בעולם היין הישן, יין היה מוכר לפי המחוז שהגיע ממנו והיה מחויב לחוקים מסוימים ומיוצר מהזן המקורי של אותו אזור. חמשת הזנים הקלאסיים שעליהם התבסס עולם היין הישן – קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, מלבק ופטי ורדו – מרכיבים יחד את הבלנד המפורסם של מחוז בורדו בצרפת. סגנון היין, מאפייניו והבלנד שלו כה מפורסמים עד שרבים מהיינות מושווים אליו ואף משתמשים בשמו כדי לתאר יינות אחרים. כדי להשלים את המידע על הבלנד הזה נרחיב על המרכיב האחרון שלו: פטי ורדו (Petit Verdot).

זן הענבים שכמעט הושמד במגפה חזר בגדול כיין משובח

זהב שחור: הזן הקדום של מרלו וקברנה סוביניון, ישדרג לכם כל ארוחה

היין האדום המוכר בעולם: מה שאתם צריכים לדעת על קברנה סוביניון

זהו זן פחות מפורסם מאֶחיו למחוז בורדו, אך הוא בעל היסטוריה עשירה ומאפיינים מרתקים. ענבי הפטי ורדו נוטים להיות קטנים, בעלי קליפה עבה וצבע סגול כהה, כמעט שחור. התרגום המילולי של שמו הוא: "ירוק קטן", שם שדי מתאר את הענבים עצמם כיוון שהזן מחבב אקלים חמים ונוטה להבשלה מאוחרת ובמחוז בורדו האקלים קר יחסית, כך שיוצא שהם נשארים ירוקים למשך זמן ארוך. אחרי כל זה, לרוב משתמשים בענבי הזן כמעין דיו – עומק הצבע וחוזק הטאנינים שלו מסייעים לייננים לשפר יינות בלנד.

בסביבות שנת 1700 הזן היה נטוע באחוזים גדולים בבורדו, אך מגפת הפילוקסרה שהשתוללה באירופה כ־150 שנה לאחר מכן פגעה בגידוליו, ואחריה נטו כורמים רבים להחליפו בזנים קלי הבשלה כגון מרלו וקברנה פרנק. הפטי ורדו זכה לעדנה מחודשת כשגפנים שלו ניטעו בשנות השבעים של המאה הקודמת בארצות הברית ובפרט בקליפורניה. האקלים החם סייע לזן להציג את מלוא הפוטנציאל שלו, ומשם התגלגלו הגפנים וניטעו גם באיטליה, ספרד, אוסטרליה, דרום אפריקה וצ'ילה. במדינות אלו מיוצרים גם יינות זניים ולא רק בלנדים כפי שהיה נהוג בעבר.

יינות הזן מאופיינים בצבע אדום־סגול עמוק ובוהק, גוף מלא, טאנין גבוה וחומציות בינונית־גבוהה. הארומות הנפוצות ביינות אלו הן דובדבן שחור, שזיף, פרחים (סיגליות ולילך) ואף מעט מרווה. נהוג ליישן את היינות בחביות עץ כדי לרכך מעט את הטאנינים שבו, מהלך שמוסיף טעמים כמו וניל, מוקה ואגוזי לוז.

יקב ירושלים – ווינדמיל פרוג'קט, פטי ורדו

הענבים ליין זה מובאים ליקב מכרם יחיד בהרי ירושלים, ולאחר תסיסה מתיישן היין כ־15 חודשים בחביות עץ צרפתיות. היין מתאפיין בצבע הסגול העמוק האופייני, ובניחוחות עזים של שוקולד, אגוז מוסקט, דובדבן מתוק וסיגליות. הגוף בינוני־גבוה עם טאנין עוצמתי וחומציות בינונית־גבוהה, סיומת ארוכה וכמעט מתוקה על החך.

אדום יבש, 110 ₪

יקב בית–אל – כרם אור יקר, פטי ורדו

זהו יקב קטן ומשפחתי ששוכן בבית־אל ומייצר פטי ורדו מכרם יחיד בקצה היישוב. לאחר התססת התירוש, היין מתיישן כחצי שנה בחביות צרפתיות, ובכוס מתקבל נוזל אדום בעל עוצמת צבע בינונית עם ארומות שונות מיינות אחרים מהזן – דובדבן צעיר, עץ חדש, ריבת תות ורהיטי עץ ישנים, ברקע מרחף קצת ציפורן. הגוף בינוני גבוה, טאנין וחומציות בינוניים־גבוהים גם כן. בפה יש טעמים דומים אך היא מעט מתוק יותר ועם סיומת ארוכה.

אדום יבש, 110 ₪

יקב רקנאטי – גליל, פטי ורדו

הענבים מגיעים מהגליל העליון ולאחר תסיסה מתיישנים שמונה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. הצבע אדום־סגול עמוק, הארומות חזקות, הגוף מלא, והחומציות והטאנין גבוהים. באף ובלשון מתגלים ארומות וטעמים של שזיף ודובדבן שחור, פלפל שחור, ציפורן ועץ. הסיומת ארוכה ומעט מחוספסת. טעמתי בציר צעיר, אז יש להניח שבשנים הבאות הוא יתבגר ויתרכך מעט.

אדום יבש, 50 ₪

The post ענבי הפטי ורדו מבשילים לאט-לאט אבל ההמתנה משתלמת appeared first on מקור ראשון.