"נניח שתראי מישהו נכנס לכאן, לוקח קופסה, רץ החוצה ונוסע", אומר לי הרב יובל אשרוב. "את יכולה להגיד 'זה גנב!', אבל אולי הוא צדיק? אולי מישהו ביקש ממנו להביא משהו בדחיפות? 'שיטת המראות' של הבעל שם טוב אומרת שאם אתה רואה בהשתקפות שלך כתם – הוא כנראה לא במראה, אלא בך. כל העולם הוא בעצם מראה שלך. כל מה שיש בחוץ, זה רק האופן שבו אתה רואה את זה. הדרך שפירשת בה את המציאות, זה מה שאת".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– שופר יקרא בהר הבית: המאבק על ההר מתעורר

– דעה: שיח "הלנו אתה אם לצרינו" מוכרח לחדול

– השיטה היפנית לניצחון על הקורונה: לחץ חברתי חריף

אם חשדתי בו, זה אומר שאני גנבת?

"זה אומר שיש בך שמץ מנהו (ממנו – ק"א). אם לא גנבת שום דבר בחיים, אפילו לא גזלת שתי דקות ממישהו או עקפת בתור בדואר – לא היית רואה גנבים".

גם אם גנבו ממני, הייתי רואה גנבים.

"היית אומרת שהגנב הוא בטח עני שצריך אוכל".

בכל התרבויות יש סיפורי מסע שמגלים לנו שהדרך עצמה היא המטרה. הגיבור לומד משהו במהלכה, ועד סופה הוא הופך לאדם שונה מכפי שהיה בראשיתה. אני, בדרך לראיין את הרב יובל אשרוב, בעיקר מחפשת תירוצים לכך שקניתי בתחנת הדלק מאפה גבינה מתוק וקפה הפוך. הרי על פי שיטת הבריאות שהוא מלמד ומיישם, מאפה גבינה, קטן ככל שיהיה, וקפה הפוך עם סוכרזית, הם רעל מזוקק. אבל לא אני הגיבור של הסיפור אלא הרב אשרוב, וכמו כל גיבור ראוי, הוא אכן יצא למסע לפני שהגיע עד הלום – ליישוב אור־הגנוז שליד מירון, ולמעמד של גורו תזונה ופסיכולוגיה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... d120625084270-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אני מגיעה אליו סקפטית. מצד אחד ראיתי איך השיטות שלו הועילו לכמה מבני משפחתי, שהשילו קילוגרמים רבים ממשקלם והתמלאו חיות. קראתי גם לא מעט עדויות של אנשים המספרים שהרב הציל אותם ממחלות. מצד שני, שמעתי סיפורים הפוכים: על חולים שבעקבות עצותיו הפסיקו להיעזר בתרופות קונבנציונליות, ומצבם הידרדר. בשערי המושב אני נזכרת גם בכתבתה של אושרת קוטלר, שסיפרה בתוכנית "המגזין" כי 22 מתושבי אור־הגנוז לקו בחצבת. לפי התחקיר הרב אשרוב, נשוי פלוס שמונה, מטיף נגד חיסונים – אך ילדיו דווקא התחסנו מפני המחלה.

בחזרה למסע המעצב: בראשית דרכו למד אשרוב לתואר ראשון בפיזיותרפיה באוניברסיטת תל־אביב, אך מעולם לא עבד בתחום. לדבריו, הוא זיהה את מגבלות השיטה, ולכן הלך ללמוד את תורת האקופונקטורה, הדיקור הסיני, בבוסטון. אחר כך עבד בארץ בדיקור, לימד את התחום במשך 15 שנים, חזר בתשובה, ואז פיתח את שיטת "מי הרופא" שעניינה טיפול בכל מכאובי הגוף. התורה הזו, שמתנערת מכמה מוסכמות מדעיות בסיסיות, כבר הספיקה לסחוף אחריה אלפי מאמינים, ובהם מפורסמים רבים כמו הזמרת יובל דיין, השחקנית גאלה קוגן, יעל בר־זוהר וגיא זוארץ, צופית גרנט, עדן הראל ועודד מנשה, ישי ריבו ועוד. לפני שנים אחדות פיתח הרב אשרוב גם תורה לטיפול נפשי, "עין הבדולח", שזוכה אף היא לתפוצה נרחבת.

