בשבועות האחרונים בחמ"ל של פיקוד דרום צופים בשיגורי רקטות מלב רצועת עזה לעבר הים. הסנסורים של פיקוד דרום רגילים למראה הזה שמסמל ביצוע ניסויים בירי טילים. הערכה בקרב גורמי ביטחון היא כי כל ירי לעבר הים נועד לבדוק פס ייצור של טילים כמין בקרת איכות של מייצרי הטילים ומסמן כי חמאס חוזר למלא את מחסניו, יותר מ-2000 טילים ורקטות לכל הטווחים שירה בשנתיים האחרונות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– נסראללה על חוק הקיסר: "נמות מרעב ולא נוותר על הנשק"

– "ידענו לטפל במשבר פיננסי או במלחמות, לא בקורונה"

– המערכת החדשנית שתציל מטיילים במצוקה

רק השבוע נחשף כי חמאס חזר לנסות ולהבריח אמצעי לחימה דרך הים. צה"ל והשב"כ יחד עם אמ"ן גילו ציר הברחות ימי לרצועת עזה מהשטח הימי בצפון רצועת סיני. עוד לפני סיכול ההברחה, בשב"כ רצו להגיע אל המפעילים של החוליה ולכן שמרו עליה מתחת לרדאר תקופה לא בטלה לאחר שאותר כלי ההברחה. לאחר שפעילי הטרור יצאו לדרך, בקריות השליטה הימית זיהו את כלי השיט והכווינו את לוחמי זרוע הים אליו. לאחר מרדף, כלי השיט נעצר ושני פעילי הטרור שעליו נתפסו והועברו לחקירת שב"כ. הפעילות שהותרה לפרסום התרחשה בשבועות האחרונים.

צפו: סיכול הברחה מצפון לרצועת סיני אל רצועת עזה

בחקירתם הודו השניים כי ההברחה היא הזמנה של ארגון הטרור חמאס וסיפקו לחוקרים פרטים על ניסיונות הברחה נוספים שתכננו ופרטים אודות מבריחים, ציוד התעצמות והקשר בין מספקי האמל"ח למפקדים בכירים בארגון בעזה. אחד מפעילי הטרור שנתפסו הוא מחמוד בכר, מבריח בכיר העובד עם ארגוני הטרור ברצועת עזה ותפיסתו מהווה הישג מבצעי משמעותי כך העיד גורם בכיר בשב"כ.

במקביל לניסיונות ההברחה, חמאס ממשיך בבניית מנהרות הטרור בתוך רצועת עזה. בשנה האחרונה ישראל אפשרה להכניס לרצועה הרבה יותר חומרי בנייה ובהם גם ברזל וחומרים כימיים. ההערכה הייתה כי חמאס לא ישתמש בחומרי הבניה לבניית מנהרות תת קרקעיות חודרות לשטח ישראל אולם כן ימשיך לבנות מנהרות טרור בתוך עזה. מנהרות אלו מאפשרות לחמאס להיערך לכניסה קרקעית של צה"ל לתוך הרצועה במקרה של עימות. בנוסף חמאס משתמש במנהרות אלו כבונקרים עבור הלוחמים שלו, כמחילות להעברת טילים ואמל"ח, ולתנועת פעילים בתוך רצועת עזה במטרה להסתירם מהמזלטי"ם המצלמים של צה"ל בתקופת שגרה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 00_Nic6479911-750x494.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

המשך בניית מנהרות הטרור בעזה, ירי הטילים לים וכן ניסיונות ההברחה דרך הים מדאיגים מאוד את מערכת הביטחון. בישראל ניסו בשנה האחרונה לייצר יציבות בגבול הדרום. הכנסת הכסף הקטארי, אומרים במערכת הביטחון, תרמה רבות לשקט באזור. עוד תרמו לשקט פעולות נוספות שביצעה ישראל – הקלות בהכנסת סחורות לרצועה, הרחבת מרחב הדייג באופן ניכר והבטחה של אופק כלכלי לעזה ובכלל זה תוכניות להגדלת כמות כניסת הפועלים לישראל מיד לאחר משבר הקורונה.

