השגריר ניידס, אנחנו בעיצומו של חג החנוכה, שבו חוגגים את טיהור בית המקדש והדלקת המנורה. האם אתה חושב שגם היום יש ליהודים זכות להתפלל בהר הבית?

"אני מאמין בסטטוס־קוו".

כלומר, לא.

"אני הולך לכותל כמעט כל שבוע, כי יש לי חבר חולה מאוד. אני מתפלל וטומן פתק, זה חשוב לי. עוד משהו שחשוב לי הוא לשמור על מציאות רגועה, ולכן אני תומך בסטטוס־קוו בהר הבית. העמדה שלי לא שונה מאוד מזו של ראש הממשלה הנכנס, מזו של הנשיאים הדמוקרטים והרפובליקנים האחרונים בארה"ב".

תפילה היא זכות בסיסית.

"אני לא פה כדי להטיל ספק במאוויים של אנשים. כשגריר, אני רק רוצה שהדברים יהיו רגועים. שיהודים שרוצים להתפלל בכותל בעזרת הגברים יוכלו להתפלל בשקט, שנשים שרוצות להתפלל בעזרת הנשים יתפללו בשלווה, וכך גם ברחבה המעורבת. יש אנשים שלא יסכימו איתי, אנשים רבים. זה לגמרי מובן".

כמו המכבים למשל, הם יהיו די מאוכזבים.

"אני יודע. אבל שוב – העמדה שלי לא שונה מזו של ראש הממשלה היוצא, כמו גם של זה הנכנס".

"נסעתי בכל הארץ, מצפון לדרום. אני מרגיש שהעניין הוא לא אני והעובדה שביקרתי מעבר לקו הירוק, אלא פשוט הבעת כבוד כלפי המשפחות ומה שהן עוברות"

כורסאות העור הלבנות בלשכתו של שגריר ארצות הברית בישראל, טום ניידס, נבחרו בתקופת השגריר הקודם, דיוויד פרידמן. במהלך כהונתו של פרידמן, שייצג את ממשל טראמפ, עברה השגרירות למבנה הנוכחי שלה בשכונת ארנונה, המשקיף על מורדותיה המזרחיים של ירושלים.

אני שואלת אותו מה אם יכהן בישראל ראש ממשלה שכן יצדד בזכות היהודית לתפילה במקום הקדוש ביותר. "גם אז, העמדה שלנו בנוגע לסטטוס־קוו בהר הבית לא תשתנה. אבל אתם מדינה ריבונית, אנחנו לא יכולים לומר לישראל מה לעשות. יש כאן ממשלה דמוקרטית נבחרת, וחבריה יכולים לקבל החלטות על פי מה שנראה להם כטוב ביותר עבור האזרחים שלהם. זו זכותם. מנקודת המבט האמריקנית, אנחנו רוצים לשמר את הסטטוס־קוו כדי לשמור על רגיעה. וזה טוב ליהודים. שמירה על שקט טובה ליהודים, כמו גם לכל הצדדים אחרים".

בשנה שעברה, כחמישה חודשים לאחר שממשל ביידן החל את כהונתו ויומיים לאחר השבעת ממשלת בנט־לפיד, הודיע נשיא ארה"ב על מינויו של ניידס, בנקאי ואיש מחלקת המדינה לשעבר, לשגריר בישראל. בימים אלו הוא מציין שנה לכהונתו כאן, שבמסגרתה הוא כבר עומד לעבוד מול ראש ממשלה שלישי. לפני הגעתו ארצה כיהן ניידס כסגן יו"ר בנק מורגן־סטנלי. בתקופת ממשל אובמה שירת כסגן מזכיר המדינה לענייני ניהול ומשאבים, וקיבל אות הוקרה מידי מזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון. במהלך התמודדותה לנשיאות, כך פורסם, ייעדה קלינטון את ניידס לתפקיד ראש סגל הבית הלבן.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /F160309ABG11-750x573.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הוא נולד וגדל למשפחה יהודית רפורמית במינסוטה, ונשוי לווירג'יניה קרפנטר־מוזלי, בכירה ברשת CNN,  שאינה יהודייה. את כהונתו בארץ הוא מעביר ללא רעייתו ושני ילדיו, שמגיעים לבקר מדי פעם. "זה לא קל", הוא מודה.

