במרוץ העיקש בין החיסונים לקורונה, בינתיים ידה של המגפה עדיין על העליונה. שיעור עליית התחלואה היומי אמנם התייצב, אבל היקף התמותה גבוה מאוד. בימים שלישי ורביעי הלכו לעולמם 122 חולים, מספר חללים גבוה יותר מזה של ימים קשים בעידן הפיגועים הגדולים. מתחילת ינואר נפטרו למעלה מ־500 חולים. מאז פרוץ המגפה – 3,860 בני אדם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– פרשת וארא: בזכות ולא בחסד

– "תוצאה של חוסר משילות מתמשך": בנבטים זועמים על חילול קברים

– זום ומשאיות שמחה: כך נערכות המפלגות לקמפיין קורונה

הסגר המלא שהוכרז אור ליום שישי שעבר טרם נתן את אותותיו, וגם לא הסגר החלקי שהוכרז לפני שלושה שבועות. לפי נתונים עדכניים, בשבועיים האחרונים אושפזו 1,739 חולים במצב קשה או קריטי, ובבתי חולים רבים מדווחים על פגיעה ניכרת ביכולתם להעניק טיפול מיטבי לחולי הקורונה ולחולים הרגילים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/F210114YS25-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לפי מומחי האוניברסיטה העברית המנטרים את מצב התחלואה בארץ, היקפי התמותה עלו ב־10 אחוזים מעל התחזיות. הם צופים שעד סוף פברואר יגיע מספר הנפטרים ל־5,000.

אמנם בצל ירידת מקדם ההדבקה בשל מגבלות הסגר נצפית בימים האחרונים מגמת ירידה במספר החולים הקשים החדשים, והתקווה היא כי לאחר השלמת מתן מנת החיסונים השנייה למבוגרים ולקבוצות הסיכון, הירידה בהיקפי התחלואה הקשה תהיה ניכרת. אמש השתתף ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הזרקת החיסון השני מיליון.

ברשתות החברתיות כותבים רבים מבני משפחות הנפטרים בימים האחרונים על חוויותיהם העגומות. ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידנות, פרסם אתמול בפייסבוק פוסט על סבתו בת ה־87, הלן צזנה. הוא כתב כי הייתה צלולה וחדה ומלאת חיים, עד לפני שבועיים, כאשר הנגיף השיג אותה. שלשום נפטרה. צזנה קובל על מכחישי המגפה שזלזלו בכוחו של הנגיף ותרמו להפצתו: "הם חלק מהסיבה לכך שאנשים לא נזהרים, לא מאמינים במדע, נדבקים ומדביקים – ובסוף הנגיף מגיע גם לסבא ולסבתא שלנו. לסבתא שלי. אל תתביישו לספר לאהובי ליבכם, לאנשים שחשובים לכם, את האמת: הנגיף מסוכן. השקרנים מסוכנים יותר".

בצפת נפרדו אמש קומץ מתושבי העיר מיהונתן מזוז ז"ל, לשעבר יקיר החינוך הדתי הארצי, איש ספר וחינוך שהיה מוכר לרבים בעירו ובקרב יוצאי הקהילה הג'רבאית בישראל. לפני שלושה חודשים הלכה אשתו לעולמה, ומאז פרוץ המגפה ילדיו ונכדיו שמרו עליו "כמו אתרוג", הם מעידים. לפני שבועיים עוד הספיק לקבל את מנת החיסון הראשונה, אך ביום שלישי החל להשתעל ואמר לילדיו כי הוא לא חש בטוב. הוא נבדק ואושפז בבית החולים זיו. למחרת הספיקו לבקר אותו כמה מנכדיו שחלו בעבר והחלימו. בלילה מצבו הוחמר והוא הועבר לטיפול נמרץ, הורדם והונשם. אתמול בבוקר נפטר, והוא בן 93.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.18.01-750x934.jpeg 750w" sizes="(max-width: 771px) 100vw, 771px" />

"אנחנו לא יודעים כיצד נדבק וכולנו כואבים ולא מאמינים", שיתפה נהורה עמר־גברילמן, נכדתו. "בימי השבעה על סבתא שמרנו עליו בלי הפסקה. בכל עשר דקות החלפנו לו מסכה והוא ישב מאחורי פרגוד שקוף. סבא היה אדם בריא ושמח ומלא אופטימיות. הוא לא חשש מהמגפה אלא הצטער שאינו יכול להמשיך ללמד תורה כמו שהיה רגיל לעשות לפני שפרצה".

The post תמותת הקורונה מדביקה את החיסונים appeared first on מקור ראשון.

