לפני מספר ימים נערך ראיון מיוחד של אנשים ומחשבים עם ג'ונתן נייטינגייל, סגן נשיא ומנהל תחום Firefox ב־Mozilla במשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. המאמר, שמציג בין היתר את הרעיונות שמאחורי Firefox ו־Mozilla מסקר את מתודולוגיות הפיתוח של הדפדפן החופשי, פרויקטים שמוזילה עובדת עליהם בימים אלו, וגם על השוני בין פיירפוקס לדפדפנים אחרים.

על כרטיס הביקור של ג'ונתן נייטינגייל כתוב "סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס (Firefox) במוזילה (Mozilla)", אולם אם תשאלו אותו, הוא יאמר לכם שהעבודה שלו היא להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר – וזה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות בשש השנים האחרונות. האיש שזכה לכינוי "מר פיירפוקס", מבלה את רוב זמנו היום בתכנון הכלים שישנו את הרשת מחר. כשהוא מוקף בצוות מהנדסי תוכנה ובאלפי מתנדבים ברחבי העולם, מתכוון נייטינגייל לשנות את כללי המשחק ולהפוך כמה שיותר חלקים מחיי היומיום שלנו לפתוחים, חופשיים וחינמיים.

"אנחנו צריכים להפסיק להשתמש במילה 'Browser' ('סייר', המילה אנגלית לדפדפן)", אומר נייטינגייל בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים, שנערך במשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. לדבריו, "אנשים כבר לא 'מסיירים' ברשת. הדפדפן הוא החלון שדרכו האדם מסתכל על רוב תחומי החיים שלו היום, וככה בדיוק אנחנו מסתכלים על פיירפוקס. הרשת היא חלק מהחיים שלנו – לא עוד יישום על הדסקטופ שלנו. אם כך, למה שנתייחס אל הדפדפן כאל 'עוד יישום'?".

"אנחנו מסתכלים קדימה, ורואים דפדפנים שמשלבים יחד את כל החתיכות השונות מחיי המשתמש", הוא מסביר את החזון. "אנחנו רואים דפדפן מותאם אישית, כזה שמכיר אותך ויודע להכניס אותך לחשבונות שלך גם במובייל, למרות שאת הסיסמאות בכלל הזנת במחשב הנייח בעבודה. אנחנו רואים דפדפן שיודע להציג לך בבית את כל העמודים שגלשת אליהם במובייל, בזמן שנסעת ברכבת אחרי העבודה. אנחנו לא מפתחים תוכנה או יישום, אלא בונים את הישות שמקשרת אותך לרשת, בכל מקום ובכל זמן. זה הכלי שמחבר אותך לחיים שלך, וזה משהו הרבה יותר גדול מסתם 'דפדפן'".

למאמר המלא באתר "אנשים ומחשבים"

המאמר התפרסם באתר אנשים ומחשבים, התפרסם ככותרת הראשית בניוזלטר שלהם, וצפוי לצאת על הנייר בגיליון ינואר של מגזין InformationWorld.

תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג מקבץ לתוכו מגוון רחב של תלמידים – מחובשי כיפה סרוגה ועד חובשי כיפה שחורה. בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות, כשאפילו לימודי החול מתבצעים על טהרת הקודש.

הורים רבים מחפשים תלמוד תורה עבור ילדיהם. כזה שיגרום לילד לחזור כל יום שמח ומחויך, מלא בידע תורני, מלא באהבת התורה ואהבת ה' יחד עם רצון חזק להשפיע בעולם. בשכונת הר נוף בירושלים פועל תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג, אשר הולך לאורו ובדרכו של הרבי מלובביץ'. הנכנס בשעריו יחוש בתוך זמן קצר שמדובר במוסד יוצא דופן. הרב משה גנוט הקים את תלמוד התורה ועמד מאחורי החזון שלו, ובמשך שנים ארוכות הוא נוהל על ידי הרב שילה אופן ולאחריו ע"י הרב יהודה ראב.