את תורותיו הוא מלמד בחמישה מרכזי מכללת אילמה: הוא הקים את המוסד באור־הגנוז בשנת 2003, ומאז פתח שלוחות בתל־אביב, במודיעין, בירושלים ובראש־פינה. השיעורים גם עולים לאתר "בסוד הדברים". בסך הכול לומדים אצלו אלפים מדי חודש, והוכשרו מאות מטפלים ויועצים שפועלים על פי גישתו.

"החוקים שהבורא יצר בטבע הם אותם חוקים לגוף ולנפש", הוא מסביר לי כשאני מתיישבת במשרדו הצנוע בכניסה למושב. "המחלה היא גירוי לא נכון של הרקמות, שיוצר תגובה נכונה. למשל, כשאת שואפת המון אבק לריאות, באופן טבעי את משתעלת כדי להוציא את האבק הזה. השיעול הוא הריפוי. גם בנפש שלנו, גירוי לא נכון יוצר תגובה נכונה.

"נניח שאדם נמצא בגירוי נפשי מתמיד – למשל, ילד שההורים שלו מאיימים עליו כל הזמן, והוא שרוי בפחד. הוא ייצור מנגנון הגנה, כדי שהגירויים לא ייכנסו פנימה, ויתחיל לבהות. לזה קוראים ADHD, בעיית קשב וריכוז. אבל למה הוא לא מתרכז? כי יש סביבו גירויים חזקים מדי. החולי שלו הוא יצירת תגובה תת־מודעת לפחד".

"אני לא אוהב את המילה 'מטפל'. אנחנו גורמים לגוף לרפא את עצמו. יש בתוך הגוף כוח אינסופי של ריפוי. זהו כוח החיים עצמו. מי שחולה הוא מי שחונק את הכוח הזה. הוא מעמיס על הגוף שלו רעילות פיזית ונפשית, שלא מאפשרת לו להתחדש כמו שצריך"

ומה הפתרון שאתה מציע?

"עין הבדולח פותרת כל בעיה חיצונית באמצעות שינוי פנימי, רוחני, מחשבתי, תודעתי. השיטה הזו מכניסה את האדם לעולם פנימי, וגורמת לו להבין שכל מה שהוא רואה בעולם שבחוץ, זה סרט. בתת־מודע שלנו יש כל מיני זיכרונות שמייצרים רגשות שמייצרים עולם חיצוני. כך ולא להפך; לא העולם החיצוני מייצר בי את הרגש, שמייצר בי זיכרון. כשאני עובר תהליך של ניקוי פנימי, התמונה החיצונית נעלמת. ככה ניתן לפתור כל בעיה".

לעבור מסרט לסרט

כשהרב אשרוב מדבר על פתרון לכל בעיה, הוא מתכוון לכך כפשוטו. "נגיד, קשיים בזוגיות. הראשון שסבל מבעיות עם אשתו היה אדם הראשון. אלוקים שאל אותו 'אכלת?', והוא מיד האשים את האישה. ומה היא אמרה? לא 'טעיתי', אלא האשימה את הנחש. התגובה הראשונית שלנו היא להאשים את מה שבחוץ, את האחר: ראש הממשלה אשם, מנהל קבוצת הכדורגל אשם. כל הזמן מחפשים אשמים בבעיות שהן בעצם שלנו, כי אנחנו לא עשינו את הדבר הנכון. לכן זה ממשיך וממשיך".

כלומר, אם ראש הממשלה באמת היה אחראי לכל הצרות – אחלה. אבל מכיוון שהבעיה נמצאת אצלי, ההאשמה לא פתרה כלום.

"בדיוק. מכיוון שאת שונאת ערבים, מכיוון שלא פתרת את הבעיה שלך בפנים – הם ממשיכים לירות עלייך, וכך זה יימשך עד שנלמד. אמרו 'אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל', כלומר – אם לא הייתה בנו שנאת חינם, לא היו שונאים אותנו. שנאת חינם היא המשך הגלות. להאשים את הגויים, להקים גדר, להפגיז בעזה, להרוג מאתיים איש ביום. פתרנו את הבעיה או החמרנו אותה? בכל מקרה המשכנו אותה, מימי דוד המלך ועד היום. פלשתים, פלסטינים. אותו הדבר".