ברשימות הקודמות הבאתי בפניכם שתי גישות בפירוש המילה "ופסחתי" שבתיאור יציאת מצרים: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם". ניסיתי להראות שהמחלוקת בפירוש המילה "ופסחתי" נוגעת במחלוקת עקרונית בין שתי גישות: בין בית מדרשו של רבי ישמעאל ובית מדרשו של רבי עקיבא. בבית המדרש של ר' ישמעאל הולכים לפירושים המרחיקים כל סימן של תיאורים גשמיים ביחס לקב"ה, המזכירים חלילה את האלילות. לכן "ופסחתי", המתאר כביכול תנועה, יפורש בצורות שונות אך לא כפשוטו. לעומת זאת בבית מדרשו של ר' עקיבא חוששים פחות מהתיאורים הגשמיים, וכך המילה "פסחתי" מפורשת יותר קרוב לפשט – מלשון "ופסעתי".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תנו לגדל בשקט: פקודת הזקנים של צה"ל מגיעה לבג"ץ

– דעה: עודד, אם אתה לא רוצה להקשיב, בשביל מה לראיין?

– למרות הקמפיין החדש: האיחוד הלאומי לא שינתה את שמה

כעת מבקש אני להמשיך ולבחון תיאוריה זו במקום נוסף. הבה נחזור פסוק אחד אחורה, ונראה כיצד מתפרשת מילה מאנישה נוספת, "ועברתי", בכל אחד מבתי המדרש:

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱ־לוֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'.

במכילתא דרבי ישמעאל מובאת מחלוקת זו:

"ועברתי בארץ מצרים". רבי יהודה אומר, כמלך שעובר ממקום למקום. דבר אחר: נותן אני עברתי במצרים, ואין עברה אלא זעם שנאמר יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה. ואומר הִנֵּה יוֹם ה' בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... tock_23674072-750x521.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

המכילתא מביאה את דברי רבי יהודה, אליהם נתייחס עוד מעט, ולאחר מכן מביאה המכילתא את דעתה, דעתו של ר' ישמעאל, האומר ש"עברתי" הוא מלשון "זעמתי", כעסתי. הדרשה היא לפי המבנה "אין… אלא", שכפי שהזכרתי ברשימה קודמת, החוקרים טוענים שזה סוג של דרשות קדומות המנסות לתת פרשנות מילולית לכתובים, דעה שאני מתנגד לה.

קשה לחשוב על סיבה מדוע יסטה ר' ישמעאל מהפשט הברור, ויפרש "ועברתי" באופן שהוא רחוק מהפשט. אלא אם כן ר' ישמעאל שוב לא רוצה שנייחס לקב"ה מושגים גשמיים כמו מעבר ממקום למקום (מעניין שתרגום אונקלוס ותרגום יונתן מפרשים "ועברתי" – "וְאֶתְגְּלֵי", מלשון התגלות. גם הם מתרחקים, כמו ר' ישמעאל, ממשמעות הפשט ונראה שבדיוק מאותה הסיבה).

כמלך או כאבא

נחזור כעת לפירושו של ר' יהודה. הוא נשאר צמוד יותר לפשט, ואינו חושש מייחוס מושגים כמו "ועברתי" לקב"ה. ר' יהודה היה תלמידו של ר' עקיבא, שבבית מדרשו, כאמור, לא חוששים מתיאורים כאלו.

מה כותב רש"י על "ועברתי"? "כמלך העובר ממקום למקום, ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין". רש"י מצטט כאן את רבי יהודה, ולדעתי מפרש אותו: כשם שמלך שהולך ממקום למקום שום דבר לא מפריע לו ושום מוכס לא עוצר אותו, והשיירה שלו נוסעת מהר בכבישים בלי לעצור באור אדום – כך גם רצון ה' לא ייעצר על ידי שום דבר, ולפיכך בהעברה אחת כולן לוקין.

דברי רש"י מהדהדים במחלוקת נוספת המובאת במכילתא דר' שמעון בר יוחאי, על פירוש המילה "ופסחתי":

"ופסחתי עליכם". לולי דבר כתוב, לא היה אפשר לאומרו. "ופסחתי" – כאב שמביא לבן, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: כמלך שדוחק פסיעותיו ברגליו.

הפירוש הראשון, "אב שמביא לבן", משמעותו, לדעתי, דימוי לאב המתאים את עצמו לקצב של הבן. הפירוש השני, "כמלך שדוחק פסיעותיו ברגליו", משמעותו שהמלך קובע את הקצב וכולם צריכים להתאים עצמם אליו. כשנשיא ארה"ב רץ מרתון, המאבטחים צריכים לרוץ בקצב שלו.

מה המשמעות של מחלוקת זו? קודם נשים לב לכך ששני הפירושים מבוססים על ההבנה של "ופסחתי" – ופסעתי, הפירוש מבית מדרשו של ר' עקיבא. יכול להיות שמאחורי המחלוקת מסתתרות שתי השקפות על הגאולה, האם הגאולה היא פתאומית, או הדרגתית. אך אפשר לפרש גם באופנים אחרים. מכל מקום, פירושים אלו דומים מאוד לר' יהודה, תלמידו של ר' עקיבא, שמפרש "ועברתי – כמלך העובר ממקום למקום".

