עליית מספר חולי הקורונה במערכת החינוך עוד לא מצביעה על התפרצות גל תחלואה מחודש בקורונה, אבל עשרות מקרי ההדבקה החדשים בהחלט דורשים זהירות רבה יותר במערכת החינוך הצפופה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון
– שלוש עצות חיוניות למבקשים להיות פוליטיקאים
– "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל"
על פי דיווחי משרד החינוך לפחות 15 עובדי הוראה חלו בשבועיים האחרונים בקורונה, בהם 11 מורים וגננות ו-4 סייעות. 19 תלמידים נדבקו בנגיף אף הם. לא ברור האם נדבקו האחד מהשני והאם בתי הספר שימשו כמדגרה וכמוקד להתפרצות. בשל אירועי התחלואה 509 מורים ותלמידים נדרשו להיכנס לבידוד בכמה מוסדות חינוך. בית הספר 'נבון' ברחובות שבו נדבקו מספר מורים ותלמידים נסגר וכך גם 8 גני ילדים ברחבי הארץ.
אז איפה הבעיה? כמו מהיום הראשון למגיפה- בהסברה. רבים בציבור לא מצליחים להחזיק ראש לנוכח הנחיות הבידוד והריחוק המשתנות והמורכבות ולא באמת יודעים כיצד יש לחבוש מסיכה בצורה הנכונה והזהירה ביותר ואחת לכמה יש להחליף אותה ועוד. אם מדברים על היערכות לעתיד- ההסברה הוא אחד מהתחומים הנדרשים ביותר לתיקון.
בכירים במערכת בריאות הציבור סבורים, כי הסיכויים שמורים ותלמידים יחלו ויידבקו בקורונה במוסדות הם נמוכים, כל עוד ישמרו על הנחיות הריחוק החברתי. הבעיה היא כי לא ניתן באמת לשמור עליהן. במערכת החינוך לומדים לעיתים גם 40 ילדים בכיתה צפופה ועם ביטול מתווה הקפסולות וכמעט כל המגבלות לא ניתן למנוע באמת הדבקה. בניגוד למדינות אחרות בעולם שהחזירו את מערכת החינוך לשגרה תחת מגבלות משמעותיות יותר כמו לימודים בקבוצות של 10 תלמידים, בדיקות חום תכופות ושמירת מרחק וחציצה בין תלמיד לתמיד- בישראל כל זה לא באמת אפשרי וחששם של הצוותים החינוכיים מוצדק.
מנגד יש לזכור, הסיכויים שבבתי הספר מסתובבים חולי קורונה לא ידועים הם נמוכים. ישראל שומרת בשבועות האחרונים על עקומה יציבה וחיובית של כ-20 חולים חדשים בממוצע ביום, ולרוב פחות מכך. אם נאסוף 50 איש מהרחוב לחדר אחד, הסיכוי שנאתר בקבוצה המדגמית חולה קורונה הוא כמעט אפסי. לכן גם בדיקות קורונה המוניות לא אמינות דיין בשל תופעת ה-'פולס פוליטיב' (דיווח שגוי על תוצאה חיובית) בקבוצות ללא סימפטומים, תופעה ששכיחה יותר מאשר דיווח על חולים מאומתים.
זו הייתה גם טענתו של פרופ' איתמר גרוטו, האפידמיולוג והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות בסוף השבוע האחרון בריאיון בגל"צ. גרוטו טען כי בקרב א-סימפטומטיים על כל בדיקה מאומתת וחיובית לקורונה עלולות להיות 20 בדיקות חיוביות אך לא נכונות. גם היום, בדיקות הPCR והמטושים עוד לא מספיק מדויקים כדי לקבוע תחלואה בקרב ציבור רחב ולא מאובחן לתסמיני קורונה מוכרים.