בניגוד לקודמו הרפובליקני, שביקר ביו"ש לא פעם במהלך כהונתו, ניידס הכריז בריאיון הראשון שנתן עם הגיעו לארץ כי אין בכוונתו בשום אופן "לבקר בהתנחלויות". למרות זאת, הוא הגיע לביקור יחיד לפני כחודש. היה זה לאחר הפיגוע באזור התעשייה אריאל שבו נרצחו שלושה ישראלים. ניידס בא לביקורי ניחומים בבתי שלושתם, כולל בביתו של תמיר אביחי ז"ל, בקריית־נטפים שליד אריאל.

"קיימתי, למרבה הצער, כבר 24 או 25 ביקורי תנחומים ושבעה מאז שאני כאן", הוא אומר. "נסעתי בכל הארץ, מצפון לדרום. הגעתי למשפחות אבלות מהקהילה החרדית ועד הדרוזית. הלב שלי שותת דם עבורם. ישבתי והחזקתי ביד של אימהות, אבות, אחים, בני זוג וילדים של קורבנות טרור. אני מרגיש שהעניין הוא לא אני והעובדה שביקרתי מעבר לקו הירוק, אלא פשוט הבעת כבוד כלפי המשפחות ומה שהן עוברות.

"הדעה שלי לגבי הרחבת ההתנחלויות ברורה ומוכרת, אבל הביקור הזה לא היה הצהרה פוליטית. בפיגוע היו שלושה נרצחים, והחלטתי שהדבר הנכון הוא לבקר את כל המשפחות. זה היה מעשה אנושי. לאב הזה שנהרג היו שישה ילדים. ישבתי עם אשתו והילדים, דיברתי איתם. זה לא היה פוליטי מבחינתי אלא אנושי. לא היה לכך דבר עם עמדתי כלפי ההתנחלויות. אני לא רוצה שישתמשו בזה לכאן או לכאן".

ניידס מבהיר שביקור נוסף ביו"ש לא נמצא על הפרק, "אבל כן נפגשתי עם המון אנשים שגרים בהתנחלויות. אני מוכן להיפגש עם כל מי שרוצה להיפגש איתי. נציגי מועצת יש"ע היו פה, מנהיגי קהילות. אם אנשים רוצים להשכיל אותי לגבי הקהילה שלהם, אין לי שום בעיה. אני אפילו נהנה ללמוד עוד על מה אנשים חושבים".

ומה למדת?

"שהגברים והנשים שגרים בהתנחלויות, רובם הגדול רוצים לחיות בקהילה שלהם. לכן הם שם. המקום שממנו אני בא, העמדה של נשיאים אמריקנים רבים, לא רק של ביידן – שכפי שהכריז כשירד כאן מהמטוס, הוא ציוני – היא שאני רוצה לשמר את חזון שתי המדינות".

ניידס מבהיר שאם ישראל לא תאפשר לפלסטינים אמריקנים כניסה חופשית דרך נתב"ג, הדבר יהיה מחסום בפני הצטרפות לפטור מוויזה: "זה חלק מהעסקה"

זה עוד ריאלי? אפילו רבים מהפלסטינים כבר לא מעוניינים בכך.

"האם אני חושב שאקבל פרס נובל בבית הלבן על מימוש רעיון שתי המדינות? מן הסתם לא. אבל אעשה כל שביכולתי, ולו באופן הקטן ביותר, כדי לשמור על החזון. אעשה זאת באמצעות סיוע לפלסטינים. לא לרשות הפלסטינית אלא לעם הפלסטיני, לעזור להם בחינוך, באספקת מים, בהזדמנויות. אני חושב שזה טוב גם לישראל, שזה טוב ליהודים, לשמור על רגיעה אזורית".

מה טוב לישראל בהקמת ישות טרור נוספת על זו שכבר קיימת בעזה, סמוך מאוד למרכז המדינה?

