הבוקר (ב') מתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים דיון בעתירת חופש מידע שהגיש פורום קהלת נגד כל משרדי הממשלה ונגד היועץ המשפטי לממשלה, על הגבלות שהטיל מנדלבליט על משרדי הממשלה כמשרדים בממשלת מעבר. העתירה הוגשה לאחר שבמשך קרוב לשנה לא נענתה בקשת חופש המידע בטיעונים שונים ולבסוף סירבו משרדי הממשלה למסור את המידע.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– לקיבוצניק מניר-גלים קשה להבין שלא כולם אשכנזים

– למה לארנבת שחורת הזנב יש אוזניים גדולות כל כך?

– ברקע סערת הריבונות: ליברמן התקבל בזרועות פתוחות בשומרון

במהלך תקופת הבחירות ביקש הפורום מכל משרדי הממשלה לחשוף אילו החלטות לא התקבלו או לא יצאו לפועל משום שנקבע שבתקופת בחירות אסור לבצען. על פי העתירה, מדובר בהחלטות ספציפיות "לאשר או למנוע פעולה של משרד, יחידותיו או יחידות סמך, לרבות יוזמות חקיקה ותיקוני חקיקה או חקיקת משנה, לאור המגבלות על סמכויות הממשלה בתקופה זו". ההגבלות, ניתנו על ידי היועמ"ש שהורה לכל המשרדים שלא למסור אף החלטה עד שיגבש מדיניות בעניין.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_15_38-6-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

העתירה הוגשה על ידי פורום קהלת במסגרת עיסוקו במערכת היחסים שבין הרשויות, וחקירתו את שאלת המגבלות המוטלות על הממשלה ועל הכנסת בתקופת בחירות. בקשת חופש המידע שהוגשה, הייתה משום חשיבות המידע אודות הגבלות פעולות משרדי הממשלה בתקופת בחירות, לציבור: "ראוי שיהיה ידוע אילו פעולות נמנעו ואילו אושרו ומה היו ההנמקות להחלטות הללו. הדיון הציבורי בנושא זה חייב להתבסס על מידע, והמידע צריך להיות נחלתו של הציבור" נכתב בעתירה.

על פי חוק יסוד: הממשלה – ממשלת מעבר נהנית מכל סמכויותיה של ממשלה רגילה. פסיקת בג"ץ צמצמה את מרחב הפעילות של הממשלה מן הסוג הזה ולטענת קהלת, הציבור זכאי לדעת מה משמעותן של מגבלות אלו בפועל, כיצד הן מיושמות ועד כמה תקופת בחירות משתקת את גופי הממשלה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201918_53_11-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

גם לאחר שהוגשה עתירה, סירבו כאמור משרדי הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה למסור את המידע והוחלט להשאיר את כל ההחלטות הללו חסויות, ולמסור מידע סטטיסטי בלבד בדוגמת טבלה ובה מידע "אגרגטיבי" בלבד. בטבלה יפורטו סוגי הפעולות שבעניינן התבקשה חוות דעת מטעם הייעוץ המשפטי, מספר הפניות לפי סוג וסיווגן לפי עמדת הייעוץ המשפטי.

את סירובם, תולים משרדי הממשלה והיועמ"ש בחריגים לחוק חופש המידע כדוגמת דיונים פנימיים, או מידע על מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב. אלה טוענים, כי החלטתם להשאיר את ההחלטות חסויות נועדו להגן על השיח הפנימי מקצועי במשרד.

את הטיעונים האלה דוחים בפורום קהלת. "ראשית, אין מדובר במדיניות בשלבי עיצוב כי אם בהחלטות שהתקבלו, בעת הצורך בממשלת מעבר, והן נחלת העבר. שנית, בעתירה, לא נתבקשו דיונים פנימיים, טיוטות והתייעצויות, אלא מדיניות והחלטות אופרטיביות".

The post שלטון בג"ץ: עד כמה תקופת הבחירות שיתקה את גופי הממשלה? appeared first on מקור ראשון.