החליפה נצבעה בשחור. ריבוע הכיס בלבן. הרולקס נצבע בכסף. האמן כריס דווינס הלך וריסס על קיר של בניין בשכונת ווסט-לופ שבשיקגו באוגוסט האחרון, כשאנשים החלו לזהות מה בדיוק הוא מצייר.

"קניה ווסט!" צעקה עוברת אורח. "אני מתה על קניה!"

דווינס (48), מתכנן עירוני שכבר שנים מרסס ציורי קיר של ידוענים על בניינים אמריקניים, חשב שזה יהיה להיט. קניה ווסט גדל בעיר הזו, הוא הזכיר אותה בשירים שלו ואפילו קרא לביתו בת ה-4 על שמה. ובהתחלה, דווינס צדק: עוברי אורח עצרו להצטלם עם דיוקנו של ווסט עוד לפני שהצבע התייבש.

דווינס התכוון שהציור יהיה מחווה לראפר המפורסם, שעם תחזוקה קבועה יוכל לשרוד גם עשרות שנים. הוא הוסיף את המשתמש שלו באינסטגרם כדי שמעריצים יוכלו לתייג אותו בתמונות שלהם. ציור קיר נוסף של קניה בשיקגו היה כל כך פופולרי, שהיוצר מכר גרסת NFT שלו תמורת 200 אלף דולר.

ואז קניה ווסט פתח במסע התבטאויות אנטישמיות נגד יהודים. הוא איים על היהודים בציוץ רווי שנאה, הוא האשים אותם בכל חוליי החברה בראיונות שונים. הוא סירב לסגת גם לאחר שאיבד עסקת נעלי ספורט בסך 1.5 מיליארד דולר עם אדידס, בין שותפויות רווחיות אחרות. "אני אוהב את היטלר", אמר קניה בריאיון עם הקונספירטור אלכס ג'ונס. "להיטלר היו הרבה תכונות חיוביות".

האנטישמיות שלו הדהדה. חבורה של גברים הרימו את ידיהם במועל יד בעודם נושאים כרזה מעל כביש מהיר בלוס-אנג'לס שעליה נכתב "קניה צודק לגבי היהודים". מסר דומה הוקרן על צדו של אצטדיון במהלך משחק כדורגל מכללות בפלורידה. כ-50 קילומטרים צפונית לציור הקיר של דווינס, מישהו ריסס את המילים "קניה צדק" על קבר יהודי.

כעת, כשאנשים נחשפו לציור הקיר, הם ראו משהו אחר. חברים וזרים הציפו את תיבת ההודעות הפרטיות שלו, ושאלו אם הוא מתכנן להסיר אותו. אחד כתב: "אתה צריך לקחת אחריות על הנצחתו של אידיוט".

דווינס לא ידע מה לעשות. מאז שנכנס לאמנות גרפיטי כנער, הוא שנא צנזורה. הוא קיווה שקניה יתנצל. הראפר הצית כמה שערוריות בעבר, ודווינס חשב שההתפרצויות שלו היו קשורות להפרעה נפשית שממנה סבל. "אני חושב שאנחנו צריכים להשאיר את הציור כפרשנות על ידוענות מודרנית והצורך להשתמש בה באחריות", הוא אמר לאנשים.

ובכל זאת, הוא היסס. אמו שחורה, אביו אירי. סבו האירי לא ראה בעין יפה את הנישואין. "בעצם התמודדתי עם גזענות מאז שנולדתי", סיפר דווינס. הוא לא רצה לשדר קבלה של אפליה כלשהי. הוא הזכיר למבקרים שאשתו יהודייה. גם היא הייתה תומכת איתנה של חופש הביטוי. הטענות של קניה החרידו את שניהם, אמר, אבל הם לא חשבו שהצעד הנכון הוא למחוק את הציור. דווינס נכנס למגננה כשמישהו ריסס את המילה "זבל, על החליפה של קניה, ומיהר לשחזר את הדיוקן.

"אני לא חושב שאנחנו צריכים לצנזר משהו רק בגלל שמישהו מתנהג באופן מגוחך", אמר.

ובכל זאת…

"אני קשוב לרגשות של אנשים", אמר דווינס. "אם מישהו היה בא אליי ואומר, 'היי, נפגעתי מזה' – זה היה שונה".

