ד"ר רונאל עטיה, מכללת אורות ישראל | סגן הרקטור במכללת אורות ישראל וראש בתי הספר לתואר ראשון ולתואר שני בקמפוס רחובות

"עולם האקדמיה הוא עולם המבוסס על ידע, לכן ההמלצה הראשונה שלי לכל סטודנט היא לדעת ולהכיר את עולם הידע הנלמד ככל האפשר. מרבית הידע בעולם האקדמי מבוסס על מחקר סובייקטיבי של אנשי מחקר. לאור זאת, חשוב לפתח סקרנות בריאה, גם כזו שלא מקבלת את כל מה שנאמר בחדרי ההרצאות כתורה מסיני. גישה כזו היא בסיס לחדשנות וליצירה, החשובה להתפתחות ופיתוח".

לדברי עטיה, הדברים שעזרו לו לצלוח את התואר היו הדחיפה שקיבל מהבית ומהרבנים בישיבת ההסדר שלמד בה. "הסביבה תמכה מאוד, ועזרה לי להבין שצריך להתקדם בתהליך האקדמי, גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית".

// מה העצה הכי טובה שהיית נותן למי שמתלבט מה ללמוד?

"הטיפ שהייתי נותן לו הוא לחבר את התחום שהוא הולך ללמוד לעולם הערכי שממנו הוא מגיע. בחירת מקצוע אינה תלויה במשכורת, וכדאי לבחור מקצוע שיש בו יכולת לסטודנט לתרום לאנשים, לסביבה ולחברה".

// נדמה שמקצוע החינוך שאתם מכשירים אליו נמצא בשפל המדרגה מבחינת ההערכה אליו.

"המכללה עובדת בשיתוף פעולה עם ראשי ישיבות ההסדר כדי להגיע לחבר'ה שמגיעים לעולם החינוך ממקום אידיאליסטי וערכי. לצערנו הלך רוח בחברה לא נותן מקום והערכה רבים למי שפונה להוראה. צריך הכנה חינוכית, והכרה בחשיבות מקצוע החינוך. אנחנו עובדים עם ראשי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות ועם ראשי מדרשות, כדי לבנות תהליך משותף. אנחנו לא באים לחנך, אלא להכשיר מחנכים ומחנכות. העיצוב החינוכי הערכי נתון לראשי הישיבות, התפקיד שלנו לפתח את תהליכי ההכשרה הנכונים, כדי שהבוגרים והבוגרות יהיו המורים הטובים ביותר. אנחנו שמים דגש גם על המעטפת – לשלב לימודים אקדמיים עם לימודי ישיבה ומדרשה, ורגישים מאוד גם לצרכים וליכולות של הסטודנטים לקיים חיי משפחה במקביל ללימודים.

פרופ' ברטולד פרידלנדר – נשיא המכללה האקדמית הדסה

מה סטודנט צריך להביא בחשבון לפני שהוא מתחיל ללמוד?

"בראש ובראשונה סטודנט בתחילת דרכו חייב להפנים שהצעד של כניסה ללימודים אקדמיים משמעותו קבלת אחריות פעילה על העתיד שלו. הוא צריך להבין שהתואר יפתח לו דלתות בעתיד ויקנה לו ידע וכישורים לפיתוח קריירה, לכן הוא חייב לבחור תחום לימודים שמעניין אותו.

"מעבר לכך, על הסטודנט להבין שהוא יוצא לדרך ארוכה שהמטרות והיעדים שלה הן הרבה מעבר לתעודת סיום התואר. בראש ובראשונה הוא ילמד תחום ידע חדש ויתמקצע בו. במקרים רבים, בייחוד בתחומי לימוד יישומיים הנלמדים במכללה האקדמית הדסה, הוא ירכוש כלים מעשיים שיעשו אותו לאיש מקצוע טוב יותר וייתנו לו יתרון ניכר כבר בצעדים הראשונים שלו בשוק העבודה. יתרה מזאת, וזה אולי הדבר החשוב ביותר בעידן של שוק עבודה משתנה, לאורך לימודי התואר הוא יקבל כלים ומיומנויות למידה שיאפשרו לו להתפתח ולצמוח בטווח הארוך".

מה יכול לסייע לו בצליחת שנות התואר?

"המטרה היא לא רק לצלוח את התואר, אלא לעשות זאת באופן הטוב ביותר. הסטודנט צריך לרצות ללמוד, להסתקרן, לשאול, לחקור וכמובן להקדיש את הזמן הדרוש ללימודים, כדי להפיק את המקסימום מהמיומנויות המעשיות שנלמדות, מהסגל האקדמי שאליו הוא ייחשף ומהכלים והכישורים שהוא יקבל במהלך הלימודים. כל אלו יסייעו לו במהלך התואר, אבל לא פחות מכך גם ביום שאחרי.