הרב אליהו לוי, שנכנס באחרונה לתפקיד המנהל של תלמוד התורה, מסביר לנו על הגישה החינוכית המיוחדת. "עד היום הגישה בתלמודי תורה ובחינוך נחלקה לשניים: או שיש הרבה פחד מהעולם, ואז מדגישים כמה צריך להיסגר ולשמור את עצמנו – וזה בעיניי סוגר את הילדים ולא מחיה אותם, כי אני לא מאמין בחינוך מתוך פחד. ויש גישה הפוכה, של פתיחות יתר לעולם, שבסופו של דבר גורמת לאובדן התמימות הפשוטה של הילדים. "הרעיון החינוכי של תלמוד התורה שלנו, המיישם את דרכו של הרבי מלובביץ', הוא חדש: מצד אחד שומרים על התמימות של הילדים מתוך קשר מאוד פתוח עם המלמדים, אך זאת לצד מסר שאיננו חוששים מהעולם, כי אנחנו מביאים בשורה ויש לנו מה לתת לעולם", מוסיף הרב לוי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/08/יצחק-גינזבורג-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כיצד זה מיושם בשטח?

"זה מתבטא קודם כול בלימוד חסידות בהעמקה וברצינות כחלק עיקרי ממערכת הלימודים, ובפרט לימוד שיחותיו של הרבי, שמוריד את רעיונות החסידות ליישום בפועל בעולם. דוגמה נוספת היא ביישום הרעיון של 'חולין על טהרת הקודש'. יש תלמודי תורה שבכלל לא לומדים לימודי חול, ואחרים שבהם דווקא יש דגש מורחב על לימודים אלה, לפעמים קצת על חשבון הקודש. אנחנו מבקשים שהכול ינבע מתוך הקודש. אם לומדים חשבון, אנחנו נספור הרבה פעמים כמה פסוקים או אותיות יש בפרשה מסוימת, והדוגמאות יהיו מתוך הקשר של תורה. מובן שלימוד החולין על טהרת הקודש הוא לא העיקר בתלמוד התורה, אלא מרכיב אחד בסך הכללי. אנחנו לומדים תורה ברמה גבוהה עם הילדים.

חשוב לנו לשמור על רמה לימודית גבוהה, ובשביל זה עובד איתנו הרב יהודה ראב. הוא מקצועי מאוד, והרים משמעותית את הרמה של הלימודים בכלל, הן לימודי הקודש והן לימודי החול, והפך את תלמוד התורה לתלמוד תורה למצוינים", מוסיף הרב לוי. לצד הלימוד, בתלמוד התורה שמים דגש גדול גם על מידות ישרות ומתוקנות ואהבת ישראל. "כל שיעור מתחיל בניגון או תפילה שכתב הרב גינזבורג שמדברת על הקרבה לבורא ועל כך שהלימוד יביא לתיקון הנפש ומתוך כך לתיקון העולם".



כשאתה מדבר על תיקון עולם, זה כולל גם עשייה של התלמידים לשם כך?

"אנחנו מדגישים מאוד את הפעילות החברתית. כל תלמיד מקדיש שעה בשבוע לפעילות למען הסביבה. יש כאלה שעושים 'מבצעים' למעוניינים, פעילויות חברתיות לסביבה, וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו גם אוהבים מאוד הצגות, וכל כיתה מעלה הצגה כמה פעמים בשנה. יש גם מלמד מיוחד שמומחה בסיפורי צדיקים, והילדים דרוכים ומחכים שייכנס לכיתה שלהם". "כל תלמיד זוכה ליחס של 'ראש ישיבה'".

הרב אליהו לוי גדל בבית דתי־לאומי, והוא מגיע ממשפחת רבנים ידועה. סבו היה רבה הראשי של העיר תל אביב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, ואביו הוא הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בקריית גת. בשלב כלשהו בחייו התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של הרבי. "למדתי ב'מקור חיים', נהייתי קשור מאוד לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ומאוד נמשכתי לחסידות. בהמשך התחברתי לרב יצחק גינזבורג, לדרכו ולשיטה שלו, ומאז עבדתי הרבה בנושא של תורת הנפש, ייעוץ וחינוך. גם כתבתי ספר על מהלך החיים שלי שנקרא 'שאהבה נפשי', שמתאר את כל הדרך שעברתי", הוא מספר.

הרב לוי מציין כי המלמדים בתלמוד התורה נבחרים בצורה דקדקנית מאוד. "כל מלמד הוא אישיות ואנחנו בוחרים אותם בקפידה. הם כולם משכמם ומעלה. תלמידי חכמים שרואים שליחות בכל העבודה הזו. הם באים נטו מתוך מסירות לחזון, ומאמינים באמת שאפשר לייצר עולם שיש בו יותר תמימות ושמחה", הוא מבהיר. "המוטו של תלמוד התורה מתבטא בשלוש מילים: תמימות, יראה ושמחה. מתוך כך, אנחנו בוחרים מלמדים שמזוהים עם המסרים האלה".



