במשכן הכנסת כבר נערכו אתמול ליום חג – השבעת הממשלה החדשה, לאחר שנה וחצי של מערכות בחירות, חמש שנים בדיוק לאחר השבעת הממשלה הקודמת. אלא שהעניינים הסתבכו במהרה.

סבב המינויים בליכוד, שהיה אמור להגיע לסיומו לקראת סוף הערב, נתקע – תחילה בשל סירובו של הרב רפי פרץ (הבית היהודי) לוותר על תיק ירושלים שהוצע לו, ולאחר מכן בשל התקוממות חברי הכנסת בליכוד על המינויים שלא הגיעו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון

– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה

– הציונות הדתית הקטנה שנתניהו אהב כבר לא קיימת

תחילה היה זה אבי דיכטר, שנפגע משום שלא קיבל זימון לשיחת מינוי. "זלזול כזה אינו רק כלפיי, אלא הוא יריקה בפניהם של 130 אלף מתפקדי ליכוד שבחרו בי בעשירייה הראשונה בליכוד", אמר דיכטר. צחי הנגבי הודיע בעקבותיו שיחרים את ההצבעה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "דקות לפני הצגת הממשלה, עדיין לא זומנתי לשיחה בעניין הממשלה החדשה. אני מניח שלא זקוקים לי הערב בכנסת". חוסר שביעות רצון הביעו גם השרים שנתניהו זימן אליו לפגישות היום, כמו השרה גילה גמליאל שקיבלה הצעה לתיק חדש – "השרה לענייני השכלה גבוהה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 200514_201408-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

באופן מוזר, נתניהו משך אתמול את ההצעה לתיק לענייני ירושלים שהניח לפתחה של ציפי חוטובלי, וגם השר זאב אלקין לא קיבל הודעת מינוי מנתניהו. בשל היעדרו של כל משא ומתן עם ימינה, ציפו שרי הליכוד הסרוגים שנתניהו יביע את הערכתו לציונות הדתית דרכם – אך זה לא קרה. וכך נולדה שכבת מאוכזבים רחבה בליכוד, נוכח התיקים הקטנים שנותרו והמשרדים שעוד לא נולדו. נתניהו לא הצליח להשלים את סבב המינויים, ולפיכך ביקש לדחות את ההשבעה ליום ראשון.

השר יריב לוין עזב אתמול את בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בשלב מוקדם של ההליכים, ונתניהו נותר להשלים את סבב המינויים בעצמו. ללא יועצים פוליטיים סביבו הפכה המלאכה למסורבלת, ונוצרה דינמיקה של חוסר שביעות רצון. אחד הפתרונות היצירתיים שהעלה נתניהו היה חידוש המו"מ מול ימינה: ככל שיש פחות שרים לחלק בבית – שכבת המינויים קטנה ובהתאם גם שכבת המאוכזבים שכבר אין להם למה לצפות.

יו"ר כחול לבן בני גנץ הסכים לבקשת נתניהו, אולם בשל החשדנות הרבה משך מיד את מכתב ההתפטרות שלו מתפקיד יו"ר הכנסת. בזמן שהוועדה המסדרת בכנסת אישרה את הדחייה אמר מיקי זוהר, יו"ר הקואליציה המיועד, ש"ראש הממשלה משוחח עם חברי הליכוד בשעות אלו, יש לנו סיעה גדולה מאוד והוא מחויב לשבת ולדבר עם האנשים. ראש הממשלה מנסה לרבע את המעגל. זה תהליך. אני מצהיר פה בצורה ברורה – הזמן נועד כדי לדבר עם האנשים בצורה יפה".

בד בבד עם המהומה בליכוד הצליח אמש בני גנץ להשלים את סבב המינויים בכחול לבן. אשכנזי יקבל את תיק החוץ, ניסנקורן את המשפטים, ומיכאל ביטון מיועד לתפקיד שר במשרד הביטחון. עומר ינקלביץ' תהיה שרת התפוצות, אורית פרקש־הכהן תהיה השרה לעניינים אסטרטגיים, חילי טרופר ימונה לשר התרבות, פנינה תמנו־שטה לשרת העלייה, מירב כהן לשרה לשוויון חברתי, יזהר שי לשר המדע והחלל ואסף זמיר לשר התיירות. יועז הנדל מיועד לתפקיד שר התקשורת. גם המינויים בכחול לבן התעכבו עד לשעות הערב בשל קשיים פנימיים.