אז איך מתמודדים עם עולם של חוסר וודאות? פשוט נזהרים. בתחושה הציבורית נדמה כי הקורונה כבר הרחק מאחורינו. ברחובות ובמשרדים כבר שוכחים לעטות מסיכות ולא חוששים עוד להחליף לחיצות יד וחיבוקים. אך עם הזלזול בדרישות הריחוק מגיעה גם סכנה – אנחנו עלולים למצוא עצמנו בבידוד בן שבועיים וחלילה גם להידבק. מחלימי הקורונה אף הם לא יכולים לדעת בוודאות האם הם 'יצאו מהמשחק' ופיתחו חיסון עצמי.
המומחים חלוקים בשאלה מתי יגיע גל התחלואה הבא וראש הממשלה נתניהו אף הזהיר אמש (ג') כי גל התחלואה עלול להיות קטלני וקשה יותר משחווינו בחודשים האחרונים. במערכת הבריאות עוסקים כעת בתחקור ההתנהלות וקבלת ההחלטות עם תחילת משבר הקורונה ומגבשים דרכי פעולה להתמודדות עם חזרתה האפשרית לקראת הסתיו או החורף.
מאמצי העל למציאת חיסון או תרופה ברחבי העולם לא יגיעו ככל הנראה לכדי תוצאות בקרוב ועלינו להודות ולשמוח על השבועות הקרובים שזכינו לאפשרות לחזור בהם קצת לשגרה שנשכחה מלפני התפרצות המגיפה. יש כאלה שכבר מספרים כי הם מתגעגעים לימי הבידוד בבית לצד הילדים ורגעי הקסם שמצאו בהם. אל דאגה, אנחנו עוד עלולים לחזור לכך וגם למצוא עצמנו בסכנה לא קטנה. הכל תלוי בנו, כמעט.
The post האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה? appeared first on מקור ראשון.
סדרת הספורט הדוקומנטרית "הריקוד האחרון" זכתה להצלחה אדירה מהרגע שעלתה לאוויר. הסדרה מתארת את הקריירה של שחקן הכדורסל מייקל ג'ורדן וכבר הפכה לאירוע מדיה גלובלי שמאפיין ברוב המקרים רק שידורי ספורט חיים של אירועי שיא. ההצלחה הגיע משילוב של כמה גורמים יחד – שחקן כדורסל עם איכויות אישיות ויכולות מקצועיות יוצאות דופן, תמיכה של מערכות שיווק משומנות ומלוטשות, חלון הזמנים בו כוכבו זרח – סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, עם פריחתו של עידן המסחור והגלובליזציה של התקשורת; וכמעטפת לכל אלה, מועד שידור התכנית, בזמן שאירועי הספורט החיים עצרו מלכת בשל התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם. אף שהייתה מיועדת לשידור בחודשי הקיץ (יוני 2020), הוחלט להקדים את שידורי הסדרה והיא עלתה לאוויר ב-19 באפריל 2020, ממש בעיצומה של מגפת הקורונה העולמי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הדרך שבה מתנהל ענף הכדורסל גורמת לאיבוד הזהות שלנו"
– "החורף יהיה שונה לחלוטין ממה שחווינו"
– "כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה"
הריקוד האחרון מתעדת את עונת המשחקים האחרונה של שחקן הכדורסל מייקל ג'ורדן במדי השיקאגו בולס (1997-1998) במאבקה על תואר האליפות השישית והאחרונה של הקבוצה. בעזרת עונת המשחקים הזו הבמאי ג'ייסון הייר שזר את תתי הסיפורים שמרכיבים תמונה גדולה הרבה יותר. התכנית מלווה את ג'ורדן משנותיו הראשונות כשחקן צעיר ומשרטטת פרופיל ברור של אדם מיוחד מאוד, שזכה למעמד מיוחד בקרב יריביו ובאופן שסוקר על ידי התקשורת בהערצה עיוורת.