אז דוד המלך טעה?

"אם יש מציאות חיצונית שעל פי ההלכה מחייבת אותך לפעולה – תעשה אותה. כשבא מחבל להרוג אותך, אתה לא יושב ועושה עין הבדולח. אם הוא רוצה להרוג, סימן שכבר נכשלת בעין הבדולח, תתקן לפני המחבל הבא. זה תיקון עולם: לנקות את עצמנו מבפנים מזיכרונות לא טובים, מדעות משובשות.

"אדם שנמצא בכעס או בתסכול תמידי, הנפש שלו כאמור מקבלת גירוי כל הזמן, וזה לא טוב. ברגע שהוא משנה את התודעה שלו, משהו משתנה מיד. אם אשתך עצבנה אותך, תבין שזו לא היא, אלה העצבים שלך. היא שליחה של הבורא שאומר לך: חביבי, עוד לא תיקנת. אז אתה צריך להגיד תודה לבורא עולם שנתן לך אותה. אם אדם נכנס הביתה בראש של עין הבדולח, יהיה לו שלום בית. אם הוא לא בראש הזה, ואשתו לא בדיוק במצב שהוא ציפה לו – גיהינום".

וזה נכון לגבי כל דבר שמעצבן אותך?

"כל דבר. הרי שני אנשים יכולים להיות באותה התרחשות, אחד יתעצבן והאחר לא. למה? כי המבנה הפנימי שונה. על מי שמעצבן אותנו אנחנו אומרים 'הוא יודע ללחוץ לי על הנקודות'. כלומר, הנקודות נמצאות אצלי. אז צריך להגיד לו תודה שהוא לוחץ עליהן, אחרת הייתי נשאר עם הזבל לתמיד. צא מהסרט שאומר 'הוא עשה לי משהו, ולכן אני חייב לצאת לקרב אגרופים איתו, אני קורבן, אני מגיב'. עין הבדולח אומרת: אין 'הוא'. הוא מראה שלי. לכן אני נכנס פנימה, וקודם כול אומר לבורא – תודה ששלחת לי אותו, אחרת לא הייתי מנקה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_704036482-750x471.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"השלב השני הוא להבין שמה שעורר אצלי רגש של כעס, הוא זיכרון תת־מודע. לא צריך עכשיו להתאמץ ולשלוף את הזיכרון הרלוונטי, כי יש טריליון זיכרונות ואי אפשר לדעת מה גרם לרגש שהתעורר עכשיו. במקום זה אני אומר לבורא עולם: אני מבקש למחוק את כל הזיכרונות שקשורים איכשהו בדבר הזה. מי שאשתו עצבנה אותו – שימחק את כל הזיכרונות הרעים הקשורים בנשים".

אז אני לא אמורה לגלות מה הגורם האמיתי לכעס שלי?

"נכון. את מעלה את זה למעלה ומבקשת סליחה, מחילה וכפרה – כנגד נפש, רוח ונשמה. מבקשת 'מחוק ברחמיך הרבים כל מה שגורם לרגש הזה'. וזה הכול. ברגע שאני לוקח אחריות, ואומר שלא האישה הכעיסה אותי אלא הכעס הוא שלי, ואני מעלה את זה למעלה – זה פלא איך שזה עובד", אומר הרב אשרוב ונוקש באצבעותיו כדי להמחיש את מהירות האפקט. את הצליל הזה אשמע עוד פעמים רבות לאורך השיחה.

אבל למה לא לחפש את הטריגר?

"את לא יכולה לדעת! אם תצביעי על מקרה מסוים – באותו מידה אלה יכולים להיות שמונה מקרים אחרים. אז מה, פספסת? לא, תעלי את זה לבורא עולם. הוא יודע, והוא רק רוצה שתיקחי אחריות".