מי שעומדת בין הצדדים כמתווכת היא מצרים ובישראל מעידים כי הקשר עם מצרים הוא חלק בלתי נפרד מהיציבות בדרום ולצד זה מזהירים גורמים ביטחוניים כי אם נושא ההסדרה לא יתקדם בקרוב הסבלנות בעזה תפוג ושיח על הסלמה יחזור בקרוב. הרקטה ששוגרה השבוע אומרים במערכת הביטחון היא סממן ראשון כמין איתות מעזה לדרג המדיני שמבין שללא התקדמות זו כנראה לא תהיה הרקטה האחרונה בחודשים הקרובים.

The post מנהרות טרור וניסוי ברקטות: חמאס חותר להסדרה וממשיך להתחמש appeared first on מקור ראשון.

"אנחנו לא אזרחים סוג ב'", היא סיסמה שגורה בפי תושבי יהודה ושומרון, הנשמעת כמעט בכל מאבק והפגנה. מאחורי הסיסמה, בחיים עצמם, יש זכויות שתושבי ישראל שבתוך הקו הירוק נהנים מהן, אך נמנעות מתושבי יו"ש או ניתנות להם באופן חלקי בלבד. הן באות לידי ביטוי כשמבקשים לקנות בית חדש ולקבל משכנתה, להרחיב מרפסת, לנסוע בכבישים מתוחזקים, לקבל שירות טכנאי מחברה מובילה, להתחבר לספק אינטרנט או אפילו להסתמך על אספקת מים וחשמל תקינה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– חמישה דברים שלא ידעתם על אלכס, המומיה היחידה בישראל

– ענף התיירות הנכנסת בקריסה והפתרון לא נראה באופק

– בית הדין פסק סנקציות כלכליות לסרבנית גט

"רוב התושבים בכלל לא מבינים עד כמה החיים שלהם לא נורמליים", אומרת ח"כ לשעבר אורית סטרוק. הסיבה: אין רישום מסודר לחוקים שחלים באזור, אלו שלא חלים ואלו החלים למחצה. "לצערי, מגלים את הדברים רק בנקודות קצה, כמו בתביעות שמוגשות בבית המשפט".

על אף הדעות המנוגדות באשר לתמיכה בתוכנית הריבונות של הבית הלבן, יש הסכמה כוללת שהחלת החוק הישראלי תביא לנורמליזציה בחייהם של חצי מיליון תושבי יו"ש ותשפר את חיי היומיום, אך כל מי ששוחחנו עמו מסכים: הדברים לא יורגשו בטווח הזמן המיידי. ממש כשם שהוחלו "תקנות מעבר" בזמנו ברמת הגולן ובירושלים, כך יהיה גם מיד אחרי החלת הריבונות ביו"ש ובבקעת הירדן. "מערכת חוקים אחת לא נעלמת ביום אחד לטובת אחרת", מצננת סטרוק, "יהיו תקנות מעבר, ורק אחריהן החיים יהיו נורמליים".

חוק שנכנס כיום לספר החוקים במדינת ישראל צריך, לאחר ייעוץ משפטי, לעבור התאמה להחלתו ביו"ש. רק לאחר חתימת צו אלוף פיקוד מרכז, הריבון בשטח, הוא יחול גם מעבר לקו. התהליכים האלו נמשכים שנים, ובמקרים רבים החוק מוחל רק בחלקו. כך, למשל, בדיני עבודה: כמחציתם אינם חלים ביו"ש, ובהם חוק עבודת הנוער, המגן על בני נוער ומסדיר את זכויותיהם. או תיקון החוק למניעת אפליית נשים במקום עבודה, שיזמה ח"כ לשעבר שולי מועלם.

עודד רביבי, ראש מועצת אפרת, תומך בתוכנית הריבונות וממחיש את תועלתה לעומת המציאות הנוכחית: "מדינת ישראל חוקקה חוק המעודד אנשים לייצר אנרגיה חלופית, בין השאר באמצעות התקנת לוחות סולריים על גגות הבתים. כל מי שהתקין לוחות כאלה קיבל תמריצים כלכליים מהמדינה. נדרשו שלוש שנים והרבה לחץ מצד ראשי הרשויות עד שהחילו את החוק הזה גם ביו"ש, אך עד אז התמריצים הכלכליים של המדינה פחתו לכדי עשירית".