בפסיקתא דרב כהנא (לפי כ"י ילקוט כורדיסטאן), ישנה תוספת דרשנית מעניינת בפסוק: "ועברתי במצרים – והקב"ה מלא כל הארץ כבודו". מה מפריע למדרש שהוא מוסיף זאת? אין לי ספק שזה הד נוסף לתורתו של ר' ישמעאל. אין שום משמעות לדבר על מושגים כמו מקום ו"מעבר" ביחס לקב"ה, שכבודו ממלא את כל הארץ. זוהי עמדתו של ר' ישמעאל. לעומת זאת, ר' עקיבא מדבר על השכינה, וביחס לשכינה הוא מוכן להשתמש במושגים מסוימים של לוקליזציה ומקום.

זוהי לדעתי מחלוקת תיאולוגית עמוקה, שאפשר לתאר אותה כך: כשהמקרא משתמש במושגים גשמיים ביחס לקב"ה, הדבר מעמיד אותנו לכאורה בפני קושי תיאולוגי פרשני. ר' ישמעאל ותלמידיו יפרשו את הטקסט על סמך פסוקים אחרים, ויראו שלמושגים הבעייתים כמו "ופסחתי" ו"ועברתי", יש בעצם משמעות שנייה. לעומת זאת ר' עקיבא רואה בטקסט ביטוי לחוויות מיסטיות שאנשים מסוימים יכולים לחוות, לחוש ולראות בנבואה וחזון. לכן המקרא משתמש במילים וביטויים בעלי משמעות גרפית המתקשרים לחוויות כאלו. רעיון זה מתקשר לתורת רוזנצווייג שהבאתי בפניכם לא מזמן, הטוען שהתיאורים המקראיים הנבואיים מהווים עדות אמיתית לחוויות מיסטיות של הכותבים.

מקיץ אל חלום

ישנן שתי אפשריות לכתיבת אלגוריה. מודל אחד הוא מודל השירה: אנו מבטאים רעיונות בצורת שירה או משל, ומשתמשים לשם כך בדימויים. זה הדגם של ר' ישמעאל. המקרא משתמש במילים המהוות משל, ולכן צריך לפרשן בצורה אחרת. המודל השני הוא מודל החלום. בחלום האדם יוצר אלגוריה שצריך לפענח. את החלום הולכים לפענח אצל איש רוח בירושלים או אצל פסיכיאטר בווינה. כך או כך, הדימויים הם תיאור חוויה ריאלית שחווינו. דימויים כמו "ופסחתי" ו"ועברתי" מתאימים לחוויות ולרשמים שרואים בחזון, לא רק שירה ומשל. מובן שאין הכוונה שהם באמת מתארים את הקב"ה, וזו הסיבה שצריך להוסיף לפירוש הסתייגויות בסגנון "אלמלי הדבר כתוב לא הייתי אומר".

לדעתי, הכיוון הפרשני האנטי־אנתרופומורפי מבית מדרשו של ר' ישמעאל הוא זרם נסתר קדום מאוד, שהביא כבר את המדרשים הקדומים לפרש דימויים אלו אחרת מהפשט. את הגישה הזו הביא הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" עד לקצה. ומנגד ניצב ר' עקיבא, שהחוויות המיסטיות שלו מביאות אותו לקרוא את הטקסט המקראי כפי שהוא.

אך ישנו מדרש מיסטי שבו ר' עקיבא מסתייג ואומר: "כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תגידו מים מים". לדעתי כוונתו היא: אל תלכו שולל אחרי החזון. החזון איננו בדיוק האמת, הוא מסתיר רעיונות ועלול גם להיות מלכודת. אכן, עומדים אנחנו כאן בפני ר' עקיבא הקדוש, שעסק במיסטיקה וראה חזונות.

The post מחלוקת ההגשמה של התנאים appeared first on מקור ראשון.

01 זיכרון ילדות תרבותי. פעם אחת כשהייתי ילד החלטתי ללכת לבד לסרט, זה היה בחזקת מעשה אמיץ והייתי מבסוט מעצמי. יצא שהסרט שהלכתי אליו היה ״בן חור״. שלוש שעות של סרט, והיו שם כל מיני מראות של מצורעים וקרבות ודם, יצאתי לבן כולי. מעניין שבכל זאת נשארתי עד הסוף. בכל מקרה לא זכור לי שהלכתי לבד לסרט מאז החוויה הזאת.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הייתי רוצה לפגוש את חלקי נפשי שהתגלגלו בתקופות השונות"

– "גוש אמונים, למרות הכול ובגלל הכול, והיא המהפכה של הדור הקודם"

– "אני אוהבת לטעום ולגלות תרבויות דרך הצלחת"

02 דמות שמעניקה לך השראה. הרבי מלובביץ׳. לא זכיתי לפגוש אותו פנים אל פנים, אבל אני פוגש את תורתו על בסיס יומיומי והיא נותנת לי השראה באהבת ישראל; ביכולת להיות מקורי, מחדש, אפילו מהפכן, יחד עם נאמנות בלתי מתפשרת למקור; ובהבנה שאין סתירה בין חוסר סיפוק לבין להיות שמח.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202109_15_42-750x789.jpg 750w" sizes="(max-width: 913px) 100vw, 913px" />

03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. מתלבט בין משה רבנו לאהרן הכהן. אפשר אולי לארגן לי פגישה עם שניהם? ובגדול, אני יותר בקטע של תה.