ואם לקחתי אחריות למציאות שלי, זהו? העניין נפתר?

"המציאות משתנה, זה פלא פלאים. אתה יוצא מהסרט הרגיל וחי בסרט פנימי יותר".

ואדם לא עלול להתמלא בתחושת אשמה, כשהוא תמיד מחפש את הבעיה אצלו?

"לא! אחריות היא לא אשמה. אשם זה מישהו שעושה במזיד ולא לוקח אחריות".

כאפה לתודעה

מזכירתו של הרב אשרוב נכנסת למשרד ואומרת שמישהו מעוניין לשוחח איתו בדחיפות. הרב מוסר שיתפנה לפגישה אחרי הריאיון. "השם יעזור, יש המון אנשים שבייאושם מגיעים לפה ואני צריך לדבר איתם. יש תור של שנה, שנה וחצי", הוא מסביר לי. "אני מדגיש: אני לא רוצה כסף, ואני לא רוצה שיזכירו את השם שלי. אני רואה כמה אנשים סובלים מחרדות, כמה לוקחים תרופות כמו ציפרלקס וקונצרטה. זה מיותר, מיותר. גם אם למישהו יש 'בעיה כלכלית', את הקושי הוא יצר בעצמו, כי בזיכרון שלו כסף זה קושי. הוא חייב לנקות את הצינור הזה".

אמרת שצריך גם לבקש מחילה. על מה?

"על כך שזה קיים בתוכי. הבורא יצר אותנו כדי להאיר לנו אור עליון, שפע. ברגע שיש לנו חסימה בפנים, האור לא יכול להיכנס, ועל כך צריך לבקש מחילה".

"צריך להבין שמה שעורר אצלי כעס הוא זיכרון מהתת־מודע. אין טעם להתאמץ ולשלוף את הזיכרון הרלוונטי, כי אי אפשר לדעת מהו. במקום זה אני אומר לבורא עולם: אני מבקש למחוק את כל הזיכרונות שקשורים איכשהו בדבר הזה. מי שאשתו עצבנה אותו – שימחק את כל הזיכרונות הרעים הקשורים בנשים"

אבל לא אני גרמתי להפרעה הזאת. יש לי זיכרונות, נתנו לי כאפות בחיים. לא אני נתתי אותן לעצמי.

"אחד קיבל כאפה, זרם וצחק על זה, אחר קיבל כאפה והוא בטראומה עשר שנים. מה ההבדל ביניהם? הגישה התודעתית שלהם לכאפה".

אבל זה מבנה הנפש שהם נולדו איתו. למה לבקש על זה סליחה?

"תלמידים מתפרעים בכיתה כשנכנס מורה מסוים, ועם מורה אחר הם טטלע. למה? כי המורה יוצר את זה. הילד מתייחס לאבא ואמא אותו דבר? לא, כי הם שונים. מי שמבקש תגובה אחרת, צריך לשנות את עצמו. כך זה בהלכות תשובה: כשאת מתוודה על מה שעשית, משהו נמחק".

הווידוי הוא על מעשה ספציפי. אתה לעומת זאת אומר שלא צריך לדעת בכלל על מה מתחרטים.

"כל אחד יחפש בחורים ובסדקים עד איפה שידו מגעת. ומה שלא מצא, יבקש מהקב"ה למחוק".

אבל אתה בכלל מבטל את החיפוש בחורים, מבטל את הפסיכואנליזה. למה?

"כי כשאתה מתעסק במשהו, אתה מחזק אותו. אתה מדבר עם הפסיכיאטר על הטראומה שיש לך מסבתא, ועם כל פגישה אתה נעשה יותר משוגע".

ומי שאינו מאמין – ממי הוא יבקש סליחה? למי הוא יודה?

"זאת בעיה. אם את חושבת שאין השגחה והכול מקריות, זה לא יעבוד. אבל תתפלאי, אני מלמד המון חילונים, ואת זה הם מבינים. מרגישים שזה נכון, ששום דבר לא במקרה, הכול מובנה ואין פה כאוס. יש בעולם חוקים עליונים שעוזרים לנו ליצור מציאות טובה יותר. אני מודה להשם שנתן לי את המוח לחבר את התורה הזאת. חיברתי יחד את הבעל שם טוב, את הרב יהודה אשלג ועוד ספרי קודש".