מה הגישה החינוכית שמנחה את המלמדים?

"הגישה החינוכית שלנו חשובה ומשמעותית מאוד, כי אנחנו מאמינים שהחסידות נותנת ערכים שהם לא רק בעבודת ה', אלא מתבטאים גם בחינוך. לדוגמה, היכולת להתמודד עם קשיים של תלמידים בצורה נכונה: מצד אחד שלא אתן לו תחושה שהוא יכול לעשות הכול – וזו מידת היראה שהחסידות מדגישה, ומצד שני, כמה כל תלמיד יקר בעיני ה' ובעינינו. כשיש לתלמיד קושי אנסה להגיע אליו, לחוות איתו את הקושי ולנסות לפתור אותו. אמר לי פעם אחד ההורים שכל תלמיד זוכה כאן ליחס של ראש ישיבה'", הוא מוסיף בחיוך. "אפשר להבין עד כמה המלמדים משמעותיים לפי העובדה שאומנם כיום אנחנו נמצאים במבנה גדול ומרווח עם חצר גדולה, אבל ההורים מספרים שכשהיו תנאים פחות טובים, הם השאירו את ילדיהם רק בגלל האווירה הייחודית וההשקעה של המלמדים, שמתייחסים לכל תלמיד כעולם ומלואו, נענה לכל שאלה ובקשה. גם אני בתור מנהל מכיר את כל התלמידים ומשוחח עם כל אחד אחת לתקופה".

"קהל היעד רחב – אנחנו מחוברים לכולם". עוד פן ייחודי של תלמוד התורה הוא חוסר הזיהוי עם זרם ספציפי – מה שמקבץ אליו תלמידים מכל הגוונים הדתיים. "אנחנו מגדירים את עצמנו 'תלמוד תורה חסידי' אבל לא מגזרי. חוט השדרה שלנו הוא חב"ד, והשיחות של הרבי והדמויות של אדמו"רי חב"ד הם אבן היסוד של תלמוד התורה. יחד עם זאת, אנחנו מדברים הרבה מאוד על כל תלמידי הבעש"ט, ומציינים את כל המועדים החסידיים בהתוועדות גדולה. יש כאן ילדים של חסידי אשלג, חב"דניקים, כיפות סרוגות, ומה שמחזיק את הגיוון הזה זו התמימות. אנחנו נותנים מענה אמיתי לצמיחה של ילדים מתוך אהבת ה' אמיתית וחיבור אמיתי לקב"ה ולתורה, בלי קשר למקום שממנו הם מגיעים. "יש כאן ילדים עם כיפת 'יחי' לצד ילדים עם כיפת 'נ נח' ולצידם כיפות סרוגות, וכולם דרים באהבה יחד, ואין כלל שאלה כיצד כולם מסתדרים.

"כל אדם שאוהב את החסידות, שמחפש את הרוח החסידית, שרוצה עבור ילדיו יראת שמיים תמימה – אבל לא טיפשה ופחדנית, לא מרגיש את עצמו מגזרי, יכול למצוא את המקום הנכון לחינוך ילדיו אצלנו. קהל היעד שלנו מאוד רחב, כי אנחנו באמת מחוברים לכולם". תלמוד התורה פועל עבור תלמידים בכיתות א' עד ח'. עוד פן מיוחד שלו הוא שבכל שנה מצטרפים תלמידים בכל שכבות הגיל, בשונה ממקומות אחרים, שבהם נכנסים תלמידים חדשים בעיקר בכיתה א'. בימים אלה ההרשמה לכל שכבות הגיל נמצאת בעיצומה.

הרב לוי מספר כי "בכל שנה מצטרפים ילדים חדשים לכל הכיתות. בדרך כלל זה הולך במשפחות: יש משפחות שמאוד אוהבות אותנו, וברגע שקלטו את הראש שלנו, מיד העבירו את כל הילדים לכאן. כי הרוח כאן מיוחדת, אתה רק נכנס ושומע מכל כיתה ניגון אחר, שומע מלמד שמסביר בהתלהבות משהו. ברגע שהורה מרגיש את הקשר הייחודי בין המלמד לילד, הוא רוצה שהבן ילמד אצלנו. "אנחנו רוצים ליישם את תורת החסידות ולהוריד אותה לעולם כמה שאפשר", מסכם הרב אליהו לוי את הייעוד שהוא רואה לתלמוד התורה 'תורת חיים'.

