חומש, בוקר יום שני. דחפור פורץ דרך, מעלה ענני אבק לבן ליד מבנה בית המדרש החדש, הטרומי, שכבר עומד על תילו, צופה אל הכפר העוין בורקא השוכן ממול. בחלל האולם החדש, שאליו צפויים תלמידי הישיבה לעבור, עומדות סגורות חבילות של אריחי קרמיקה ושאר אביזרי בנייה עטופים ניילון, מוכנים להתקנה. עובדי בניין פועלים במרץ כדי להפוך את המבנה לראוי לשימוש בתוך ימים. לא רחוק משם כבר מרצפים ברצפה קשיחה שלושה אוהלים גדולים שישמשו בינתיים כפנימיות מגורים משודרגות לבחורים. ביום שלישי כבר יתקינו שם אפילו תאורת רחוב שתזהר למרחוק, תדליק שוב את האור של חומש.

קומץ מבקרים זעום שהעפילו כדי להציץ על הפלא, משפשפים עיניהם כחולמים. חומש שנחרבה ב־2005, שתושביה גורשו ממנה ובתיהם נהרסו, חוזרת לנשום. להיבנות. גם אם בינתיים באופן חלקי מאוד, בדמות קרוון מורחב אחד, ולא בשורת קרוונים לפחות כפי שחפצו כאן בתחילה. ובכל זאת, תנופה אופטימית של קיום מחודש, מאושר, אופפת את המקום. כמעט אפשר להבחין איך ההר מיישר את ראשו, זוקף את כתפיו, מול הבשורה. מדינת ישראל שבה להחזיק בו בגלוי.

בזמן שמצידו האחד של ההר שוררת תחושה של ימות המשיח, מצידה השני של הפסגה, יש להודות, האווירה במפתיע שפופה משהו. תלמידי הישיבה שנאבקו כ־15 שנה להחזיק במקום, שידעו פינויים והריסות אינספור, לילות של קור כלבים והתמודדות קשה עם טרור, מתקשים להיפרד מהמבנה הישן, אף שהוא מאולתר ורעוע למדי. על אף המאמצים הפוליטיים העצומים שנעשו כדי להגיע לרגע הזה, מבחינתם חומש כולה היא ארץ ישראל, וההפרדה בין המקום שבו מותר לשהות עכשיו לזה שאסור, לא מתקבלת שם בקלות על הלב. בדיונים המתקיימים מוזכרים פשרות והסדרים שסוכמו במהלך עשרות שנות ההתיישבות ביו"ש. הרבנים מנסים להמחיש לתלמידים כי מדובר ביום טוב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 230529FFF0019-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שוש שילה מקדומים, שבנה ניתאי גורש עם משפחתו מהיישוב חומש, נזכרת איך ארזה אז את ביתו כשאנשי צבא מזרזים אותם לסיים ולצאת. "ברוך השם שזכינו בצעירים אידיאליסטים", היא אומרת להם. "אבל תעלו חיוך על הפנים. אני מבינה שקשה לכם, אבל אתם תתגברו. כי זו שעה גדולה, ואתם חבר'ה טובים".

כבר בשבוע שעבר החל יישור הדרך אל מקום המבנה החדש. בלילה שבין ראשון לשני השבוע, כחודשיים לאחר שעבר החוק לביטול ההתנתקות בשומרון, הוקם מבנה בית המדרש במיקומו החדש, על חלקה שמוגדרת אדמת מדינה. בסיום העבודות לפנות בוקר הגיע ראש מועצת שומרון יוסי דגן וקבע מזוזה בכניסה לבית המדרש. "מאז הגירוש אנו פועלים ביום ובלילה כדי לתקן את העוול שהוא לא רק אישי כלפי המגורשים, אלא כלפי עם ישראל כולו. לפני כחודשיים הכנסת הסירה באופן ממלכתי את אות הקין של הגירוש מספר החוקים של מדינת ישראל. וזהו צעד נוסף בדרך לתיקון המלא, עוד נגיע לגנים, כדים ושא־נור", אמר דגן. מנכ"ל ישיבת חומש, שמואל וונדי, הוסיף כי הם מודים לכל התורמים והמתנדבים ולכל העוסקים במלאכה לאורך השנים, שסייעו להגיע לרגע הזה.

האובך השרבי שאופף את האזור בבוקר יום שני, מעיב במקצת על הצפייה במרחבי הנוף הנשקפים בימים כתיקונם מהנקודה האסטרטגית, הגבוהה הזו, בין שכם לג'נין. על אף כל השנים שחלפו, המדרכות, עצי הדקל ושיחי הבוגנוויליה שנבנו, ניטעו ונשתלו כאן בימים שבהם שכן פה יישוב יהודי מוסדר, נותרו עדיין על כנם. משרטטים איפה עמדו אז בתים.

