הממסד האקדמי הישראלי הוא מבין המובילים בעולם. מלבד הישגים אקדמיים ומחקריים, במכללות בישראל נרשמה בעשור האחרון צמיחה גדולה – במספר התלמידים, בהישגים וביכולות ההוראה.

פרופסור יובל אלבשן, דקן הקמפוסים הרב־תרבותיים של הקריה האקדמית אונו, תולה צמיחה זו בשינוי מעמדי מבורך שהתרחש בחברה הישראלית בכלל ובמסגרות האקדמיות בפרט. “אנחנו היינו הראשונים שפתחו את השערים לאוכלוסיות שהודרו ממערכת ההשכלה הגבוהה“, הוא מעיד. “המוסדות הקיפו עצמם בחומה גבוהה ופתחו את השער רק לקבוצות מסוימות ששעתקו את השליטה שלהן במוסדות. יש לכך דוגמאות רבות, למשל לימודי הרפואה בישראל. במשך שנים רבות בן של רופא קיבל יתרון בכניסה לפקולטות לרפואה. התירוץ היה שנכון יותר להשקיע בבן של רופא כי הוא כבר מכיר את התחום. בצורה הזו האליטה משכפלת את עצמה“.

פרופסור יובל אלבשן: במשך שנים בן של רופא קיבל יתרון בכניסה לפקולטות לרפואה. התירוץ היה שנכון יותר להשקיע בבן של רופא כי הוא כבר מכיר את התחום. בצורה הזו האליטה משכפלת את עצמה

לדבריו, המכללות פתרו בחלקן את בעיות הכניסה למוסדות ובחלקן את בעיית תחושת הבית. “בקריה האקדמית אונו אנחנו משקיעים בכך שהפקולטה למשפטים תהיה בית לכולם ולא רק לקבוצות הכוח, שאנו מודעים להן עכשיו יותר במאבק נגד הרפורמה המשפטית. אני מדבר על חרדים וחרדיות, על ערבים וערביות ופלסטינים ממזרח ירושלים ועל יוצאי אתיופיה. אנחנו מקבלים בכל שנה 50 סטודנטים יוצאי העדה לתוכנית המיוחדת שלנו. כלומר הם לא באים בתור מיעוט מספרי קטן אלא עם כל העוצמה של התמיכה של הקבוצה. הרעיון הוא לא רק לקבל, אלא גם לתת תחושה לסטודנט שהוא לא מיעוט“.

סיבה נוספת לצמיחת המכללות קשורה לתנאי הקבלה המקילים יותר מאשר באוניברסיטאות ולנגישות הגיאוגרפית הגדולה יותר. “אנחנו נגישים יותר לאוכלוסיות שלפני כן אף אחד לא פגש אותן. הנגישות היא גם תרבותית כמו למשל הפרדה מגדרית שיישמנו עבור הסטודנטים החרדים או התאמת לוח החופשות והלימודים ללוח השנה של הסטודנטים המוסלמים. הסטודנטים האלו לא חריגים שצריכים להתאים את עצמם לרוב. הם זכאים ליחס שאני קיבלתי בתור חבר בקבוצת הרוב באוניברסיטה העברית“.

אך גם למכללות הצומחות יש עקב אכילס והוא העניין הכספי. “המוסדות המתוקצבים זולים יותר לסטודנט מאשר המכללות הפרטיות. בעיה זו נפתרת באמצעות חלוקת מלגות בקרוב ל־60 מיליון שקלים בשנה. הפתרון האמיתי יהיה כשהמדינה תקבל אחריות על כל המכללות“.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/03/3D9A2722-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לדבריו, חלק מההנגשה היא גם הנגשה לסגל. “אם אני רוצה שסטודנט ירגיש בנוח במוסד הלימודים, הוא צריך לראות את בני דמותו על פודיום המרצים. מחקרים מראים שסטודנטיות מצליחות יותר כשיש להן מרצות נשים. הסגל באקדמיה הוותיקה היה הומוגני וענה בעיקר להגדרת גבר יהודי אשכנזי. קבוצות מיעוט לא היו באקדמיה הוותיקה. זה חלק מעבודת ההנגשה שעשינו“.