ההרשמה לשנת תשפ"א בעיצומה. לפגישה אישית עם הרב אליהו לוי יש לתאם מול הרב שילה – 052-3444191, maosime@gmail.com או לרב צבי שרייבר בוואטסאפ – 058-7618199

The post בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות appeared first on מקור ראשון.

הבית // משאית. לשעבר משאית לחם. 20 מ"ר של ה"ארגז", המחולק לחדר שינה, מטבח וסלון, ושירותים ומקלחת המחוברים למכל מים "שנמצא מתחת למיטה", ובו 700 ליטר מים "שמספיקים בדרך כלל לשבועיים". החשמל סולארי.

מקום // במשך השבוע הם משתדלים להתמקם בעיקר בשדות הפתוחים של השרון, כדי להיות קרובים לילדים ולנכדים. בסופי שבוע הם נוסעים לטיולים מרוחקים יותר, במדבר יהודה או בצפון. "אנחנו חיים ככה כבר שלושה חודשים, ופרק הזמן הכי ארוך שחנינו במקום אחד היה חמישה ימים. אנחנו לא צריכים חיבור לתשתיות, לא צריכים חניון מסודר, ורק שואפים למקום חוקי ומסודר, שטח אדמה שיוקצה לחניה ושלא נצטרך לחפש את עצמנו בכל פעם מחדש".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/01/1E6A7032-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיפוץ // המשאית נבנתה במשך שמונה חודשים לפי התכנון והליווי של ורד, כך שתתאים בדיוק למידותיהם. ורד: "התכנון מוקפד מאוד בגלל השטח הקטן, וכל סנטימטר נוצל באופן מיטבי. זה הבית שלנו, אין לנו בית אחר. כשתכננתי אותו מה שעמד לנגד עיניי היה שהוא ייתן לנו תחושה של בית, ולא של קרוואן בטיול. אני מאוד שמחה על התוצאה.

"המושג בית מבחינתי היה תמיד חשוב, בגלל המקצוע שלי והאהבה לאסתטיקה. חשוב לי להשקיע בבית, ולכן יש פה תמונות על הקירות ומנורות מיוחדות של המעצב יהודה אוזן, שאני אוהבת מאוד. חשוב לי להרגיש שחם ונעים בתוכו למרות שהוא על גלגלים. חשוב גם שכשהנכדים באים לבקר, הם ירגישו בנוח ויהיה להם איפה לישון. הם נשארים לישון לא מעט".

בוקר טוב // הם מתעוררים לקול ציוץ הציפורים, סביב שש בבוקר. אייל: "אני בגיל שאני מתעורר בכל בוקר באותה שעה, זה כבר הרגל". הוא שותה תה עם לימון ואוכל עוגיות. ורד קמה מעט אחריו. מדי פעם הם יוצאים להליכה משותפת באוויר הצח. אחרי שהם שותים יחד קפה כל אחד פונה לעיסוקיו. ורד עובדת בדרך כלל על המחשב בבית, ואייל בימים רגילים נוסע לעבודתו בקיבוץ רמת־הכובש.

אוכל // הם אוכלים הרבה אוכל מבושל, בדגש על ירקות ופירות. הם מבשלים בגז ובתנור. "אנחנו יכולים לארח פה בכיף גם ארוחה של עשרה אנשים. אין צמצום, החיים מתנהלים רגיל".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 021/01/1E6A7054-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/01/1E6A7054-750x741.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 021/01/1E6A7054-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 972px) 100vw, 972px" />

פרנסה // ורד מתכננת בתים, ומדגישה פונקציונליות ואסתטיקה. אייל עובד בתחום המחשבים: "אני תומך מרחוק במי שנתקע ולא מסתדר עם המחשב. יש לי אפשרות לעבוד מהבית, וזה יתרון לא נורמלי, בטח בתקופה הנוכחית".