"נוסף לכך, רצוי שהסטודנט ידע לנצל את המעטפת שניתנת לו לאורך הדרך כגון סדנאות וסיוע להצלחה בלימודים ופעילויות אחרות שנותנות ללימודים ערך מוסף כמו סדנאות שניתנות אצלנו במכללה במרכז ליזמות וחדשנות. אולי הדבר החשוב ביותר הוא הקשר של הסטודנט עם המרכז לניהול קריירה, שלמעשה מלווה אותו כבר מהשנה השנייה ללימודים בהכנה מעשית לשוק העבודה בתחום שהוא לומד".

מה חשוב לבדוק במוסד לימודים?

"מלבד השיקולים הברורים מאליהם – הרמה האקדמית של המוסד שבו הוא מתעתד ללמוד וההצלחה של הבוגרים – בסופו של דבר מועמד ללימודים אקדמיים צריך לשאול את עצמו מהו המוסד האקדמי שהכי מתאים לו ללמוד בו. היכן הוא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו והיכן הוא ימצא את המקום שלו. בישראל יש מוסדות אקדמיים רבים, שונים ומגוונים, והסטודנט יכול וצריך לבדוק היכן הוא יקבל את התמיכה הטובה ביותר לא רק כדי לסיים את התואר, אלא כדי לעשות זאת בהצלחה, ולהפיק ערכים מוספים רבים שמוסד אקדמי מציע לסטודנט.

הרבנית ד"ר לאה ויזל | ראש המדרשה באוניברסיטת בר־אילן

בעיניי סטודנט הוא מי שחפץ בתנועה קדימה, תנועה מתמדת של התפתחות ולמידה. האוניברסיטה היא היכל דעת עצום ובבסיסו קיימת בחירה רחבה: בחירה במקצוע, בחירה במסלול, בחירה בלו"ז ובחירה עד כמה להשקיע. למי שנמצא בשלב שלפני הלימודים, אשמח להציע כמה נקודות מבט, שלא כולן נכונות לכל הסטודנטים ולכל המסלולים:

1. שלב הבחירה // רצוי להשקיע חשיבה ולבחור תחום עניין שמעניין את הסטודנט והולם את כישוריו. יש להביא בחשבון גם אפשרויות תעסוקה עתידיות.

2. הרגעה // מאחר שההתמקדות היא במקצוע נבחר ומותאם, חוויית הלימוד עשויה להיות מפתיעה וטובה יותר מחוויית הלימוד בתיכון,  ובהתאם, גם המוטיבציה עולה.

3. תיאום ציפיות // הסטודנט כנראה לא ייהנה מכל הקורסים, ולא תמיד יבין מדוע נצרך קורס חובה מסוים ללימודי המקצוע שבחר בו. החוכמה היא לראות בתוכנית הלימודים הכוללת "עסקת חבילה" לקראת המטרה שסומנה, ולהתאמן על שריר ההנאה מהתהליך, ולא רק מסופו.

4. השקעה // במקצועות רבים אפשר ללמוד רק סמוך לבחינה ולקבל ציון טוב. אולם, בדרך זו לא קונים רוחב דעת ועומק של ידיעות. בסופו של דבר, המתנה הגדולה היא הפיכת הסטודנט ללומד עצמאי. לכן באופן כללי כדאי להשקיע. עם זאת, שלבים שונים בחיים מזמנים אתגרים ואיזונים שונים, ולא תמיד רמת ההשקעה קבועה. גם זה חלק מהדינמיקה של החיים.

5. צמיחה // במעלה הדרך יהיו גם אכזבות וכישלונות. החוכמה היא לקום וללמוד מכל אתגר, גם כשקשה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/1צילום-נעם-פיינר-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

6. חיים מלאים לצד הלימודים // לא לשכוח לחיות חיים שלמים מעבר ללימודים. אלו שנים חשובות ולעיתים ארוכות ומעצבות. יש להשקיע בחברים, במשפחה, בחיפוש זוגיות, בתחביבים ועוד, כל אחד לפי ענייניו. מומלץ לדחות את המחשבה שהחיים יתחילו אחרי התואר. הרווחה הנפשית של הסטודנט חשובה לא פחות מכל דבר אחר.

7. דלתות נפתחות // גם לאחר מחשבה מעמיקה של בחירת מקצוע והשקעת זמן ומשאבים, יש לדעת שלא בהכרח תהיה הלימה בין הלימודים לעבודה בעתיד. די להסתכל מסביב ולראות כמה אנשים אחרי 20 שנה לא עובדים בדיוק במקצוע שלמדו. דלתות נפתחות ונסגרות, וכדאי לנצל הזדמנויות ולגלות גמישות. לפעמים המציאות עולה על כל דמיון.