הסדרה אמנם לא מציגה הרבה פרטים חדשים על השחקן ולא על הקבוצה והליגה, בטח למי שחי ועקב אחר הכדורסל בשנים אלו. אך באמצעות מאות שעות הקלטה וראיונות רבים, היא מצליחה לשזור ולהבליט, באופן רגיש, את הסיפורים הגדולים והשותפים המרכזיים של ג'ורדן לקריירה המרשימה. האופי האולטרא תחרותי של השחקן, שגם גרר אותו לעיתים למקומות בעייתיים, הוא ללא ספק המרכיב הבולט בתמונה שמבקש הבמאי לצייר. חשוב בהקשר הזה לציין שחומרי הגלם המתינו כשני עשורים עד לאישורו של ג'ורדן, ורק במרץ 2018 הפקת התכנית החלה. סביר להניח כי מה שהשחקן לא רצה שייחשף, נותר מחוץ לתכנית. אך יחד עם זאת, לא מדובר במופע יחסי ציבור כלל ועיקר. התכנית מציגה גם צדדים פחות זוהרים באישיותו והתנהלותו של הכוכב, ובראשם הנטייה להימורים.
הסדרה מצליחה לחשוף ולעניין גם אוכלוסיות שונות שלא זכו לראות את ג'ורדן משחק. העריכה המרשימה נעשתה באופן מדויק, כך שגם מי שלא חי בתקופה הזאת או שאינו אוהד ספורט, קיבל מושג והצצה לאירועי הרקע שהובילו לכל אחד מהסיפורים. נדמה שזהו אחד המהלכים החשובים של הסדרה, שהצליחה להוציא את הסיפורים על הקבוצה וכוכביה מגבולות הנוסטלגיה. במובן מסוים לא מדובר בסדרת כדורסל אלא בשיעור לחיים. על נחישות, אמונה, מקצועיות, סימון מטרות וכל אותם ערכים שמזוהים כל כך עם ג'ורדן ועם הספורט.
שנות ה-80 של המאה ה-20 היוו נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של שידורי הספורט באופן כללי ושל ליגת ה-NBA באופן נקודתי. שינויים טכנולוגיים אפשרו להרחיב משמעותית את שידורי הטלוויזיה ולהעבירם למקומות רבים בעולם. גם הצטרפותם של שחקנים לא אמריקנים, וכניסתו של הקומישינר דיוויד סטרן העניקו לליגה רוח גבית ותרמו להפיכתה לליגה גלובלית. מאז כניסתו של הקומישינר, השכילה הליגה לפתח מערכות שיווק מוצלחות שתרמו באופן משמעותי להפצתה.
ג'ורדן, שהיה שותף בכיר לפופולריות המתעצמת של ליגת ה-NBA, היה גם אחד הנהנים העיקריים מכך. מהבחינה הזאת, ניתן לשער שהתקופה סייעה לו להפוך גם לכוכב כל כך קונצנזואלי. החיבור של השחקן עם חברת נייקי והפרסומות שהפיקו יחד הוסיפו נדבך משמעותי נוסף בהפיכותו של ג'ודן לגיבור בינלאומי. סביר להניח כי בעידן של מצלמות סלולריות זמינות ורשתות חברתיות מהירות הצמיחה האדירה של ג'ורדן, כשהוא מהמר או מתערב על סכומי כסף גדולים, היתה מורכבת יותר.
שידורי הספורט החיים היו תמיד ליבת שידורי הספורט ובמידה רבה גם עוגן משמעותי לגופי שידור רבים בעולם. במשך שנים הוכיחו האוהדים את נאמנותם לשידור החי וסירבו לצפות במשחקי קבוצתם האהובה בשידור נדחה. לכן לא מפתיע ששידורי הספורט החיים נמצאים כמעט דרך קבע בראש טבלאות השידורים הנצפים ביותר בטלוויזיה. זה כנראה ימשיך להיות המצב, שכן התחרות, הריגוש והחוויה החברתית הם המניעים המרכזיים לאהדת הספורט. אולם לצד זה, אנו עדים לגידול בהפקות תכני ספורט נוספים כמו ספרים, קולנוע ותכניות דוקו. מהפכת הסטרימינג הובילה לשינוי בהרגלי הצריכה התקשורתיים ובעיקר לביטול התלות של צרכני התקשורת בלוח השידורים הרשמי. מכיוון שכך, האובססיה לשידור החי בעולם הספורט היוותה בשנים האחרונות עוגן משמעותי לשידורי הטלוויזיה הקלאסית.
