בחוות דעת בת 60 עמודים שבה וקבעה שבוע שעבר פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי יש לה סמכות להיענות לתביעה הפלסטינית לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שביצעה כביכול ישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בית הדין בהאג יכריע בשאלת סמכותו ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים

– הקרן החדשה: הסרת הגבלת המימון לגופים התובעים קצינים בהאג

– "האורות לא כבים במשרדים": המאמץ נגד האג

בחוות הדעת הוסבר כי בית הדין בחן בקפידה את שהוצג בפניו, ונותר בדעה כי יש לו סמכות שיפוט "בשטח הפלסטיני הכבוש".

הדיון על סמכות השיפוט מהותי: הוא שמבחין אם בית הדין ממלא את ייעודו כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, או שמא נותן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי בידי הפלסטינים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/000_IT32L--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

התובעת הראשית בנסודה החליטה עוד בדצמבר כי יש לה סמכות לחקור, אך העבירה את העניין לשיקול נוסף אצל שלושה שופטים, שהוקצבו להם 120 ימים כדי לאשרר או לדחות את ההחלטה, תקופה שהגיעה לסיומה אתמול.

בישראל קיוו לתקדים כמו זה האמריקני: לפני כשלוש שנים החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית בחשד שאנשי כוחות הביטחון האמריקניים ביצעו פשעים נגד האנושות באפגניסטן. ארה"ב הגיבה בתקיפות, שללה ממנה את ויזת הכניסה לתחומה, והחקירה לא נפתחה בסופו של דבר. כאמור, התקווה שכך יקרה גם במקרה של ישראל נכזבה.

השר יובל שטייניץ, המרכז את הטיפול הבינמשרדי בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג, מסר בתגובה: "חוות הדעת של התובעת ממשיכה לאמץ את המדיניות האנטי־ישראלית המובהקת שלה, בהשפעת ארגון המדינות האסלאמיות ותנועת החרם. התעלמותה מחוות הדעת של כמה מהמומחים המובילים בעולם במשפט הבינלאומי מצביעה על נחישותה לפגוע בישראל ולהשחיר את שמה.

"לשם כך היא מנסחת מחדש את כללי המשפט הבינלאומי, וממציאה מדינה פלסטינית עוד בטרם הסתיים תהליך השלום.

ישראל תמשיך להתגאות בהיותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ולדחות בתוקף ניסיונות חסרי בסיס להשחיר את שמה ולפגוע בחייליה ובאזרחיה".

אן הרצברג, היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor, המובילה את פעילות המכון בהאג, מסרה בתגובה להחלטת בית הדין: "תגובת התובעת מראה כי היא אינה מעוניינת בהליך משפטי הוגן. היא התעלמה לחלוטין מהמידע הרב והמקיף שנשלח אליה מעשרות מומחים משפטיים ומומחים למזרח תיכון, וכן משבע מדינות החברות בבית הדין – מידע המראה כי אין לבית הדין סמכות שיפוט".

שבע המדינות שהגישו חוות דעת המצדדת בטיעון הישראלי ועמדו להגנתה הן אוגנדה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, גרמניה, הונגריה וצ'כיה.

"במקום זאת", המשיכה הרצברג, "התובעת מסתמכת על טיעונים לא מבוססים של ארגונים הקשורים לטרור ולקמפיין ה־BDS, ועל שפה חד־צדדית מצד גופי או"ם".

היועצת הוסיפה כי "רק בעת האחרונה דווח כי בנסודה עבדה מקרוב עם הרשות הפלסטינית ועם ארגוני טרור הקשורים אליה, עובדה שמוכיחה שהמוטיבציה שלה להמשיך בתביעה היא פוליטית, ואינה מבוססת על עקרונות החוק והצדק".

דן דייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אומר בתגובה להחלטה: "זו מלחמה מדינית נגד ישראל בכסות של דיון משפטי. אם בוחנים את הארגונים שהציגו נתונים לבנסודה, רואים שהם קשורים לטרור באופן חד־משמעי.

"זהו יום עצוב לבית הדין הבינלאומי. ההיענות שלו לתביעת הפלסטינים מפרה בצורה בסיסית את הסכמי אוסלו. אנחנו רגילים לראות הטיה נגד ישראל, אבל ההחלטה חוצה כל גבול".