בליכוד מונו נכון לליל אמש השר יריב לוין ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין לשר הבריאות ויואב קיש לסגנו, אוחנה לשר לביטחון הפנים וגדי יברקן לסגן שר במשרד, ישראל כ"ץ לשר האוצר, מירי רגב לתחבורה ולחוץ לסירוגין, ואופיר אקוניס לשר לשיתוף פעולה אזורי. עוד מונה השר דרעי להמשיך לעמוד בראש משרד הפנים ומשרד הנגב והגליל, והרב יעקב אביטן מאשקלון מונה לשר הדתות. ליצמן יכהן כשר השיכון.הכיסאות הערוכים בטרקלין שאגאל בכנסת, אתמול, לקראת הרמת הכוסית המסורתית לרגל הקמת הממשלה

The post השבעת הממשלה נדחתה בגלל תסיסה בסיעת הליכוד appeared first on מקור ראשון.

בחשש לא מועט, ביום ראשון יחזרו כלל תלמידי מערכת החינוך בישראל לכיתות הלימוד לשגרת לימודים רגילה וללא מגבלות במספר הילדים בכל כיתה. לאחר שיחות רבות בין מנכ"לי משרדי ראש הממשלה, החינוך והבריאות סביב מתווה מקובל להחזרת התלמידים לבתי הספר ולגנים. זאת בהבנה כי ללא המהלך יתקשה המשק לשוב לשגרת העבודה. בכיר במשרד הבריאות הסביר לנו כי הם עומדים מאחורי המתווה ותומכים בו, בתקווה שבמוסדות החינוך יעשו את המרב בהקפדה על הכללים כדי למנוע התפרצות מחודשת של המגפה. באזורים שנחשבו בעבר או נחשבים כעת למוקדי התפרצות לא ישובו בשלב זה למתכונת לימודים רגילה, וההחלטה לגביהם תתקבל לקראת 1 ביוני.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור?

– סיכום עונה בכנרת: "השנה זכינו שגם עקומת המפלס השתטחה"

– גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש

החזרה ללימודים בשבוע הבא תהיה במתכונת מלאה אך תחת מגבלות והתאמות. המורים ואנשי ההנהלה במוסדות החינוך ייקראו להקפיד על היגיינה, אשר תכלול שטיפת ידיים בסבון ומים, הפרדה בשירותים וכיוצא בזה. כל תלמיד יציג הצהרת בריאות בכניסה לבית הספר, ויודיע שאין לו חום או תסמיני מחלה. התלמידים יידרשו להקפיד על חבישת מסכה בשטחים הפתוחים במהלך ההפסקות. כיתות ד' ומעלה יחבשו מסכות גם בשיעור. בהפסקות האוכל יישמר מרחק של שני מטרים בין תלמיד לתלמיד והכיתות יצאו להפסקה באופן מדורג.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QY7XP-750x526.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במסגרות חינוך שתתגלה בהן תחלואה ייסגר המוסד בהתאם לסדר הפעולות שיקבע משרד הבריאות. במשרד החינוך יוקם צוות מצומצם לקביעת מתווה להיערכות מערכת החינוך לגל תחלואה נוסף.

היבטים אחרים של החזרה לשגרה: שר הפנים אריה דרעי הודיע הערב (ה') כי חופי הרחצה ייפתחו ביום רביעי הבא לאחר שיוכשרו לרחצה ובילוי בהתאם להנחיות. המבקרים יידרשו לעטות מסכות ולהקפיד על מרחק של שני מטרים בין מתרחץ למתרחץ או בין משפחה למשפחה. נופשים יוכלו לרבוץ על החוף בקבוצה של לא יותר משישה בני אדם. המלתחות והמקלחות במבנים סגורים לא ייפתחו לקהל, אך יופעלו מקלחות בשטח פתוח. מפעילי החופים יידרשו לחטא את השירותים בכל שעה. ברשות הכנרת, המפעילה 15 חופי רחצה מוכרזים מסביב לימה, מתכוונים לנטר את מספר כלי הרכב שיורשו להיכנס לחופים כדי להימנע מעומס רוחצים. תתאפשר בכנרת גם לינת אוהלים לפי כללי הריחוק החברתי.

The post תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון appeared first on מקור ראשון.