"אני חושב ששימור החזון של שתי המדינות, בראייתי הצנועה, חשוב כדי לשמר את מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. אנשים יכולים שלא להסכים איתי, זה בסדר, אבל זו עמדתה של ארה"ב. אין לי שום אשליה לגבי כמה שזה מורכב. אני לא בחור חולמני, אני איש מאוד מעשי. אבל אם אני קם בבוקר ויכול לסייע לפלסטינים מבלי לסכן בשום דרך את ביטחונה של ישראל, אעשה זאת. אם מישהו היה אומר לי, 'הרצון שלך לפתוח למשך שעות ארוכות יותר את מעבר אלנבי יסכן באופן מסוים את ביטחון ישראל' – אז לא היינו עושים את זה. אבל אף אחד לא אמר. לא מתפ"ש, לא צה"ל, לא שב"כ – אף אחד מהם לא חושב שיש בכך סכנה ביטחונית. מעבר אלנבי מאובטח מאוד. הסיבה שלא פתחו אותו מיד לאחר שזה סוכם, היא שלא מצאו אנשים שיעבדו בכל המשמרות. בעיניי, כל מה שמסייע לשמירה על מצב עניינים רגוע, רק עוזר לישראל ולביטחונה. אנחנו שומרים על הגב של ישראל. אני עוסק כל יום בשמירת ביטחונה של ישראל. אני מבלה זמן רב בפגישות עם ההנהגה הישראלית כדי לוודא שזה אכן כך".

ואם ההנהגה הנבחרת החדשה תאמר לך שהקמת מדינה פלסטינית היא סכנה לביטחון ישראל?

"אני ארצה לנהל שיחות. הייתה לי השיחה הזו עם בנט, שהיה ברור שהוא לא תומך בפתרון שתי המדינות. הייתה לי השיחה הזו עם לפיד, שכן תומך. הייתה לי גם שיחה עם נתניהו, שיש לו דעה שונה משניהם. אדבר עם כל אחד. ואני מזכיר, אנחנו בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל, אכפת לנו באופן עמוק מביטחונה של ישראל. חשוב שכולם יבינו זאת, ואני חושב שכבר הוכחנו את זה. ברור שיש ושיהיו אי הסכמות. זה בסדר, זה מה שחברים עושים".

"אנחנו יהודים, אנחנו מודאגים"

ההצבעה המשמעותית לימין בבחירות האחרונות בישראל מגיעה בין השאר על רקע שנים של טרור. גם בעקבות אירועי שומר החומות, שבהם הוא חדר עמוק לתוך המדינה. אנשים חשים בסכנה.

"מה שחשוב הוא שישראל היא דמוקרטיה. מה גורם לאנשים להצביע עבור מועמדים מסוימים הוא העניין שלהם, ואם הם הצביעו בגלל עניינים ביטחוניים – זו זכותם. ביטחון הוא עניין שאנחנו מתמודדים איתו גם בארה"ב. אשב עם נתניהו ונדבר, כשהוא יחליט מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה לעשות. אני סבור שעל מרבית הנושאים נסכים, ולגבי הנושאים שלא נסכים עליהם – ובכן, אני מכיר את נתניהו הרבה זמן. הנשיא ביידן מכיר אותו כבר ארבעים שנה, ובשיחת הטלפון ביניהם הוא אמר לו שהוא בטוח שהם יעבדו על דברים גדולים ביחד. הוא אדם חכם מאוד. זו לא תהיה ממשלה קלה לניהול, והוא מבין זאת".

אחת מהבטחות הבחירות שלו הייתה לקדם את הבנייה באזור E1, הסמוך למעלה־אדומים. איך תגיבו אם היא תתממש?

"אנחנו מתנגדים. היינו מאוד ברורים לגבי E1. דיברנו על כך פעמים רבות, דיברתי על זה עם ממשלת בנט ולפיד ונשמח לדבר על כך עם נתניהו. אנחנו רוצים לשמור על ביטחונה של ישראל, וזה כולל התמקדות באיראן ושלוחותיה. זה האיום הראשון במעלה על ביטחונה של ישראל. בזה אנחנו ממוקדים. בנוגע להרחבת התנחלויות והחלת ריבונות – יש לנו דעות ברורות ונשמיע אותן, אבל אנחנו לא יכולים להכתיב לכם מה לעשות".