בתחום הנדל"ן, לדבריו, העוולה זועקת לשמיים. "כדי לא להפלות בין היישובים שאזרחי ישראל גרים בהם ובין הכפרים הערביים, בתחום הנדל"ן, אנחנו עדיין מתנהלים לפי החוק העותמאני, שחוקק במקרה הטוב לפני 150 שנה ובמקרה הגרוע לפני 500 שנה. החוק הזה לא מתאים לכללי השוק שאנו מכירים היום".

בעיה גדולה חשובה היא החיסיון החל ביו"ש על רישום המקרקעין. "ביו"ש אין לשכת רישום מקרקעין, וכדי להמציא אישור זכויות לצורך מכירת נכס לדוגמה, מסתמכים על הרישום שמתקיים בחברות המשכנות. בסוף אנשים חתומים על חוזה חכירה מול המדינה, אבל הזכויות שלהם לא רשומות בטאבו כמו הזכויות של מי שגר בתל־אביב או בחיפה". לפני כארבע שנים אחת מהחברות המשכנות עתרה לבג"ץ נגד המדינה בטענה שהיא לא יכולה לקחת על עצמה לנהל את אישור הזכויות על הנכסים ביו"ש לדורי דורות, במקום לשכת רישום המקרקעין. "העתירה הסתיימה בפשרה שאומרת שהמדינה תקים לשכת רישום מקרקעין ביו"ש. אף שההחלטה ניתנה לפני למעלה משנה, כמעט מיותר לציין שזה טרם התממש".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /07/H07A0714--750x508.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

באופן טבעי, תשומת הלב הרבה ביותר ניתנת לתחום הנדל"ן. חוק המקרקעין התקף ביו"ש מחייב את אישור הדרג המדיני לכל שינוי ייעוד בקרקע. אזרח בהוד־השרון שרוצה לשנות את ייעוד הקרקע פונה לוועדת התכנון המחוזית; אזרח מגדלים שבשומרון פונה למנהלת התכנון המרכזית במנהל האזרחי, והבקשות עוברות לאישור הדרג המדיני בחמישה שלבים ויותר, בהתאם לרגישות המדינית. כל זה נמשך זמן רב מאוד.

"הליכי התכנון אמורים להיות פשוטים וברורים יותר ברגע שיוחל החוק הישראלי", אומר רביבי. "אמנם צחקנו בינינו לבין עצמנו שאנחנו לא בטוחים שההליכים של מדינת ישראל טובים יותר, אבל לפחות אתה יודע מה ההליכים. יש היום מקרים ביו"ש שצריך לגשת שבע או שמונה פעמים לחתימה של שר הביטחון, וכל חתימה כזו היא אירוע בפני עצמו. יש יזמים שנכנסים לעסקאות ולא יודעים כמה זמן ייקח להם לעשות שינוי תב"ע. בתהליכים שקורים בגבולות המדינה יש לוח זמנים, יש תאריכים להתכנסות הוועדות, ובאופן כללי יש יותר יכולת להתמודד עם הבירוקרטיה".

ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, חושבת שיש יתרונות ויש חסרונות בהחלת החוק, בנוגע בהליכי תכנון נדל"ן: "יתאפשר שימוש בכלי תכנון שקיימים במדינת ישראל, כמו איחוד וחלוקה ("פרצלציה", א"כ), בלי בעיה. אם היה אפשר להשתמש בכלי הזה בנתיב־האבות למשל, היינו יכולים להציל את הבתים. אבל זה גם יסרבל את המצב, כי היום במובנים מסוימים הליכי התכנון והבנייה ביו"ש מהירים יותר משהיו אם ההליכים היו עוברים דרך משרד השיכון. כשרוצים אפשר לבנות שם מהר יחסית".

לדברי שקד, ודאי שצריך לתמוך בנורמליזציה מבחינת החוק. "תושבים אינם צריכים להיות כפופים למנהל האזרחי. הם צריכים להיות כפופים למשרד השיכון ולא לקמ"ט מקרקעין", היא קובעת.

סוגיית הבנייה על קרקעות פרטיות היא הכואבת ביותר להתיישבות. שני פתרונות לבנייה שנעשתה בתום לב על קרקע פרטית הם הכלים המנהליים של "תקנת השוק" ו"הפקעה לצורכי ציבור", המשמשים בתוך הקו הירוק. "עולה השאלה מה תהיה עמדת בית המשפט בדבר האפשרות של שימוש בכלי הזה לצורך הסדרה גם לפי החקיקה הישראלית במקרה של החלת הריבונות", אומר עו"ד עמיר פישר, שהיה היועץ לענייני התיישבות של שקד בכהונתה כשרת המשפטים.