ואז פנה אליו רב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -ec9478b000db-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 449px) 100vw, 449px" />

בצד השני של העיר, אמן אחר התמודד עם אותה דילמה: ג'ייסון פיטרסון, בן 53, עבד עם קניה במשך כמעט שני עשורים: תחילה על פרסומת ישנה לטלפון מתקפל שכללה מילים משיר של הראפר, ולאחר מכן על קמפיינים פרסומיים למותג נעלי הספורט שלו, Yeezy.

פיטרסון, צלם ומנהל קריאייטיב שמנהל סוכנות שיווק בשיקגו, צילם פעם דיוקן של קניה על רקע קיר לבנים באותה שכונה. כשאמנים ברחבי העולם התחילו למכור את היצירות שלהם בעותקים דיגיטליים ייחודיים, NFT, עלה רעיון: מה אם הוא יהפוך את הפורטרייט לציור קיר בגובה שבעה מטרים וימכור גרסה שלו ברשת?

"אל תפספסו את ההזדמנות להיות קשורים לנצח לציור הקיר הזה", נכתב בהכרזה לפני שה-NFT נמכר תמורת 200 אלף דולר.

פיטרסון לא חשב שהוא אי פעם ירצה לנתק את הקשר שלו ליצירה. "אהבתי אותה", הוא סיפר. "חלפתי על פניה בכל יום, וחשבתי: זו התרומה שלי לשיקגו. אהבתי אותה כי אני אוהב את קניה. את המוזיקה שלו. אותו כאדם".

כשתצלום של הנאצים מצדיעים מעל כביש 405 בלוס-אנג'לס פורסמה ברשתות החברתיות, פיטרסון חזר אל נעוריו כחובב סקייטבורד באריזונה. הוא וחבריו, לדבריו, היו רבים עם "נאצים וגזענים". פעם אחת, אחד מהם שבר את היד של חברו עם מחבט בייסבול.

"הגזענים, הגשר בלוס אנג'לס – זה פגע בי מאוד", אמר. "ההשפעה של מה שקניה אמר… זה נתן אישור לחבורה של אידיוטים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -ec9478b000db-750x579.jpg 750w" sizes="(max-width: 450px) 100vw, 450px" />

הבעלים היהודי של הבניין רצה שציור הקיר יימחק. אחר הצהריים אחד באוקטובר, פיטרסון לקח סולם ודלי של צבע שחור, ובמשך שעה, הפך את דיוקנו של קניה לצללית. (ימים לאחר מכן, הבעלים מחק אותו לחלוטין).

"בכיתי קצת כשעשיתי את זה", סיפר פיטרסון. "זה היה קשה מאוד, אבל גם ידעתי שזה הדבר הנכון".

הוא פרסם תמונה באינסטגרם וכתב: אנחנו צריכים מודלים טובים יותר לחיקוי. התמונה – יחד עם סרטון שמישהו צילם של פיטרסון על הסולם – הפכה לוויראלית.

בהמשך הרחוב התלבט הרב אברהם קגן, ממייסדי חב"ד ריבר נורת' ופולטון מרקט, כיצד להתייחס לסיפור. התקף האנטישמיות של קניה הטריד אותו. דמות תרבותית עם כוח עצום ויותר עוקבים באינסטגרם מהמספר המשוער של יהודים על פני כדור הארץ אומרת דברים כמו ל"היטלר יש הרבה תכונות טובות". התופעה כבר נראתה בשטח: הליגה נגד השמצה רשמה שיא של 2,717 תקריות אנטישמיות ב-2021, על פי הביקורת האחרונה שלה.

מחיקת ציור הקיר של פיטרסון הייתה התפתחות מבורכת, סימן לכך שאנשים דוחים דברי בלע כאלו. קגן היסס להציע כל דבר שעלול להתפרש כצנזורה או "תרבות ביטול". האסטרטגיה שלו נגד אנטישמיות? לדבר. ולדבר יותר טוב מהצד השני.