04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. ראש הממשלה. המונח פוליטיקאי הפך כמעט לשם גנאי, אבל תכלס זאת פוזיציה שמאפשרת להשפיע ולקדם דברים. בכל מקרה לא ליותר מיום, לטובת המדינה אני מתכוון. ליתר ביטחון נלך על חצי יום.

05 ספר שקראת פעמיים. הספר של דוד בן יוסף ז״ל, ״האם יש סיכוי לאהבה״. הוא פגש אותי בשני צמתים חשובים בחיי. כמו שהוא הגיע אליי כך הוא גם נעלם לי… פעמיים! האלבום השלישי שלי נקרא על שמו, ״סיכוי לאהבה״.

06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. אני איש של ירקות ופירות, תנו לי אותם ככה כמו שהם מהטבע, שטופים, לא צריך לחתוך, לא צריך לתבל.

07 מי מצחיק אותך. על קילומטרז׳ הצחוק הגדול ביותר בחיי אחראית אמא שלי. החל מהסיפורים על פו הדב שהייתה מקריאה לי ונחנקת מצחוק, וממשיך במערכונים של אפרים קישון שהייתה מקריאה לנו, וגם שם הצחוק היה מדביק את כולם.

08 עם מה אתה נרדם. עם הספר של ד"ר אבשלום קור ״יופי של עברית״. כנער בתיכון, המקצוע השנוא עליי יותר מכול היה לשון. ההתקרבות לשורשים ולתורה עוררה בי מעיין של סקרנות ורצון ללמוד, והתאהבתי מחדש בשפה העברית ובגדול. אני מעריץ את אבשלום קור, ויש לו פינה חמה בלב שלי.

The post "אמא שלי אחראית על קילומטרז׳ הצחוק הגדול ביותר בחיי" appeared first on מקור ראשון.

בפרשת וארא מופיעה רשימת יוחסין של בני ישראל. רשימה זו מעוררת מספר תמיהות: ראשית, הרשימה חסרה. היא מפרטת את בני ראובן, שמעון ולוי, ולאחר מכן נקטעת. יתר השבטים אינם מצוינים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– המשטרה לבג"ץ: צוות החקירה המשותף בתיק סנדק לא חריג

– דעה: שתיקת הציפורים: חסימת טראמפ היא צנזורה אחת יותר מדי

– צפו: הרב שג"ר – בודד בעולם הדתי-לאומי

שנית, הרשימה מתאפיינת בסלקטיביות בפירוט בני השבטים והמשפחות השונות. אצל שבטי ראובן ושמעון מציינת התורה את שם אבי השבט ובניו בלבד, וביחס לשבט לוי היא מרחיבה גם לדורות נוספים, אך זאת באופן שאינו עקיב: בני מררי כלל אינם מוזכרים, בני גרשון מצוינים אך לא בני בניו, ובני בניו של קהת מנויים באופן חלקי. התורה נוקבת בשמות בניו של קרח בן יצהר, וביתר פירוט עוסקת בשושלתו של אהרן בן עמרם – מוזכרים ארבעת בניו ואף אחד מנכדיו, פנחס בן אלעזר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/וארא-750x860.jpg 750w" sizes="(max-width: 837px) 100vw, 837px" />

חריגה נוספת ברשימה זו היא ציונן של שלוש נשים, שכולן נישאו לבני משפחת עמרם: יוכבד אשת עמרם, אלישבע אשת אהרן, ובת פוטיאל אשת פנחס. נקודה זו מתווספת לתחושה כי משפחות מסוימות זוכות לתשומת לב מיוחדת, בעוד האחרות נדחקות לצד.

פתרון התמיהות הללו נעוץ בהבנה שמגמתה של התורה ברשימת היוחסין הזו היא להגיע אל משה ואהרן. הדבר ניכר מהפסוקים החותמים את הרשימה: "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם… הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן". מסיבה זו הרשימה מסתיימת לאחר אזכורם.

איש העם

אך פסוקים אלה מעלים תמיהה נוספת: מדוע מתנסחת התורה באופן שממנו משתמע שאיננו יודעים מי הם משה ואהרן, וכי יש צורך להסביר במי מדובר?

הצעתי היא כי פרשת וארא מהווה למעשה אלטרנטיבה לסיפורה של פרשת שמות. היא חוזרת לנקודת ההתחלה ומספרת את הסיפור מחדש. לכן יש צורך בהסבר מי הם משה ואהרן, להרחיב לגבי שושלתם ולהסביר מהיכן באו. לכן גם ישנו צורך בהערה "הם המדברים אל פרעה מלך מצרים", משום שלמעשה מסופר כאן סיפור עצמאי מנותק מקודמו.

