בדיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בצמרת המדינית והצבאית בישראל, הועלו רעיונות שונים בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה. לפי אחת מהן, המקודמת גם על ידי הממשל האמריקני, ישראל תשמר שליטה צבאית וביטחונית ברצועה, בעוד הרשות הפלסטינית תנהל את החיים האזרחיים ותפעיל בין השאר גם את מערכת החינוך. מהיכרות עם חומרי הלימוד והמסרים הלאומניים שמועברים לתלמידי בתי הספר הפלסטיניים ביהודה ושומרון, עולה כי הרשות לא תשנה את החינוך העזתי לטרור ולשנאת יהודים.

בעקבות המלחמה הנוכחית גברה המודעות בישראל ואף בעולם לתפקידם השלילי של בתי הספר שמפעילה אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים, עבור תושבי רצועת עזה. זהו לא רק השימוש בכיתות הלימוד כמחסני נשק וכמקום מסתור למחבלי חמאס, כפי שישראל הרבתה להוכיח, אלא גם תוכני הלימוד המועברים בכיתות אלו, שהם רוויי הסתה לטרור ותמיכה בשהידים. מתברר שגם בתחומי הרשות הפלסטינית בתי הספר הם חלק מאותה "התנגדות" לישראל. זה מתחיל במבנים עצמם, שמיקומם ותכנונם נועדו בראש ובראשונה לתפוס שטחים מרכזיים במסגרת המאבק בהתיישבות היהודית ביו"ש, לעיתים ללא צורך ממשי בבית ספר במיקום זה, וממשיך בתוכני הלימוד שמעודדים את הילדים והנערים לפעול למען "שחרור העם הפלסטיני" כבר מגיל צעיר.

כך למשל, באזור מַסַאפֶר יַטַּא שבנפת חברון פועל בשנים האחרונות בית ספר רשמי של הרשות הפלסטינית. בית הספר החדש יחסית מספק מסגרת לילדי הכפרים באזור, אך מבחינת הרשות מטרתו איננה רק חינוכית ולימודית. הוא נועד לחזק את הפלישה הפלסטינית לשטח האש הצה"לי, ואת ההשתלטות המתוכננת על אדמות מדינה בשטח C. זאת מתוך מטרה ברורה ומוצהרת לגדוע את הרצף בין גושי ההתיישבות הישראליים ביהודה ושומרון, ולגבש רצף פלסטיני שיהפוך למצור על ההתיישבות היהודית.

בית הספר במסאפר יטה הוא האחרון ברשימה ארוכה של מבנים שהוקמו למטרות דומות, ומכונים "בתי ספר של ההתנגדות". המוסדות הללו דומים זה לזה במבנה ובמטרה, בדגלי פלסטין שמעטרים אותם ובתכנים שנלמדים בהם, ובעיקר בגופים שעומדים מאחוריהם ומממנים אותם – האיחוד האירופי בין היתר.

קובעים עובדות בשטח

בסיפור הזה אין שום דבר מקרי. בשנת 2009 הציג ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד את תוכניתו, שנועדה ליצור רצף טריטוריאלי בין נקודות התיישבות ערביות ברחבי יו"ש ולשבור את הרצף בין היישובים היהודיים. כחלק מהתוכנית, הזוכה לתמיכה כספית זרה, עם כל התרחבות בהתיישבות היהודית מתרחב במקביל יישוב ערבי סמוך, ובמקומות שיש בהם חשש להיווצרות רצף יישובים, נבנית נקודה ערבית חדשה. "החלטנו לנקוט יוזמה, לזרז את סוף הכיבוש באמצעות עבודה קשה ולקבוע עובדות בשטח שלא יהיה ניתן להתעלם מהם", אמר פיאד בעת הצגת התוכנית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02311_40_55-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

משה שמואלי  רכז יו"ש בעמותת רגבים: "זה לא סיפור על צורך בהשכלה ומענה לילדים, זה סיפור על מאבק על הקרקע, כשהרש"פ מנצלת את הילדים כנשק לכל דבר"

כבר באותה שנה נבנה בית הספר הראשון למען מטרה זו. הוא הוקם במתחם הבדואי הלא חוקי חאן אל־אחמר, שהוקם בעצמו כדי למנוע רצף בין ירושלים למעלה־אדומים ובכך להקשות על החלת ריבונות בעתיד.

תחום החינוך הפך באופן גלוי לדרך נוספת להיאבק במדינת ישראל. בנאום שנשא ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הוא ציין כי "השנה נפתחו למעלה מעשרים בתי ספר חדשים עם 248 כיתות, ומועסקים 1,200 מורים חדשים". אשתייה הודה למורים "שעמלים בעבודה בלתי פוסקת לרומם את שמה של פלסטין ולהגן על נושאיה הלאומיים. המורה, התלמיד ובית הספר ימשיכו להיות סמלים במאבק מול הכיבוש ומנגנוניו".

מסרים דומים הושמעו גם בישיבה שקיימה מושלת רמאללה ואל־בירה, ד"ר לילה ע'נאם, עם מנהלי מחלקות החינוך שבאחריותה, ערב פתיחת שנת הלימודים. בפגישה, כך לפי הדיווח שהעלתה ע'נאם לדף הפייסבוק שלה, "ציַינו את הקמת בתי הספר עין־סמיע וראס־הד, במסגרת פרויקט בתי הספר של ההתנגדות, בחנו דרכים שונות להגדלת העשייה באזורי ההתיישבות האסטרטגיים, והבנו כי יש צורך בחיזוק הנוכחות של הפלסטינים על אדמות אלה, נוכח ההתקפה החריפה של המתנחלים על אזורים אלו. אנו שמים דגש על איחוד הכוחות ועל חשיבות המאמץ הציבורי והלאומי שלנו להיאבק מול המתנחלים, במיוחד לקראת חזרת תלמידינו לבתי הספר והגשמת נוכחות זו לא רק בסיסמאות אלא בשטח".

על פי מחקר של תנועת רגבים, מאז 2009 נבנו למעלה ממאה בתי ספר כאלה, במסגרת "תוכנית פיאד" להשתלטות מעשית על שטח C. מתוכם שלושה שנבנו על אדמה פרטית יהודית או על אדמת קק"ל; כשלושים שנבנו על אדמות מדינה ואדמות סקר; שבעה שנבנו בשטחי אש; שניים בשמורות טבע; שניים בשמורה מנדטורית, ושישה באתרים ארכיאולוגיים. בתשעה מקרים מדובר בבתי ספר שהוקמו בשטח B, והורחבו במבנים ואגפים נוספים על קרקע סמוכה בשטח C, ללא היתר.

נצמדים ליישובים

שמורת הטבע ואדי סיק, הסמוכה ליישוב רימונים, היא אחד המרחבים המרשימים בשטח מועצה אזורית מטה בנימין. זהו רכס מדברי המאופיין בנקיקי נחל ומערות, המהווה בית לדורסי יום וצמחים נדירים. בשנים האחרונות הגיע למקום, בתמיכת הרשות הפלסטינית, שבט בדואי והתיישב בסביבת השמורה. באין מפריע הוקמו שם עשרות מבנים ארעיים. בשנת 2017 הוקם בקצה השמורה בית ספר, כדי להרחיב את רצף ההתיישבות. זהו מבנה כמעט זהה לזה שהוקם לאחרונה בהר חברון, ושקיים בעשרות נקודות נוספות, שאת חלקן נפרט בהמשך. בשלט הכניסה למתחם נכתב כי המקום פועל בבעלותה ובחזקתה של "מדינת פלסטין – משרד החינוך וההשכלה הגבוהה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02311_41_00-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כשהגענו למקום בשעות אחר הצהריים, הילדים כבר לא היו שם. רכב של הרשות הפלסטינית הגיע למקום ופרק ציוד. האדם שירד ממנו פגש שני אנשי צוות שיצאו לקראתו. "הילדים סיימו כבר", אמר לנו אחד מהם. "לומדים כאן בכיתות א' עד ו', ובשעה 12:30 הם מסיימים. מגיע אוטובוס ולוקח אותם הביתה". לדבריו, במקום לומדים 70 ילדים בסך הכול. כלומר, כיתות קטנות. הקרוונים המרכיבים את בית הספר מקושטים וצבועים. על כמה מהם מצוירים דגלי פלסטין ומפת הארץ כשבמרכזה כיפת הזהב.

