המערב עסוק עדיין במלחמה הגדולה הראשונה על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, והמזרח התיכון אינו עומד בראש מעייניו. ארה"ב במיוחד מצויה בתהליך של נסיגה מדרום־מערב אסיה – מאפגניסטן ועד סוריה, השפעתה באזור נחלשת. גם ישראל נתונה במשבר פנימי מתמשך, ואינה יכולה להקדיש את מלוא תשומת ליבה למתחולל סביבה. התוצאה: מפת האינטרסים האזוריים משתנה, ואיראן מנצלת את החלל הריק כדי לחזק את מעמדה. בחודשים האחרונים מקיימת טהרן מהלכי גישוש בתשע זירות, במטרה לשרטט מחדש את מערכות היחסים במזרח התיכון, ולעצב מרחב נוח יותר לפעילותה. שוחחנו עם מומחים על ההתפתחויות האחרונות, בניסיון להבין לאן מתקדם הציר האיראני ומה הנחות היסוד שעומדות בבסיס מהלכיו בסביבתנו הקרובה והרחוקה.

1. השלום הסוני־שיעי ← ערב הסעודית

לא צריך להגזים – חידוש היחסים בין איראן לערב הסעודית אינו דרמטי עד כדי כך שנכנה אותו "שלום" – אבל זאת משמעותו הכללית של הצעד שעשו שתי המדינות לאחר שנים של שיחות ביניהן. "סעודיה ואיראן הסכימו להפעיל מחדש את הסכם הסחר, הכלכלה וההשקעות שנחתם ב־1998, ואת הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני שנחתם ב־2001. סעודיה ואיראן מסכימות לכבד זו את ריבונותה של זו, ולא להתערב בעניינים פנימיים זו של זו" – כך נוסחה, בקרירות יחסית, ההודעה המשותפת לאחר חתימת הסכם חידוש היחסים בחודש מרץ. השגרירויות עתידות להיפתח החודש; הן נסגרו בינואר 2016.

"בקרוב, במקום לראות שגריר ישראלי בריאד, נראה שם שגריר איראני. אולי נשיא איראן אבראהים ראיסי גם יגיע לביקור ממלכתי בסעודיה", אומר אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון. מצד הסעודים, הסיבה לחידוש היחסים היא תחושת חולשה: נסיגתה של ארה"ב מהמזרח התיכון התבטאה במלחמה שוחקת ויקרה שהסעודים נאלצו לנהל נגד כוחות הפרוקסי של איראן בתימן, החות'ים. פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב, מזכיר לנו שהסעודים ספגו שם אבדות קשות; בין השאר הם התמודדו עם מתקפה דרמטית של החות'ים על מתקן חשוב של ארמקו, חברת הנפט הלאומית הסעודית. האמריקנים לא באו לעזרתה של ריאד, ולכן היא חיפשה חלופות. "שם המשחק במזרח התיכון הוא גם וגם", אומר רבי. "כשהסעודים ראו שהאמריקנים מדללים כוחות, הם חתמו על הסכם עם איראן מתוך אינטרס הישרדותי. כשאין משענת אמריקנית, צריך להתנהג אחרת".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... es-1241918344-750x606.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לדברי בני סבטי, מומחה לאיראן וממקימי יחידת דובר צה"ל בפרסית, גם מצד טהרן ההסכם נולד מתוך אילוץ. "מדינות מוסלמיות, ובכללן איראן, עושות שלום והסכמים מתוך חולשה ולא מתוך עוצמה", הוא אומר. "אנחנו מכירים את זה טוב מהמציאות הקרובה אלינו, ברצועת עזה: חמאס מוכנים להודנה רק אחרי שהם מפסידים. איראן ספגה מכות כלכליות שפגעו לא רק בעם האיראני ובמוסדות הציבור, אלא גם בגרעין הקשה של משטר האייתוללות, משמרות המהפכה. העסק התחיל לקרטע, והקש ששבר את גב הגמל היה המחאה ברחובות. לכן איראן ניגשה להסכם עם ערב הסעודית, היריבה הגדולה שלה. השיחות נמשכו שנתיים וחצי, אבל העסק נסגר רק אחרי שהמחאות באיראן גברו, וסין התערבה. עוד לפני הסכם הפיוס ביקר נשיא סין בטהרן ובריאד, ולמעשה הסינים הכתיבו לאיראנים מה לעשות".