רביבי מצביע גם על האפשרות לקבל הלוואה מהבנק לצורכי דיור. "בנקים לא רצו לתת משכנתאות לבתים ביו"ש כי הם חששו ממעמד השטח. ברגע שחל החוק הישראלי הבנק מקבל מהמדינה ערבות על השטח, והוא הרבה יותר רגוע במתן משכנתאות, באחוזים גבוהים יותר ובתנאים טובים יותר".

גם מערכת התשתיות ביו"ש תזכה לשיפור. כיום יש יישובים הסובלים מהפסקות חשמל חוזרות ונשנות, מאינטרנט ברמה נמוכה ומאספקת מים בעייתית. "יש תהליך של שיקום כלל התשתיות ביו"ש, שהוקמו בשנות השמונים והתשעים והן לא תואמות את הצרכים של שנת 2020", אומרת סטרוק. "בקדנציה הקודמת עשינו מאמץ גדול להנכיח את הבעיה הזו, והתחיל תהליך סדור של שיפור כלל התשתיות ביו"ש, שנמצא כעת ברמת המעשה". ברוב המקרים, לדבריה, התהליכים עברו את שלב התכנון ואפילו את שלב התקצוב.

החלת ריבונות תאיץ את שדרוג התשתיות. "הייתה לי פעם שיחה עם אחד ממנכ"לי האוצר", מספר רביבי, "הוא אמר לי: אין לנו אינטרס להשקיע בתשתיות ביו"ש. הקשיתי עליו: מדוע, אני לא משלם מיסים? אתה משלם, הוא השיב לי. אבל אף אחד לא הבטיח לי שאם נסלול כביש הוא יישאר שלנו ולא יוחזר לפלסטינים. כלומר, עם החלת הריבונות המדינה עצמה תהיה יותר רגועה. כך תתאפשר השלמת פערים, ביישובים שהחלו במאה משפחות וצמחו לאלף אך נשארו עם תשתיות לא מתאימות".

בהקשר הזה, סטרוק דווקא מודאגת: לטענתה, הקפאת בנייה בשטחי C שמחוץ לגבולות החלת הריבונות תפגע בקידום התשתיות, שכולן מגיעות ליישובים דרך השטחים הללו. "זה יהיה גזר דין מוות לתשתיות", היא אומרת.

הגנת הסביבה צפויה גם כן ליהנות מהחלת הריבונות. סמכויות האכיפה והפיקוח של המועצות המקומיות כיום מצומצמות מאוד – למשל, ביו"ש אין לפקחים סמכות לפקח על מפעלים מזהמים, או לאכוף את האיסור על שפיכת פסולת לנחלים. אך התועלת תהיה מצומצמת. אל ואדי קלט למשל נשפכים בוצה ומי ביוב מרמאללה ואל־בירה, ערים ששוכנות בשטח A הפלסטיני; העובדה שתחול על הוואדי ריבונות לא תעזור לאכוף מפגעים שיגיעו משטחי A ו־B. אותו הדבר נוגע למזבלות פיראטיות רבות המפוזרות בשטחי C.

The post אזרחים סוג א': איך תשפיע החלת הריבונות על תושבי יו"ש? appeared first on מקור ראשון.

ההחלטה האמריקנית האם לתמוך בהחלת ריבונות ישראלית ביו"ש, מגיעה אל נקודת הכרעה. סוכנות הידיעות "רויטרס" ציטטה בכיר אמריקני, שאישר כי מטרת נסיעתו של השגריר דיוויד פרידמן לארה"ב, היא פגישה שתתקיים עם מזכיר המדינה מייק פומפאו, היועץ ג'ארד קושנר ושליח טראמפ למזרח התיכון אבי ברקוביץ'. ההערכה היא כי הנשיא טראמפ יצטרף אף הוא לפגישה המשמעותית, בה ידונו באפשרויות שונות של החלת ריבונות. לתוצאות הפגישה, צפויה להיות השפעה מכרעת על החלטת נתניהו בנושא, אם כי יש לציין כי הוא התחייב להחיל ריבונות בבקעת הירדן, חודשים לפני שפורסמה באופן רשמי תכנית השלום של הבית הלבן.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

