פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד
1/6/2023 12:16

"אני מתייחסת לכל תלמידה כמו לבתי הפרטית, משתדלת להקשיב לקצב פעימות הלב"

קצת עליי //


נולדתי בחיפה והתחנכתי בעירוני ו', שהפכה במהלך השנים לאולפנת אמית חיפה. בשרות הלאומי התנדבתי בבית החולים אלין בירושלים במחלקת ריפוי ועיסוק, שם נחשפתי לתחום התרפיה במוזיקה והתאהבתי. למדתי במכללת תלפיות הוראת מוזיקה, ובתום לימודיי התחלתי את דרכי החינוכית כמורה למוזיקה. המשכתי את לימודיי והשלמתי תואר בתושב"ע. תחילה כמחנכת מקצועית בבית ספר יסודי, אחר כך עברתי לחטיבת הביניים באולפנת אמית גבעת שמואל כמחנכת, רכזת שכבה ורכזת הכלה והשתלבות. אני מודה לקב"ה על הזכות לקום כל בוקר למלאכת החינוך. מרגש אותי לדעת שאני חלק מחבורה נפלאה שיש לה חלק משמעותי בעיצוב דור העתיד של המדינה.


בחרתי להצטלם //


ליד הפסנתר באולפנה. כמחנכת אני משתדלת מאוד להקשיב למנגינת הלב של כל תלמידה ותלמידה. אני מביאה איתי את עולם המוזיקה לעבודה החינוכית בתוך הכיתה. המוזיקה משתלבת בשעורים השונים, בהפסקות ובאירועים בית ספריים.


התלמידה שלא אשכח //


הטעם המתוק של סוף הסיפור הולך איתי זה זמן. זה קרה עם ב', ילדה מתוקה ומלאת אנרגיה, שהגיעה לכיתתי עם שק מלא בבעיות חברתיות ולימודיות. בבית הספר הקודם שבו למדה התייאשו והרימו ידיים. היא לא האמינה בעצמה, בסביבתה, אפילו לא במשפחתה. מצבה הלימודי והחברתי הידרדר מאוד והיא הייתה בסכנת נשירה מבית הספר. כבר בימים הראשונים הוקסמתי מהחיוך המאיר והלב הרחב שמלא בנתינה. בצעדים קטנים של יצירת אמון, התקדמנו יחד ממטרה למטרה. היא לא ויתרה, השקיעה בלימודים וביצירת קשרים חברתיים מחודשים. לאורך כל הדרך חיזקתי ועודדתי את ההשקעה ואת כוח הרצון שלה. האמנתי בה בכל ליבי, ואט־אט היא החזירה את האמון בעצמה. גם בשנים שבהן לא חינכתי אותה שמרנו על קשר הדוק. הצבנו מטרות וחתרנו להשגתן. ביחד בחנו מה מקום השירות הנכון עבורה, וברוך השם ב' החלה לשרת במקום משמעותי מאוד שרצתה בו. בטקס סיום השמינית, כשנקראה לקבל את תעודת הסיום, התרגשתי ושמחתי עד דמעות. כשירדה מהבמה היא באה אליי ואמרה: "תודה שהאמנת בי".


המוטו שלי //


כמדי שנה, באספת ההורים הראשונה, אני מציגה להורים את האני מאמין החינוכי שלי: "ידיד נפש אב הרחמן, משוך עבדך אל רצונך". אני מתייחסת לכל תלמידה כמו לבתי הפרטית, משתדלת מאוד להקשיב לקצב פעימות הלב שלה. בדרך של בניית קשר של אהבה, הבנה, הקשבה, הכלה ואמון הדדי, נוצר מרחב המאפשר לתלמידות את "משוך עבדך אל רצונך". כך נסללת הדרך להעצמה אישית חברתית ולימודית. אני מדליקת פנסים. כמו אותו חסיד שהיה מתהלך עם מקל ארוך שבראשו דולקת אש, אך יודע שהאש אינה שלו. תפקידו הוא להשתמש באש זו כדי להדליק את הפנסים. תפקידי כמחנכת הוא רק לגלות לתלמידה את האש, ואז הפנס כבר יבער מעצמו.


להיות מורה באמית //


באולפנה אני חברה בצוות "תורת חיים". את מקצועות התושב"ע וההלכה אנו מלמדים כאשכול מקצועות היהדות, כלמידה בין תחומית. אנו מפתחים מסעות למידה בפרקטיקות הוראה מגוונות. המורה בכיתה היא מנטורית שמובילה את התלמידה להיות לומדת עצמאית. ליל הסדר הוא דוגמה לשיעור מיטבי. יש בו מגוון, הפעלה של כל החושים, הוא מעורר סקרנות ושאילת שאלות, ודרכו ניתן להגיע לכל ילד בדרך המתאימה לו.


דמויות להשראה //


הוריי היקרים, גרשון ז"ל ורות קלנג. אבי עסק בהוראה שנים ארוכות. לאורך כל השנים ראיתי באבי מסירות לתלמידיו ומוסר עבודה שאין להם אח ורע. אמי הייתה אחראית על בנות השירות הלאומי, ובכל השנים הללו הם פעלו יחד לחינוך מתוך נתינה אמיתית. זה הבית שגדלתי בו, אלו הערכים שספגתי, ואותם אני מעבירה לדורות הבאים.


The post "אני מתייחסת לכל תלמידה כמו לבתי הפרטית, משתדלת להקשיב לקצב פעימות הלב" appeared first on מקור ראשון.


מחבר: ShayR | מקור ראשון חשיפות: 4 | דירוג: 2/49 ( 5 4 3 2 1 )




 

האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
השולח דיון
נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: