למעלה מ-600 חולים חדשים ביום, חתונות ענק ללא הקפדה על מגבלות קורונה וחוסר אמון ברשויות- החברה הערבית עומדת בפני אחד המשברים הרפואיים הגדולים ביותר שחוותה. מתוך רשימת 23 היישובים האדומים בישראל שבהם כמות החולים הגבוהה ביותר, 'מככבים' 18 יישובים ובהם עשרות אלפי תושבים שיידרשו לקחת אחריות ולפעול פיזית כדי לצאת מהמשבר הפנדמי שפקד אותם.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

חמש סדרות שאתם חייבים לראות: הרשימה של גואל פינטו

מאדום לירוק, מגמזו לקבינט – מה הרמזור מסמן לי?

המועדון הסגור של עיתונאי השמאל: ליברלים דה לה שמאטע

בישיבה מיוחדת שנערכה ביום ראשון במשרד ראש הממשלה בירושלים, בהשתתפות רה"מ נתניהו ובכירי מערכת הבריאות מהחברה הערבית בהם חברי הועדה המייעצת למשבר הקורונה, האשימו הבכירים כי החברה הערבית משלמת כעת את מחיר חגיגות חג הקורבן ההמוניות שנערכו לפני כשלושה שבועות ובשל הזלזול המתמשך בקורונה מאז ההתפרצות בגל השני. בדיון הארוך בהובלת נתניהו הסבירו אנשי החברה הערבית כי הממשלה ומשרד הבריאות שוגים בהתנהלותם מול האזרחים הערבים ומפחדים לקבל החלטות קשות ולבצע אכיפה כדי להפחית את שיעורי ההידבקות הגבוהים.

"היינו שאננים ופשוט נכשלנו בהתמודדות עם הקורונה" אומר לנו עו"ד כבהה מועאוויה, חבר ומרכז הועדה המייעצת למיגור הקורונה בחברה הערבית במשרד הבריאות. "אנחנו חייבים לתקן כעת. אמרתי לראש הממשלה נתניהו בפגישה כי החברה הערבית משלמת על כך שבחג הקורבן לפני שלושה שבועות התנהלנו כרגיל". לדברי מועאוויה בזמן הגל הראשון, בשעה שחגגו במגזר הערבי את 'חג עיד אל פיטר' החליטה הממשלה על שורת צעדי מניעה ובהן הגבלת תנועה וסגר בין הערים תוך מאמצי הסברה על חגיגות במשפחות גרעיניות ותפילות החג רק במקומות פתוחים, בגל השני לא התקבלו החלטות נקודתיות. "הועדה המייעצת נבנתה שלושה שבועות לפני חג הקורבן וכשישבנו בדיונים לקחנו את כל הנתונים והבנו שאנחנו חייבים להתנהג כמו חג אל פיטר ולהחמיר יותר כי הוא חג של 4 ימים וגם הדרוזים חוגגים אותו. באנו והצענו לחזור להגבלות אך לצערנו ההצעות לא התקבלו כי לא רצו לקבל החלטות שונות לחברות שונות בישראל וזו הייתה טעות גדולה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08455504-750x463.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעת חגיגות חג הקורבן בחברה הערבית, בחברה היהודית ציינו את צום תשעה באב ועל מערכת הבריאות הופעלו לחצים כבדים מצד הפוליטיקאים החרדים שדרשו להקל על מגבלות הקורונה וההתכנסויות בבתי הכנסת בשל הצום והתפילות תחת כיפת השמיים בחום היום. "החרדים ניצחו אותנו ובמל"ל אמרו לנו שאי אפשר לתת לחרדים הקלות ולערבים הגבלות באותה העת" מסביר מועאוויה. בבוקר הראשון של החג הוא התעורר למציאות ממנה חשש במיוחד: "בשש בבוקר בחג הקורבן התאספו 27 אלף איש בחצרות מסגד אל אקצה בירושלים, מתפללים כתף אל כתף וכולם בלי מסיכות. זו הייתה מדגרת קורונה. הגיעו לתפילה שם מכל החברה המוסלמית בישראל, מהדרום ומהצפון ולצד תושבים ממזרח ירושלים ומהשטחים ומספיק מפגש אחד כזה כדי להביא בסוף התפילה את הקורונה במשלוחים ישירים לכל רחבי הארץ. ארבעה ימים אחרי החג הלכו אלו שנדבקו בקורונה במסגד לעבוד בתל אביב ובת ים וראשון לציון ומשם מעגלי ההדבקה רק גדלים".

מעבר לחג שהיה מוקד סיכון והתפרצות מוכח, בחברה הערבית מקיימים חגיגות ענק בחתונות, בהשתתפות מאות רבות של אנשים שמתקהלים בשטחים פתוחים וסגורים ללא אכיפה כלשהי מצד המשטרה וללא הקפדה על מסיכות וריחוק חברתי. "אני מאשים את עצמי כאזרח ערבי וכל תושב בחברה הערבית לפני שנבוא באצבע מאשימה למשטרה שלא אכפה את החתונות. רק עכשיו שמענו ברדיו מראיינים ראש עיר שהבן שלו התחתן עם אלף איש וטען שהוא לא ידע ולא ארגן. בחייאת, אתה לא ידעת? בחברה היהודית דברים כאלה לא יקרו" אומר מועאוויה.