בית ספר גדול במיוחד הוקם בשנת 2010 סמוך לכפר בית־סירא שבאזור מודיעין. נגד הבנייה הוגשה עתירה, והיא נידונה בבג"ץ; בשנת 2014 נבנה בית ספר סמוך ליישוב גבע־בנימין (אדם), וגם נגדו הוגשה עתירה. בבואנו לשם הספקנו לראות ילד מתרוצץ בין המבנים והעיזים במקום. בעוד פינוי בית הספר מתמהמה, מבנים ארעיים נוספים אליו ומרחיבים את האחיזה בשטח.

ב־2015 הוקם בית ספר דומה סמוך ליישוב סוסיא בהר חברון. שנה לאחר מכן – סמוך לצומת מעלה־חבר. עוד קודם לכן, בינואר 2021, הוקם בשטח אש 917, גם הוא בהר חברון, בית ספר שהורכב ממבנים יבילים. גם בית ספר זה מתהדר במימון ותמיכה של האיחוד האירופי, מדינות זרות וארגונים בינלאומיים. שטח אש 912, ממזרח למעלה־אדומים, זכה אף הוא בשנתיים האחרונות לבית ספר משלו, ודגל האיחוד האירופי מתנוסס גם מעליו. ב־2021 הוקם בית ספר גדול במבנה רחב ידיים בשטח שמורת הטבע נחל בזק בבקעת הירדן, במימון האיחוד האירופי.

בסרטונים שהועלו לדף הפייסבוק של "בית הספר של ההתנגדות" מספר 6 בנפת רמאללה, נראים הילדים יוצאים לחצר המוסד כשהם עוטים כאפיות ודגלי פלסטין, רוקדים ושרים: "מולדת שאנחנו לא מגינים עליה, אנחנו לא ראויים לה". בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית הם האזינו לשיחה מפי מנהל בית הספר, שאמר להם כי "החיים של הבדואים ושל החקלאים הפלסטינים באזורים המכונים שטחי C הם קשים, אבל למרות זאת הם הצליחו להגיע לפתיחת השנה". הוא הודה "למשרד החינוך הפלסטיני על תמיכתו בבתי הספר האלה, שאכן הפכו לבתי ספר של ההתנגדות".

בראשית אוגוסט 2020 החלו הפלסטינים בהקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי בפאתי הכפר כיסאן, מצפון ליישוב מעלה־עמוס שבמזרח גוש עציון, שחלקו בשטח B וחלקו בשטח C. בשונה מבתי הספר המאולתרים המורכבים מכמה קרוואנים, כאן מדובר במבנה בטון רחב־ידיים בן שתי קומות. על פי חוקרי השטח של רגבים, המיקום נבחר במיוחד לצורך השתלטות. מדובר בבנייה שאין בה צורך אמיתי, שכן יש כבר בית ספר בקרבת מקום. מבחינה גיאוגרפית, בית הספר נבנה במיקום המשמש "גשר" בין שטח B שמדרום לאתר הבנייה ובין שטח B שמצפון לו, תוך יצירת חיץ בשטח C וטבעת חנק סביב היישוב מעלה־עמוס, השוכן מדרום. לא הייתה כל מניעה למקם את בית הספר בשטח B, שיש בו מרחב פתוח ולא מנוצל.

