כשהמבוגרים של ימינו היו בני נוער, הם הסתפקו בבחירת מגמה בבית הספר, ובכמה מקצועות מוגברים אחרים, אבל נדמה שבעשור האחרון בתי ספר "רגילים" נדחקים אל מול היצע בתי הספר המיוחדים, המציעים מסלולים אטרקטיביים רבים לבני נוער. למשל, בקצה העיר ערד בגבול מדבר יהודה, שוכנת אולפנת בני עקיבא לחינוך סביבתי. המפגש עם מרחבי האולפנה, נתפס במוסד הלימודים הזה לא רק כמפגש של תלמידות עם נוף, אלא הרבה מעבר לכך.

• משימתו של שר החינוך החדש: לטפל בדלות הרוח של התלמידים


• בשילוב של תורת ברסלב בחינוך הדתי-לאומי יש גם כשלים וסכנות

נעה אביבי, מרכזת התוכנית הסביבתית, מספרת שהאולפנה הוקמה לפני יותר מארבעים שנה והיא מושכת אליה בנות מהר חברון, מעוטף עזה ומבאר־שבע והסביבה. לפני עשור החליטו לרענן את האולפנה ולשדרג אותה בערך מוסף השואב מהתנאים הסביבתיים. "האולפנה ממוקמת על המדבר. הסתכלנו מהחלון והבנו שאנחנו צריכים להתחבר לטבע, שזה הכלי שנעבוד איתו".

נעה אביבי: אנחנו לא סתם יוצאות לטייל עם תרמיל על הגב לארבעה ימים, אלא מחפשות את החיבור לנפש. התמידות לומדות גם על קיימות ואיכות הסביבה, אבל לא כאובייקט לחקירה אלא כמשהו שדרכו אני לומדת על עצמי

בין אדם למקום

התהליך ארך כשנתיים. הרב יהושע פיינה, ראש האולפנה, ערך מסע בין מוסדות לימוד סביבתיים לבנים כדי ללמוד מהם כיצד ליצור מוסד לימודים דומה לבנות. "למעשה יצרנו מודל חדש", אומרת אביבי. "החלטנו להיות אולפנה סביבתית שלא מוציאה אחרי ארבע שנים מדריכת טיולים או בוגרת עם הכשרה בזואולוגיה, אלא להשתמש בטבע ככלי חינוכי. לכל שכבה יש מדריכה סביבתית עם רקע בהדרכת טיולים. היא חלק מהצוות החינוכי ועובדת עם המחנכות והמורות. המדריכה הסביבתית מלווה את הכיתה בתהליכים חינוכיים ופוגשת את הבנות בכיתה וגם בשטח, במקומות שבהם באים לידי ביטוי כוחות אחרים. בטיולים אנחנו לאו דווקא לומדים את השטח, אלא לומדים דרך השטח דברים חשובים אחרים".

מה למשל?

"בשבוע שעבר התלוויתי לטיול של כיתה י"א בנחל צפית, נתתי קצת רקע על הנגב, על איפה אנחנו נמצאים, דיברנו על אסון נחל צפית, ומתוך הדברים הגענו לשיח חינוכי על חיבורים בין אדם למקום. חיבור לריבונו של עולם מול הבריאה, וגם מעבר לכך – 'מקום' הוא גם המקום האנושי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ds/2023/01/12-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... oads/2023/01/12-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ds/2023/01/12-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... oads/2023/01/12-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 492px) 100vw, 492px" />

"הבנות לומדות על השטח, על ההיסטוריה שלו ופותחות מפות, אבל גם נפגשות בסיורים עם דברים שהן לא פוגשות בדרך כלל בחיי היום־יום – עם דילמות אזרחיות וקבוצות באוכלוסייה (למשל בדואים בנגב), עם סוגי התיישבות מיוחדים ועם מובילי אגודות ציבוריות. עם ישראל הוא חלק מהמסע. פעם בשבועיים כל כיתה יוצאת ליום סיור, ולאחריו מעבדים בכיתה את החוויות ממנו, ודרך העיבוד גם מתכוננים לסיור הבא. פעמיים בשנה נערכים טיולים ארוכים יותר להכרת אזורים רחוקים כמו הגולן, הכרמל, ירושלים ועוד".

מהו הערך המוסף שמקבלות הבוגרות שלכן?

"אני מחנכת באולפנה שנים רבות, יש לי הרבה בוגרות, ואני מרגישה שהבוגרות כיום שונות מאוד מהבוגרות שהיו לפני שהפכנו לאולפנה סביבתית. הגיבוש הרבה יותר ערכי וחזק, הנושא הסביבתי העלה אותנו בכמה רמות. לעיתים הבנות עצמן הן אלו שבונות את התוכנית ואחראיות על האוכל. העצמאות והאחריות שלהן גדולות והעשייה המשותפת היא בעלת ערך רב. כשהן נפגשות בשירות לאומי ובצבא עם בנות אחרות, הן מבינות שהן זכו לקבל כלים יחודיים.