2. החלל הריק ← ארה"ב

התחרות האמריקנית־סינית על השליטה בעולם משפיעה עמוקות גם על המזרח התיכון. פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב באוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, אומר שנשיאי ארה"ב ברק אובמה, דונלד טראמפ וג'ו ביידן חשבו כולם שביריבות מול סין יש לפעול בעיקר במזרח אסיה, ולהכיל את עליית האימפריה האדומה באמצעות דרום קוריאה, טייוואן והפיליפינים, ובמעגל השני יפן, אוסטרליה והודו. "שלושת הנשיאים יצרו שיתופי פעולה צבאיים, מודיעיניים וביטחוניים באזור ההוא, אבל במבחן התוצאה, אובמה לא הצליח להעביר את תשומת הלב למזרח אסיה בגלל המלחמה בדאעש, טראמפ ניסה להוביל מלחמת סחר וכשל, וביידן מנסה לקדם את הבריתות עם אוסטרליה ובריטניה, אבל המלחמה באוקראינה תפסה את מרבית המשאבים".

מבחינת הממשל האמריקני, לפיכך, המזרח התיכון נדחק למקום השלישי בסדר העדיפויות. סין הזדרזה למלא את החלל ולתפוס את תפקיד המתווך. "במזרח התיכון בוחרים כל הזמן בין הרע לרע יותר", מנסח זאת סבטי. "סעודיה ואיראן חתמו על ההסכם מתוך אילוץ ולא מתוך אהבה, כי הבינו שיש אי יציבות בישראל ובארה"ב". אבל ישראל, הוא מסתייג, היא רק יתוש טורדני בעיני האיראנים; הסיפור החשוב יותר הוא החולשה האמריקנית. "מדיניות החוץ האיראנית חיה על הימורים", אומר סבטי. "הם הימרו שאובמה לא יתקוף בסוריה אף שאסד השתמש בנשק כימי, הם הימרו שאסד לא ייפול, והם הימרו גם על ניצחונו של ביידן ולכן נמנעו מפשרות מול טראמפ. ביידן לא עשה כלום נגד ההוצאות להורג שממשיכות להתקיים באיראן ונגד רצח נשים ברחובות. הוא מאפשר אפילו תקיפות של בסיסים אמריקניים בעיראק ובמזרח סוריה, וכנראה לפי השקפתם של האיראנים הוא לא יתיר לישראל לתקוף אותם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5/000_33694CY-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

3. רוח מזרחית ← סין

סין הייתה מעורבת עמוקות בהסכם הסעודי־איראני, וניהלה את השיחות בין הצדדים עד החתימה, שהתקיימה בבייג'ינג. לדברי סבטי, המניע של הסינים הוא הנפט הסעודי והאיראני (שהסינים רוכשים בהנחה מכיוון שעיצומי המערב מפחיתים את מחירו), אבל גם מחצבים אחרים שאפשר לרכוש מאיראן – ניקל, למשל. "הסינים גם משתלטים על נמלים בדרום איראן כדי להשיג שליטה במפרץ הפרסי, ובעצם חולבים אותה מבחינה כלכלית", הוא אומר.

סבטי גדל באיראן עד גיל 15, ובילדותו חווה את המהפכה האסלאמית. רק ב־1987, אחרי כמה שנים תחת משטר האייתוללות, עלה לישראל. בבית הספר היהודי באיראן, הוא מספר, הם למדו על חוזקו של המשטר האיראני, אך כעת לדבריו האיראנים מוכרים את נכסי הרפובליקה בתמורה להישרדותה: "השלטון פנה לסין ולרוסיה אחרי שהציב שלט 'למכירה' על כל משאבי המדינה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/03/10506434-750x573.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

4. סיוע חוץ ← רוסיה

הקשרים בין מוסקבה לטהרן הם ארוכי שנים, וממש לא מתמצים בהתהדקות היחסים מאז פריצת מלחמת רוסיה־אוקראינה בשנה שעברה, כאשר האיראנים האיצו את אספקת המטוסים ללא טייס לממשל פוטין. שתי המדינות פעלו על אדמת סוריה בימי מלחמת האזרחים, למשל, וגם אם התיאום ביניהן לא כלל הגנה רוסית על האיראנים מפני מתקפות ישראליות (רשמיות או לפי מקורות זרים), ברור שהקשרים התחזקו במהלך השנים הללו.  סבטי אומר שיש קשרי השראה בין המדינות: "המנהיג העליון עלי חמינאי מאוהב בשיטת המשטר של פוטין", הוא אומר. "זה לא מקרה שמפקד כוח קודס שחוסל, קאסם סולימאני, הגיע פעמים רבות לרוסיה ונפגש שם עם הנשיא".

