווה הלבנה נוספת עגמומיות מסוימת המתבטאת בשם היצירה "Blues".

בין שני בתים נמתחת העבודה המוצלחת והמסקרנת של אלומה מישר, שבטכניקות מגוונות רומזת לסיפור, ומתייחסת לשני הפנים של הבית – כמבנה פיזי המורכב מחומר ולבנים, וכאוצר בתוכו דיירים וזיכרונות.

ענבר האן יצרה עבודת וידאו שבה צילומים חיים שנעים בין צילומי טבע לצילומים דמויי מגזינים בכיכובן של בנות משפחתה, ומצליחה להשרות אווירה ייחודית ומובחנת.

אנחל חי ארביב מצלם נערים בתמונות אופנה מסוגננות, אבל הכוח האמיתי שלו פורץ בתמונות גדולות הממדים שבהן תיעד בני משפחה וחברים, המקרינות עוצמה ורגש.

רבקה קרסנה מצלמת את המרחב הביתי שלה במצלמה תרמית, ומציגה בו פנים חדשות, ובאותו חלל יעל זלמן שולחת את הצופה דרך תמונות מתחלפות למסע אנושי, יפה ומרגש.

עוד מציגים בתערוכה אולג אלון מורביץ', אור סיני, יעל אשל, מיכאל צור, נדיה אדלר, ניר בראינין, נעמה מוקדי, סתיו צור, תומר פייגין ותמר לנדא.

תערוכת בוגרי/ות 2020 – המחלקה לצילום בבצלאל הגלריה החדשה של סדנאות האמנים, אצטדיון טדי, ירושלים, עד סוף אוגוסט

The post מצלמה ביתית: מחשבים מסלול מחדש appeared first on מקור ראשון.

קבוצה של 17 מיסיונרים, ביניהם ילדים, נחטפה על ידי כנופיית פשע בהאיטי אתמול (שבת), על פי הודעה קולית שנשלחה לארגונים דתיים שונים על ידי ארגון בעל מידע ישיר אודות האירוע.

על פי הודעת ארגון "קריסצ'ן אייד מיניסטריז" באוהיו, המיסיונרים היו בדרכם הביתה מבניית בית יתומים. "זו התראה מיוחדת לתפילה", נכתב בהודעה בת דקה שזכתה לתפוצה. "התפללו שחברי הכנופיה יכפרו על חטאיהם".

על פי ההודעה, מנהל השדה של המיסיון מתאם עם השגרירות האמריקנית, ומשפחתו של מנהל השדה יחד עם אדם נוסף נשארו מאחור בזמן ששאר החברים ביקרו בבית היתומים ומשם נחטפו.

גורם בממשל האמריקני אמר שבמחלקת המדינה מודעים לדיווחים על החטיפה: "רווחתם וביטחונם של אזרחי ארה"ב בחו"ל הם בעדיפות גבוהה ביותר במחלקת המדינה", אמר הגורם וסרב להתייחס לעניין מעבר לכך.

במקביל, בכיר אמריקני שדיבר בעילום שם אמר שהאמריקנים נמצאים בקשר עם הרשויות בהאיטי כדי לנסות ליישב את המצב.

האיטי שוב מתמודדת עם זינוק בחטיפות הקשורות לפשע, שהצטמצמו לאחר שהנשיא ז'ובנל מויס נורה למוות בביתו ב-7 ביולי, ולאחר רעידת אדמה בעוצמת 7.2 בסולם ריכטר שפקדה את דרום-מערב האיטי באוגוסט וגרמה למותם של יותר מ-2,200 בני אדם.

על פי הרשויות, בכל חטיפה דרשו הכנופיות כופר שנע בין כמה מאות דולרים ליותר ממיליון דולר.

בחודש שעבר נרצח כומר מול כנסייה בפורט או-פרינס הבירה ואשתו נחטפה – אחד מעשרות מקרי החטיפה שדווחו בחודשים האחרונים.

לפחות 328 קורבנות חטיפה דווחו למשטרה הלאומית של האיטי בשמונת החודשים הראשונים של 2021, בהשוואה ל-234 עבור כל שנת 2020, על פי דו"ח שפרסם החודש שעבר.