כבר לא עבירה

היישוב חומש, שנעקר ב־2005, הוקם ב־1978 כהיאחזות נח"ל של גרעין בית"רי, ואוזרח כשנתיים אחר כך. הוא ישב אז על אדמות שחל עליהן צו תפיסה צבאי. הפרקטיקה הזו, שהייתה מקובלת בראשית ימי השיבה הישראלית ליו"ש ותחילת ההתיישבות, פסקה בסוף שנות השבעים בעקבות עתירות לבג"ץ. בהמשך הונהגה השיטה של הקצאת קרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה עבור ההתיישבות.

ב־2011 עתרו לבג"ץ פלסטינים מהכפר בורקא, יחד עם תנועת השמאל "יש דין", בדרישה לבטל את צווי התפיסה בחומש. האלוף אבי מזרחי, אז מפקד פיקוד מרכז, נתן בתחילה חוות דעת שלפיה אין לבטל את הצווים שם, כיוון שיש צורך ביטחוני בהחזקה צבאית של השטח הגבוה והשולט. לאחר שמזרחי עזב והאלוף ניצן אלון מונה למפקד הפיקוד, הוא שינה את ההחלטה והצווים בוטלו. בעקבות זאת, חלקות רבות שעליהן שכן היישוב חומש, הן כיום בחזקת אדמות פרטיות של בעלים פלסטינים. אולם לצד אלו יש גם מספר חלקות שמעמדן הוא של אדמות מדינה. שטחן הכולל מוערך בכ־30 דונם. להקמת יישוב זה כנראה לא מספיק, לישיבה כן.

בחודש מרץ האחרון עבר בכנסת החוק לביטול ההתנתקות, בהובלת חברי הכנסת יולי אדלשטיין ולימור סון הר־מלך (שהתגוררה בעבר בחומש עם בעלה שולי, שנרצח בפיגוע טרור) והשרה אורית סטרוק. על פי חוק ההתנתקות, שהייה של ישראלים בחומש הייתה עבירה פלילית. בעטיה הוגשו בין היתר כתבי אישום כנגד ראש הישיבה בחומש, הרב אלישמע כהן, כמו גם נגד כמה מהתלמידים, על עצם נוכחותם במקום. העברת חוק הביטול הביאה לסגירת התיקים נגדם.

לפני כשבוע וחצי חתם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, בהוראת שר הביטחון יואב גלנט, על צו לביטול חוק ההתנתקות, שהפך אותו למציאות בשטח. וכך המחסום אל צפון השומרון, שהיה מסוגר במשך שנים, ושהמעבר בו היה מותר רק לבעלי היתר מיוחד, פתוח עכשיו. התנועה בכביש השבוע לעבר חומש הייתה זורמת, בלי שאלות, גם עבור מכוניות ישראליות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המכהן גם כשר במשרד הביטחון וממונה שם על נושאי ההתיישבות, פעל רבות למען החתימה על הצו שיהפוך את ביטול ההתנתקות לממשי, והודה בשבוע שעבר לשר גלנט על "שיתוף הפעולה להסדרת הישיבה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 6/F230529NI07-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לאחר הסרת צווי התפיסה, עתרו לפני שנים ספורות הפלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקעות, יחד עם "יש דין", נגד נוכחות ישיבת חומש במקום. לאורך השנים השיבה המדינה לבג"ץ כי המקום יפונה. התשובה הזו השתנתה בינואר האחרון, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים בנוגע להסדרה. באפריל העניקה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ארכה של כחודשיים לתשובת המדינה בנוגע לחומש. אם המבנה הישן של הישיבה מפורק, לכאורה העתירה מתייתרת. כך שהצורך להתחיל את ההעתקה בשטח היה דוחק מול תגובת המדינה, שצריכה להינתן לבג"ץ בתוך ימים.

מול מהלכי השיבה לצפון השומרון, הביקורת הבינלאומית לא איחרה להגיע. בשבוע שעבר, לאחר החתימה על הצו, פרסם דובר מחלקת המדינה האמריקנית הודעה שהביעה "דאגה עמוקה". ביום שני הגיבה מחלקת המדינה לשאלות התקשורת בנושא במילים הבאות: "אנו מוטרדים מאוד מהצו האחרון של ממשלת ישראל המאפשר לאזרחיה לבסס נוכחות קבועה במאחז חומש בצפון הגדה המערבית, דבר שאינו עולה בקנה אחד הן עם ההתחייבות הכתובה של ראש הממשלה לשעבר שרון לממשל בוש ב־2004 והן עם התחייבויות ממשלת ישראל לממשל ביידן. השקפתנו הייתה ברורה ועקבית: הרחבת ההתנחלויות מערערת את הכדאיות הגיאוגרפית של פתרון שתי המדינות, מחריפה את המתיחות ופוגעת עוד יותר באמון בין הצדדים. זה עולה בקנה אחד עם דעותיהם של ממשלים קודמים, דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד. אנו בקשר שוטף עם גורמים ישראלים בנושא זה, ונמשיך לעשות זאת".