"אין שום אהבה בין מוסקבה לטהרן", מסתייגת מעט ח"כ לשעבר נינו אבסדזה, מומחית לרוסיה. "בבסיס היחסים עדיין יש חשדנות היסטורית גדולה, אבל האויב משותף. ההתקרבות מתרחשת על רקע ברוגז של רוסיה ואיראן עם ארה"ב. מאירועי העבר אפשר ללמוד שהקרבה בין המדינות מתחזקת ככל שמדד הכעס כלפי וושינגטון עולה. באוקראינה פוטין נלחם נגד נאט"ו והמערב, וזו הסיבה הראשית לשיתוף הפעולה הרוסי־איראני. הרוסים גם לא שוכחים שיש להם כ־20 מיליון אזרחים מוסלמים, ושקרוב לגבולותיהם שוכנות מדינות בעלות רוב מוסלמי – קזחסטן, אוזבקיסטן, טג'קיסטן וקירגיזסטן. בימי ברית המועצות הם ידעו להחזיק את האסלאם עם הראש למטה. עכשיו הם מסתייעים באיראנים".

סבטי מסכים שהאיראנים עוזרים לרוסים לחזק את השפעתם במדינות כמו טורקמניסטן ואזרבייג'אן, "שהידידות שלה עם ישראל מטרידה מאוד את רוסיה ואת איראן כאחת", אבל הוא מדגיש בעיקר את מכירת הכטב"מים האיראניים לרוסיה. פוטין, הוא אומר, "למד מהאיראנים איך לעקוף את העיצומים הכלכליים שהטיל עליו המערב, באמצעות מערכות מקבילות למערכת סליקת הכספים הבינלאומית סוויפט".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2/07/10045339-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

5. מדינת חסות ← סוריה

האינטרס הרוסי והאינטרס האיראני נפגשים באופן מובהק בסוריה, המדינה המעורערת ביותר באזור. אבל ייתכן שתקופת הערעור תמה: השבוע הודיע דובר הליגה הערבית ג'מאל רושדי שסוריה תשוב לשורות הארגון – הכרזה רשמית על סיום החרם שהושת על הסורים עם פתיחת מלחמת האזרחים ב־2011. שר החוץ המצרי סאמח שוכרי הצהיר ש"המשבר בסוריה הוכיח שאין לו פתרון צבאי, ושאין מנצח או מפסיד בסכסוך". אסד, שאחראי לרצח המוני סורים בנשק כימי ובחביות נפץ, הודה לאיחוד האמירויות, שדחפה להחזרת ארצו לחיק העולם הערבי.

חידוש הקשרים בין סוריה למדינות ערב קשור הדוקות להשפעה האיראנית במדינה. בשבוע שעבר ביקר בדמשק אבראהים ראיסי – ביקור ראשון של נשיא איראן במדינה מאז 2011. חידוש חברותה של סוריה בליגה הערבית הוא עוד אבן דרך בשינוי המפה האזורית ובהחלטה האסטרטגית שקיבלה איראן לשפר את מעמדה ומעמד בנות בריתה באזור; דווקא איחוד האמירויות, החתומה על הסכמי אברהם, הייתה השושבינה של המהלך – והדבר ממחיש את הצלחתה של האסטרטגיה האיראנית.

טהרן משתמשת בסוריה בין השאר בתור בסיס אספקה לכוחות הפרוקסי שלה בלבנון, אבל הנוכחות האיראנית בסוריה אינה רק צבאית ומדינית. "לאיראנים יש חלום להחיות את האימפריה הפרסית", אומר סבטי. "הם שואפים לכך שסוריה תהפוך למחוז איראני, ופועלים באופן בוטה לשיעיזציה של המדינה באמצעות הקמת גני ילדים ובתי ספר שיעיים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/05/10605795-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

דרך נוספת להשפעה אזרחית היא שיקום התשתיות במדינה, לאחר מלחמת האזרחים הממושכת וגם לאחר רעידת האדמה הקטלנית בפברואר השנה. רבות מהחברות הקבלניות העוסקות בכך נמצאות בבעלות משמרות המהפכה. הדבר יחזק את ההשפעה האיראנית בסוריה, וגם יספק עבודה בחו"ל לאנשי משמרות המהפכה תחת זרוע הבינוי בחיל ההנדסה. שיקום התשתיות קשור הדוקות גם לסיוע הצבאי: האיראנים מקימים בסוריה לא רק בנייני מגורים וממשל, אלא גם מנהרות, בונקרים ומרחבים ממוגנים למשגרי טילים ולכלי לחימה אחרים.