המדינה לעליון: אין לשלול הטבות סוציאליות ממחבלים

מה שווה גלי צה"ל אם אי אפשר לשלוט בה

ולרשטיין מתפטר מצוות הסדרת ההתיישבות: "דון קישוט בטחנות רוח"

אף שהגישה האמריקנית הרשמית היא כי ההחלטה על ריבונות נמצאת בידי ישראל, בשבועות האחרונים הביעו נציגי ארה"ב בפגישות סגורות את שאיפתם כי הריבונות תתקבל בהחלטה משותפת של נתניהו יחד עם שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי. פרידמן אף נפגש עם ראש הממשלה ושני השרים בשבוע שעבר ובזה הקודם לו, אך נואש מהניסיון להשיג ביניהם הסכמה.

רגע לפני ההכרעה, ממשיכים מאמצי התומכים והמתנגדים למהלך, לנסות להשפיע על הדברים. קצינים בכירים במיל', חברי תנועת "הביטחוניסטים", נתנו לפרידמן מכתב לפני המראתו לארה"ב וביקשו כי ימסור אותו לנשיא טראמפ. במכתב מובעת תמיכה בהחלת ריבונות, על פי תכנית הבית הלבן.

האלוף ג'רי גרשון, החתום על המכתב, אמר כי "זוהי שעת כושר היסטורית והזדמנות לבצר ולהבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל לדורי דורות – ואסור לנו לפספס אותה. הנשיא טראמפ, ידיד אמת של מדינת ישראל ועם ישראל, מקבל את התמיכה והחיזוק שלנו, מי שנלחמו על ביטחונה של מדינת ישראל". חברי הביטחוניסטים נפגשו בשבוע שעבר עם נתניהו, ושמעו גם ממנו כי המכשול העיקרי בדרך לריבונות הוא חוסר היכולת להשיג תמיכה למהלך מאשכנזי וגנץ.

ומאידך, מול משרד ראש הממשלה בירושלים ניצב זה היום השלישי "מאהל הריבונות" של מועצת יש"ע ותנועת הריבונות, הדורש מראש הממשלה להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון ללא קשר למתווה טראמפ. כמו כן הם דורשים לא להיענות לתכנית הטומנת בחובה מדינה פלסטינית, והקפאה משמעותית ומנוונת של ההתיישבות. נציגי מועצת יש"ע מתארים כי בינם ובין נציגי ארה"ב בארץ לא מתקיים דיאלוג כבר תקופה, וגם הם מצפים לחדשות מוושינגטון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/08476847-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בתוך כך, חברי בית הנבחרים האמריקני המשתייכים למפלגה הרפובליקנית, חתמו אמש על שני מכתבים התומכים בהחלת ריבונות. אחד המיועד לנשיא ארה"ב טראמפ, והשני לראש הממשלה נתניהו. "אנו כותבים כדי לאשר מחדש את הברית הבלתי מעורערת בין ארה"ב וישראל, להדגיש כי לישראל יש את הזכות לקבל החלטות ריבוניות בלתי תלויות בלחץ חיצוני, ולהביע את תמיכתנו בך", כתבו לנתניהו.

The post לקראת הכרעה: דיון בבית הלבן על החלת הריבונות appeared first on מקור ראשון.

ישראל עומדת בפני אתגר ביטחוני מורכב מאוד מול יהודה ושומרון, אמר היום (ג') שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ בפגישה עם כתבים. לדבריו, לא משנה איזה מהלכים ישראל תוציא לפועל באשר לעסקת המאה והחלת הריבונות על יישובי יהודה ושומרון, בשני התרחישים יהיו מחירים ביטחוניים שישראל תשלם עליהם. בשבועות האחרונים ישב שר הביטחון עם הרמטכ"ל במספר דיונים מהותיים, הציב בפניו ארבעה תרחישי ייחוס להחלת הריבונות והורה לרמטכ"ל להיערך לכל אחד מהם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ועדת הכספים אישרה: נתניהו לא ישלם מיסים רטרואקטיבית