כפי שעולה מהתשובה האמריקנית, הם אכן עומדים בקשר שוטף עם גורמים מדיניים ישראלים, וניתן לומר בזהירות כי ההסדר הנוכחי בחומש לא נחת על ראשם בהפתעה מוחלטת. גם לאחר ביטול חוק ההתנתקות תלו האמריקנים את ביקורתם, כמו עכשיו, במכתב הערבויות של אריאל שרון. אז, לפני חודשיים, גם זומן שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג לפגישה עם סגנית מזכיר המדינה וונדי שרמן. בישראל הבהירו כי ההישענות האמריקנית על הטיעון שלפיו המהלך מפר את מכתב ההתחייבות של שרון לבוש מ־2004, עומדת על כרעיים עובדתיות רעועות. שכן האמריקנים מצידם לא נותרו מחויבים להתחייבות ההדדית שלהם אז, טרום ההתנתקות, להכרה בגושי היישובים הגדולים ביו"ש, וזו לא הפכה למדיניות אמריקנית מוצהרת.

לאחר החתימה על הצו גם משרד החוץ הצרפתי קרא לישראל לשקול את הדבר מחדש, ומהאיחוד האירופי הובעה מחאה. לאחר המחאה האמריקנית לפני חודשיים נמסר מלשכת ראש הממשלה כי חוק ההתנתקות היה חוק מפלה ומשפיל שטוב כי בוטל, אולם לממשלה אין כוונה להקים יישובים חדשים באזורים אלה.

בכיוון הנכון

בשיחה עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן השבוע, הוא אומר כי הדרג המדיני הוא שמכתיב את המדיניות בחומש. "העתקת הישיבה למקום הקבע שלה היא המשך ישיר של תיקון העוול הנורא של הגירוש. מדובר באדמות מדינה שהוקצו בחוק למועצה אזורית שומרון. בצו שאלוף הפיקוד חתם עליו לפני שבוע וחצי, הוא צירף את חומש לשטח השיפוט שלנו. אתן שם שירותים כמו לכל יישוב. חומש חוזרת להיות יישוב מן המניין במועצה האזורית שומרון. כמו כן, הדבר מהווה את תחילת ההסדרה כצעד ראשון בדרך לבניית היישובים בצפון השומרון מחדש".

ראש הממשלה נתניהו אמר שהם לא יוקמו מחדש.

"בשלב הזה תוסדר ישיבת חומש. ודאי שהציבור מצפה לתיקון הטעות הנוראית של הגירוש. כל אדם בר דעת מבין שזו הייתה טעות. ברור שאני מאוכזב וכועס שהצו לא מכיל את שא־נור, גנים וכדים. אבל אנחנו נמשיך ולא נמצמץ. אם כל השטח שחל בחוק לא ייכלל בצו, נמשיך במאבק. זה גם לא חוקי. הרי בנוגע לכל חוק שחוקק, לא יעלה על הדעת שדרג פקידותי ממונה, עם כל הכבוד אליו ויש בהחלט הרבה כבוד, יגיד שהחוק חל רק באופן חלקי.

"הציפייה היא שחומש תוסדר כמו כל התיישבות צעירה אחרת ביו"ש. זה תלוי בראש הממשלה ובשר הביטחון. כולם חיוביים ושותפים למהלך, והציפייה היא שזה יתקדם במהירות. אנחנו נמצאים ביום היסטורי, משמעותי", אמר דגן ביום שני. "כשהקמנו את מטה 'חומש תחילה' שנה אחרי הגירוש, הגדרנו לעצמנו שחומש בתחילה, ואחר כך יבוא ההמשך. יש מקום בצפון השומרון גם ליישובים נוספים, חדשים".

ראש מועצת יש"ע, שלמה נאמן, אומר גם הוא כי מדובר בתיקון היסטורי. "פגשתי השבוע מישהו שהולך עם צמיד כתום על היד מאז הגירוש, ואמרתי לו שהוא יכול לגזור ממנו חתיכה קטנה. כל דבר שחוזר בחזרה הביתה הוא משמעותי. ודאי שהייתי רוצה לראות את היישוב כולו חוזר להתקיים, אבל חזרת הישיבה אומרת שאנחנו בכיוון הנכון. השר גלנט לקח על עצמו את האחריות ועשה מעשה, מול כל התדרוכים ששמענו השבוע מגורמי צבא שהתנגדו, ומגיע לו על כך יישר כוח ענק".

The post בחומש חגגו השבוע את הבנייה, אבל הייתה גם אכזבה appeared first on מקור ראשון.