אבל אם כך הם הדברים, מהו החידוש של פרשת וארא? איזה סיפור היא מספרת? במה היא שונה מסיפורה של פרשת שמות?

לשם כך יש לדייק. רשימת היוחסין אמנם נחתמת במילים "הם משה ואהרן", אך למעשה לא משה הוא עניינה של הרשימה. בניו אינם נמנים, אשתו אינה ניקבת בשם. בעוד פרשת שמות סיפרה את סיפורו של משה, הרשימה בפרשת וארא מתמקדת דווקא באהרן. אולי משום כך מפורטים גם בניו של קרח, שאביהם עתיד לצאת כנגד אהרן.

דמותו של אהרן מגלמת את השורשיות. בניגוד למשה, שלא גדל בין בני עמו ושנמלט לשנים ארוכות במדין, אהרן נטוע היטב בתוך בני ישראל. הוא חלק מן הקהילה. סיפור יציאת מצרים המתמקד בדמותו מספר את סיפורם של בני אברהם יצחק ויעקב. סיפור שהחל לפני שנים רבות בכנען, ועתיד לשוב אליה.

אלטרנטיבה למעמד הסנה

לכך יש לצרף נקודה נוספת: פרשת וארא נפתחת בהתגלות אל משה. במידה רבה, התגלות זו חוזרת על מה שהובטח למשה כבר בעבר, וממילא מתעוררת השאלה מה מקומה. לכאורה עניינה הוא חיזוקו של משה לאחר מפח הנפש הגדול שבו הסתיימה פרשת שמות, כעסם של ישראל לאחר הכבדת העבודה וקריאתו הנואשת של משה "לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי". ואולם, משה כבר קיבל מענה לטענתו במילים החותמות את פרשת שמות: "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם". מהו אם כך מקומה של ההתגלות הנוספת?

(מחלק הפרקים הנוצרי הבין כי מדובר בהתגלות אחת, ולכן כרכן יחד בפרק ו. לא כך ראו את הדברים חכמי המסורה ומסדרי הקריאות בתורה, שהפרידו בין השתיים. לאחר ההבטחה "אתה תראה אשר אעשה לפרעה" ישנה פרשה סתומה, שבה נחתמת פרשת שמות, ובהתגלות שאחריה נפתחת פרשת וארא).

גם כאן אני רוצה להציע כי אין זה המשך השתלשלות האירועים עד כה, אלא פתיחה מחודשת. זוהי אלטרנטיבה להתגלות שבמעמד הסנה. התגלות שהחידוש שבה נעוץ במילה שלא נשמעה עד כה: ברית.

הסיבה ליציאת מצרים, על פי הסיפור שבפרשת שמות, היא הצעקה שעלתה השמיימה, ראיית הלחץ אשר מצרים לוחצים את ישראל. הכאב, הסבל עולים אל הא־לוהים. אומה אחת משעבדת את זולתה באכזריות קשה, והדבר מוכרח להיפסק. פרשת וארא מתייחסת לזעקה, אך אין זה לב העניין. בהתגלות בפרשת וארא מופיע היבט נוסף: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם… וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי". לפני שנים רבות נכרתה ברית. ישנה מחויבות א־לוהית לגאולת ישראל. אין כאן אמפתיה בלבד, ישנה הבטחה שצריך לממש. זהו קולה של פרשת וארא.

הסיפור בפרשת שמות עוסק במשה, רשימת היוחסין בפרשת וארא ממוקדת באהרן. משה שניצל מגזירות פרעה, שהתערב לטובתם של עשוקים, הוא מנהיג הקריאה המוסרית כנגד השעבוד. על פי סיפור יציאת מצרים המתמקד בדמותו של משה, הגאולה מוכרחת להתרחש משום שסאת הדמעות הוגדשה. הסבל כבד מנשוא.

ההתגלות למשה בפתיחת פרשת וארא מספרת כי לגאולת מצרים ישנו טעם נוסף: ההבטחה לאבות. זהו תיאור שונה של יציאת מצרים, אופייה ותכניה. אין כאן כאב וסבל, אלא תכלית מדויקת ויעד ברור. משום כך תתמקד רשימת היוחסין שבפרשת וארא בדמותו של אהרן, ששורשיו נטועים עמוק בברית, ושבדמותו הוא מגלם את יציאת מצרים של ההבטחה לאבות.

ההפרדה שיוצרת התורה בין שני הסיפורים נותנת במה לכל אחד מטעמיה של גאולת מצרים, ומאפשרת לו להיאמר במלוא עוצמתו.

The post פרשת וארא: בזכות ולא בחסד appeared first on מקור ראשון.