– קרב חד פעמי: המומחים לבריאות וארגונים ירוקים נאבקים 

– עצרת ביריחו נגד הריבונות: תמיכה בינלאומית, התנגדות מבית

ברמה המדינית, גנץ אומר שהוא עצמו מעורב בקבלת ההחלטות וקורא לפלסטינים להחיות חלק מהתהליך. "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ואת זה צריך לתרגם למציאות שתישאר כך", אומר גנץ. "אנחנו משפיעים מאוד על התהליך, כאשר המטרה היא לצאת עם הנוסחה האחראית ביותר של תוכנית טראמפ, שמה שטוב בה בעיניי הוא שהיא הראשונה שמסתכלת באופן ריאלי על המצב בשטח".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/08470751-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אנחנו צריכים לעצב את הרצון שלנו, תוך הקטנת הסכנה הממשית של הפיכת מדינת ישראל למדינה דו לאומית", מבהיר שר הביטחון, ואומר שהוא מקווה כי אבו מאזן יצטרף לתהליך כדי שזה לא יצא לפועל באופן חד צדדי. "זה תהליך שצריך להיות מתואם עם גורמים בינלאומיים, בתקווה שהפלסטינים יהיו מעורבים. אבל אם הם יישארו מחוץ לתמונה – בגלל שהם בוחרים להישאר מחוץ לתמונה – אנחנו נתקדם ונצא לדרך חדשה בלי הפלסטינים".

"ישנם מספר עקרונות שהצגתי ואני מוביל", אומר גנץ. "לא ניקח פלסטינים לתוך שטחנו, לא נפגע בזכויות אדם ובזכות התנועה, נפעל בתיאום עם כל מדינות האזור שאנחנו בקשר איתן, לא נסכן את הסכמי השלום ונקיים תהליך סדור – מול הצבא, גורמי ביטחון ומדיניות ובקבינט".

לדברי גנץ, לא כדאי להפוך את ה-1 ביולי – התאריך הרשמי ממנו ניתן לישראל אור ירוק להחלת ריבונות – ליום חג, שכן הדרך לריבונות עוד ארוכה ומפותלת ולכל החלטה יהיה את המחיר שלה ברמה הביטחונית. "אני לא יודע אם ב-1 ביולי באמת ירדו כאן עננים של מסמכים מדיניים. אני כן יודע שצריך להגיע למשהו קביל. בסוף מה שנעשה – אם נחיל ריבונות – יהיו לזה מחירים, ואם לא נחיל ריבונות – יהיו גם לזה מחירים".

גנץ מאמין בכל ליבו ששיתוף הפלסטינים בתהליך הוא קריטי. אם היה יכול, כנראה היה יוזם פגישה ישירה עם אבו מאזן. דבריו מתוך התדרוך נועדו להגיע לאוזניים ברמאללה, שם ראו בתקופת הבחירות בבני גנץ כמי שיכול להיות הסממן המרסן של עסקת המאה אם יגיע לראשות הממשלה. כרגע הוא לא אופטימי. "הפלסטינים מסרבים ומסרבים אז שיישארו בדיפ שיט שלהם"

גנץ מאמין שישראל צריכה להתקיים לצד מדינה פלסטינית, אולם הוא לא קורא לילד בשמו ונזהר מאוד מלומר את המילים "שתי מדינות לשני עמים". עם זאת, הוא כן חושב שגורל שתי המדינות – אם פלסטינית תקום – קשור זה בזה וכי הכלכלה הפלסטינית צריכה להשתלב עם הישראלית.

יו"ר כחול לבן לא רואה ברירה אחרת. מה שנשאר לקבוע זה את המינונים ואת יחסי החלוקה, בהנחה שהתהליך קורה בתיאום מסודר סביב שולחן אחד ולא באופן חד צדדי. הקו האדום שלו הם חזרה לקוי 67. הוא לא מאמין בטרנספר במשולש ולא בהחזרת יישובים לנגב. האם אי הסכמות בנושא החלת הריבונות יכולות להפיל את הממשלה? נראה שראש הממשלה החלופי חושב שכל יום הממשלה יכולה ליפול, בין היתר בגלל שיימאס לו מההתנהלות של ממשלת האחדות.