ג'וק // ורד גדלה ברמת־השרון. בגיל 14 עברה לבדה להתגורר בקיבוץ משגב־עם: "היה לי ג'וק בראש, לעבור לגור בקיבוץ. ההורים שלי לא רצו לשנות את דרכם רק בגלל הבת הפסיכית שלהם, אז עברתי לבד וגרתי שם עד אחרי הצבא". כשהשתחרר מהשירות יצאה לטיול ארוך בחו"ל, ואז למדה ועבדה כאדריכלית ומעצבת פנים.

פרק א' // עם בעלה הראשון, איש צבא, היא הביאה שני ילדים (כיום יש לה גם שני נכדים). הם גרו בתל־מונד עד שהתגרשו, ומכרו את הבית. "זה היה בית עצום, 230 מ"ר על מגרש גדול, הכי רחוק מצורת המגורים שלי עכשיו". לאחר הגירושין עברה להתגורר בדירות שכורות, בתחילה בכפר־יונה ואז בכפר־סבא.

עוזב קיבוץ // אייל גדל בכפר־סאלד. בצבא שירת בחיל המודיעין, בפיקוד צפון. הוא עזב את הקיבוץ, עבר לגור ברעננה, ולמד מחשבים. הוא התחתן, נולדו לו שני בנים, התגרש ועבר להתגורר בכפר־סבא.

פרק ב' // הם למדו באותה שכבה בתיכון, בקיבוץ דפנה, אבל "אנחנו לא זוכרים אפילו פעם אחת שהחלפנו מילה". רק כעבור עשרים שנה הכירו בזכות חברה משותפת, ומאז הם ביחד כבר תשע שנים.

הודו // לפני ארבע שנים ורד נסעה עם הילדים להודו. "כשחזרנו, מיד החלטתי שאני חוזרת לשם. הזמנתי כרטיס ויצאתי שוב, הפעם לבד, לטיול ארוך של שלושה חודשים וחצי עם תרמיל על הגב".

המשאית // לשניהם יש רישיון ג' לנהיגה במשאית עד 12 טון. ורד: "אפשר לומר שבמשך עשרים שנה חייתי לפי המסלול הקבוע והמתבקש: עבדתי וגידלתי ילדים, והייתי נשואה לאיש צבא אז רוב הזמן גם הייתי איתם לבד. הייתי מוגבלת בדברים שיכולתי לעשות. אבל בשלב הזה של החיים שלי החלטתי ללכת אחרי החלומות שלי. לא חשבתי הרבה, בדרך כלל כשיש לי רעיון הוא מהר מאוד הופך למציאות. זה המוטו שלי בשלב הזה של החיים: אין לי חלומות – אם אני רוצה משהו אני עושה אותו.

"מאז הגירושין אני מטיילת המון, ואני מאוד אוהבת להיות בטבע, זה פותח לי את הנשמה. רציתי להיות כמה שיותר קרובה לטבע, אז חשבתי פשוט לגור בו. לפני שנתיים ראיתי סדרה שנקראת 'בתים קטנים', וזה הביא אותו לחשוב על מגורים במקום אחר, קומפקטי. בהתחלה חיפשתי אוטובוס, ואז גיליתי שאפשר גם לקנות משאית ולהפוך אותה לבית. ביקרתי בארץ אנשים שחיים ככה. יש לא מעט, בטח כמה אלפים. למדתי מהם את היתרונות והחסרונות של מגורים במשאית כזאת. היום אני בנאדם חופשי ומאושר, חיה בבית הנייד שלי ומגיעה לכל מקום שאני רוצה מתי שאני רוצה. אני רואה את הנכדים שלי מתי שבא לי".

פחד // אייל: "הילדים שלי בגרו אני ויכול להרשות לעצמי דברים שלא הרשיתי לעצמי בעבר, אבל אני מודה זה לא היה אחד החלומות שלי. יותר מזה, אם משהו אחר היה מספר לי על חיים כאלו הייתי שואל אותו איך הוא לא מפחד לגור ככה. מתברר שמתרגלים לזה במהירות. יש פה תחושה של בית לכל דבר. אני שמח שהצטרפתי לחלום הזה של ורד. שנינו בשלב בחיים שבו זה הזמן לעשות דברים אחרים, ולצאת להרפתקאות".