אם ניקח את האדם שהוא סמל לסבל, איוב התנ"כי – כל הבעיה הייתה שהוא לא פנה לאל ואמר תודה?

"בדיוק. הוא לא עשה את התהליך נכון. התגובה של הקב"ה, 'איפה היית ביוסדי ארץ', פירושה: על מי אתה מתלונן? אתה יצרת את הבעיות האלה שלך, אני לא עושה סתם בעיות לאנשים. אני אהבה מוחלטת, אני רק נותן אור כל הזמן. אם סגרת את התריס, תצטרך לחיות בחושך עד שתפתח אותו".

שתיקת הרופאים

השיטות של הרב אשרוב אינן קונבנציונליות, אבל המראה שלו כן. זקן ארון ומלבין, משקפיים, מעיל שחור ארוך. אין לו מבט תזזיתי בעיניים או הילה קורנת, גם לא כשהוא מספר על הימים שבהם גילה את "הרפואה הטבעית האמיתית", כהגדרתו.

כשאני שואלת מה זאת אומרת "האמיתית", הוא משיב: "מה זה רפואה? זה לעשות פעולה על אדם חולה, שבסופה הוא לא חולה ולא תלוי בכדורים ובשום דבר אחר. רפואה טבעית אמיתית משתמשת בחומרים שיש בטבע, בלי שום עזרים חיצוניים, וגורמת לגוף לרפא את עצמו ריפוי אמיתי. נניח שיש לך בעיית לחץ דם – אתה עושה תהליך שבסופו אין לך בעיה כזו. אתה לא תלוי בי ולא בצמח ולא במחט. זו הייתה השאיפה העמוקה שלי כל השנים, והקב"ה עזר לי".

איך הוא עזר לך?

"הוא הפגיש אותי עם שני מורים: יצחק בן־אורי ואלי שטראוס, זכרם לברכה. לכל אחד מהם היה ניסיון של חמישים שנה בטיפול בחולים ותוצאות מדהימות. 'חלבתי' אותם, כמו שאומרים. בן־אורי, שהיה גאון ברפואה, לימד אותי באופן פרטי בערך כל מה שהוא ידע".

הוא היה רופא?

"לא, הוא היה ביוכימאי שלמד בארה"ב אצל הרברט שלטון, אבי השיטה הקרויה על שמו. הגעתי אליו אחרי הרבה שנות עבודה בתחום הרפואה, ובשלב הזה אתה כבר יודע מה עובד ומה לא. אתה רואה שלרפואה הקונבנציונלית או הסינית אין סיכוי לרפא סוכרת, קרוהן, קוליטיס או לחץ דם, ואילו בשיטה הזאת – תוך שבוע־שבועיים הם כבר בריאים, וגם לא תלויים בשום דבר". ושוב הרב אשרוב נוקש באצבעותיו, כי הכול כה פשוט ומהיר.

"אני לא אוהב את המילה 'מטפל'", הוא ממשיך. "אנחנו גורמים לגוף לרפא את עצמו. יש בתוך הגוף כוח אינסופי של ריפוי. זהו כוח החיים. מה שעכשיו ברגע זה מחליף לך את התאים – זה כוח הריפוי, ההתחדשות שבגוף. החולה הוא מי שחונק את הכוח הזה. הוא מעמיס על הגוף שלו רעילות פיזית ונפשית, שלא מאפשרת לו להתחדש".

מחלה, לשיטתו, היא "הרס רקמות חיוניות בתוך הגוף, שנפגעות ויוצאות מכלל תפקוד תקין. זה קורה כל הזמן, אבל במחלה ההרס הוא הרבה יותר אינטנסיבי. אלה לא חיידקים או וירוסים, אלא הצטברות של חומרים רעילים ומזיקים. אם הכבד שלנו למשל יהיה נקי מחומרים מזיקים – כמו הכימיקלים שיש במשקאות קלים, בחומרים משמרים, בכל הזבל הזה – אין סיכוי שהוא יהיה חולה. זו שיטת הרמב"ם, שמבטיח ב'הלכות דעות' כי מי שייצמד לעצות התזונתיות שלו, לא יבוא לידי חולי כל ימיו, והוא עצמו ערב לכך".