8. התמצאות במרחב // בשבועיים הראשונים הסטודנט ירגיש אבוד. לא יבין מי נגד מי, מה רוצים ואיך כולם מסתדרים, חוץ ממנו. אבל האמת היא שלכולם בהתחלה קשה ומאיים, ואחרי כשבועיים כולם מרגישים בני בית.

9. חברים // חברים ללימודים הם נכס שיש להשקיע בו.

10. אין הביישן למד // לא להתבייש לשאול. בנימוס ובכבוד ניתן וכדאי להקשות על הכול.

ואחרי הכול, ומעל לכול – הכרת טובה. העובדה שהלימודים במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל פתוחים בפני קהלים כה רחבים, היא זכות שלא יכלו לחלום עליה אבות אבותינו, ויש מקום להכיר בכך.

אישית, מה שעזר לי לצלוח בטוב שנים ארוכות של לימודים כסטודנטית (מגיל 19 עד 32), שבהן השלמתי בין השאר דוקטורט במשפטים, היו שני משאבים עיקריים:

הבית – המשפחה, בן הזוג וחברים קרובים – וחיבור לעולם של משמעות ותוכן, בעיקר דרך שילוב לימוד תורני במקביל ללימודים הכלליים. שני המקורות הללו אינם קשורים ישירות ללימוד, אך הם היו מקורות הכוח המרכזיים שלי, שהובילו אותי לאהבת הלימוד ולהצלחה בתארים שלמדתי.

בילי גנור | ראש המנהל האקדמי במכללה האקדמית כנרת

מה לדעתך צריך להביא בחשבון לפני שמתחילים ללמוד?

"כשבוחרים ללמוד לימודים אקדמיים, חשוב קודם כול להתחבר לתחום שבחרתם ולמקום שבו תלמדו. חשוב להבין את אופק התעסוקה של המקצוע – משרות, ביקושים, מנעד שכר ומאפיינים נוספים. אני ממליצה מאוד לעשות מחקר קטן על התחום שבחרתם ללמוד. עולם העבודה דינמי ומתחדש, מקצועות חדשים נוצרים בכל יום, ולכן חשוב להיות מעודכנים בתחומים הרלוונטיים, ועם זאת להיזהר מטרנדים חולפים שאולי לא יהיו פופולריים כשתסיימו ללמוד. צריך לזכור שהלימודים הם כמו מרתון, לא כדאי להתחיל מהר מדי ולהתעייף, אלא לבוא עם הרבה אוויר לנשימה. לדעת מראש שיהיה מעניין, זו תקופה של ריענון והתקדמות בחיים בכל מיני תחומים: לימודים, חברה, פרנסה ועוד. אבל זו גם תקופה עמוסה רגשית בלחצים, במתחים ובדרישות רבות לעמידה בלוחות זמנים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/קרדיט-ארזביט-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/קרדיט-ארזביט-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/קרדיט-ארזביט-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 448px) 100vw, 448px" />

"העצה האחרונה שלי קשורה דווקא לחשיבה שלנו – החליטו להיות מצד אחד במודעות, אך בו בזמן עם 'ראש פתוח' לבלתי מוכר ועם הרבה תשוקה ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים".

מה הבירור שכדאי לעשות לקראת בחירת מקצוע?

"שאלו את עצמכם מהי המטרה שלכם. האם אתם לומדים כדי לרכוש מקצוע או כדי להרחיב אופקים? מה מעניין אתכם? מהם התחביבים שלכם? האבחנה הקלה היא שאנשים שנמשכים למדעים יבחרו אחד מבין תחומי ההנדסה ואנשים שנמשכים לניהול או למקצועות הומניים יותר יבחרו אחד מבין תחומי מדעי החברה והרוח. אני דווקא חושבת שהבירור צריך להיות עמוק יותר, כי בימינו נדרשים כישורים רבים אחרים ובזמן בירור בחירת המקצוע הסטודנטים צריכים לדעת אילו מיומנויות יש להם ואילו חסרות להם, כדי שיוכלו לרכוש אותן במהלך לימודיהם. מהנדס טוב בארגון הוא לא רק המקצועי ביותר, אלא זה שיש לו כריזמה, חשיבה יצירתית, יכולת עבודה בצוות ותקשורת בין־אישית טובה. גם מנהל משאבי אנוש זקוק לכישורי יזמות, לא פחות ממהנדס".

מה חשוב לבדוק במוסד לימודים?

"שביעות הרצון של סטודנטים מהרמה הלימודית ומאיכות הלימודים, מהשירות הניתן במוסד ומהאווירה בקמפוס וחיי התרבות והחברה. המוניטין האקדמי – מי סגל המרצים, אילו קורסים נלמדים בתואר, מהו חזון המוסד האקדמי ומידת החיבור שלכם אליו. כדאי גם לוודא שיש למוסד תפיסת עולם אקדמית המחברת לשוק התעסוקה בתחומים הנלמדים, שתבטיח לכם יכולת השמה טובה".