חוגי בית עם עשרות משתתפים, צילומי סלפי צפופים, כנסי ענק וביקורים בשווקים הומים: כל הפעילויות הללו, שהמועמדים והמפלגות מבקשים לפנות דרכם אל המצביעים ולקבל את תמיכתם לקראת יום הבוחר, לא יוכלו להיות חלק ממערכת הבחירות הקרובה, שעדיין תתקיים – לפחות ברובה הגדול – בעידן הקורונה. המציאות הזו מציבה אתגר מורכב בפני אנשי ההסברה ומנהלי הקמפיינים ותדרוש מהם גמישות, מאמץ ויצירתיות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– התפצלנו בשביל חיבורים: בוגי לא מבין איפה הוא טעה

– מומחים באונ' העברית מתריעים: "סיכויי התמותה עלו, השיא עוד לפנינו"

– "תוצאה של חוסר משילות מתמשך": בנבטים זועמים על חילול קברים

"הקורונה הפכה את החיים שלנו לדיגיטליים", אומר רוני ארזי, בעליה של חברת משרוקית דיגיטל. "אנחנו לומדים, עובדים וקונים דרך האינטרנט. ייתכן מאוד שעוד בימי חיינו גם נצביע באינטרנט, אז צריך למצוא את הדרך גם לשכנע באינטרנט". בעיני ארזי, ראש הממשלה נתניהו, שפתח בשבוע שעבר חשבונות גם בטיקטוק ובטלגרם, מצטיין בנושא הזה. "בגיל 70 הוא מצליח להמציא את עצמו ולהיות בכל פלטפורמה חדשה, אף שהוא מנהיג מוערך ומכובד שאולי לא היינו מצפים למצוא שם".

שרוליק איינהורן מחברת פרספשן, מנהל קריאייטיב ראשי ויועץ אסטרטגי למסע הבחירות של הליכוד וראש הממשלה, מספר שיועץ הדיגיטל של נתניהו, טופז לוק, הוא שהוביל את פתיחת חשבון הטיקטוק יחד עם נתניהו, "שעומד בחזית היצירה והעשייה הדיגיטלית. אם אתה לא נמצא שם, אין לך גישה לצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. הרעיון הוא ללמוד, להתאים, לנצח".

בליכוד מנסים בכל זאת לשמר את המגע הממשי עם המצביעים. בין הרעיונות שעלו שם: לקיים ביקורי בית בהפתעה ולאמץ את "משאיות השמחה", שידמו את האולפן השקוף שהשרה רגב נהגה להגיע איתו לערים ולשכונות ברחבי הארץ. המשאיות הללו ישמיעו את זמרירי המפלגה ויביאו איתן מדבקות וחולצות לחלוקה, וח"כים ושרים יישאו מהן דברים ויפנו לקהל המקומי. לא לכולם זה מתאים, אך זו עשויה להיות חלופה מעניינת לכנסי ההמונים.

"יש לנו רעיונות שאני לא יכול לחלוק בשלב הזה", מוסיף איינהורן. "בליכוד יש צוות שיודע להתאים את עצמו לתנאים, לייצר מציאות חדשה ולדעת להפוך את החסרונות ליתרונות. בבחירות השלישיות היה המון שטח, אנשים ממש התרגשו לפגוש את ראש הממשלה פנים אל פנים. הפעם זה לא יהיה לנו, אבל אני חושב שבסך הכול יש הישגים אדירים שיכולים להוביל את הקמפיין – החיסונים, אחוז התמותה הנמוך והכלכלה שנפגעה פחות מכול בעולם המערבי".

במפלגת תקווה חדשה הקימו אולפן זום חדשני ומושקע, שילווה את הקמפיין. "היה לנו חשוב להשיק את האולפן כבר בשלב הזה, ולהטמיע לקהל שזה התחליף לעבודת שטח ושיש להם עם מי לדבר", אומרת דור מימון, מנהלת מערך התקשורת של המפלגה. "יש כעת אחוזים גבוהים של מתלבטים, וזה הזמן להזיז אנשים".

כדי להמחיש את האתגר, מימון משתמשת דווקא בכנסי הבחירות של הליכוד. "מה מביא אנשים לשם? דרך הסניף, חברים של חברים, מושכים זה את זה. פה אין לך את האפשרות הזו, ואת צריכה להגיע איכשהו לאנשים ולגרום להם דרך המחשב להיכנס לתכנים שלך. להביא אנשים למפגשים שלנו בזום זאת לא רק עבודת דיגיטל ולשלוח קישור, צריך שילחצו עליהם, מעגלים שיחברו אותם כדי שאנשים ייכנסו. זה אתגר גדול".

כדי לגשר על הפער בין השטח לעולם הווירטואלי, השיקו השבוע בתקווה חדשה 50 מטות על פי מפתח גיאוגרפי, כשהיעד הוא להכפיל אותם בתוך עשרה ימים ולהגיע ל־100 מטות בניהולם של ראשי ערים, סגנים וחברי מועצות. "אנחנו תנועה חדשה. איך נביא אנשים? יש לנו בעיה מבחינת הפיזיות, שכעת אין אפשרות לעשות את זה בכלל", מתארת מימון את האתגר. "אנחנו לפני סגירת רשימות ורגע לפני השיא, ואין כמעט מערך שטח. כאן כל אחד נכנס דרך הבית שלו, הם גם יכולים להירשם מראש לשאול שאלה ואז חברי המפלגה מדברים איתם, והכול בשיתוף פעולה עם המטות שטח שלנו".