ההבדלים במנהגים ובאורחות החיים בין היהודים לערבים בישראל מתבטאים גם בהגבלות הקורונה שליהודים היו אפקטיביות יותר ולערבים לא היו רלוונטיות. אחת ההגבלות המשמעותיות ביותר היא סגירת אולמות האירועים. "כשסגרו את האולמות, בחברה היהודית עצרו את החתונות ובחברה הערבית ממילא חוגגים בבתים ובחצרות את רוב ימי החתונה" מסביר מועאוויה.  "כשעשיתי מיפוי באוכלוסיה הערבית, מצאתי כי 58 אחוז מהחולים הן נשים והשאר גברים. הבנו שההדבקה חייבת להיות במקור מהחתונות כי הנשים נמצאות בתוך הבתים והגברים במקומות פתוחים ולכן הן נדבקות יותר. החתונות הם הגורם מספר אחד להדבקה". הוא סבור כי אכיפה משטרתית היא לא הפתרון הנכון להתמודדות עם האירועים ההמוניים אלא הסברה ודוגמא אישית: "לא שומרים על ההנחיות ומאשימים את המשטרה אבל ביום שהמשטרה תבוא ותעצור חתונה נמצא את עצמנו עם 'אירועי אוקטובר' (שהובילו להתנגשויות אלימות בין המשטרה לחברה הערבית, י"ק) ולא רק קורונה. טמנו את הראש בחול והאשמנו את כולם והמשכנו להתחתן. לא המשטרה אשמה אלא אני והחבר ובן הדוד. לאחרונה התחתן רופא באחד היישובים הערביים עם רופאה ובחתונה השתתפו 700 אורחים בלי מסיכות. לשניהם יש רשיון רפואה של משרד הבריאות והם לא שמרו על ההנחיות- למי אנחנו באים בתלונות למשטרה? קודם צריך להאשים את עצמנו".

בחברה הערבית קיימים פערים רבים הדורשים את התייחסות הממשלה ובהם פערי שפה, מנטליות ומבנה חברתי שונה מזה שמקובל בחברה היהודית. "ראש עיר או מועצה ערבית, מי שהצביעו לו בבחירות- יגידו לו אמן לכל הנחיה והוראה אבל מי שמתנגדים לו ורבו איתו בבחירות- גם אם יגיד שיש קורונה, המתנגדים יאמרו שאין קורונה ולא יקשיבו לבקשות שלו" מסביר עו"ד כבהה מועאוויה. בהמלצות הוועדה שהוא מרכז נקבע כי אנשי הבריאות בחברה הערבית יפעלו בהסברה ישירה מול ראשי המשפחות והחמולות ומול אנשי הדת, במקביל להסברה שמנהלים ראשי הרשויות.

הגל הראשון לא הורגש

ד"ר נאיל אליאס, הוא מנהל בית החולים הצרפתי בנצרת וחבר הוועדה המייעצת בנושא החברה הערבית לפרויקטור הקורונה. הוא מסביר כי למעשה החברה הערבית נפגשת כעת עם הקורונה לראשונה בעוד ב'גל הראשון' כמעט שלא הייתה מורגשת ביישובים הערביים כי התחלואה הייתה בקרב כאלה שחזרו מסין ומארה"ב וכדו' ובישראל, המדינה נשמרה מאוד. "אנחנו חצי שנה בתוך מגיפה עולמית אבל בחברה הערבית בישראל היא הגיעה רק בגל השני בסוף מאי-תחילת יוני וזה כאילו חדש. בגל השני אנשים פחות מפחדים מהקורונה ובגלל שלא ראינו מספר גבוה של חולים קשים ומתים בגל הראשון, זה הביא את החברה למצב שהרבה אנשים לא האמינו שיש קורונה בכלל", הוא מסביר.

ד"ר אליאס קורא לראשי מערכת הבריאות לצאת בצעדים דרסטיים ומשמעותיים כדי להפחית את התחלואה ביישובים הערביים. "לבד זה לא ייעשה. צריכים לצאת בכמה צעדים דחופים ובהם אכיפה וסגר בשעות הלילה. הכי קל להגיד שהחברה הערבית אשמה בהכל וזה הולך להיות אסון ואין מה לעשות. אבל זה לא צריך להיות ככה. יש פה אחריות קולקטיבית שצריכה להיעשות אם זה באכיפה, ביותר הסברה בתוך החברה, הפעלת ראשי הערים ומנהיגים מקומיים ועוד. התוכניות של גמזו דרך הרמזור נוגעת בכל זה ונקווה שהיא תצליח".

בית החולים הצרפתי בנצרת משרת אוכלוסייה המונה כ-350 אלף בני אדם, מרביתם ערבים. הוא מתמקד ברפואת ילדים וגם היום, חודשים לאחר התפרצות הנגיף, אין במעבדות שלו מכשור לביצוע בדיקות קורונה. בבית החולים הוקמה מחלקת קורונה ובה 40 מיטות אשפוז. "לפני כמה ימים היה אצלנו תינוק בן 17 ימים עם קורונה, הילד התאשפז במחלקה בחדר מיוחד ועד שחזרה התשובה החיובית לבדיקה שעשינו לו, חלפו למעלה מ-18 שעות" מספר ד"ר אליאס. לדבריו, בבית החולים נאלצים לשלוח את הבדיקות לפענוח במעבדות שבבית החולים 'העמק' בעפולה.

The post קורונה בחברה הערבית: "קודם צריך להאשים את עצמנו" appeared first on מקור ראשון.