6. בסיסים קדמיים ← לבנון, עזה

האיראנים לא בהכרח מתכוונים לשגר את מתקפותיהם נגדנו מאיראן עצמה; הם עשויים לפעול באמצעות שליח. המתקפות שלהם נגד ארה"ב, ערב הסעודית וישראל נעשו בשנים האחרונות בידי כוחות שליחים במדינות אחרות – מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן וחיזבאללה בלבנון. "האיראנים משקיעים בארגוני הטרור הפלסטיניים ומהדקים קשרים עם חמאס וחיזבאללה", אומר עמוס גלעד. לכן, למשל, הם מבקשים לחזק את ארגון הטרור הלבנוני גם באמצעות קיום סולחה בינו ובין הסעודים: לפי דיווח בעיתון אל־אח'באר, שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן נפגש החודש בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ושוחח איתו על חידוש היחסים הדיפלומטיים של ארגונו עם סעודיה. בין הארגון השיעי לשלטון בריאד שוררת איבה מאז 2007 לערך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5/AFP_33ER6A9-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

7. זווית צפונית ← טורקיה

היכולות הדיפלומטיות של איראן נבחנות גם במעצמה האזורית הצפונית, טורקיה. האיראנים קידמו לאחרונה פגישה מרובעת בין נציגים שלהם ושל רוסיה, סוריה וטורקיה לצורך קידום פשרה בין שתי האחרונות. אנקרה אינה מחבבת את טהרן, בלשון המעטה, אך היא מסוכסכת עוד יותר עם דמשק. בימי מלחמת האזרחים תמך ארדואן בצבא סוריה החופשית, שביקש להפיל את אסד מכיסאו. הטורקים גם הקימו רצועת ביטחון לאורך גבולם עם סוריה, ופלשו לשטח המדינה השכנה כמה פעמים כדי למנוע הידרדרות ביטחונית בתחומם.

כעת ארדואן מתוח לקראת הבחירות שייערכו ביום ראשון הקרוב, 14 במאי; הסקרים מראים שהוא עלול לספוג הפסד מביך בסיבוב הראשון, על רקע משבר הלירה ובעקבות הביקורת הקשה על ממשלו לאחר רעידת האדמה שקטלה יותר מ־50 אלף אזרחים טורקים. הוא זקוק נואשות לכותרות חיוביות, למשל על הסכם עם הסורים שיסייע לו לשלח בחזרה לסוריה את המוני הפליטים, שהעמיסו עול כבד במשך יותר מעשור על כלכלתה של טורקיה וערערו את היציבות בה. נשיא איראן ראיסי והרודן הסורי אסד שוחחו בשבוע שעבר על האפשרות לקדם פשרה עם טורקיה, ועמדתה של איראן כמתווכת בין אסד לארדואן עשויה לחזק את תדמיתה של איראן גם בעיני הטורקים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/05/10600304-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

8. האיום הישיר ← ישראל

תוכנית הגרעין האיראנית מתקדמת זה עשורים, צעד אחר צעד. למרות עיצומים כבדים, ניסיונות להטיל פיקוח בינלאומי, שיחות באמצעות מתווכים, משא ומתן רשמי ואפילו הסכם קצר מועד, האיראנים הפכו למדינת סף. עמוס גלעד מודאג מאוד מהמציאות הזאת. "איראן חרתה על דגלה את השמדת ישראל, והיא עושה הכול כדי שיהיו לה יכולות לממש את החזון הנפשע הזה", הוא אומר. "היום הם יכולים בהחלטה אחת, בתוך שבועיים־שלושה, לעבור מאורניום מועשר ב־60 אחוזים לאורניום מועשר ב־90 אחוזים, וכמו שאמר שר הביטחון יואב גלנט, יש להם חומר לחמש פצצות".

אבל משמעותו העיקרית של האיום הגרעיני היא שכוחו של האיום הקונבנציונלי יתעצם: היכולת של איראן להגיב בפצצה הגדולה לכל ניסיון ליטול ממנה נכס חשוב, הופכת את האיום הקונבנציונלי מצידה למעשי יותר, משום שהמשטר האיראני יחשוש פחות ממתקפה מערבית קונבנציונלית. לאיראן יש תוכנית טילים מתקדמת וכושר ייצור של מטוסים ללא טייס בעלי יכולות תקיפה ומודיעין. כדי להפעיל את האיום הקונבנציונלי הזה עליה ליצור סביבה אוהדת, וכל המהלכים לעיל אמורים לתמוך בכך, במזרח התיכון הסוני ברובו.

