כתב צרפתי של העיתון "לה מונד" שאל פעם את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מדוע צבא רוסיה יורה על אזרחים צ'צ'נים. הימים היו ימי המלחמה העקובה מדם בצ'צ'ניה, מהמלחמות האכזריות ביותר בראשית המאה ה־21.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– רוחות פיוס: ישראל ולבנון ידונו על הגבול הימי

– בבתי החולים מתריעים: אין מספיק רופאים, המצב קריטי

– נסראללה צא מהבונקר, לישראל אין אינטרס לחסל אותך

פוטין, שמעולם לא הייתה לו סבלנות לשאלות כאלה, השיב לעיתונאי בציניות שאם הוא רוצה כל כך להפוך לרדיקל אסלאמי, הוא מוזמן למוסקבה למול את עצמו. "אנו מדינה רב־דתית, יש לנו מומחים בתחום – ואני מציע שתבצע את הניתוח כך ששום דבר לא יצמח אחר כך", אמר‪.‬‬‬ בקיצור הפתרון של פוטין הוא סירוס‪.‬‬‬

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1G88T8-750x558.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מאז חלפו 18 שנים, אבל דעתו של פוטין על סוג הניתוח המומלץ לג'יהאדיסטים לא השתנתה. הרגישות במוסקבה לכל התערבות זרה באזור הקווקז נוגעת בעצב רוסי חשוף. לכן, כאשר בשנים האחרונות החלו לזרום ג'יהאדיסטים מאזור הקווקז לסוריה כדי להשתתף במלחמה נגד הנשיא בשאר אסד, במוסקבה התייחסו לכך במלוא הרצינות. החשש היה שעם שובם מסוריה יביאו הלוחמים עמם את הניסיון שצברו, ויזרעו טרור בקווקז וברוסיה. פוטין השקיע מאמצים גדולים בסיכולים ממוקדים. כוחות מיוחדים של רוסיה נשלחו לחסל את מנהיגי הג'יהאדיסטים מהקווקז, בזה אחר זה, בעודם בסוריה‪.‬‬‬

כעת מתברר שלמרות כל המאמצים, הסיוט הרוסי הולך ומתגשם בווריאציה חדשנית ומפתיעה, באדיבות נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן: בשבועיים האחרונים נפוצו שמועות שטורקיה החלה לשנע אלפי ג'יהאדיסטים סורים מלוב לאזרבייג'ן – שמועות שהתאמתו כעת.

לאחר קיץ לוהט שבמהלכו נלחמו טורקיה ורוסיה מלחמה באמצעות שליחים (מלחמת פרוקסי) בלוב, חולקה הטריטוריה לשני אזורי השפעה: הרוסים שולטים בשדות הנפט במזרח, הטורקים מכתיבים את מהלכי הממשלה האסלאמית במערב. יש לכך השפעה ישירה על המאבק המתפתח על השליטה במקורות האנרגיה במזרח אגן הים התיכון, ולרוסיה יש עניין גיאואסטרטגי גדול במאבק הזה.

מאחר שבלוב שורר כעת מעין קיפאון צבאי, החליט נשיא טורקיה ארדואן לשנע את שכירי החרב הנלחמים בשירותו מלוב לאזרבייג'ן. התוצאה היא שרוסיה וטורקיה נמצאות כעת בעימות בשלוש חזיתות: בסוריה, בלוב ובזירה החדשה – צפון הקווקז‪.‬‬‬

האמת היא שהכתובת הייתה על הקיר. ביולי התלקחו קרבות בין ארמניה לאזרבייג'ן באזור טאבוש, צומת דרכים אסטרטגי שארבעה צינורות נפט בינלאומיים חוצים בו את הגבול בדרכם מאזרבייג'ן לטורקיה ומשם לאירופה, לאסיה ולמזרח הרחוק. עם המדינות שניזונות מן הנפט האזרי נמנית גם ישראל, אשר למעלה מ־40 אחוזים מתצרוכת הנפט שלה מגיעה משם‪.‬‬‬

ההתלקחות בטאבוש הדליקה נורות אדומות באירופה בעיקר: כל לחימה באזור מסכנת את זרימת הנפט החופשית מערבה. אולם כמו התלקחויות קודמות רבות בין ארמניה לאזרבייג'ן, האש גוועה לאחר כמה ימים. אבל טורקיה הספיקה להכריז שהיא עומדת לצד אזרבייג'ן ותתמוך בה בכל דרך אפשרית.