"הן מכירות הרבה יותר מקומות, אזורים, אנשים וסיפורים. הן הרבה מבינות יותר מה קורה סביבן. הן אומרות שהדבר שהשפיע עליהן ביותר ובנה בהן כוחות ואמון עצמי הוא התוכנית הסביבתית. אנחנו מביטים אל הטבע ככלי חינוכי, לא סתם יוצאות לטיול עם תרמיל על הגב לארבעה ימים, אלא מחפשות את החיבור לנפש. מובן שאנחנו לומדות גם על קיימות ואיכות הסביבה, אבל הטבע הוא לא אובייקט לחקירה, אלא משהו שדרכו כל אחד לומדת על עצמה, על הסביבה ועל עם ישראל וארץ ישראל".

מי יטפל בטסלה?

מאיה אביבי מנהלת התיכון בכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, מציעה לתלמידים שלה מגמות  מעולם אחר. במקום המרדף אחרי מגדלי הזכוכית של חברות ההייטק, בכפר יש מגמה שמאפשרת לתלמידים עתיד מקצועי מוכר פחות ונחשק יותר: אחזקת ותיקון רכבי המחר, כלומר מכוניות היברידיות ואוטונומיות, או בקיצור – מי שיטפל בטסלה ובדגמי העתיד.

איך בעידן ההייטק מלמדים תלמידים לתקן מכוניות?

"מי ששומע על מקצועות הרכב, רואה בעיני רוחו מכונאי עם ידיים מלוכלכות משמן, אבל 95% מהעבודה של התלמידים שלי היא בעולמות ההייטק. כל סנטימטר במכוניות החדישות ממוחשב. מחשבים ותוכנות צריכים תחזוקה, שדרוג, אבחון תקלות וטיפול. זה הייטק בעולמות הרכב, ושכר העובדים במקצועות הללו בהתאם לכך".

מאיה אביבי: מי ששומע על מקצועות הרכב, רואה בעיני רוחו מכונאי עם ידיים מלוכלכות משמן, אבל 95% מהעבודה של התלמידים היא בעולמות ההייטק. מחשבים ותוכנות צריכים תחזוקה ושידרוג. זה הייטק בעולמות הרכב

הרעיון לפתיחת המגמה הגיע מהשטח, "יש מחסור גדול בעובדים בתחום, ויותר מכך מחסור במפקדים ובקצינים בתחום הזה בצה"ל. המגמה קמה בעקבות בית הספר למקצועות הרכב שהקים משה עוזיאל, במסגרת המכינה הקדם צבאית והמכללה הטכנולוגית לתלמידים שנשארים לכיתות י"ג וי"ד, ולבקשת הצבא ואיגוד יבואני הרכב. ההשקעה הכספית הגדולה אפשרה בניית מעבדת הייטק למכוניות, ואנחנו מאפשרים כבר לתלמידים בתיכון להתחיל ולהשתלם בתחום. היום כמעט כל אנשי סגל הפיקוד בתחום הם בוגרים שלנו".

מה משמעות הלימודים בכפר הנוער?

"כפר הנוער מאפשר מעטפת תומכת, סיוע וליווי אישי לכל תלמיד, עם אקוסיטסם של יזמות חברתית והקשבה גדולה. הדבר מאפשר גם לילדים שקשה להם להתמודד בהצלחה עם החומר העיוני והלימודים המקצועיים באנגלית".

אביבי מתארת את הפידבקים המצוינים שמגיעים אליה. "הצבא מציע לבוגרים שלנו מסלולי קידום יוצאים מהכלל ויש ביקוש עצום למקצוע שלהם בשוק העבודה, ולצידו שכר גבוה כבר בתחילת הדרך בעולם הרכב. זה פתרון מצוין לתלמידים שרוצים לשלב בין עולמות ואוהבים את התחום".

מתמטיקה כתחביב?

הרב עידו שמחון מנהל את ישיבת אמי"ת חברותא המתחדשת. זו ישיבה ייחודית שנועדה למי שמערכת החינוך הסטנדרטית לא מתאימה לו, ובה מתמטיקה היא תחביב, ואילו מוזיקה, סיירות, סוסים וכלבים הם המקצועות הנלמדים במערכת. "את חברותא הקים הרב שמעון אדלר ז"ל בשנת 1996 כישיבה תיכונית למצוינים", הוא פותח, "היא נועדה לתת מענה לתלמידים שמערכת החינוך לא ידעה לתת להם מקום ולהתאים את עצמה לכישרונות שלהם. המטרה היתה לאתר בכל תלמיד את החוזקות שלו ולאפשר לו לחוות הצלחה בתחום שמיוחד לו, להשתכלל בו ולהיות מצוין בעיני עצמו ובעיני הסביבה.