שוחחת עם נתניהו על האופן הטכני שבו תאושר בנייה בהתיישבות? תישמר הנוסחה שגובשה בתקופת ממשל טראמפ, של אישורים ארבע פעמים בשנה?

"אנחנו עדיין לא שם, הוא עוד לא נכנס רשמית לתפקיד. אני בטוח שאחרי שזה יקרה יהיו לי הזדמנויות רבות לשבת איתו ולשוחח על הדברים שאנחנו מודאגים מהם. הוא איש מנוסה, אני לא חושב שיש משהו שאומַר לו שהוא לא שמע קודם לכן". ניידס מעריך כי זמן קצר לאחר השבעת הממשלה, יקבל נתניהו הזמנה לביקור בבית הלבן.

מאז שהתבררו תוצאות הבחירות בישראל, השגריר האמריקני נשאל לא פעם האם בכוונתו להיפגש עם השרים המיועדים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן־גביר. גם הפעם הוא מתחמק מלספק תשובה ישירה. "אני לא מצהיר הצהרות לכאן או לכאן. לא אומר שאפגש או שלא אפגש. הם עדיין לא הושבעו, הם עוד לא חברי ממשלה. האדם שאני יודע שאפגש איתו, שכבר נפגשתי איתו, הוא ראש הממשלה המיועד. הוא האחראי. נתניהו חזר ואמר לי שהידיים שלו נמצאות על ההגה ושהוא מתכוון להיות ראש הממשלה של כל ישראל. אגב, זה היה נכון גם בתקופת בנט ולפיד. בלי להביע חוסר כבוד כלפי מישהו, ביליתי מעט מאוד זמן עם השרים האחרים, לבד אולי משר הביטחון. המציאות היא שהממשלה תנוהל, אני מניח, בידי נתניהו, ואליו אפנה. הוא יתקשר עם הבית הלבן".

שוחחת עם נתניהו לגבי אפשרות המינוי של בצלאל סמוטריץ' לשר ביטחון?

"לא. הייתי מאוד ברור בשיחה שעבודת משרד הביטחון חשובה ביותר, ואנחנו צריכים אנשים שנוכל לעבוד איתם בתפקיד. לא דיברתי על אנשים ספציפיים".

וסמוטריץ' הוא אדם שלא תוכלו לעבוד איתו?

"אני לא מכיר אותו, אין לי מושג אם אוכל לעבוד איתו. אמרתי לנתניהו, אעבוד איתך. אני אומר לך מה אנחנו רוצים, ותאמר לי אתה מה אתה רוצה".

במהלך השיחה עולה האפשרות התיאורטית של מינוי רון דרמר, שגריר ישראל בוושינגטון לשעבר, לשר החוץ. ניידס אומר שהוא מעריך אותו. "אני מכיר את רון הרבה שנים. אנחנו לא מסכימים על פוליטיקה, אבל אכפת לו עמוקות ממדינת ישראל, הוא חכם ומבין את אמריקה היטב. הוא אדם שאני יכול לעבוד איתו. נעבוד עם כל מי שנתניהו יבחר, יש לי כבוד רב לרון דרמר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/ניידס-בניחום-אבלים-אצל-משפחת-אביחי-בקריית-נטפים-קרדיט-צילום-רועי-חדי-750x495.jpg 750w" sizes="(max-width: 880px) 100vw, 880px" />

לגבי החששות הקולניים למדי של גורמים ביהדות ארה"ב ובריטניה מדעותיהם של השרים הנכנסים סמוטריץ' ובן־גביר, מוסיף השגריר בחיוך: "אנשים חוששים, אנחנו יהודים, אנחנו אנשים מודאגים מטבענו", ומוסיף ברצינות: "זה קורה כי אכפת להם. הדבר הכי נורא עבור ישראל יהיה אם אנשים היו מתעלמים. לאנשים אכפת מהמדינה הזו, אכפת להם מאוד. ליהודים בארה"ב, באירופה, בכל מקום, אכפת מאוד מהמדינה הזו, וכשאכפת לך יש לך דעות, והדעות לא תואמות אצל כולם. זה בסדר, זה מה שעושה את המקום הזה לדמוקרטיה, זה מה שעושה את המקום הזה לכל כך מיוחד ויוצא דופן. זו הסיבה שאני כאן, זו ישראל".