כנופיות הואשמו בחטיפת תלמידי בית ספר, רופאים, שוטרים, אוטובוסים מלאים בנוסעים ואחרים ככל שהתחזקו. באפריל חטפה כנופיה אחת חמישה כמרים ושתי נזירות, מהלך שהצית הפגנה בת שלושה ימים, כשהאיטי מתכונת כעת להפגנה נוספת שתוכננה למחר כד למחות על חוסר הביטחון במדינה הענייה.

"סערה פוליטית, העלייה באלימות הכנופיות, הידרדרות בתנאים הסוציואקונומיים – כולל חוסר ביטחון תזונתי ותת תזונה – כולם תורמים להחמרת המצב ההומניטרי", נכתב בדו"ח שעסק בחטיפות. "משטרה חסרת משאבים לא יכולה לטפל לבדה בתחלואות הביטחוניות של האיטי".

שלשום הצביעה מועצת הביטחון של האו"ם פה אחד על הארכת המשימה הפוליטית באי.

חטיפת המיסיונרים מגיעה ימים ספורים לאחר שבכירים אמריקנים ביקרו בהאיטי והבטיחו משאבים נוספים למשטרה הלאומית, כולל 15 מיליון דולר נוספים כדי לסייע בהפחתת אלימות הכנופיות.

The post 17 מיסיונרים אמריקניים, ביניהם ילדים, נחטפו בהאיטי appeared first on מקור ראשון.

מורים ומרצים ברחבי מערכת החינוך האמריקנית מבוהלים מול ניצני מהפכת הבינה מלאכותית, שעלולה לאפשר מעשי רמאות מצד תלמידיהם בקנה מידה בלתי נתפס. המקור לצרה הוא ChatGPT, בוט שנפתח לציבור לפני כמה שבועות ומאפשר למשתמשים לשאול שאלות ולקבל תשובות מנוסחות היטב שגם נראות אנושיות להחריד.

כמעט מיד החלו אנשי חינוך להתנסות בכלי. התשובות של הבוט לשאלות אקדמיות אינן מושלמות, אך הן קרובות מאוד למה שמורים מצפים לקרוא ממרבית התלמידים שלהם. כמה זמן יעבור, תוהים מחנכים, עד שתלמידים יתחילו להשתמש באתר כדי לכתוב חיבורים ושיעורי בית?

• התפרצות הקורונה בסין מעלה את הסיכון למוטציה חדשה בנגיף


• אפשר להירגע: אף בינה מלאכותית לא הולכת לקחת את העבודה שלכם בקרוב

מארה קורי, מורה לאנגלית בתיכון איירונדייל במינסוטה, דנה בעניין עם תלמידיה כדי שיוכלו להבין כיצד השימוש בכלי עלול לעכב את הלמידה שלהם. "חלקם היו המומים מכך שידעתי מה זה", סיפרה. היא לא דאגה מכך שהשיחה עלולה לשתול רעיונות רעים בראשיהם: "זו שטות לקוות שבני נוער לא ישימו לב לכלי חדש שיכול לחסוך להם זמן ועבודה".

ימים לאחר שהושק, יותר ממיליון משתמשים כבר ניסו את ChatGPT. חלקם שאלו שאלות תמימות, כמו איך להסביר לילד בן שש שסנטה קלאוס אינו אמיתי. שאלות אחרות דרשו תשובות מורכבות, כמו גימור של קוד תוכנה מסובך. עבור חלק מהתלמידים, הפיתוי ברור ועצום. תלמיד י"ב בבית ספר במערב התיכון, שהתראיין בעילום שם מחשש לעונש, אומר שכבר השתמש במחולל הטקסט פעמיים כדי לרמות בשיעורי הבית שלו. הוא קיבל את הרעיון לאחר שראה אנשים מסבירים בטוויטר על עוצמתו של מחולל המילים, שנפתח לציבור הרחב ב־30 בנובמבר.

הוא קרא את טופס המבחן הביתי במדעי המחשב שביקש ממנו להגדיר מונחים מסוימים, ואז הכניס אותם לתיבת השאלה ב־ChatGPT. כמעט מיד, ההגדרות נפלטו. הוא העתיק אותן בכתב יד לטופס התשובה והגיש את המטלה. באותו היום הוא השתמש במחולל כדי לעזור לו לכתוב קטע קוד לשאלת שיעורי בית באותו הנושא. לא היה לו מושג מה לענות, אבל ChatGPT ידע היטב. הוא פלט מחרוזת קוד שעבדה באופן מושלם. אחרי זה, הוא כבר היה מכור.