הרמב"ם היה רופא, והסתמך על הידע של התקופה. אתה מדבר על הרפואה של היום בצורה שונה בתכלית.

"הרפואה המודרנית הפוכה לגמרי מהרפואה האמיתית. למה שהם קוראים 'ריפוי' אנחנו קוראים 'חולי', ולהפך. החולי כאמור הוא רעלים שמצטברים בגוף. כשנכנס אבק לריאות השיעול הוא הריפוי, אבל רופא יגדיר אותו דווקא כמחלה".

הוא יגיד שזה סימפטום של מחלה.

לא, הוא יגיד שזו המחלה עצמה. אם תספרי לרוקח שאת משתעלת, הוא ייתן לך תרופה לעצירת השיעול. ומה זה עושה? מפסיק את הניקוי".

יש תרופות סימפטומטיות, ויש כאלה שמטפלות בגורם למחלה – החיידק או הנגיף. גם להן אתה מתנגד?

"אבל חיידקים לא גורמים למחלות! זו טעות של לואי פסטר מלפני 150 שנה. פסטר הגיע למסקנה שחיידקים גורמים להרס רקמתי, אבל היה לו עמית שאמר לו שהוא טועה: החיידקים לא פוגעים ברקמה חיה, בריאה, אלא רק מפרקים את הרקמה המתה. מה גורם להרס הרקמה? לחץ חיצוני או רעלים".

בעולם העתיק לא הכירו חיידקים, ולא שיערו שהם גורמים למחלות. חיידקים נצפו לראשונה בשנת 1676 בידי אנתוני ואן־לוונהוק, ובאמצע המאה ה־19 גילה לואי פסטר את הקשר בינם ובין מחלות, ואף יצר את החיסונים הראשונים. הוא גם לימד אותנו לפסטר מזון, וכך למנוע זיהומים שמקורם בחיידקים. החוקרים אחריו, כמו רוברט קוך למשל, יפתחו אנטיביוטיקה וחיסונים שיצילו את חייהם של מאות מיליונים.

אם הילד שלי דרך על מסמר חלוד, או אם מישהו נורה בכתף, מה אתה מציע לעשות?

"פצע צריך לחטא ולסגור. חשוב לנקות כדי לתקן את הפצע, כי אם הוא יישאר מלוכלך, הוא לא ייסגר אף פעם. תנקי במים, במה שאת רוצה. אפשר אפילו באלכוהול".

ואנטיביוטיקה?

"לא! בשביל מה אנטיביוטיקה? הרעיון של אנטיביוטיקה הוא להרוג חיידקים כדי להיות בריא; אני אומר שחיידקים לא יוצרים מחלות. אף רופא לא הוכיח עד היום שחיידק גורם למחלה. חתולים אוכלים מהפח, יש שם חיידקים? טריליונים! והחתולים לא חולים. ילדים זוחלים על הרצפה, והם לא חולים. ואם נחזור לפצע – כלבים וחתולים מלקקים את הפצעים שלהם כדי לנקות את הלכלוך ולהעביר דברים טובים מהרוק לפצע. אני לא אומר שנלקק פצעים, אבל להרוג חיידקים – זו תיאוריה מדעית לא מוכחת. חושבים שאני מדבר מיסטיקה ואמונות, אבל לא, אני מדבר מדע".

איך אתה מסביר את קיומן של מגפות? אם אין נגיפים, מה גרם להמוני בני אדם לאורך ההיסטוריה לסבול מתסמינים דומים ולמות בתוך זמן קצר?

"בזמנים קדומים ההיגיינה הייתה ירודה מאוד. לא היו מים זורמים, לא הייתה מערכת ביוב, היו המון זיהומים, שום דבר לא היה סטרילי. וכך אנשים מתו מרעלים".

היום הכול סטרילי, ובכל זאת מתים ממחלות.