גם בימין החדש השיקו את מטה השטח שלהם, אך לא ברגליים אלא בזום. על המסך הצטופפו 400 פעילים מכל רחבי הארץ. בשיחה הוצגה אפליקציית אלקטור שנועדה לגייס מצביעים בשיטת חבר מביא חבר, ושמשמשת את הליכוד ואת ישראל ביתנו. במפלגה מתכוונים לשים דגש על סיורי העסקים של ח"כ נפתלי בנט, ברוח המסר "לא פרנסה – לא מעניין", שלדעתם זכו לפופולריות ולתהודה. מדובר לרוב במפגש עם ראש העיר וכמה עסקים מקומיים בלבד, אך בדרך הזו מתאפשר לחרוש את הארץ, להגיע לשיח קרוב ולקנות את לב המתלבטים באמצעות מגע אישי. עוד יקיימו בימין החדש כנסי זום, מטות מותאמים לקהלי יעד, שאלות ותשובות בקבוצות ואטסאפ עם נבחרי הרשימה, וצוותי שילוט חוצות שיפעלו כרגיל.

עדיין לא ברור באיזו מתכונת יתמודדו ימינה, האיחוד הלאומי והבית היהודי, אך קהל היעד לא ישתנה. וללא ישיבות ובתי כנסת, וכשעלוני השבת בתפוצה נמוכה – יהיה קשה יותר להגיע אליו. "אני קודם כול פונה לקהל הציונות הדתית, אבל הרעיון הוא להביא קהלים חדשים ואנשים נוספים שיתחברו אלינו", אומרת עידית סילמן, מנהלת מטה השטח של ימינה.

במפלגות החרדיות הוחלט לנוכח המצב לחזק את תחום הדיגיטל, עניין לא מובן מאליו שם. אף שבשנים האחרונות ההשקעה בו התרחבה, הוא עדיין נותר קטן יחסית. בש"ס החליטו השבוע להוציא את הביטאון המפלגתי, "הדרך", לא רק אחת לשבוע אלא בכל יום, ולהפיץ אותו בדואר אלקטרוני.

לדברי יעקב מורגנבסר, יועץ התקשורת של ח"כ משה גפני וחבר במטה ההסברה של יהדות התורה, ברחוב החרדי עוד מוקדם לדבר על מערכת בחירות. "גם בלי קורונה, בשלב הזה אנחנו עוד לא ממש עובדים. הקופירייטרים רק מתחילים לבחור סיסמה, קמפיין וקהל יעד. לפני פורים לא תשמעי בציבור החרדי על בחירות. בשנה שעברה כשהבחירות היו בניסן התחלנו שבועיים לפני החג".

"כינוסי הבחירות של יהדות התורה מתקיימים בשבוע־שבועיים האחרונים לפני הבחירות", אומר גם גודי סילמן, בכיר בדגל התורה. "לפי הערכות משרד הבריאות וראש הממשלה, בתקופה הזו כבר יהיה מותר להתכנס". מורגנבסר מחזק את הדברים: "אם יהיו פה 600 אלף חרדים עם דרכונים ירוקים, אני לא אוכל לעשות איתם כנס?". סילמן מעלה רעיון נוסף: "גם אם לא יהיה אפשר לקיים כינוס מרכזי כזה, נשכפל את חגיגת שמחת בית השואבה הענקית שהייתה מביתו של הרב קנייבסקי בבני־ברק. על הבמה ישבו עשרה רבנים, והמשדר הופץ בכל כלי תקשורת אפשרי ובשבעים נקודות בבני־ברק, שבהן הוצבו בשטח פתוח רמקולים ענקיים ומאות אנשים התכנסו והאזינו". הקופה המידלדלת הביאה את דגל התורה לנקוט צעד תקדימי בזירה הפוליטית, ולפתוח בגיוס המונים למימון מסע הבחירות.

במישור הפורמלי, אגב, ועדת החוקה בכנסת החריגה אתמול את הפעילות הפוליטית בזמן הסגר. למשל, על אף האיסור לצאת ממקום המגורים, תותר יציאה של מועמד, שר או חבר כנסת, יועצים אסטרטגיים וכל עובד או נותן שירות מטעם מפלגה או מועמד, לצורך היערכות לבחירות לכנסת, לרבות לבחירות מקדימות. כמו כן תתאפשר יציאת אדם לצורך הצבעה בבחירות מקדימות.

בתקווה חדשה סבורים ששלטי חוצות אינם דרך מיטבית לשכנע מצביעים: "את ככל הנראה לא תראי בקמפיין שלנו שלט חוצות באיילון, זה פחות הכיוון", אומרת מימון. "צריך להגיע לאנשים הביתה. אנחנו רוצים לצאת מהסטיגמה שאם בוגי שם שלטים באיילון זה פתאום מעניין את התקשורת. רוב האנשים לא גרים בתל־אביב, ובקורונה נוסעים הרבה פחות. אנחנו רוצים להגיע לאנשים היכן שהם, להיות רלוונטיים במקום שלהם".