הרב עידו שמחון: ילד ששבע אכזבות ממערכת החינוך והפך לסייר מעולה שמדריך את חבריו בשביל ישראל, זוכה לפידבק מהסביבה ובמקרים רבים מצליח גם לגייס את הכוחות שלו להתמודד עם המתמטיקה והאנגלית

"לכן הישיבה מציעה לתלמידים הזדמנות למצוא את נקודות החוזק שלהם בתחומים שבדרך כלל לא מתאפשרים בבתי ספר רגילים. לכולנו יש אינטליגנציות שונות, ולא רק זו שמשתמשים בה בשיעורי מתמטיקה ומדעים. התלמיד בחברותא בוחר אחת מהמגמות: מוזיקה, סיירות, טבע וחי (רכיבה על סוסים ואילוף כלבים). הבחירה במגמה שמתאימה לו וההשקעה בה מביאה לחוויית הצלחה. דרך ההצלחה, במיוחד לתלמיד שרגיל היה לספוג תחושות ניכור וזרות למערכת, הוא עולה על נתיב של קבלת אחריות על חייו, שמחה בלימודים ויכולת להתמודד עם אתגרים חדשים. בחברותא מתגבשת חבורה שמוצאת את נקודות החוזק שלה אחרי שנים מאתגרות במערכת החינוכית, והדבר יוצר חבורה של ילדים שמחים שגם החיבור שלהם לעולם התורה והקודש נעשה מבוסס יותר".

איך בשנת 2022 בית ספר יכול להתייחס למתמטיקה כתחביב, הרי הטענה היא שזה המקצוע שקובע הצלחה בחיים?

"בחברותא כל תלמיד שמעוניין ויכול יקבל תעודת בגרות מלאה גם במתמטיקה. תעודת הבגרות חשובה ומקדמת, אך אצלנו התלמיד לא נמדד רק על פיה. הנקודה החשובה ביותר היא התחושה של התלמיד. ילד חברותאי שאחרי שנים של אכזבות ממערכת החינוך, נעשה סייר מעולה ומדריך את חבריו בשביל ישראל, זוכה לפידבק מצוין מהסביבה, ובמקרים רבים מצליח גם לגייס את הכוחות שלו כדי להתמודד עם המתמטיקה, האנגלית ועוד. לכן יש בוגרים של חברותא שהם כיום עורכי דין, יזמים, מנהלים ועוד. בוגר חברותא יוצא לעולם עם אמונה גדולה בעצמו, עם כוחות ועם יכולות ומיומנויות שהוא גילה במגמה ובמרחבי הצמיחה השונים: בית מדרש חי, שיעורים מגוונים, סדרות למידה, חיי הפנימייה והתנדבות. דווקא מתוך החוויה וקניית המיומנויות הללו, בוגר חברותא מצליח להשתלב ולצעוד לעולם המבוגרים עם כלים חשובים ולצלוח את האתגרים האישיים העומדים בפניו".

באיזה שלב הורים וילד צריכים לחשוב על חברותא, הרי יש ילדים רבים שלא מסתדרים בבית הספר או בישיבה?

"כל תלמיד שלא מוצא את עצמו בבית הספר וגורר שנים של התמודדות ואכזבות מהמערכת הקיימת יכול למצוא לו נתיב של הצלחה בחברותא. במסגרת רגילה תלמיד חייב לעמוד בסטנדרט הלמידה הרגיל ונמדד לפי היכולת הלימודית שלו, אבל אנחנו מחפשים את ה'מעֵבר'. יוצאים מהפרדיגמה הזו לעולם הוליסטי יותר ובעל חדשנות פדגוגית שמציע לתלמיד מרחבי צמיחה שונים והצלחה במקומות שבתי ספר אחרים לא מצויים שם. אנחנו מדגישים את המקומות הללו הייחודיים הללו, מרחיבים, מטפחים ומגדילים אותם".