יש משהו משונה בכך שגורמים בארה"ב מודאגים כל כך משינוי לרעה שאולי עלול להתרחש פה בזכויות נשים או להט"בים, אבל שואפים ופועלים להקמת מדינה פלסטינית שלא יהיו בה בכלל זכויות כאלו.

"זו בדיוק הסיבה לכך שישראל היא כזו בעלת ברית של ארה"ב, כי יש לנו ערכים משותפים. לא היית רוצה שזה יהיה אחרת בשום אופן. זה אולי מעצבן אנשים מדי פעם, אבל הערכים המשותפים האלה הם מה שעושים את החברות בין המדינות לחשובה. לא רק ישראל מרוויחה מהחברות הזו. יש לנו יתרונות עצומים מהקשר עם ישראל. תחושת השייכות, תחושת המטרה, תחושת ההגינות – זו המשמעות של ישראל, ומכאן נובעת החברות. אבל עם זה באה עצבנות ובאות דעות שונות, וזה בסדר".

"קשה מאוד לחזור להסכם הגרעין"

לבכירי ממשל ביידן ומחלקת המדינה יש מעין מנטרה קבועה, ולפיה כדי לשמר את חזון שתי המדינות יש להימנע מצעדים חד־צדדיים כמו הריסת מבנים בלתי חוקיים בידי ישראל ובנייה ביישובי יו"ש, ומהצד הפלסטיני – הסתה לאלימות וטרור. אני שואלת את ניידס האם אכן בנייה ביישובים והפסקת הטרור הפלסטיני ניצבים באותה שורה, באותה דרגת חומרה.

"ובכן, אני מסתכל על זה מנקודת המבט של ישראל", אומר ניידס. "אתם רוצים שהמצב יישאר רגוע, אנחנו יכולים לדון איך שומרים על רגיעה, אבל מבחינתי – הדבר הראשון הוא שמירה על ביטחונה של ישראל. אנחנו מעבירים לישראל 3.8 מיליארד דולר בסיוע כל שנה. התיאום בין גופי הביטחון שלנו ושל ישראל הוא צמוד מאוד, הוא כזה", אומר השגריר, ומציג שתי אצבעות שאחוזות היטב זו בזו. "זה כמו דבק, קשר שלא ניתן לשבור. בכל יום אני עובד עם צה"ל, שב"כ והמוסד. אבל יש גם דברים שצריך לעשות כדי לשמור על רגיעה, ואחד מהם הוא לעשות דברים בגדה המערבית למען הפלסטינים. אני חושב שזה הדבר הנכון, זה שומר על שקט עבור מי שגר בהתנחלויות וגם בתל־אביב. אז אנחנו רוצים לשמר את חזון שתי המדינות, רוצים לשמור על שקט, רוצים לדאוג לקידום החיים של הפלסטינים בנושאים כמו בריאות וחינוך, מבלי להתפשר על ביטחונה של ישראל. אני חושב שזה אפשרי".

למה למשל חשוב לך כל כך שלפלסטינים תהיה רשת סלולרית דור רביעי? זה במסגרת התפקיד של שגריר ארה"ב בישראל?

"העניין הוא הגינות. למה לא? למה לא לספק לפלסטינים את אותה רשת תקשורת שלך ולי יש? ושוב, אם מישהו יאמר לי שלספק לפלסטיני הממוצע רשת סלולרית מדור 4 או 5 יערער את ביטחונה של מדינת ישראל, אז לא נעשה את זה. אבל אף אחד לא אומר את זה. זה פשוט הדבר הנכון לעשות. בעינינו ובעיני הממשלה הקודמת ובעיני רבים זה הדבר הנכון, ונעבוד קשה כדי לנסות להשיג את זה".