ההתלקחות הזאת הייתה שונה מקודמותיה: רוב העימותים הקודמים התמקדו בנגורנו קרבאך, חבל ארץ שמבחינת החוק הבינלאומי שייך לאזרבייג'ן, אך במלחמה בראשית שנות התשעים נכבש בידי הארמנים, הרואים בו את ערש מולדתם ההיסטורית – הפעם, בניגוד לסבבי אלימות קודמים, התרכז העימות בשטח הרגיש שצינורות הנפט חוצים בו את מרחבי אזרבייג'ן בדרך טורקיה. ארדואן האשים את הארמנים בפיגועים שנועדו לשבש את זרימת הנפט במיזמים משותפים לטורקיה ולאזרבייג'ן‪.‬‬‬

על פניו נראה שארדואן, נישא על גלי ההצלחה במלחמה בלוב, מנסה לנצל את המומנטום ולחזק את מעמדה של טורקיה כמעצמת אנרגיה אזורית באמצעות חיבוקם של אזרבייג'ן ונשיאה אלייב, חיבוק אמיץ לחיקו. אמיץ אולי קצת יותר מדי.

אולם ד"ר אבינעם עידן, מומחה לרוסיה וקווקז בקתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מעריך כי מאחורי ההתלקחות ביולי האחרון עמדו דווקא הרוסים.

לדבריו, "לכאורה, לא היה ברור מי התחיל; כל צד האשים את האחר. אולם היו אלו הארמנים, בעידוד הרוסים, שהפתיעו את האזרים בעימות בשטחים הסמוכים לצנרת האסטרטגית של ייצוא הנפט והגז מאזרבייג'ן לטורקיה ודרכה לאירופה. זה היה טקס שבמהלכו היו הרוסים נחושים להעביר מסר לארדואן, מי בעל הבית האמיתי. לכן ארדואן הגיב קשה כל כך".‬

בדיעבד היה זה רק הפרומו. כפי שנראה כרגע, על אף האזהרה הרוסית השקטה החליט הנשיא ארדואן להמשיך לרכוב על גל האידיאולוגיה הניאו־עותמאנית, ולנסות ליישם את שאיפתו להפוך את טורקיה למעצמת אנרגיה אזורית באמצעות חיבוק חזק יותר של אזרבייג'ן ונשיאה אלייב. מבחינה אתנית שייכים האזרים לעמים הטורקיים, והעיקרון המנחה ביחסים הוא "שתי מדינות – עם אחד". בהתאם לכך, ההצהרות שיצאו מאנקרה היו חד־משמעיות, וכללו הבטחה לתמיכה צבאית נרחבת‪.‬‬‬

כל השורף כפר, זוכה

בינתיים, השמועות של השבועיים האחרונים על העברת ג'יהאדיסטים מלוב ומטורקיה לאזרבייג'ן היו לעובדות. ברשת אפשר כבר למצוא שיחות וראיונות ותמונות של קרובי הג'יהאדיסטים, רובם סורים בני המיעוט הטורקמני, שהתגייסו ל"צבא הלאומי הסורי" בדרכם לאזרבייג'ן‪.‬‬‬

הצבא הלאומי הסורי הוא גוף המאגד בתוכו קבוצות מורדים בסוריה. לעיתים מבלבלים בינו ובין "צבא סוריה החופשית", אך בפועל הצבא הלאומי הוא גוף שממומן בכספי הצבא הטורקי, והוא אף נסמך עליו ומקבל ממנו את הוראותיו. ככל הנראה היו עד כה שני סבבי טיסות, שבמהלכם נחתו כבר כאלף ג'יהאדיסטים בסומגאיט, העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן, כ־30 ק"מ מצפון לבאקו הבירה. מספר הלוחמים צפוי להגיע לבסוף ל־4,000.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 10/h_56386457-750x483.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מה פוטין חושב על המהלך הזה של ארדואן, ומה סוג הטיפול המומלץ בהם לשיטתו של נשיא רוסיה, את זה אנחנו כבר יודעים מהמלצתו לכתב של לה מונד. או כפי שאומר ד"ר אבינעם עידן, "המעצמה בעלת הבית בקווקז היא רוסיה, לא טורקיה. אפשר היה לראות את זה גם במהלכים של פוטין במלחמה בגיאורגיה ב־2008, אז גם הקימה רוסיה את אבחזיה ודרום־אוסטיה, שתי מדינות חסות. לרוסיה יש מהלכים ומנופי השפעה בקווקז, וגם אם על פני השטח תגובת ארדואן נראית תקיפה מאוד, בשורה התחתונה מי שמכוון את מהלך העניינים הם הרוסים".‬

אבל כפי שזה נראה כרגע, ארדואן נחוש ללכת כל הדרך אל מה שעלול להתגלות כאסון מבחינתו. המהלך הזה החל כבר לפני כמה שבועות, לאחר ששכירי החרב הסורים שבו מלוב. אליהם הצטרפו כוחות של מגויסים טריים שנשלחו למחנה אימונים בשני איים בים הכספי, בהבטחה שעיקר עבודתם תהיה שמירה על מתקני נפט באזרבייג'ן ולא לחימה בשדה הקרב. בדיוק כפי שהובטח להם בלוב, עד שהמציאות טפחה על פניהם.