במחיר של רמה אקדמית, רק לשם הגיוון?

“הגיוון עצמו מעלה את הרמה האקדמית. אי אפשר ללמד משפטים כשכולם נראים אותו דבר, כשכל הכיתה למשל תומכת ברפורמה המשפטית או מתנגדת לה. אבן הראשה שלנו היא ספק, לא יכול להיות שכולם חושבים כמו המרצה.

“הכיתות גם צריכות להיות מעורבות באופן שיאכלסו את ישראל הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. כשהייתי דקן פקולטה וקיבלתי אנשי סגל לתפקיד, לא בדקתי רק כמה מאמרים פרסמו המועמדים אלא גם מה הייתה נקודת הפתיחה שלהם. בעיניי, מי שנקודת הפתיחה שלו הייתה קשה, למשל שהוא לא ידע אנגלית, או שלא היה לו כסף לעשות תואר בחו“ל והוא עשה את הדוקטורט שלו בארץ עם קשיי הפרנסה, יכול להיות שארבע המאמרים שפרסם מלמדים על פוטנציאל גדול הרבה יותר ממי שהצליח לפרסם עשרה מאמרים ושבא עם אנגלית כשפת אם ונשלח ללימודים מעבר לים“.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/ארכיון-קרדיט-אוליבייה-פיטוסי-פלאש90-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" />

אתה צופה המשך התפתחות של המכללות בעתיד?

“אני חושב שהיום המכללות כל כך מאתגרות את האוניברסיטאות, שלא תהיה להן ברירה אלא להשתנות, לפתוח יותר את השערים ולגוון את המרצים שלהם. הן יהיו חייבות לאפשר מגוון דעות ולא אחידות מחשבה בנושאים שנויים במחלוקת שיוצא בגינם מכתב או גילוי דעת, כאילו מדובר בפסק הלכה שמורה לכולם להתיישר לפיו“.

עם יד על הדופק

השינוי לטובה שחל במכללות מתבטא גם בתעשיית ההייטק. במרכז האקדמי לב פועלים לצמצום הפער בין האקדמיה לבין עולם התעסוקה שמגיע בעקבותיה. “אנחנו מכינים את הבוגרים שלנו לעולם ההייטק“, אומר פרופסור דן בוכניק, רקטור המרכז. “עובדים על תיקי עבודות ומלמדים לעבוד בסביבת הייטק ששונה לגמרי מהסביבה האקדמית“. במרכז מגוון תוכניות מוכוונות הייטק כמו תואר ראשון בהנדסה בתחומי אלקטרואופטיקה, אלקטרוניקה וחשמל, הנדסת תוכנה, הנדסה תעשייה וניהול ותואר בסיעוד, תואר שני לתוכניות של כריית מידע, פיסיקה יישומית ועוד, וכמובן לימודי דוקטורט במגוון תחומים.

“יש לנו תוכנית שנקראת אקסלנט־טים שמורכבת משלושה חלקים. הראשון, עבודה על מיומנויות רכות, קורס שכולל ראיונות אישיים ועבודה בקבוצות והחלפת תפקידים בצוות, כדי להכין את התלמידים לעבודה בסביבת הייטק. בחלק השני אנחנו פועלים בצד הטכני: הכשרה שעיקרה לקיחת כל הקורסים שלומדים במהלך התואר וחיבור ביניהם בהעמקה ובהעשרה, כך שהסטודנטים רואים את התמונה הכוללת. החלק השלישי כולל מחנה אימונים, שבמסגרתו אנחנו מביאים לקמפוס חברות ונותנים לתלמידים לבצע פרויקטים“.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -70439fff6b04-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בדרך כלל מכללות עוסקות פחות במחקר, אך במרכז האקדמי לב זהו בתחום פורה במיוחד. “אנחנו מוציאים בשנה יותר מ־200 מאמרים. הייחוד שלנו הוא בכך שאנחנו משתפים את התלמידים במחקרים; תלמידים מצוינים משתלבים בעבודה תחת אנשי סגל בכתיבת מחקרים וכך הם יוצאים עם ניסיון חשוב במחקר.