אתה משוכנע שהסיוע הנרחב של ארה"ב לפלסטינים לא מתורגם בסופו של דבר לתשלומי הרשות הפלסטינית לטרוריסטים ולבני משפחותיהם?

"בהחלט, זה לא חוקי. תחת התנאים של חוק טיילור פורס, שאנחנו מודעים להם היטב, הכספים מועברים ישירות לעם הפלסטיני ולא לרשות הפלסטינית. התפקיד שלי הוא לוודא שהכסף מגיע לאנשים ולא לרשות".

על כוונת ה־FBI לחקור את נסיבות מותה של כתבת אל־ג'זירה, שירין אבו־עאקלה, אומר ניידס שהוא שמע רק שעות ספורות קודם היוודע הדבר בישראל. "לא שאלו אותנו, לא יידעו את הבית הלבן או את מחלקת המדינה. מחלקת המשפטים וה־FBI הם לגמרי עצמאיים. אני לא יכול להסביר את זה, אני לא מבין את זה, כי מעולם לא נשאלתי. הם יעשו מה שבעיניהם הוא הדבר הנכון לעשות, ונראה איך זה מתקדם. אכפת לי מאוד ממשפחתה של שירין וצר לי על מה שקרה, אבל אין לי מה להוסיף על החקירה כי אני לא יודע עליה דבר".

אתה יכול להבין למה זה נשמע קצת מוזר? אתה נציג ארה"ב בישראל.

"גם לי זה מוזר. אני אומר שאיני מעורב, ואנשים אומרים לי – מה זאת אומרת? אבל זאת האמת, אין לי שום מעורבות בעניין הזה. כך מחלקת המשפטים עובדת. הם מחליטים איזו חקירה תיפתח ואיזו תיסגר. אלו העובדות".

בנוגע לקונסוליה האמריקנית לפלסטינים בירושלים, אתה יודע שאתם צריכים אישור של ישראל כדי לפתוח אותה מחדש.

"שמעתי על כך".

ואתם ככל הנראה לא תקבלו אותו.

"שמעתי גם על כך".

מה תעשו?

"נראה. אנחנו רוצים לפתוח את הקונסוליה. אמרתי זאת מאות פעמים, אנחנו רוצים לפתוח. צריך להבין, עובדים שם בינתיים פחות יותר אותו מספר של גברים ונשים שעבדו שם כאשר השלט היה על הקיר, לפני שהסירו אותו. 60־70 אנשים מסורים שעובדים כדי לסייע לעם הפלסטיני. זו העבודה שלהם, זה מה שהם עושים, ולא משנה אם השלט נמצא על הקיר או לא. וזה חשוב לי".

השבוע התפרסמה שיחה שקיים הנשיא ביידן עם גולים איראנים לפני כחודש, ובה אמר כי הסכם הגרעין עם איראן ירד מהפרק אך משלל סיבות לא ניתן להכריז על כך בפומבי. הריאיון עם ניידס נערך לפני החשיפה הזו. בתשובה לשאלה אם ניתן לומר ששיבה להסכם אינה נמצאת עוד על השולחן, הוא אומר כי "אין ספק שהאירועים האחרונים פירושם שיהיה קשה לנו מאוד לחזור להסכם הגרעין. לעולם לא מוותרים על התקווה כי אנחנו רוצים לתת הזדמנות לדיפלומטיה, אבל יש כרגע באיראן כאוס שלם עם ההפגנות, וברור לנו שהאיראנים מסייעים לרוסיה באספקת נשק נגד אוקראינה, עניין שהוא מאוד מאכזב ומתסכל מבחינתנו. נשמח אם דיפלומטיה תעבוד, אבל לא ניתן לאיראנים להשיג נשק גרעיני, ואנחנו תומכים בזכותה של ישראל להגן על עצמה".