הרב בני פרל: לפעמים היינו צריכים לעצור את התלמידים ולומר: 'אתם לומדים פה אומנויות, לא לשיר שירי שבת'. לא התכוונו להגיע לאומנות דתית, אך היא נוצרה באופן טבעי

לשאלה אם חברותא נחוצה היום בעידן שבו יש ישיבות חקלאיות וסביבתיות, עונה הרב שמחון שהמיוחד אצלם הוא איתור הכישרון האישי של כל תלמיד. "המגמה היא מסגרת שמאפשרת בסיום הלימודים להתפתח ולהיות מומחה בתחום מסוים, ולעיתים גם עם מקצוע לחיים, לכן בין הבוגרים שלנו נמצאים מוזיקאים מצטיינים כמו המתופף המופלא יוני שרון, שמוכר גם כקומיקאי בדמות 'אבו טבלא', או בוגרינו שמובילים את יחידת מרעול, יחידת הגששים הצה"לית שעלתה לכותרות לא פעם .

"יש בחברותא אווירה מיוחדת שנוצרת מכך שהנערים מנהלים את חיי הפנימיה ומחליטים על הדברים החשובים באמת – למשל איך מקבלים תלמיד חדש או מה עושים כשתלמידים הפרו את הכללים. האחריות מגדלת את התלמידים ומעצימה אותם".

לומדים מבאך

בלב תל־אביב, מרחק פסיעה מהבימה ומהקאמרי, שוכנת הישיבה לאומנויות ולמדעים בר־אילן. הישיבה הוקמה לפני כחמישים שנה, ובשני העשורים האחרונים היא מתמחה במוזיקה ובאומנויות. הרב בני פרל, ראש הישיבה, מתאר את העיקרון המנחה: "הבאנו התלמידים לפסגת האומנויות, מבחינת מספר שעות הלימוד ומבחינת היחס ללימודים. האומנויות שלומדים כאן הן לא 'דתיות', במוזיקה אתה יכול ללמוד מבאך, מאריק אינשטיין, מג'אז –  ולא כדי לשרת את העולם הדתי, ומנגד העולם הדתי לא נועד לשרת את האומנות. הרעיון היה להניח את הדברים באותה זירה, ללמד ברמה גבוהה את לימודי הקודש וברמה גבוהה את האומנות עם בגרות, ואז לראות מה ייווצר, בלי לנסות להגיע למטרה של אומנויות דתיות מיוחדות, ואז נוצרת מאליה אומנות דתית מיוחדת".

הרב פרל מסביר שמכיוון שלא היה שימוש במניפולציה חינוכית כדי להגיע לאומנות דתית, היא נוצרה באופן טבעי. "לפעמים היינו צריכים לעצור את התלמידים ולומר: 'אתם לומדים פה אומנויות, לא לשיר שירי שבת'. נוצרו פרויקטים במוזיקה ובאומנות שניהלו דיאלוג עם העולם הדתי, במובן הזה זו פדגוגיה מאוד מעניינת, פדגוגיה שבהן אתה חושף תלמיד לעולמות מגוונים ופתאום העולמות מתחילים לנהל דיאלוג טבעי, לא כזה שמכתיבים אותו.

"התוצאות טובות מאוד. קיבלנו תלמידים עם שפה גבוהה, רעיונות מקוריים, נכונות לשיח עמוק. כשמחנך יושב עם תלמידים הוא פתאום שומע צלילים אחרים, פחות בנאליים, פחות דקלומים ויותר ראייה לעומק. גם לימודי המדעים הושפעו מכל המתרחש. יש תלמידים שהם רב־תחומיים, וכשמנהלים שיחה בלימודי הקודש עם הר"מים אתה רואה עולמות רחבים יותר, אם אתה פותח את התלמיד ומאפשר לו ראייה רחבה, גם האמונה שלו מתרחבת. קרו דברים מרתקים".

איפה עוברים גבולות הצנזורה שלכם באומנות?

"רק מה שההלכה אוסרת במישרין, אנחנו לא עוסקים בו. אפשר לשיר באך למשל, אבל לא מזמורי כנסייה".

המטרה היא להצמיח אמנים?

"חלק מהבוגרים ממשיכים בתחום האומנות ואפילו מצטיינים בו, והשאר – פשוט הופכים לאנשים רגישים יותר וסקרנים יותר, עם הרבה יותר 'אפכא מסתברא' מאשר במקומות אחרים, נוצרת הוויה של עוד מחשבה, עוד זווית ראייה. אדם שלומד צילום – יום־יום הוא עובר באותו מסלול, יום אחד שמים לו מצלמה ביד, אומרים לו שרוצים שהוא ישים פוקוס על כל מיני דברים, פתאום הוא רואה את העולם באופן שונה, תשומת הלב שלו הרבה יותר רגישה עכשיו, הוא רואה דברים שנערים בני גילו לא רואים".

The post מגמות הלימוד החדשות בתיכונים מכוונות את התלמידים אל מקצועות העתיד appeared first on מקור ראשון.