"פעם מתו יותר, ובגיל צעיר, בגלל זיהום אוויר, זיהום מים. היום יש יותר מחלות: הסוכרת היא מגפה נוראית, המונים סובלים מדלקות פרקים שנגרמות מפסולת חלבונית. אוכלים הרבה בשר, שותים משקאות שמכילים חומצה זרחתית, כל זה מצטבר בגוף והמפרקים נעשים חולים. נכון, היום מאריכים ימים, וזה מעולה. יש ניתוחי מעקפים, ואני בעד. אם כבר נסתמו לאדם העורקים, שיפתחו אותם. אבל עדיף שיאכל נכון, ולא יגיע לזה".

הטיפול הקונבנציונלי בסרטן, למשל, שגוי בעיניך?

"אם עושים ניתוח להצלת החולה – כל הכבוד. אני מצדיע. אבל לתת כימותרפיה כפתרון לבעיה, זה לא טוב. החומרים האלה לא יוצאים מהגוף. במחקר שנערך בלונדון שאלו רופאים 'אם היה לך סוג מסוים של סרטן ריאות, איזו תרופה היית לוקח' – ו־76 אחוז השיבו שהם לא היו לוקחים שום דבר. כי זה לא עוזר, רק מאמלל את החיים".

והרופאים לא אומרים את זה למטופלים שלהם?

"יש רופאים הגונים יותר, שאומרים 'אנחנו לא מצילים אותך, אבל אנחנו מאריכים לך את החיים'. ויש שלא אומרים כלום. יהדות הדממה".

דבר איתו, לא איתי

חשוב לרב אשרוב להבהיר שאין לו שום דבר נגד הרופאים עצמם, אלא רק נגד השיטה. "התרופות שרושמים היום הן רעלים קשים. נותנים לילדים סטרואידים וכימותרפיה לדלקות מעיים. אתה בוכה כשאתה רואה דברים כאלה. צריך לרפא את הרפואה המודרנית. היום החולה מטייל באינטרנט, ולפעמים הוא יודע יותר מהרופא. חולים מבינים בדיוק מה קורה, גם בגלל התקשורת, והרבה פונים לרפואה האלטרנטיבית".

נדבר על משהו חיובי יותר. מהי תזונה נכונה, לשיטתך?

"לאכול בצורה שגורמת לגוף לנקות את עצמו כל הזמן; לא לקחת את האנרגיה העיכולית למאכלים כבדים מאוד; להקפיד על מאכלים שלא מותירים פסולת רעילה בגוף; ולספק לגוף את כל הצרכים שלו – ויטמינים, מינרלים, חלבונים ופחמימות.

"בספר בראשית מופיע התפריט. הקב"ה אומר לאדם לאכול פירות וירקות חיים. אלו המאכלים הכי טובים לגוף שלנו, חומרי הניקוי המתאימים לנו ביותר. למה? כי גם בגוף האדם וגם בפירות ובירקות יש 70 אחוז מים. כי סיבים חיים קולטים רעלים ומוציאים אותם החוצה. גם אם אדם מקפיד על מזון בריא, במהלך המטבוליזם הרגיל נוצרת פסולת חומצית. כשאתה אוכל פירות וירקות חיים, הפסולת החומצית הזאת מבוטלת על ידי חומרים שהם בסיסיים, וכך היא יוצאת מהכליות בלי לגרום נזק".

בין הפירות והירקות יש כאלה שמומלצים יותר יותר, ויש פחות. התורה הסדורה של אשרוב קובעת גם מהו סדר האכילה הנכון, ומה לא כדאי לצרף יחד בצלחת. "מי שרוצה להקפיד מאוד, לא יערבב חמוץ עם מתוק ולא יאכל פירות עם ירקות, אבל זה רק למקפידים הגדולים. אדם שרוצה להיות בריא באופן כללי, 60־70 אחוזים מהתזונה שלו צריכים להיות פירות וירקות חיים, והשאר מזון מבושל – דגנים, קטניות, כל התפריט הטבעוני. בשבת אפשר לאכול חתיכת דג או עוף. אני לא טבעוני ולא איש של אידיאולוגיה טבעונית, אני איש בריאות – אבל אני יודע שטבעונות מטפלת בגוף בצורה הכי טובה, עד כדי ריפוי מחלות קשות שלרפואה אין מושג איך להתעסק איתן, חוץ מאשר בניתוחים וכדורים".