“אנחנו ערים לתמורות בשטח. פיתחנו התמחות בנושא סייבר ובנושא מדע נתונים. בנינו התמחויות כאלה לאחר שראינו שבמצב ההייטק הנוכחי חיפשו אנשים עם ניסיון. בזכות ההתמחויות האלה, מעל 90 אחוזים מהסטודנטים מוצאים עבודה בחודשים הראשונים שלאחר סיום הלימודים“.

פרופסור דן בוכניק: ההרגשה של הסטודנט היא שמקשיבים לו ומבינים את צרכיו. אצלנו באופן ייחודי האמפתיה מתבטאת גם בסביבה התורנית וסביב בית המדרש שלנו

נראה שיצרתם אלטרנטיבה מעשית יותר ללימודים אקדמיים.

“אנחנו קשובים לשינויים סביבנו ומייצרים מוסד לימודים דינמי“, אומר פרופ‘ בוכניק. "אנחנו עם יד על הדופק, אילו נושאים חמים בתעשייה, איזה סוג של עובדים צריך ואילו טכנולוגיות חדישות קיימות, ובהתאם, על בסיס דו־שנתי, עורכים שינויים ניכרים“.

לדבריו, יתרון אחר של המכללה הוא האווירה המשפחתית שקיימת במוסד. “ההרגשה של הסטודנט היא שמקשיבים לו ומבינים את צרכיו. אצלנו באופן ייחודי האמפתיה מתבטאת גם בסביבה התורנית וסביב בית המדרש המגוון והרחב שלנו“.

הוראת בוטיק

מספר הסטודנטים ההולך וגדל, למרות שכר הלימוד הגבוה, הביא לצמיחה בעשרים השנים האחרונות גם במכללות לחינוך שעברו התפתחות לא רק מבחינה אקדמית, אלא גם מבחינה אבולוציונית; סמינרים למורים שלא העניקו תארים נעשו למכללות אקדמיות שמעניקות תואר ראשון ושני במגוון תחומים הנוגעים לחינוך. פרופסור אבי לוי, נשיא האקדמית שאנן אומר שישנן מכללות שאפילו אושרה להן תוכנית לתואר שני עם תזה. “זו דרגה גבוהה יותר ומשם המעבר לתוכנית דוקטורט מהירה יותר“. לדבריו, מה שהביא לצמיחת המכללות בכלל והמכללות לחינוך בפרט, הוא החלטה עקרונית של מדינת ישראל “להשוות אותן לשאר המוסדות האקדמיים הקיימים בישראל", כך שכיום ישנם 4 סוגי מוסדות שכאלה: האוניברסיטאות, המכללות האזוריות, המכללות הפרטיות והמכללות האקדמיות לחינוך או לתחומים מסוימים אחרים כמו הנדסה למשל. הצד השווה שבכולן הוא שהן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וזו מאשרת את תוכניות הלימודים ועורכת בקרת איכות. השוני ביניהם הוא שיטת התקצוב: אוניברסיטאות ומכללות אזוריות מתוקצבות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב (הוות“ת) שבמועצה להשכלה גבוהה, המכללות האקדמיות לחינוך מתוקצבות בחלקן על ידי משרד החינוך ובחלקן מכספים פרטיים, והמכללות הפרטיות מתוקצבות כמובן על ידי יזמים ומשקיעים פרטיים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/צילום-מיכאל-ארנבורג.-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בשנים האחרונות, חלק מהמכללות האקדמיות לחינוך עברו לתקצוב של הוות“ת. “למה רק חלק? כי המעבר דורש תנאים שלא כולן יכולות לעמוד בהם, כמו גודל מוסד ושיקולים אחרים“, אומר פרופ‘ לוי. לדבריו, שינוי לא פחות חשוב שהתרחש, הוא בעניין רמת הסטודנטים המתקבלים ללימודי הוראה. “בניגוד לדעה הרווחת בציבור שאנשים שמגיעים ללימודי הוראה לא מצויים ברמה המתאימה, הסטודנטים שלנו מחויבים לעמוד בדרישות המל“ג ומשרד החינוך, וכולנו חושבים שדווקא הטובים והטובות ביותר צריכים להגיע לחינוך. זה לא קורה בהכרח, בגלל סיבות אחרות – השכר הנמוך ומעמד המורה בישראל. כשנגיע לכך שמעמד המורה יהיה כמו בפינלנד, אז המצב בישראל ישתפר. אבל אני מזים את הטענה שלמוסדות שלנו מגיעים אנשים לא מתאימים. יש לנו דרישות סף וכולם משתדלים לעמוד בהן“.