"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", הוא נהג לומר לאנשים, בציטוט הפתגם המפורסם. ככל שחנוכה התקרב, עודד קגן חברים בקבוצת פעילים יהודים צעירים לחלק חנוכיות בברים, במסעדות ובבנייני דירות ברחבי שיקגו. המטרה הייתה להפגין נוכחות גם כשהאנטישמיות שולטת בכותרות. הוא הפציר בכולם להדליק נרות בגאווה.

חלק מהחנוכיות נחתו ברבי קומות המשקיפים על ציור הקיר של דווינס. בסוף דצמבר, כשהרב ראה שהמחווה לקניה עמדה בעינה, הוא חיפש את מספר הטלפון של אמן הרחוב.

"אנחנו יכולים לדבר?"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -ec9478b000db-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 527px) 100vw, 527px" />

דווינס התמודד עם שערוריות בעבר. לפני שנתיים הוא נשכר לצייר ציור קיר של קינג וון, ראפר משיקגו שמת בקרב יריות ב-2020, ואנשים האשימו אותו שהוא יצר יצירה שמפארת אלימות כנופיות. (הוא לא הסכים). כשהוא צייר את מישל אובמה בכיסוי ראש מצרי ב-2017, תוך שהוא מתבסס על דיוקן שמצא בפינטרסט, דווינס ספג ביקורת על כך שהוא לא נתן קרדיט לצייר המקורי. (הוא התנצל ואמר שהוא לא ידע מי אחראי – ואז הוסיף: "אני רואה בזה שיתוף פעולה לאחר מעשה"). הציורים לא הוסרו. ההגנה על יצירותיו בדרך כלל באה באופן טבעי, אמר דווינס, אבל כשקגן התקשר רגע לפני ראש השנה האזרחית, הוא לא חש רצון להתווכח.

הם נפגשו לקפה בלובי המפואר של מלון ווסט לופ. הרב דיבר על כך שאמנים צריכים להתנהל באחריות, ודווינס הסכים. הוא חשב על זה במשך חודשים. הוא הרגיש שהוא כבר לא מסוגל לסבול את הציור הזה. "הוא חצה את הקו מחופש הביטוי לקיצוניות", אמר דווינס.

ועכשיו דילמה נוספת: האם הוא צריך להוריד אותו? או להוסיף משהו חדש?

קגן הציע להגיב לשנאה באמצעות אמנות. הוא שיתף את האמן בכמה רעיונות יהודיים ששמע מרבותיו. "צריך לראות את העולם כאיזון בין טוב לרע – בין חיוביות לשליליות", אמר. "מעשה טוב אחד יכול להטות את הכף ולהביא גאולה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -ec9478b000db-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 556px) 100vw, 556px" />

תשעה ימים לאחר מכן, בבוקר קריר אחד בינואר, הסכימו הרב ואמן הרחוב להיפגש שוב ליד ציור הקיר. קגן הביא את בתו בת ה-8, חיה, ואת אחד הפעילים הצעירים שחילקו חנוכיות ברחוב, ג'רמי קופלמן בן ה-23. אמן הרחוב הגיע עם אשתו ג'ודי. כולם נשאו את עיניהם אל קיר הלבנים שדווינס שינה בסוף השבוע.

"מה שאני אוהב כאן זה שהעברת מסר", אמר קגן. "אתה אומר: אנחנו לא תומכים בשליליות, ועשית את זה עם מסר חיובי".

"זה באמת מוסיף משהו חיובי לשיחה", אמרה ג'ודי.

"אתה לא נילחם בשנאה עם שנאה", אמר קופלמן.

"אני מרגיש טוב עם זה", אמר דווינס.

לא הייתה לו שליטה על האופן שבו ידוענים השתמשו בפלטפורמות שלהם, אבל הוא יכול היה לעשות משהו עם הפיסה הזו של שיקגו.

ציטוט אחד של הרב נשאר איתו, הסביר דווינס. הוא היה קצר וקולע ומושלם לרגע הזה, "בהתחשב בחושך שההערות האלה גררו את כולנו אליו".

הוא צייר נר בודד מעל פיו של הראפר – "משם באות המילים", אמר – והוסיף בכתב צהוב: מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך".

The post מעשייה חסידית מודרנית: הרב משיקגו והציור המצונזר של קניה ווסט appeared first on מקור ראשון.