The post בית הדין בהאג: "בסמכותנו" לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה של ישראל" appeared first on מקור ראשון.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם אתמול צו ארעי המונע את הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד. הצו גם מונע את מינויו של ממלא מקום אחר עד למתן החלטה אחרת. הצו הוצא לבקשת העותרים, חבורת עורכי דין.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מ"מ פרקליט המדינה: חקירה בפרשת הממד החמישי

– הבעיה הגדולה בהרכב 11 השופטים בבג"ץ

– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות

כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה אלדד הסתיימה אתמול, ולנוכח המחלוקת בין שר המשפטים אמיר אוחנה ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט אם להאריך את כהונתו או למנות ממלא מקום אחר, הסוגיה הגיעה לפתחו של בג"ץ.

לצד פרסום הצו הורה שופט העליון מני מזוז למשיבים להגיש תגובה מקדמית עד ל־14 במאי. בשבועיים הללו עשויה לעלות הסכמה על זהותו של ממלא מקום חדש או אף מינוי של קבע. הסכמה כזו יכולה לנבוע מחילופי גברי במשרד המשפטים עם כינונה של ממשלת האחדות, ולהוביל להתייתרות הדיון ולדחיית העתירה. יש לציין כי הצו הוצא עוד בטרם חיווה נציב שירות המדינה את דעתו על טענות מנדלבליט במכתבו נגד אלדד והארכת כהונתו.

למעשה, כל עוד אין פרקליט מדינה או ממלא מקום מכהנים, כל סמכויות פרקליט המדינה עוברות לידי היועץ המשפטי לממשלה – ובאופן אירוני, דווקא התבצרותו של השר אוחנה בעמדתו שיש להאריך את כהונתו של דן אלדד הביאה לתוצאה הזו.

"פרשת אלדד" עוררה זעזוע גדול במשרד המשפטים, והיו מי שכינו זאת "מלחמת עולם" בין היועץ המשפטי לממשלה לבין ממלא מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט סבר כי אין להאריך את כהונתו של אלדד בשל מניעה משפטית ומטעמים מקצועיים של כשלים ערכיים. במכתב ששלח לנציב שירות המדינה הטיח מנדלבליט באלדד האשמות חמורות, המצביעות על אי אמון בין אלדד לצוות הפרקליטות ולמנדלבליט עצמו. היועץ טען כי אלדד הסתיר ממנו דברים שעלו בפגישותיו עם שר המשפטים אוחנה ואף העביר לו דיווחים חלקיים ולא נכונים.

אלדד מצידו טען שלמד מהתקשורת על המכתב שנשלח לנציב שירות המדינה, ושהתנגדותו של מנדלבליט להארכת כהונתו נובעת מפנייתו למבקר המדינה בעניינו של מנדלבליט בדברים הקשורים לסגירת תיק החקירה נגדו בפרשת הרפז.

The post בג"ץ אסר להאריך את כהונת מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד appeared first on מקור ראשון.

בשבוע שעבר פרסם הפיקוח על הבנקים שורה של הקלות ללווים בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, ברקע המשבר הכלכלי. במסגרת ההקלות, הבנקים מאפשרים דחיית החזר הלוואות משכנתא (גרייס) לתקופה של עד 6 חודשים, במקום 4 חודשים שאפשרו עד כה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הקומבינטור המתמיד: איך ומתי לתכנן את החופשה הבאה בחו"ל?

– לא הכל שחור: המשבר הכלכלי יצר גם הוזלות

– צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור?

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1681995880-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בהלוואות שאינן לדיור (הלוואות צרכניות)

הבנקים מאפשרים דחייה של 3 חודשים (עם אופציה לדחייה של 3 חודשים נוספים, בהתאם לשיקול דעת הבנק), כל עוד יתרת התשלום היא עד 100 אלף שקל וכן בתנאי שהלקוח לא היה בפיגור תשלומים עוד לפני משבר הקורונה (לפני חודש מרס 2020).

בהלוואות לעסקים קטנים

בהלוואות אלו נקבע שהדחייה תבוצע ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה, לתקופה של עד 6 חודשים, בהתאם לשיקול דעת הבנק. עם זאת, בכל הנוגע לדחיית הלוואות אלו, התנאי הוא שהלוואות העסק נפרעו בצורה סדירה עד סוף חודש פברואר 2020 במהלך שנה שקדמה למועד זה, וכן שהבנק צופה כי העסק יצלח את המשבר ויוכל לעמוד בהחזר ההלוואה לאחר המשבר.

המתווה של בנק ישראל מגיע בעקבות התוכנית שהתגבשה בכנסת, לחייב את הבנקים לדחות הלוואות באמצעות חקיקה. במערכת הבנקאית "נלחצו" מהצעת חוק בנושא שהגיש ח"כ שלמה קרעי בשיתוף שר הכלכלה אלי כהן וחברי כנסת נוספים, המבקשת לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות. בפיקוח על הבנקים מיהרו לגבש פתרון חלופי שייתן מענה לבעיה, על מנת להסיר את "איום" החקיקה.