"חבר'ה, אני רק מנסה לעזור"

בשבועות הקרובים עומדים להתפרסם הנתונים בנוגע לשיעור הישראלים שבקשתם לאשרת כניסה לארה"ב סורבה. אם יימצא כי הוא נמוך משלושה אחוזים, ישראל תוכל להתקדם צעד משמעותי לעבר צירופה המיוחל לרשימת המדינות שאזרחיהן אינם זקוקים לאשרה, ויזה, כדי להיכנס לארה"ב. אולם ניידס מבהיר כי אם ישראל לא תיתן לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית אפשרות כניסה חופשית דרך נתב"ג, הדבר יהיה מחסום בפני הצטרפות לתוכנית הפטור. "זה חלק מהעסקה. זה מאוד פשוט. אם אתה אמריקני ויש לך דרכון אמריקני כחול, אתה תוכל לטוס מדטרויט לגדה המערבית מבלי שיטרידו אותך". כלומר להיכנס מנתב"ג ולא ממעבר אלנבי. "זה המינימום. ברור שתצטרך לעבור את בדיקות הביטחון כמו כולם, אבל לא מעבר לכך. יש לנו כבר הסכם עם הממשלה היוצאת. זה די לא ייאמן בעיניי שישראל, שהיא בעלת הברית החשובה ביותר שלנו במזרח התיכון ואחת מבעלות הברית החשובות שלנו בעולם, עדיין לא כלולה בתוכנית הפטור מוויזה. כשהמידע על אחוזי הסירוב יגיע, ואני מקווה שהוא יצביע על ירידה מתחת לשלושה אחוזים, נתקדם בחקיקה שהתעכבה מעט מסיבות שונות, אה, בשל הבחירות", הוא מחייך.

אנשים קצת כעסו שאתה מתערב בפוליטיקה הישראלית ומבקש מפוליטיקאים לקדם את החוק.

"אשמח להסביר את זה: אני לא זקוק לוויזה, זה לא בשבילי. זה בשביל הישראלים. מעולם לא עבדתי כל כך קשה עבור משהו שאין לו שום קשר אליי. זה כדי לעזור לישראל. אני חושב שזה הדבר הנכון, אני חושב שזה יהיה נהדר שישראלים יוכלו לטוס בחופשיות לארה"ב, בלי לעמוד בתור ובלי לחכות חודשים לריאיון. חבר'ה, אני רק מנסה לעזור לכם, לא יותר ולא פחות".

ולסיום, האנטישמיות בארה"ב נמצאת בעלייה מפחידה. היא מגיעה מהימין, אבל גם מהשמאל. גם מהמפלגה הדמוקרטית.

"זה נורא. יש מטורפים כמו קניה ווסט שאומר דברים בלתי נסבלים בטמטומם. אפשר לדבר על למה אנשים מסוימים בוחרים לשבת איתו לארוחת ערב", אומר ניידס, ולא מזכיר בשמו את הנשיא לשעבר טראמפ, שעשה זאת בחג ההודיה, "אבל זה בהחלט מפחיד. האנטישמיות בארה"ב נמצאת בעלייה ואנחנו צריכים לעצור אותה בכל מחיר. אני מודאג מכך מאוד. זו הסיבה שהממשל הזה וג'ו ביידן מתנגדים באגרסיביות לתנועת ה־BDS. אכפת לנו מאוד מהנושא הזה, לא רק כי זה הדבר הנכון לעשות אלא כי זה הדבר המוסרי לעשות. צריך להיות מאוד ממוקדים באנטישמיות, כי אנחנו עלולים להתעורר ולגלות שמדובר במגפה.

"דיוויד פרידמן בא לפה לבקר אותי ושאל אם אסכים להצטרף אליו למצעד החיים. אמרתי שוודאי שאצטרף. הוא שאל אם אני לא צריך להתקשר למישהו כדי לקבל אישור, ואמרתי שאני לא צריך אישור כדי לצאת ולהילחם באנטישמיות יחד. אנחנו לא מסכימים פוליטית על הרבה דברים, אבל אנחנו בוודאי מסכימים שאם אפשר להתנגד לאנטישמיות ולפעול נגדה בכל דבר, אפילו הזעיר ביותר, אז שגריר רפובליקני ושגריר דמוקרטי יצעדו יד ביד ויעשו זאת".

The post טום ניידס: "על מרבית הנושאים נסכים, ואיפה שלא – אני מכיר את נתניהו הרבה זמן" appeared first on מקור ראשון.