אבל במציאות העגומה של החיים בסוריה, כפי שהסבירו המגויסים ובני משפחותיהם, לא היו יותר מדי ברירות לחיילים הטריים. אחדים מהם הספיקו להפוך לשאהידים, וקליפים על חייהם הקצרים רצים כבר ברשת‪.‬‬‬

"אם יתברר שהניסיון הטורקי להכניס את שכירי החרב הג'יהאדיסטים שלהם לקווקז הופך למשהו משמעותי", מעריך עידן, "הרוסים יראו בו עניין בעייתי ביותר. במיוחד כשהאזור גובל בחבלים אוטונומיים בצפון הקווקז שבשטח רוסיה, באזורים כמו דאגסטן וצ'צ'ניה". ‬‬

לדבריו, "לא נראה שיש התלהבות אזרית לשלב בלחימה כוחות כה בעייתיים מסוג זה. ייתכן פשוט שבשלב זה אזרבייג'ן אינה רוצה לשבש את העזרה הטורקית על ידי התנגדות למהלך".

ואם זה המצב, יש כאן חולשה אישית של נשיא אזרבייג'ן אלייב אל מול האישיות הדומיננטית של ארדואן.

על אף המסרים הידידותיים שהועברו בימים האחרונים מבאקו לישראל, בשורה התחתונה ישראל מספקת כיום נשק מתקדם למדינה שלא מסוגלת לעמוד בלחץ להכניס לשטחה אלפי ג'יהאדיסטים. מה זה אומר לגבי המשך שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לאזרבייג'ן? שיתוף הפעולה הזה כולל כאמור ייבוא של מעל 40 אחוזים מתצרוכת הנפט של ישראל מאזרביג'אן דרך טורקיה. לא מן הנמנע שההתפתחויות בגזרה הזו יזרזו את הדיונים על האפשרות שנפתחה בפני ישראל בחתימה על הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, להתחבר בשנים הקרובות למערכת הולכת הנפט הערבית מנקודת הקצה שלה בסעודיה לאילת, ולהעביר את הנפט בקו צינור אילת־אשקלון‪.‬‬‬

יוזכר כי אין זו הפעם הראשונה שהרעיון של שימוש בצבא אסלאמי עולה על הפרק באזרבייג'ן. בשנות התשעים, בעיצומה של מלחמת שלוש השנים בין ארמניה לאזרבייג'ן, פנה גיידר אלייב, אביו של נשיא אזרבייג'ן הנוכחי, אל ראש ממשלת אפגניסטן גולבדין חכמתיאר, וביקש ממנו סיוע במלחמה נגד הארמנים. חוץ מהאפגנים הגיעו אז לאזרבייג'ן גם מוג'הידין מבוסניה וממדינות מוסלמיות נוספות. אז הובטח להם כי כל כפר שיכבשו, יוכלו לשרוף לאפר, להתיישב בו, להקים בתים ולקבל אזרחות אזרית.

אבל גיידר אלייב היה דמות ייחודית, איש קשוח, ראש הקג"ב של אזרבייג'ן הסובייטית, המוסלמי היחיד בתולדות ברית המועצות שהגיע לדרגת חבר פוליטבירו. ואחרי כל זה הוא גם היה נשיאה הראשון של אזרבייג'ן העצמאית, אשר גירש את המוג'הידין שהזמין, ובמקום לעסוק במלחמות פיתח את תעשיית הנפט של אזרבייג'ן.

האם יוכל בנו להתעלות לדרגתו? לא בטוח. במיוחד לנוכח אישיות דומיננטית כמו ארדואן, שמכתיבה לאלייב את מהלכיו. האם ישרוד ארדואן גם את המהלך הזה נגד ההגמוניה הרוסית בקווקז? השאלה פתוחה, במיוחד לנוכח העובדה שארמניה היא גם בעלת ברית של רוסיה, בית לשני בסיסי צבא רוסיים וחברה במעין ברית צבאית מקבילה לנאט"ו בין חלק ממדינות חבר העמים לשעבר. לא זו בלבד: ארמניה היא מדינה נוצרית, וכניסת הג'יהאדיסטים של ארדואן לתמונה מכניסה לזירה גם חומר בעירה דתי, שאם יתלקח, לא יישכח במהרה‪.‬‬‬

The post סכסוך ארמניה-אזרבייג'ן: ארדואן מזרים לקווקז אלפי ג'יהאדיסטים appeared first on מקור ראשון.