הבנקים עושים לכם טובה? תחשבו טוב

עוד לפני הרחבת ההקלות, המערכת הבנקאית אישרה 448,676 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות, בחודשים מרס-אפריל, בסכום כולל של 5.2 מיליארד שקל. יתרת האשראי בגינו התבקשה הדחייה עומד על 135 מיליארד שקל, המהווה 12.8% מסך תיק האשראי של המערכת הבנקאית. בתחום המשכנתאות הבנקים דחו תשלומים בהלוואות המהוות 21.6% מסך תיק המשכנתאות.

אז האם כדאי לנצל את אפשרויות הדחייה ולהצטרף למאות אלפי ה"דחיינים" שכבר עשו זאת?

אפשרות לדחיית תשלומים ובפרט במשכנתאות, אינה המצאה חדשה, ולמעשה היא קיימת בבנקים שנים רבות. ההבדל הפעם הוא שהבנקים, כאמור, הרחיבו את אפשרויות הדחייה ובנוסף הם לא גובים כעת "עמלת הקפאת תשלומים" במשכנתא, בסך כ-350 שקל, שנגבית בדרך כלל במקרה כזה.

ואולם לא רבים מודעים לכך ש"ההטבה" הזו עולה כסף. גם אם הבנק ויתר על העמלה, הוא בהחלט לא מוותר על ההלוואה או על הריבית. הבנק גם לא מאריך את תקופת ההלוואה בעוד 6 חודשים. הוא פשוט "מעמיס" את החוב של ששת החודשים הללו, על מספר החודשים שנותרו לסיום החזרי המשכנתא והחוב הזה נושא ריבית.

הנה דוגמה, נניח שסך החזר המשכנתא שנותר עומד על 750 אלף שקל ומספר התשלומים שנותרו עומד על 240 (20 שנה). ההחזר החודשי, בתאם לתחשיב ריבית שעשינו, עומד על 4,080 שקל. כעת, ביקשתם מהבנק דחייה ל-6 חודשים. המשמעות היא שבתום 6 חודשים יוותרו לכם 234 תשלומים, בסך 4,161 שקל מדי חודש. תוספת של 81 שקל בחודש, כך שבסך הכל הוספתם כ-4,150 שקל להחזרי המשכנתא.

תשאלו את עצמכם מה אפשר לעשות ב-4,150 שקל בימים טרופים אלו. אז אמנם,  מי שאין לו "אוויר לנשימה", שחטף מכה כלכלית והוא זקוק לדחייה הזו – כנראה צריך את זה. אך המצב שנוצר הוא שרבים מאוד, ששמעו על ה"פטנט" של דחיית התשלומים, פשוט עשו את זה בלי שבחנו אם יש להם בכך צורך.

התחשיב שעשינו מבוסס על מצב שמרני, שבו לא כל ההחזר נדחה, אלא רק חלק ממנו (גרייס חלקי). מה הכוונה? החזר המשכנתא כולל שני מרכיבים – החזר ההלוואה שנלקחה (הקרן) ובנוסף, תשלום ריבית.   בדוגמה שהבאנו נדחו ב-6 חודשים תשלומי הקרן, אבל הלווה ממשיך לשלם במשך ששת החודשים את הריבית (בסך של 1,729 שקל בחודש).

אם נעשה חשבון חדש, לפיו לא בוצע בכלל החזר במשך 6 חודשים (גרייס מלא), התוספת שתצטרכו לשלם לבנק תהיה גבוהה בהרבה. בכמה? ההחזר החודשי יעלה בכ- 150 שקל בחודש, ובסך הכללי תשלמו יותר מ-7,000 שקל על הדחייה הזו. לא חבל לתת את הסכום הזה מתנה לבנק?

כאמור, יש כאלו שאין להם ברירה, ובכל זאת, מומלץ לבחון היטב האם אתם זקוקים לדחייה, וגם אם כן, האם תוכלו להסתדר עם גרייס חלקי ולא דחייה מלאה.

במקרה בו ביקשתם דחייה ואתם מעוניינים להתחרט, יש לבדוק מול הבנק, האם אפשר לבטל. בחלק מהבנקים ייתכן ויגבו על כך עמלה, מה שדורש לבחון את כדאיות המהלך.

The post אשראי להמונים: האם כדאי לדחות את החזרי המשכנתא? appeared first on מקור ראשון.