The post גנץ: "לא ניקח פלסטינים לשטחנו ולא נפגע בזכויותיהם" appeared first on מקור ראשון.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, סימן כמשימה לאומית את גיוסם של כלל בני ה-18 בישראל לשירות בצה"ל או בשירות הלאומי-אזרחי. במהלך שיחה עם כתבים צבאיים גנץ הסביר כי הוא שואף לתקן את המצב הנוכחי, בו הגיוס לצה"ל מדלג על 50 אחוז מהאוכלוסייה, ולהביא לכך שכל המגזרים יישאו בנטל שירות החובה. "הם יכולים להיקלט בצבא, במשטרה, במד"א, בזק"א ובכל שירות ציבורי" הוא הבהיר שלדעתו בעיית הגיוס צריכה להטריד את כלל אזרחי ישראל, "אבל היא לא באמת מטרידה".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– יהדות ארה"ב והריבונות: קמפיין קולני או התנגדות שקטה

– אין הצדקה ל"שידורי רדיו מצולם" בערוץ הכנסת

– לא רק בעזה: קטאר מממנת את ארדואן

"הצעדים של קיצור השירות שנעשו בעבר יצרו בור בצה"ל" אומר שר הביטחון גנץ. "אני מאמין שצבא העם זו לא סיסמא, ומודל השירות באופן כללי בנוי על כך שהחברה הישראלית ביססה את עצמה על צבא העם אולם עם השנים אחוזי האזרחים שתורמים למדינה פחתו עד כדי כך שנכון להיום מספר האזרחים שמשרתים בצה"ל עומד על כ-50 אחוז. בעיני זה לא נכון ואני חושב שצריך לפתוח את מודל 'השירות של העם והמדינה' בין אם זה בצה"ל, בשירות הלאומי או בשירות האזרחי. זו המשימה שלנו ב-70 השנים הבאות".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01612_10_58-3-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1612_10_58-3-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 1296px) 100vw, 1296px" />

"כל אזרח ישראלי יצטרך להיות חלק מהפאזל. אני והשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון רואים בעניין משימה לאומית ונקדם את הנושא". הבעיה הגדולה של שר הביטחון היא שכרגע הוא מלא כוונות טובות אבל לא בטוח שיש לו את היכולת לשרוד בתוך הביצה הפוליטית מספיק זמן כדי לממש את חזונו. במידה וגנץ יצלח את השנה וחצי הקרובות כשר ביטחון וראש ממשלה חליפי הוא יצטרך לעבור משוכה לא פשוט ולהיכנס לנעלי ראש הממשלה. בלי המשכיות ועקביות הוא לא יוכל לממש את חזונו אולי בגלל זה טרח להבהיר כי המודל שלו ימומש כל עוד הוא ישב בקוקפיט של מקבלי החלטות.

האם גנץ יצליח במקום שבו כולם נכשלו? בעשור האחרון מדינת ישראל מנסה בכל כוחה לשנות את מודל השירות. זה לא רק סיפור של קיצוץ כמה חודשים משירות החובה או התאמות כאלו ואחרות כדי שכמה בנות יוכלו להשתלב ביחידות קרביות, זוהי סוגיה עמוקה ומורכבת. די להציץ להיסטוריה חוק הגיוס, על התלאות שעבר בוועדות הכנסת ובמליאת המשכן וכמה ממשלות נפלו בגללו. חוק הגיוס הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר של הממשלות בעשור האחרון

לפני שגנץ רץ לאום אל פאחם לגייס ערבים עם תעודת זהות כחולה לשירות האזרחי כדאי לו לנסות לסדר את חוק הגיוס. למשימה המורכבת הזו יש לגנץ בדיוק שלושה חודשים, אלא אם כן בג"ץ יאריך לממשלה את הפטור מלהתעסק עם הגחל הבוער הזה עוד קצת.

"אנחנו חייבים לחוקק במהירות את החוק שהביאה מערכת הביטחון עם ההתאמות הנדרשות בתשובה לבג"צ, אני הולך לטפל בזה, אפילו כמענה זמני" הבהיר אתמול השר. גנץ צריך לא רק להעביר את החוק בקואליציה אלא גם להתאים אותו לדרישות המדינה, לענות על שאלת המכסות שמעוררת סערה גדולה, להבין את מחדל "סידור המספרים" באכ"א ואז להביא חוק מעודכן, עם מכסות ריאליות ובעיקר את האצבעות של המפלגות החרדיות שכזכור לפני הפלת הממשלות לפני שנה היו מוכנים לפרק את הקואליציה ולגרור את המדינה לכאוס של שלוש מערכות בחירות.

The post מודל צבא העם של שר הביטחון בני גנץ appeared first on מקור ראשון.