בינתיים האיראנים נהנים להביט – ואולי גם להשפיע, היכן שהם יכולים – על התפתחות המשבר הפנימי בישראל. העיתון הלבנוני אל־אח'באר פרסם לאחרונה סדרת מאמרים על "התפוררותה" של החברה הישראלית, לצד סקירות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות של המדינה. ההפגנות והביקורת נגד הממשלה נתפסות אצל שכנינו כקריסה של ממש, ומבחינת איראן – כצעד לקראת התגשמות הנבואה שישראל לא תחזיק מעמד שמונים שנה. "במוח של הצד השני, קריסה פנימית של 'מבצר ישראל' היא התגשמות חלום", אומר פרופ' רבי. "הם לא רואים הפגנות על אופי המדינה, אלא מלחמת אחים, ולכן הם נכונים ללכת רחוק יותר ובתעוזה גדולה יותר, במחשבה שהשעה היא שעת כושר. על ירי יותר ממאה רקטות מרצועת עזה לאחר מותו של האסיר שובת הרעב, ישראל צריכה להגיב בחיסולים ממוקדים ובפגיעה חודרנית בתשתיות ולהשאיר צלקות, כדי להבהיר שהיא לא מתבלבלת מול האויבים", אומר לנו רבי עוד לפני פרוץ מבצע "מגן וחץ".

אלוף במיל' גלעד אומר שהנבואה האיראנית רחוקה מלהתממש. "יש לישראל עוצמה צבאית, חיל אוויר מעולה, יכולות מודיעיניות ומבצעיות חסרות תקדים וגם קשרים אסטרטגיים אדירים עם ארה"ב", הוא קובע. עם זאת גלעד מזהיר ש"אם צה"ל ייחלש בגלל התגברות ההשתמטות על רקע חוק הגיוס החדש, מצבנו יהיה רע. מצטייר מצב שבו אנחנו מבודדים והאיראנים לא, וזה טירוף מוחלט. צריך לשמור על הברית האיתנה עם האמריקנים ולקדם את יחסי הידידות עם מדינות ערב, שהם מכפיל כוח. כשראש הממשלה לא מוזמן לפגישה עם נשיא ארה"ב, הדבר פוגע מהותית ביכולות שלנו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01712_10_02-2-750x496.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

גם פרופ' גלבוע מדגיש את החשיבות המהותית של הקשר עם הממשל בארה"ב. "צריך לזכור שהקונספציה הערבית היא שישראל משפיעה על וושינגטון. אם הקשר הזה נחלש, זה אומר שההשפעה יורדת ויש הזדמנות לפגוע בישראל. גם אם הרפובליקנים ינצחו בבחירות הבאות, עד ינואר 2025 ממשל ביידן יושב בוושינגטון, וחיוני לחזק את הקשרים איתו".

9. הזירה הפנימית ← איראן

הגולה האיראני ג'וואד חדאם מבקש לזרוע קצת אופטימיות. לדבריו, המחאה ברפובליקה האסלאמית תשוב ותכה במשטר שוב ושוב. "האייתוללות חיים בפנטזיה אם הם חושבים שהמחאות הסתיימו. בפעם הבאה הן יהיו גדולות יותר וקשות יותר לדיכוי", הוא טוען. "המשולש הזה של סין, רוסיה ואיראן ימשיך להתקיים ולהתחזק מתוך אינטרס של שלוש הצלעות שלו, אבל אני לא חושב שהעם האיראני אוהב להיות קרוב מדי לרוסיה, כי יש לקרבה הזאת השלכות על המשך הדיכוי.

"כמובן, לעת עתה אין לטהרן שום אופציה אחרת. הקשר מחזק את המשטר האיראני בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך הוא ישיג דווקא את התוצאה ההפוכה. המשטר הנוכחי הוכיח שהוא דואג רק לעצמו ולא מסוגל לשלוט במדינה ולנהל אותה. הבעיות הפנימיות בלתי ניתנות לפתרון עד שקיצו של חמינאי יגיע. אנחנו צריכים להיות אופטימיים". אולי, הוא אומר, דווקא הכסף שייכנס לאיראן דרך הקשרים עם סין ורוסיה יפקח את עיני העם האיראני: "כשיהיו יותר אפשרויות, אנשים ישתכנעו שיש על מה להילחם, ויביאו לקץ המשטר הנוכחי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/05/10585425-750x465.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post מט בתשעה מהלכים: התוכנית האיראנית לשינוי המזרח התיכון appeared first on מקור ראשון.