אם לא יקרה שינוי של הרגע האחרון, בעוד חודשיים יחויבו אלפי עסקים בישראל לעבור לתקן תשלומים חדש שישנה את הרגלי התשלום שלנו – במקום "גיהוץ" כרטיס האשראי, נידרש להכניס את הכרטיס לקורא אלקטרוני ולהקליד קוד סודי. במקרים מסוימים נוכל להסתפק בקירוב כרטיס האשראי או אפילו הטלפון הסלולרי לקורא האלקטרוני. ואולם, הסגר עלול להאט את הפעלת הטכנולוגיה: מקורות בבנק ישראל מספרים לנו שבתי עסק כבר הגישו בקשות לדחיית החלפת מערכת התשלומים בכמה חודשים, בגלל מחסור בטכנאים ובאנשי שירות, ולחלקן כבר ניתן אישור. אם הסגר יחמיר, ייתכן שלעוד חברות תהיה בעיה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו. בבנק ישראל מציינים עם זה כי לפחות בשלב הזה, המתווה ממשיך באופן כללי כמתוכנן.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– צל"ש או טר"ש: ההימור של הפלסטינים וארדואן

– לבקשת ח"כ מארק: רשימת המועמדים "המסוננים" הועברה לוועדה למינוי שופטים

– להגחיך את הגבריות המוחצנת בלי לפגוע בה

כרטיסי האשראי שהונפקו בארץ בשנים האחרונות כוללים שבב אלקטרוני בתקן EMV הבינלאומי לעסקאות כרטיסי אשראי, המחליף את שיטת ה"גיהוץ". במערכת ה־EMV, מסוף התשלום קורא שבב אלקטרוני ולא פס מגנטי, וכדי לאשר את התשלום יש להקיש קוד סודי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/10/חבררר-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

התקן קיים כבר בכל העולם כמעט, כולל במדינות מתקדמות פחות, אך דווקא בתחום הזה ישראל היא מהאחרונות המיישמות אותו. בתי העסק חששו במשך שנים מהקושי להרגיל את הציבור להקשת הקוד, ומההוצאה הכספית הכרוכה ברכישת הציוד. שני החסמים הוסרו: בחודשים האחרונים הוביל בנק ישראל מסע פרסום לקראת כניסת תקן התשלומים החדש, בעיקר כדי להרגיע את חששות הציבור מפני הצורך להקיש את הקוד הסודי שוב ושוב ברכישות בבתי העסק. משרד הכלכלה וחברות האשראי סייעו לבתי העסק במימון הציוד.

בתי עסק גדולים יחויבו לסלוק עסקאות בטכנולוגיה החדשה החל ב־30 בנובמבר. החובה הזאת תחול גם על בתי עסק קטנים, שכבר מותקנות בהם חומרה ותוכנה תומכות. רוב בתי העסק האחרים יחויבו ליישם את המהלך עד 31 ביולי 2021. בסוף 2022 התשלום ב"גיהוץ" צפוי להיעלם.

מגפת הקורונה זירזה את הטמעת התקן, בין השאר כי חלק מהעסקאות מאפשרות תשלום בלא מגע. כל מכשיר גבייה התומך ב־EMV תומך גם בטכנולוגיית NFC המאפשרת העברת נתונים בין שני התקנים באמצעות הצמדתם, וכרטיסי האשראי שהונפקו מאז חודש מרץ 2020 מכילים כולם את השבב המאפשר לקרב את הכרטיס בלי להכניס אותו למסוף. תשלומים כאלה – המכונים "קונטקטלס" – יתאפשרו גם בלי הקשת קוד, ברכישות עד 300 שקלים.

גם ברוב מכשירי הטלפון החכמים היום נמצא שבב כזה, והטכנולוגיה מאפשרת לפיכך לחבר יישומון סלולרי לכרטיס אשראי ולשלם פשוט בהצמדת הטלפון הסלולרי לקורא הכרטיסים בבית העסק. הטכנולוגיה נוחה, מהירה ומאובטחת: "ארנקים סלולריים" של החברות אפל וגוגל כבר פועלים כך בכל העולם. חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל כבר השיקו יישומי תשלום בטלפון הנייד. גם שירותי התשלום של אפל וגוגל, כשיוסדרו העניינים בינם ובין חברות האשראי (בכל הקשור בעמלות בעיקר), עשויים לפעול בארץ.

"ישראכרט יצאה באפליקציית התשלום שלה שמתאימה רק לכרטיסי ישראכרט. גם מקס וכאל משתמשות במה שמכונה single isuuer", אומר ברק מלניק, מנכ"ל ויזה בישראל. "לעומת זאת, אצל אפל פיי וגוגל פיי, אתה יכול להכניס כל כרטיס שתרצה ולפעמים אפשר להכניס גם כמה כרטיסים". אם השירות הזה יוצע בישראל, זו בהחלט תהיה חלופה מעניינת.

אל מול חברות האשראי ניצבים יישומוני התשלום של הבנקים, הפופולריים למדי בהעברת כספים בין חברים או בני משפחה, אך בגלל מגבלות הפיקוח אינם נוגסים בנתח השוק של חברות האשראי, ולמעשה נעזרים בתשתית של חברות האשראי. לכן הבנקים בוחנים הקמת תשתית חלופית, שתתבסס על מערכת העברות הכספים מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) שבבעלותם, המשמשת לתשלומי משכורות, להפקדות לפנסיה, לסליקת המחאות או להעברות בנקאיות. הבעיה היא שהקמת החלופה תהיה אתגר רציני. "תשתית כזאת כוללת הכול", אומר מלניק. "המסוף בחנות, החיבור שלו, הקישור לחברה שמספקת את החיבור. התשתית פועלת מנקודת התשלום ועד חשבון הבנק של הלקוח. מס"ב יכולה להיות חלק מזה, אבל לבד זה לא מספיק".

החידושים משתלבים היטב עם החוק לצמצום השימוש במזומן שנכנס לתוקף בינואר 2019, ועשויים לסייע להפחית את השימוש במזומנים. מחזור המזומן בישראל – סך כל הכסף המזומן שבידי הציבור והבנקים – גדל בשנת 2019 ב־2 אחוזים ל־87.2 מיליארד שקל, שיעור מתון לעומת השנים האחרונות, שנרשם בהן גידול שנתי ממוצע של כ־5 אחוזים. רוב הכסף הזה (מעל 90 אחוזים) נמצא בידי הציבור ולא בכספות הבנקים.

סקר מחלקת המטבע בבנק ישראל בדצמבר 2019 מעלה כי עסקאות מזומן מקיפות כ־31 אחוזים מההוצאה היומית בישראל, לעומת כ־41 אחוזים בעסקאות כרטיס אשראי או כרטיסי חיוב (דביט).

עם זאת, לראשונה מאז תחילת המדידות ב־2016 נצפתה ירידה חדה בשיעור ההעדפה של הציבור להשתמש במזומן בתדירות גבוהה, ובד בבד עלייה ניכרת בהעדפת השימוש ביישומי תשלומים וארנק דיגיטלי. ובכל זאת, הפער בין המזומן לארנק הדיגיטלי עדיין גדול. יישומי התשלום אינם תחליף למזומן, לעת עתה; היכולת לשלם ללא מגע במהירות ובקלות עשויה לשנות את התמונה.

The post בנק ישראל: שדרוג תקן התשלומים נמשך על אף הסגר appeared first on מקור ראשון.