בקצה המדבר // "לא יצא לנו לפגוש הרבה אנשים. בדרך כלל אנחנו מתמקמים במקומות מבודדים, ורוב הזמן אנחנו עם עצמנו, אלא אם באים לבקר אותנו. הזמינות לטבע היא הגשמת חלום. לא מזמן היינו במדבר יהודה: עשינו טיול ארוך של שמונה שעות דרך מצדה ונחל צאלים, וכשחזרנו הביתה הבנו איזה שדרוג זה לחיים שהבית שלנו נמצא פשוט בסוף המסלול. נכנסנו הביתה, התקלחנו, בישלנו מרק, ישבנו בחוץ בנעלי בית והסתכלנו על הנוף".

אקולוגיה // "חשוב לנו מאוד לשמור על הסביבה, ואנחנו משתמשים בשקיות שיפגעו כמה שפחות בסביבה הפיזית שלנו ובכלל".

רכוש // "כשאתה חי בבית קטן אתה לא יכול לאגור דברים. אבל מבחינתי יש לנו המון. אנחנו לא צריכים יותר מזה. והילדים שלנו מאושרים בשבילנו – הבת שלי אפילו אומרת שזאת הירושה שלה, ושזה משמח אותה מאוד".

The post "גיליתי שאפשר גם לקנות משאית ולהפוך אותה לבית" appeared first on מקור ראשון.

ברוב הרשויות שבהן החלו בתי הספר ללמוד הגיעו מרבית התלמידים. עם זאת, לא מעט הורים העדיפו שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים. נכון לעכשיו, הלימודים בבתי הספר אינם חובה אלא רשות ולהורים יש את הבחירה אם לשלוח את ילדיהם או לא.

הורים שלא שלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים לנו כי במצב של אי ודאות הם מעדיפים עדיין לשמור את הילדים בבתים. לא מעט הורים חוששים מהדבקות והם מעדיפים לראות אם החזרה ללימודים תצליח או תחזיר את המצב לאחור.

מאיר דנא פיקאר מבית חג"י לא שלח את ילדיו לבית הספר. "אנחנו לא ממהרים לשלוח", הסביר. "ממתינים לראות איך הדברים עובדים ושיש הסעות מסודרות. מכיוון ששנינו בבית לא מפריע לנו שיישארו איתנו עוד כמה ימים עד שנראה שהבלאגן נרגע".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/F140827NS04-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נטליה שמואל פיטוסי, אם לארבעה ילדים במערכת החינוך, לא מתכוונת לשלוח את ילדיה לבתי הספר. "אני לא רואה שהמגיפה עברה", היא אומרת, "אני רואה שיש ירידה בגלל הסגר. ועכשיו כולם יוצאים כאילו הכל נגמר. אני דוקטוראנטית במעבדת ביולוגיה. וגם כאן קשה לשמור על שני מטר אחד מהשני, על אף שאנחנו מבוגרים ומבינים. אי אפשר באמת לוודא שילדים ישמרו על ההנחיות. אני יודעת שביפן פתחו בתי הספר והחל גל שני. אני מבינה שכדי שהכלכלה לא תקרוס צריך שאנשים יכלו לעבוד וזה בלתי אפשרי כשיש ילדים בבית, אבל אני חושבת שנכון לא לשלוח".

לילך ילדברג פעילה בהנהגת הורים בנהריה ויש לה שני ילדים בכיתות י"א וי"ב. היא אומרת שמערכת החינוך איננה ערוכה לקלוט כרגע את התלמידים. "אני הודעתי לבית הספר שילדיי לא יגיעו ללימודים לפחות בשבועיים שלושה הבאים. אני יושבת בהנהגת ההורים הארצית ורואה מקרוב את חוסר המוכנות של המערכת, את העובדה שלא באמת נערכו להחזרת התלמידים, את הסיכון שבו מעמידים את ילדינו, אני מסרבת להפוך את הבנים שלי לשפני ניסיון, שיישארו בינתיים ללמוד בבית. אני מבינה שהבנים שלי גדולים וממש לא זקוקים להשגחה צמודה, אבל המחיר שהם ישלמו על הפגיעה בציוני הבגרות שלהם הוא משמעותי".

"כשאני שוקלת עלות-תועלת", אומרת ידלברג, "בעיניי זה עדיף. וגם אם היו לי ילדים קטנים והייתי חייבת לצאת לעבוד, הרי שבבחירה בין להיות רעבים ללהיות חולים. ברור לי מה עדיף. וזה עוד לפני שאמרתי חצי מילה על הנתונים המטרידים של הדבקת ילדים".