התלמיד מתכנן להשתמש ב־ChatGPT כדי לרמות במבחנים במקום עזרים אחרים שהשתמש בהם בעבר. הוא לא חושש שייתפס, לדבריו, כי הוא לא חושב שהמורה ישים לב שהתשובות שלו נוצרו במחשב. הוא גם לא מתחרט: "מורים צריכים לשאול שאלות טובות יותר. תשתמשו בכלי הזה לטובתכם… אבל אל תנסו לעבור שנה שלמה רק על סמך התשובות האלה".

את הבוט פיתחה OpenAI, מעבדת בינה מלאכותית שהוקמה לפני כמה שנים במימון אילון מאסק ואחרים. הוא מופעל באמצעות "מודל שפה גדול", תוכנת בינה מלאכותית שמאומנת לחזות את המילה הבאה במשפט בעזרת ניתוח כמויות אדירות של טקסטים ברשת ומציאת דפוסים נכונים דרך ניסוי וטעייה. ChatGPT שוכלל כדי להפוך את התשובות שלו לאנושיות יותר, ורבים ציינו את יכולתו לנסח פסקאות בעלות אופי הומוריסטי ואפילו פילוסופי. ובכל זאת, לפעמים התשובות שלו שגויות או בעלות תכנים פוגעניים. אחד המשתמשים הצליח לגרום לו לכתוב שיר ראפ שכלל את המשפט: "אם אתה רואה אישה בחלוק מדען, היא כנראה שם כדי לשטוף רצפה". היוצרים מכירים בכך ש־ChatGPT אינו מושלם ועלול להחזיר תשובות מטעות.

אנשי חינוך מניחים שעם הזמן הכלי ישתפר והידע עליו בקרב התלמידים יגדל. יש שאומרים שהמורים יתאימו את הבחינות כדי לקחת בחשבון אפשרות של רמאות. לדוגמה, הם ידרשו מהתלמידים לכתוב עבודות בכתב יד במהלך השיעור, כך שיוכלו לפקח עליהם. אחרים שוקלים כיצד לכתוב שאלות שדורשות חשיבה מעמיקה יותר, ויאתגרו את הבוט.

ההשלכות אדירות. מורים רבים מסכימים שלימוד כתיבה יכול להתקיים רק כשהתלמידים מתחבטים ברעיונות ואז הופכים אותם למשפטים. תלמידים מתחילים בלי לדעת מה הם רוצים להגיד, ובזמן שהם כותבים הרעיון הולך ומתבהר. "תהליך הכתיבה משנה את הידע שלנו", אומר ג'ושוע וילסון, מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת דלאוור. "זה ילך לאיבוד לחלוטין אם כל מה שתעשה הוא לקפוץ לתוצר הסופי". באוניברסיטאות הדיונים בנושא סוערים, הוא מוסיף, אך למורים רבים בתיכונים אין שמץ של מושג מה קורה: "המורים הממוצעים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים רק מנסים לשרוד עד חלוקת תעודות סוף השנה. זה בהחלט גל שעומד להכות בהם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-150x150.png 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-75x75.png 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-750x750.png 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-90x90.png 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

דייוויד ק' תומסון, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת סייקרד הארט בקונטיקט, אומר שראשי המחלקות באוניברסיטה כבר דנו בשאלת ההתמודדות עם הבינה המלאכותית, וחברי הסגל יודעים שהם חייבים למצוא דרכים להתמודד איתה.

דרך ניסויים באתר הוא הבין שהבוט מסתדר היטב עם שאלות עובדתיות – למשל, שאלה שביקשה מתלמידים להשוות מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות את התפתחות המושבות הצפוניות והדרומיות של אמריקה לפני מלחמת העצמאות. "זה לא היה מושלם", אומר תומסון, "אבל גם סטודנטים בקולג' אינם מושלמים". אבל כשהוא שאל את הבוט שאלה מתוחכמת יותר, כמו איך פעיל שחרור העבדים פרדריק דאגלס הציג את הטיעונים שלו נגד מוסד העבדות, התגובה הייתה קוהרנטית הרבה פחות. לדבריו, מרצים יצטרכו לבחון ולתת ציונים על נימוקים אנליטיים, ולא רק על עובדות שאפשר למצוא בקלות.