פרופסור לוי עומד על כך ש“הכשרת המורים בישראל נעשית רק במכללות האקדמיות לחינוך. שני המרכיבים שחייבים להיות בדמותו של מורה הם מקצועיות גבוהה מאוד ויכולת פדגוגית דידקטית. זו המהות של המכללות לחינוך, מפני שהייעוד שלנו הוא הכשרת מורים. התפתחות חשובה למשל אצלנו בשאנן, היא המעבר שיזמנו של מסלולים ישירים לתואר שני. אנחנו  מממשים את החלום שכשמורי העתיד בישראל, יצאו לשטח ויהיו בעלי תואר שני.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -a43440338c6f-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

“מורה הוא לא רק אדם בעל ידע“, הוא מפרט. “אם אין לו גישה, יכולת הכלה ותכונות נוספות שחיוניות להוראה, הוא לא יצליח. במכללת שאנן פיתחנו גישה שלפיה אנחנו מכשירים מורנטורים – מורים שהם גם מנטורים. לצד הידע האקדמי ברמה הגבוהה ביותר, אנחנו גם מפתחים את הכישורים החשובים שבלעדיהם מורה לא יכול להיות מורה. תוכנית הלימודים שלנו היא לא רק לתואר ראשון ושני אלא כזו שמכשירה את פרח ההוראה לסיים את התואר עם כלים שעושים אותו להיות מורה טוב“.

עוד הוא מוסיף כי בניגוד לאוניברסיטאות, “אי אפשר להכשיר מורים באופן המוני – לשים באולם אחד 400 איש ולהעביר הרצאה. אני טוען שמורים צריך להכשיר בבוטיק. דווקא הגודל הסביר של המכללה מאפשר לנו להגיע לכל סטודנט וסטודנטית ולהכין אותם באופן אישי“. באקדמית שאנן יש כ־1,300 סטודנטים. המכללה אינה נחשבת גדולה, אך בעיני פרופסור לוי זהו יתרון. “היכולת להיות שם בשביל הסטודנט, גם להנחות אותו ולתמוך בו בשלוש השנים הראשונות שלו במערכת החינוך, השנים הקריטיות שבהם מורים עוזבים את המקצוע, מתאפשרת בשל המספרים האלה“.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 220912_102021-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מי פורס את העוגה?

גם במכללת הרצוג נרשם גידול ניכר בשנים האחרונות. המוסד מונה היום כ־3,000 סטודנטים. לדברי הרב פרופסור יהודה ברנדס, נשיא המכללה, מעמד המורה יוצר אתגר עבור המכללות לחינוך. “בעבר אפשר היה לרתום סטודנטים עם פסיכומטרי גבוה לאידיאלים של חינוך, אך פערי השכר מול עובדי ההייטק למשל ואופק ההתפתחות במקצועות כלכליים כמו עריכת דין וראיית חשבון, הם מאתגרים מאוד. הרבה יותר קשה היום למשוך סטודנטים להוראה, על אף שהמצב בחינוך הדתי טוב יותר מבחינוך הכללי“.

גם הוא מציין את בעיית התקצוב. “תלמיד ממוצע במכללה יקבל מהמדינה כשליש ממה שמקבל תלמיד באוניברסיטה. מדוע? אם רוצים תירוץ חיובי, אפשר לומר שהאוניברסיטאות משקיעות הרבה יותר כסף במחקר, והמחקר יקר. הסבר פחות טוב קשור לכך שהמל“ג והוות“ת נמצאים עדיין בשליטת האוניברסיטאות, והם פורסים את העוגה“.

גם הרב ברנדס מדגיש שרמת ההכשרה במכללות להוראה גבוהה יותר מאשר באוניברסיטה. “ההשקעה באוניברסיטה היא בעיקר במחקר. למכללה יש יתרון בהכשרה להוראה כי זה תחום ההתמחות שלה. זה סוג אחר של אקדמיה שמכשירה מורים ולא חוקרים“.