נראה כי "הריקוד האחרון" סלל את הדרך לדוקו הספורט להגיע לקדמת הבמה התקשורתית ולייצר שיח ועניין כמעט כמו אירועי ספורט חיים. אף שהפרקים שוחררו אט-אט, התכנית הצליחה לשבור שיאים, להגיע לעשרות מילוני אנשים ברחבי העולם ולהשתלט על סדר היום התקשורתי והציבורי. נטפליקס ו-ESPN, ששידרו את הסדרה דיווחו על כמויות צופים חריגות לז'אנר ובכלל. בנטפלקיס הצביעו על עשרות מיליוני צופים מחוץ לארה"ב וב-ESPN התגאו בשיאים ששברה הסדרה לאורך כל פרקיה. רבים אף דיווחו כי הם ניסו לצפות בפרקי הסדרה קרוב ככל שניתן למועד שידורה, בכל שבוע, על מנת שיוכלו להיות שותפים לשיח שמתנהל סביבה ברשתות החברתיות.
ברמה התקשורתית העמוקה יותר, יוצרי "הריקוד האחרון" אולי הוכיחו שאירועי מדיה לא חייבים להיות משודרים בשידור חי. בפרספקטיבה היסטורית ייתכן והדוקו הנוכחי יהיה הסמן הראשון לערעור ההגמוניה של השידור החי בעולם הספורט. האם גם במקרה הזה ג'ורדן ייזכר כחלוץ ששינה את פני תקשורת הספורט? כנראה שרק הזמן יגיד.
פרופסור אילן תמיר – מומחה לספורט, חברה ותקשורת. משמש כראש ביה"ס לתקשורת באריאל וחוקר אורח באוניברסיטת הראווארד.
The post "הריקוד האחרון" מערער את ההגמוניה של שידורי הספורט appeared first on מקור ראשון.
גנץ עזב את תפקיד הרמטכ"ל אחרי מבצע קשה בעזה אותו הוביל, מבצע שהשאיר אצלו צלקת לא קטנה ולווה בביקורת קשה ובסכסוך מתוקשר ביום שאחרי עם השב"כ. עבור גנץ עזה יכולה להפוך לסגירת מעגל שכן בשנה וחצי של כהונה המשרד הביטחון לא ניתן לבנות על תוכניות לטווח ארוך אולם יש אפשרות לשלוף תוכניות מהמגירה שממתינות לדרג המדיני עבור רצועת עזה.
גנץ החל את היום במפגש עם ראשי רשויות מעוטף עזה בשדרות, ולאחר מכן קיבל סקירות באוגדת עזה. יחד עם אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה הוא סייר בגזרה ופגש לוחמים מגדוד 202 של הצנחנים הנמצאים בפעילות מבצעית. מבחינת גנץ אחד הנושאים הבוערים שמונחים על שולחנו ויש בהם סיכוי להתממש זו הנפיצות בזירה הדרומית. נכון שיהודה ושומרון יעסיקו את מערכת הביטחון התקופה הקרובה על רקע טכני. הסיפוח או יותר נכון השיח סביב הסיפוח וגם שהגזרה הצפונית דורשת תשומת לב רבה, עבור גנץ גזרת הדרום היא הפשוטה ביותר. הליך הרגיעה מצליח לשמור על יציבות למרות שבכל רגע הוא יכול להתערער ואם גנץ יצליח להניע את ההסדרה מול עזה, את אותו הליך שהחל בכהונת הממשלה שלפני ההליכה לבחירות בפעם הראשונה, יוכל גנץ לרשום לעצמו הצלחה לא קטנה בקדנציה יחסית קצרה כשר ביטחון.
The post שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה appeared first on מקור ראשון.