עם זאת, אחרים מזהים יתרונות בטכנולוגיה. לדברי ג'ושוע איילר, מרצה באוניברסיטת מיסיסיפי ומנהל המרכז למצוינות, הטכנולוגיה הזו עשויה לגרום למורים לחשוב לעומק על המטלות שהם מחלקים לתלמידים ולדבר עם התלמידים על הסיבה שחשוב ליצור עבודות מקוריות משלהם. "מחשבונים שינו את הדרך שבה אנחנו מלמדים מתמטיקה, וזהו 'רגע המחשבון' של הוראת הכתיבה", אומר איילר. "יש חשש גדול שתלמידים ישתמשו בכלים האלה כדי לרמות".

מייקל פלדשטיין, יועץ בתחום החינוך וכותב הבלוג e-Literate, אומר שיש סקרנות גם בקרב אנשי חינוך. לדבריו, מרצים בתחומים בעלי אוריינטציה מסחרית רואים בכתיבתה של בינה מלאכותית כלי שימושי. סטודנטים לשיווק יוכלו להשתמש בבוט כדי לכתוב חומר פרסומי בבית הספר וגם בעבודתם בעתיד; ואם זה עובד, מה רע בעצם? "בחברות לא אכפת אם התלמידים יהיו ההמינגוויי הבא. אם המטרה היא תקשורת, זה כלי נוסף כדי להשיג את המטרה", אומר פלדשטיין. הדבר החשוב ביותר, לדבריו, הוא שהכלי יהיה חלק מהלמידה, ולא במקום הלמידה.

בשעה שמחנכים תוהים כיצד לחיות עם הטכנולוגיה, חברות מסוימות חושבות על דרכים להביס אותה. Turnitin, חברה שיצרה תוכנה בשימוש נרחב לזיהוי העתקה, בוחנת כעת דרכים לזיהוי טקסטים שנוצרו בבינה מלאכותית. החיבורים האוטומטיים שונים מעבודות שכתבו סטודנטים, אומרים בחברה. התלמידים כותבים בקול ייחודי, שנעדר מהתוכן שיוצר ChatGPT. חיבורים שנכתבו בבינה מלאכותית נשמעים כמו אלו של "האדם הממוצע", אבל כל תלמיד נתון אינו "האדם הממוצע", כך שהחיבורים לא יישמעו כמוהו. אריק ואנג, סמנכ"ל בינה מלאכותית בחברה, אומר שהחיבורים של הבוט "נוטים להיות כתובים 'פרווה' מאוד".

ובכל זאת, יהיה קשה לזהות רמאים שמשתמשים בטכנולוגיה. סשה לוצ'יוני, מדענית מחקר בחברת ההזנק Hugging Face, שעוסקת בבינה מלאכותית, אומרת ש־OpenAI צריכה לאפשר לציבור לבחון את הקוד של ChatGPT, כי רק כך מדענים יוכלו לבנות כלים חזקים באמת ללכידת רמאים. "אנחנו עובדים עם קופסה שחורה", היא אומרת. "אם לא נשיג גישה לשכבות הללו, יהיה קשה ליצור כלי לזיהוי רמאות". חברת Hugging Face יצרה כלי זיהוי לבוט הקודם, GPT-2, אבל החברה לא יכולה לומר בוודאות עד כמה הוא יהיה מדויק לגבי הדור החדש שלו.

לדברי סקוט אהרונסון, חוקר אורח ב־OpenAI, החברה המפעילה את הבוט בוחנת דרכים שונות להילחם בשימוש לרעה, כולל שימוש בסימני מים המבדילים בין טקסט שיצר הבוט ובין טקסט בעולם האמיתי. "אנחנו עדיין מריצים ניסויים כדי לקבוע את הגישה הטובה ביותר או את שילוב הגישות הטוב ביותר", אומר אהרונסון.

ל־ChatGPT יש רעיונות משלו לגבי הפתרון. כשנשאל כיצד להתמודד עם רמאות, הבוט הציע כמה הצעות: לחנך את התלמידים על ההשלכות של רמאות, לערוך בחינות בהשגחה, להפוך שאלות למתחכמות יותר, ולתת לתלמידים תמיכה כדי שלא ירגישו צורך לרמות. "בסופו של דבר, חשוב להעביר לתלמידים את הציפיות שלך ליושרה אקדמית ולנקוט בצעדים למניעת רמאות", הסביר הבוט. "זה יכול לעזור ליצור תרבות של כנות ויושרה בכיתה".

The post מורים ומרצים חוששים: בינה מלאכותית משוכללת תוביל לרמאות ענפה appeared first on מקור ראשון.