פרופסור אבי לוי: אנחנו מכשירים מורנטורים, מורים שהם גם מנטורים. לצד הידע האקדמי ברמה הגבוהה ביותר, אנחנו מפתחים גם את הכישורים החשובים שבלעדיהם מורה לא יכול להיות מורה

איך אתם מתמודדים עם האתגר של גיוס סטודנטים?

“אנחנו מנסים כל הזמן להתחדש וליצור תוכניות לימודים ותוכניות פדגוגיות שימשכו תלמידים מצטיינים ויעודדו אותם לעסוק בהוראה. אנחנו יודעים להציע תכנים שקרובים לליבם של אנשים שנמשכים להוראה ולעיסוק בחינוך. גם מבחינת המבנה החברתי אנחנו משקיעים רבות ביחס האישי ובתמיכה בסטודנטים. יש לנו ציפייה מהנהגת הציבור, גם הממלכתי וגם הדתי, שכמו שיודעים להתגייס לכל מיני אתגרים, כך ישקיעו בעידוד אנשים להיכנס למערכת החינוך“.

אלמנט נוסף וחשוב בהכשרת מורים בעידן הנוכחי הוא “היכולת להיות רלוונטי“, אומר פרופסור לוי. “מורה שיוצא לשטח ולא מכיר את השפה של התלמידים ואת הטכנולוגיה המתקדמת שהם משתמשים בה, מהר מאוד נעשה לא רלוונטי. אנחנו מתמודדים עם השאלה איך לקחת סטודנטית להוראה, ולהכין אותה להיות רלוונטית בעוד 4 שנים, כשקצב השינויים הוא עצום. נפגיש אותה עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות ונהפוך אותן לחלק בלתי נפרד מהפדגוגיה שלה. בשאנן אנחנו עושים זאת בכמה מישורים כשגם הסגל עובר תהליך של למידה מתמדת. גם מרחבי הלמידה משתנים ואנחנו משקיעים בהם לא מעט, בעיקר כשקיבלנו החלטה קונספטואלית ובהשקעה כספית, שמכללת שאנן תהיה בתוך שנים מעטות מוסד בעל מרחבי למידה חדשניים“.

וכל זה מביא יותר סטודנטים ללמוד הוראה במכללות?

“אחד הדברים הכואבים הוא התחרות הקבועה. כשהיא מבוססת על מקצועיות זה בסדר גמור כי קנאת סופרים תרבה חוכמה. אבל כשהיא נעשית לא הוגנת, היא לא מתמקדת ברמה אקדמית. אנחנו החלטנו שאנחנו משתדלים לשמור על רמה ולכן אנחנו גדלים אבל לא בקצב גבוה. בשנתיים האחרונות גדלנו ב־30־40 אחוזים, וזה מכובד מאוד. אלו היו שנתיים שהיו בעייתיות מאוד בהכשרת מורים, כי באופן כללי חלה ירידה במספר הסטודנטים להוראה“.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/צילום-לירון-מולדובן-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

המכללות כאמור מפעילות את כל הפרמטרים הנדרשים ממוסד אקדמי בישראל, והדבר מתבטא גם בשינוי יחס המל“ג אליהן. “המועצה להשכלה גבוהה בהחלט עוברת שינוי, אבל היא עדיין בנויה יותר בשביל האוניברסיטאות שמתבצע בהן יותר מחקר ופחות תומכת במוסדות שבהן מכשירים מורים. השינויים טובים אבל הם איטיים. אם המדינה רוצה לשפר את מעמד המורה בישראל, היא צריכה להפוך את המכללות למוסדות חזקים ומתוקצבים, כדי שנוכל למשוך אלינו גם סגל טוב. אם רוצים לשפר את מציאות הכשרת המורים במדינת ישראל ואת רמת המורים במדינת ישראל בכלל, המדינה צריכה להחליט לעשות זאת ולערוך שינויים בהתאם.

The post מול האליטיזם באוניברסיטאות, המכללות משנות את עולם האקדמיה הישראלי appeared first on מקור ראשון.