אתה לוקח על עצמך הרבה אחריות כשאתה נותן המלצות והוראות לחולים.

"המון".

איך אתה משוכנע שזאת האמת?

"תורת הקבלה היא המדד שלי לכל דבר אמיתי, בנוסף לניסיון של שלושים שנה. חילונים לא אוהבים שאני אומר 'אלוקים', אז אני אומר 'חוקי הטבע'. אני אומר לאנשים: תעשו מה שצריך לפי חוקי הטבע.

"פעם הייתי צועק יותר נגד הרפואה הקיימת, אבל התעייפתי. אני מחכה שיגיע מישהו חזק, נניח ממשרד הבריאות, שיעשה מהפכה. מישהו שחס על אנשים ולא על כבודו. כשאני אומר לפרופסור כלשהו שאפשר לרפא סוכרת מסוג 2, הוא בהתחלה מתלהב, אבל אחר כך שותק".

למה? כי יש כאן אינטרסים כלכליים?

"בוודאי! אם תיפסק המחלה – לא יצטרכו תרופות. אבל אני לא חוקר ולא קונספירטור, לא רוצה להאשים אף אחד, אני חי בתמימות גם אם זה מתסכל".

שטראוס בשעתו אמר שכמו הרברט שלטון הוא ישתה כוס חיידקי כולרה כדי להראות שחיידקים לא מחוללים מחלות. היית עושה זאת כדי להוכיח שאתה צודק?

"הוא עשה את זה תחת פיקוח רופאים+ – שתה, ולא קרה לו כלום. אבל על פי ההלכה אני לא בטוח שמותר".

אם אין כאן סכנה, מה הבעיה ההלכתית?

"למה שאעשה את זה? כדי להוכיח משהו? אם אנשים לא רוצים להבין, שלא יבינו. אני מסביר להם תורה רפואית, מדעית", הוא מדגיש כל הברה. "כמו שאמרתי אלף פעמים בשיעורים, שיבוא רופא ויראה לי שאני טועה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 929035-e1600938628604.jpg 391w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" />

אתה טוען שאלה עובדות מדעיות, אבל המדע אומר ההפך.

"אני מאמין במדע, אבל לא בפתרון שלו לבעיות. והבעיה היא הרגש והמוח. גידלו אותנו על כך שהחיידקים גרועים מחזבאללה. אנשים שאין להם מושג מפחידים אותנו כל הזמן, וכך הרגש משתלט על השכל ולא מאפשר לחשוב. אין מקום לסוכרת ולחץ דם אצל אנשים שחיים נכון, אוכלים נכון, אוהבים את האישה שלהם, שמחים בעבודה שלהם. תהיה מבסוט, תסדר את הראש, ולא תהיה חולה".

מאיפה הביטחון הזה?

"אני עובד עם שותף", מצביע הרב אשרוב לעבר השמיים. "אני לא עושה כלום, אני אפס. גם לחולים אני אומר: 'לא אני מרפא, רופא כל בשר מרפא. אז מה נעשה ביחד? נבנה צורת חיים שתביא לריפוי. לא יקרה – זאת בעיה שלך איתו, לא איתי'. הריפוי הוא עצמי וספונטני. אין ריפוי חיצוני, אף אדם לא יכול לרפא אדם אחר".

באיזה תחום אתה מרגיש שיש לך אחריות כבדה יותר – ב"מי הרופא", התורה התזונתית, או ב"עין הבדולח", התורה הנפשית?

"מבחינת האחריות שלי – אני לא מצליח ולא נכשל. האחריות היא תמיד על מי שעושה, לא עליי. אני רק אומר לאנשים את האמת. אם הייתי ממציא משהו מהמוח שלי, מהבטן שלי, האחריות הייתה עליי".

The post חומר נפש: הרב שהפך לגורו תזונה ופסיכולוגיה וסוחף אלפים appeared first on מקור ראשון.