אבל ברוב רחבי הארץ נפתחו הלימודים ורוב ההורים, כך נראה, שלחו את ילדיהם לבתי הספר. בחולון אומרים בעירייה כי בין 60% ל-70% מהתלמידים הגיעו היום לבית הספר וגם 90% מהצוות החינוכי. "כל 29 בתי הספר היסודיים בחולון נפתחו הבוקר כסדרם", נמסר מטעם עיריית חולון, "בין 70%-60% מתלמידי כיתות א'-ג' וכ-90% מהצוותים החינוכיים הגיעו בהתרגשות רבה ללימודים, מצוידים בהצהרת בריאות ובאמצעי מיגון כנדרש. צוותי ההוראה תוגברו בבני מכינות ושנת שירות שפועלים בעיר".

גם בעיריית גבעתיים דיווחו על 70 אחוז של הגעה מצד התלמידים. מדיווח שמוסר מנהל החינוך בעיריית גבעתיים עולה כי נכון להבוקר הגיעו כ- 70% מהתלמידים ל- 9 בתי ספר יסודיים בעיר. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק מסר כי הוא "מברך על החזרה ללימודים. מרגע שעלתה האפשרות לחזרה מדורגת ללימודים, נערכנו באופן מלא הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה פיזית.  בשבועות האחרונים פעלנו נמרצות לחיטוי בתי הספר, תוספת חומרי ניקיון ועובדי תברואה, התארגנו על מצבת מורים מלאה נוכח פיצול הכיתות ואני שמח שהבוקר נוכחנו שפתיחת היום עברה לא פחות ממצוין. אני מודה להורים שבחרו לשלוח את הילדים היום על  הבעת אמון במערכת החינוך שלנו. יחד עם זאת אני מבין ומכבד גם את ההורים שחוששים ובחרו שלא לשלוח עדיין את הילדים. אנו כמוהן נמשיך לפקח ולעשות ככל יכולתנו, על מנת שהעיר תחזור לשגרה בטוחה גם בצל נגיף הקורונה".

בדימונה, אמר ראש העיר בני ביטון, כי בימים הקרובים בתי הספר כבר יהיו מלאים. במועצה אזורית תמר הגיעו 100% מהילדים לבתי הספר ובמועצת אפרת הגיעו 90% מהתלמידים.

הורים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים כי החזרה לשגרה היא מה שילדיהם צריכים כרגע והם סומכים על מערכות החינוך והבריאות. גלעד אוחיון שלח את בנו הלומד בכיתה א' במועצה אזורית מטה בנימין. "המדינה הוכיחה מעל לכל ספק את יכולותיה להתמודד עם המגיפה הזו, והשגרה והחוסן החאומי שלנו מחייב חזרה לשגרה במגבלות הנדרשות. סומך על מערכת החינוך שידאגו לבריאות ולהגבלות הנדרשות".

"שלחתי גם שלחתי", אומרת אם מאזור השרון, "לא בשביל הלימודים ולא בשביל השכמה מוקדמת (השעון מכוון לתשע בימי קורונה). שלחתי בשביל חברים, הילדה לא ראתה בני גילה זמן ארוך והיא מתגעגעת."

"שלחנו את הבן שהולך לכיתה ב'", אומר כרמי יוגב שבנו לומד בצור הדסה, "על אף החששות, נכון שיחזור לפגוש חברים, לסדר יום וללמוד. הוא פחות אהב את העובדה שאחותו בכיתה ד' נשארה בבית אבל שמח מההזדמנות שוב לפגוש אפילו חלק מהכיתה".

שי אלון ראש מועצת בית אל ליוה את בנו יאיר לכיתה א'. "חינוך מבחינתי זה קשר עין ומתן חום ואהבה גם אם ממרחק, מה שחסר בלמידה דרך הזום", הסביר אלון, "ברגע שזה התאפשר עשיתי הכל כדי שזה יקרה. אני סומך על אנשי החינוך שלנו, ראיתי את האור בעיניים שלהם. ננקטו כל האמצעים כדי לדאוג לבריאות הילדים והנהלים נשמרים. כראש מועצה אני נערך עם העובדים בכל הכוח להחזיר גם את המעונות וגני הילדים".

The post לימודים בצל קורונה: חוששים ושולחים את הילדים appeared first on מקור ראשון.