בחופש הגדול של שנת 2020 הוקם בית ספר בפזורה הבלתי חוקית הסמוכה לכפר עוג'ה שבבקעת הירדן. המבנה הוקם בלילה אחד, על ידי עשרות פועלים. המיקום שנבחר הוא בלב שטח C סמוך לאדמות מדינה, בין המבנים הבלתי חוקיים של הפזורה הבדואית.

טקס השהיד

"בתי הספר שראינו מספקים הצצה לשיטת בתי הספר של הרשות הפלסטינית, כדרך להיאחז בשטח ולייצר דה־לגיטימציה למדינת ישראל", מסביר משה שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים, במהלך הסיור שקיימנו בין המבנים הללו. "זה לא סיפור על צורך בהשכלה ומענה לילדים, זה סיפור של מאבק על הקרקע, כשהרשות הפלסטינית למעשה מנצלת את הילדים כנשק לכל דבר".

לדברי שמואלי, "בעשור האחרון הקימה הרשות, בסיוע האיחוד האירופי, רשת של למעלה מ־100 בתי ספר כאלה, שהמשותף להם הוא המיקום והמטרה: עומק שטח C, במקרים רבים רחוק ממקבצי מגורים, ובמרחב שכבר קיימים בו בתי ספר המשרתים את האוכלוסייה המקומית. עם הקמת בית הספר מגיע השלב הבא – חיבור לתשתיות מים וחשמל וסלילת כביש גישה, ועד מהרה צצים בסמוך מבנים נוספים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק לקנות את התעמולה הפלסטינית ותנטרל את הנשק להשתלטות על השטח במסווה של בתי ספר".

נגד כ־60 מבנים מסוג זה מתקיימים הליכים משפטיים, ובאופן עקרוני הם אמורים להיהרס. אך הרס של כל מבנה כזה הוא הליך מורכב, ולא פעם רשויות האכיפה מגלות נדיבות ומאפשרות לפלסטינים לנסות להסדיר את המבנים העברייניים, לפני שיינקטו נגדם הליכי פינוי והריסה.

לא רק ב"בתי הספר של ההתנגדות", אלה שהוקמו בבנייה זריזה בנקודות אסטרטגיות, מחנכים לשנאת יהודים. באוקטובר האחרון חשפנו במקור ראשון שאלה מתוך מבחן במתמטיקה בבית ספר בטולכרם. התלמידים התבקשו להשיב על השאלה הבאה: "חמאס יורה טיל במשקל 50 ק"ג לכיוון תל אל־רביע הכבושה, שבמרחק 90.25 קילומטרים. באיזו מהירות עליו לטוס, באיזה גובה מקסימלי, ומה הזמן שייקח לו להגיע לתל אל־רביע הכבושה". תל אל־רביע הוא שמה הערבי של תל־אביב. שאלה נוספת שנשאלו התלמידים: "אדם נושא על כתפיו ארון קבורה שמשקלו 200 ניוטון (יחידת מידה) ואורכו 2 מטר, בהלוויית שהיד במשקל 800 ניוטון. מרכז הכובד של השהיד הוא 0.5 מטר מהקצה השמאלי של הארון, כמו באיור. חשב את החוזק של כל אחת משתי הרגליים כדי שיוכלו להרים את הארון".

לפני כשנה, לרגל יום הולדתו של יאסר ערפאת, נערך בבית הספר המרכזי של חווארה שבשומרון "טקס השהיד". ברחבת בית הספר ניצבו מאות תלמידים לצד מוריהם, מנהליהם ובכירים במחלקת החינוך ברשות, בהם מנכ"ל משרד החינוך הפלסטיני בנפת שכם, וכן ראש עיריית חווארה. בטקס הניפו תלמידים את תמונותיהם של מחבלים ידועים ורבי מרצחים, בראשם השייח' אחמד יאסין, מנהיג חמאס שהיה אחראי על שורת פיגועי התאבדות וחוסל בידי ישראל ב־2004. תמונות נוספות שהונפו הם של דיא חמארשה, המחבל שביצע את פיגוע הירי בבני־ברק באוקטובר 2022, שבו נרצחו חמישה אנשים; ושל רעד חזאם, המחבל שביצע את הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל־אביב באפריל 2022, שבו נרצחו שלושה בני אדם.