בפרשת בחוקותיי אנו נפגשים עם פרשיית הברכות והקללות: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אתם… ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה". מיקומה של פרשה זו בחמשת חומשי התורה – תמוה, שהרי עניינו של ספר ויקרא אינו לעסוק במצוות ושכרן, אלא במשכן ובקורבנותיו. לא בכדי כינו חז"ל ספר זה בשם "תורת כהנים". אולם פרשות בהר ובחוקותי – לכאורה אינן קשורות לכל העניין. נראה לומר שפרשת בהר, העוסקת בעיקר בענייני שמיטה ויובל – היא מעין הקדמה לפרשת התוכחה, התולה את עונש הגלות באי-קיום השמיטה: "אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה". אולם מה מקומה בכלל של פרשת התוכחה לכאן? לכאורה היה נכון יותר למקם אותה בסמוך למתן תורה – בספר שמות, או כהכנה לכניסה לארץ – בספר דברים (כמו פרשת כי-תבוא)!

מתוך הקדמת הרמב"ן לספר ויקרא עולה שספר 'תורת כהנים' אינו עוסק בקרבנות דווקא. הרמב"ן מבאר שאחרי ספר שמות – שהסתיים בהשראת השכינה בישראל, מגיע ספר ויקרא – שעניינו לבאר כיצד לשמור על השראת השכינה. זו היא בעצם מטרת עבודת המשכן – הקרבנות הקבועים, הקורבנות שמביא החוטא או הטמא, אופן ההטהרות של היחיד, איסור עבודת המשכן בטומאהוכו'. מבט זה מאיר באור אחר לגמרי את פרשת בחוקותי; פרשה זו אינה עוסקת כלל בשכר ועונש, אלא בתנאים להשראת השכינה – "אם בחוקותי תלכו… ונתתי משכני בתוככם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_744201979-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

מה משמעות הדבר? הרמב"ן על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ" מרחיב לבאר: "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות, כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון – אין חיה ורמש ממית אדם". הפרשה אינה מדברת על שכר גרידא, אלא היא מתארת איך נראה עולם שיש בו השראת שכינה. הרמב"ן מדגיש שהברכות בפרשה שונות מכל הברכות האחרות בתורה: "והנה הברכות האלה כפי פשוטן, עם היותן רבות כלליות בענין המטר השובע והשלום ופריה ורביה – אינן כמו הברכות שברך כבר… אבל (= אלא) אלו הברכות שבפרשה הזאת – הן כלליות בעם, והן בהיות כל עמנו כלם צדיקים… וכן "והתהלכתי בתוככם" – רמז למידה שקראו רבותינו 'שכינה', מן "ונתתי משכני בתוככם", ואומרים: "שכינה שורה בישראל"… ואין בתורה ברכות שלמות כאלה, שהם דברי הברית והתנאים אשר בין הקב"ה ובינינו". התיאור המובא בפרשה אינו 'שכר' במובן הפשוט, אלא תיאור של מציאות של עם ששורה בו השכינה!

באופן דומה, הקללות המתוארות – אינן באות כאזהרה על 'עונש' אפשרי, אלא כתיאור מצב של מציאות ללא השראת שכינה. במצב כזה המציאות מקדירה פניה, וקיומו של עם ישראל הולך ומתפורר, עד הגיעו לגלות. תיאור הפסוקים אינו עוסק בעונש, אלא בפיספוס. הפיספוס של תיקון עולם – זה קלקול עולם, הפיספוס של השראת שכינה – זו גלות השכינה.

כל ספר ויקרא דיבר על הדרך לקיים קדושה, טהרה והשראת שכינה בישראל. אבל הנושא האמיתי הוא לא הפרקטיקה של תפעול המשכן, אלא השראת שכינה, שכאשר היא מופיעה בעוצמתה – יש בכוחה לתקן את העולם, להחזיר אותו למצבו כמו בעת שנברא!"ונתתי משכני בתוככם" זה להרחיב את השראת השכינה ממקום המשכן לכל העולם כולו, לכל החיים כולם.

פרשת בחוקותי – זה הסיום של ספר תורת כהנים, ספר השראת השכינה. זה לא סיום נמוך. לא התוצאה המעשית של החורבן היא העיקר, זהו רקסממן להבין את הפיספוס של אי-השראת השכינה. ומאידך, אנו רואים עד היכן השראת יכולה להביא את האדם והעולם. הגדיל לתאר זאת רש"י, בדרכו הקצרה והעמוקה. על הפסוק "והתהלכתי בתוככם"מביא רש"י את דברי חז"ל: "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני; יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר:"והייתי לכם לאלקים".הקב"ה מטייל איתנו. לא 'אטייל עמכם בגן-עדן' אחרי מאה ועשרים, אלא כאן, בעולם הזה! "אם בחוקותי תלכו".

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post "בחוקותי תלכו": מה בין תוכחה לספר הכהנים? appeared first on מקור ראשון.