ארזי מסכים, אבל מבקש להצביע על ההבדל בין שלט באיילון לסרטון בטיקטוק. "שלט לוקח לעשות חצי שעה, בעוד שלתחזוק חשבון אינטרנט עם תוכן מתחלף נדרשת השקעה רבה יותר. מי שיש לו דובר שהוא מטיל עליו רק להעלות פוסט פה ושם לא מבין את תפקידו. פוליטיקאי שמצפה שהפלייר המודפס או המודעה בעיתון יעשו את השינוי, מדלג על לפחות 50 אחוז מסדר יומו של הבן־אדם. הוא נמצא בטלפון מהרגע שהוא פותח את העיניים ועד שהוא הולך לישון. אם לא תהיה שם מולו עם המסרים שאתה רוצה, אז אתה לא קיים. אתה צריך להגיע למוח שלו".

מפגשי הזום מתאפיינים בהיעדר קשר בין־אישי, בשתיקת המשתתפים ובהתרשמות אישית חלשה בהרבה מאשר במפגשים ממשיים. עם זאת, ארזי מוצא בהם גם יתרונות. "מועמד שרגיל לבקר בשלושה־ארבעה מוקדים בערב יכול להגיע לעשרות מקומות באותו ערב. זה מייעל את ההתנהלות, חוסך נסיעות ארוכות ומעצבנות, וגם מביא אותו להרבה יותר זוגות עיניים".

לדעת ארזי, השנה שעברה הרגילה רבים להשתמש בזום, וכעת "מבוגרים וצעירים יודעים איך לתפעל אותו, וזה כן מייצר מפגשים אישיים". עם זאת, הוא מציין, הפוליטיקאים לא תמיד מבינים איך לעבוד עם התוכנה. "הם חושבים שזום עם 100 אנשים ייראה מכובד. לדעתי גם זום עם עשרה אנשים ואפילו אחד על אחד יכול להיות יעיל הרבה יותר. אין פוליטיקאי שלא היה שמח לעבור בית־בית ולשבת בכל מקום רק עשר דקות, אלא שפיזית זה בלתי אפשרי. אבל באמצעות זום – בהחלט כן".

The post זום ומשאיות שמחה: כך נערכות המפלגות לקמפיין קורונה appeared first on מקור ראשון.

אלמלא הקורונה ובקשת המשפחה, המונים היו משתתפים היום בהלווייתו בירושלים של שלדון אדלסון, אחד האנשים המשפיעים ביותר על אירועי העשור שעבר בארצות הברית ובישראל. חלקם חייבים לו תודה בגלל העזרה הרבה שהושיט להם או לארגונים שהובילו, רובם מתוך הכרה בדבקות שאפיינה את פועלו ובשל הזדהות עם עקרונותיו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הרווחת ביושר את מנוחת העולמים": העולם סופד לאדלסון

– הרוטשילד של דורנו לא קיבל את ההכרה הראויה לו

– השבת הראשונה של פולארד בארץ: תפילת הודיה בבידוד

אדלסון, בעלי ישראל היום ומקור ראשון, הלך לעולמו ביום שלישי אחרי מחלה ממושכת מאוד, והוא בן 87. בין שלל האישים שפרסמו הודעת אבל על מותו נמנה גם נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ. "הגאונות שלו, התחכום והיצירתיות שלו זיכו אותו בעושר עצום", כתב טראמפ, "אך האישיות והאדיבות הפילנתרופית שלו הביאו לו את שמו הטוב. שלדון היה גם תומך נלהב של בת הברית האדירה שלנו, ישראל".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/01/AMI_0781-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

טראמפ ציין כי "שלדון פעל ללא לאות למען העברת השגרירות האמריקנית לירושלים ולהכרה בריבונות ישראלית על רמת הגולן, וחתר לשלום בין ישראל לשכנותיה. העולם איבד אדם דגול, הוא יחסר".

בהודעת האבל של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נאמר כי שלדון אדלסון היה "יהודי אוהב עמו, אוהב ישראל, פטריוט אמריקאי גדול, שראה בביסוס הברית בין ישראל לארצות הברית שליחות וייעוד ונדבנותו למען מדינת ישראל והעם היהודי פרצה גבולות".

אלמנתו ושותפתו לדרך ולמעשה, ד"ר מרים אדלסון, כתבה אחרי לכתו בעיתון ישראל היום ש"כל אותם האנשים ומיליוני אחרים שנחשפו לנדיבותו האדירה של שלדון מעידים על אישיותו ועל ערכיו. אך הוא עשה הרבה מעבר לשיפור חייהם של אנשים: הוא עזר לנווט את דרכיהן של מדינות".

The post שלדון אדלסון מובא למנוחות בירושלים appeared first on מקור ראשון.