מה אישית סייע לך לצלוח את התואר?

"בעיניי הבסיס הוא אנשים וטיב היחסים, ולדעתי יחס אישי של המרצים ושל המנגנונים השונים כמו דקן הסטודנטים הוא בסיס להצלחה.

"חשובות גם מיומנויות המאה העשרים ואחת ובראשן אוטודידקטיות, סקרנות וחוסן אישי. בחזון המכללה האקדמית כנרת חרטנו על דגלנו להוביל את נושא הקניית המיומנויות תוך דגש על חדשנות והכנה לשוק העבודה.

"אני ממליצה גם לבנות מעגל עמיתים חזק שמגבה הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית ולבנות תוכנית כלכלית מראש, המאגמת את המשאבים לתואר כולו – מלגות, סיוע משפחתי וכו'. לא תמיד אפשר לשלב עבודה עם לימודים, ודאי לא בשלבים הראשונים, ולכן חשוב להיערך גם מבחינה זו.

"ולסיום – להשתלב, להיות מעורבים ופשוט ליהנות מכל שלב ושלב בדרך המתפתחת".

פרופ' רוזה אזהרי | נשיאת מכללת עזריאלי

מה לדעתך צריך להביא בחשבון לפני שמתחילים ללמוד?

"סטודנט צריך לדעת שהוא יידרש להרבה שעות למידה בבית מעבר לשעות שהוא מבלה במוסד, להתחשב בכך בתכנון החיים בלימודים, ולהתכונן לשלב את העבודה עם הלימודים. באקדמיה יש חלק גדול של למידה עצמית, והמטרה היא להכין את הסטודנטים לחיים האמיתיים, כי בחיים האמיתיים לא מקבלים את הפתרון מוכן על מגש, אלא צריך לחפש וללמוד. יש בלימודים הגבוהים הרבה למידה עצמית כי הסביבה משתנה כל הזמן, בעיקר בנושאים טכנולוגיים, וצריך ללמוד ולהתעדכן. כישורי למידה עצמית הם הכישורים המרכזיים שצריך מהנדס בסביבת העבודה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2023/03/קרדיט-מכללת-עזריאלי.-750x804.jpg 750w" sizes="(max-width: 467px) 100vw, 467px" />

עד כמה הקורונה השפיעה על נושא הלמידה מרחוק?

"הקורונה הייתה סוכנת שינוי טובה מאוד, כל השינויים בצורת ההוראה והלמידה התחילו כבר לפני הקורונה, הסביבה הטכנולוגית השתנתה, גם הכישורים שאיתם הסטודנטים מגיעים השתנו לטובה. הם מגיעים עם יותר אוריינות דיגיטלית. כל השינויים שעד לקורונה התנהלו לאיטם, פתאום קרו בבת אחת. בתוך כמה ימים כולם נאלצו ליישר קו ולעבור לדיגיטל. הדבר הוריד הרבה חסמים אצל חברי הסגל וגם אצל הסטודנטים".

מה היית ממליצה לסטודנט לפני בחירת מקצוע?

"הדבר הראשון שסטודנט לעתיד צריך לבדוק הוא מה מדליק לו אור בעיניים ומה הכי מעניין אותו. אם בוחרים מקצוע משיקולים קרים ופרגמטיים, הבחירה עלולה לחזור כבומרנג ולעורר תסכול מהקריירה. העבודה ממלאת שעות רבות בחיים שלנו, זה עצוב מאוד שאדם בוחר מקצוע שהוא לא אוהב, והוא ככל הנראה יבלה את החיים שלו בלי סיפוק והנאה".

מה כדאי לבדוק לפני בחירת מוסד לימודים?

כדאי לבדוק את האווירה במקום ועד כמה הקשר עם המרצים פתוח, לבדוק את היכולת ליצור קשרים לימודיים עם חברים שאיתם הסטודנט לומד, וכמובן את הרמה האקדמית.

מה עזר לך אישית לצלוח את התואר?

"בעיקר הסקרנות, ותמיד בחרתי מקצועות מגוונים שמחברים בין עולמות. למשל ביו־חומרים, שמשלב כימיה, הנדסה וביולוגיה. השילוב הרב־תחומי הוא דבר שתמיד משך אותי. מבחינה אישית – נדרש לי שיתוף פעולה בתארים המתקדמים עם בן הזוג, כי שנינו באקדמיה. תמיד צריך היה לבדוק מי למשל נשאר עם ילד חולה, לא היה מובן מאליו שדווקא אני אישאר איתו. וכך צלחנו את האתגרים של הקמת המשפחה לצד פיתוח קריירה.

The post הטיפים של בכירי האקדמיה לבחירת המקום הנכון לעשות בו תואר appeared first on מקור ראשון.