באוקטובר 2022, לאחר חיסול המחבל עודאי תמימי שרצח את סמלת נועה לזר במחסום שועפאט, הכריז משרד החינוך של הרשות הפלסטינית על שביתה כללית כאות אבל על מות "השהיד הגיבור".

לא רק בבתי הספר היסודיים ובתיכונים הפלסטיניים מחנכים לתמיכה בטרור. בחודש מאי האחרון, במהלך הבחירות לאגודת הסטודנטים בביר־זית, הניפו פעילי תא חמאס באוניברסיטה שלט הערצה ל"גיבורי פעולת הבקעה", רוצחיה של משפחת די בחג הפסח האחרון.

אבלים על אל־עארורי

חמאס זוכה להזדהות לא רק בשטח הפלסטיני ביו"ש אלא גם בהצהרותיהם של בכירי הרשות. בכיר פת"ח ג'יבריל רג'וב, ממובילי "קמפיין הפרטנרים" של יוזמת ז'נבה, הביע צער על חיסולו בלבנון של בכיר חמאס סאלח אל־עארורי. "מותו של אל־עארורי הוא הפסד של פת"ח לפני שהוא הפסד של חמאס, זהו הפסד לתנועת השחרור הלאומית", אמר רג'וב. בחודש שעבר, בריאיון לערוץ הלבנוני "אל־מיאדין" אמר כי "אירועי 7 באוקטובר היו תגובה טבעית לדיכוי. האחראי לאירוע הוא הכיבוש ופשעיו. הפעולה הייתה חלק ממלחמת ההגנה הפלסטינית, וההתפרצות הבאה תתרחש בגדה".

איתמר מרכוס, מנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת הפלסטינית", אומר כי "החינוך של הרשות הפלסטינית מעביר מסרים שמחזקים למעשה את הכוח של חמאס, וגורמים לבוגרי החינוך הזה להיות מזוהים איתו. ספרי הלימוד ברשות הפלסטינית הם אותם ספרים שנלמדו בעזה תחת חמאס או אונר"א. אלה אותם תכנים. זו מערכת חינוך שמטיפה לרצח יהודים ומטפחת את השאיפה להיות שהיד. טיפשות לחשוב שהיא תחליף את החינוך שהצמיח את מחבלי חמאס".

"צריך לפעול לשינוי משמעותי של כלל מערכת החינוך הפלסטינית", קורא ד"ר אלדד פרדו, חוקר ראשי במכון IMPACT-se לחקר הסובלנות והשלום בחינוך. "כמי שחקר את כלל מערכות החינוך בארץ – המגזריות, הכלליות, הערביות – וגם את החינוך הפלסטיני, אני יכול לומר שבאופן די אחיד, במערכת החינוך הישראלית מחנכים לשלום. ספרי הלימוד הפלסטיניים מבטאים את החזון של החברה. החזון שלנו הוא להקים מדינה יהודית, החזון שלהם הוא להעיף אותנו מפה. לכן אי אפשר לתת את מערכת החינוך בעזה לרשות, שהיא לא שונה. צריך לחנך שם ברוח הסכמי אברהם, שכולנו בני אברהם ובני המקום הזה. חינוך שישמור על המאפיינים של כל אוכלוסייה, אבל יציין את הקשר של היהודים לארץ, עוד לפני האסלאם".

The post "הרש"פ מנצלת את הילדים במוסדות החינוך כנשק לכל דבר" appeared first on מקור ראשון.