https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... t-15.14.36-1-750x238.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"זאת המהדורה האחרונה שאגיש", נפרד מצופיו באוגוסט האחרון מגיש טלוויזיה לבנוני צעיר, זמן קצר לאחר הפיצוץ הגדול בנמל ביירות. "אני לא מסוגל להישאר עוד במדינה שהיא בית קברות לחלומות".

ההתבטאות הסנסציונית הזאת, וגם רבות אחרות, מנוטרות בענף ייחודי בחטיבת המחקר באמ"ן: "ענף לבנון מדיני וחיזבאללה אסטרטגי". חיילי הענף וקציניו חוקרים את הנעשה בשכנתנו מצפון, אך הכוונה איננה לעיסוק במתרחש בגבול הצפוני ובאיומי חיזבאללה, אלא לחקר ההתנהלות הפוליטית, המדינית והכלכלית של לבנון, ולמעקב אחר דעת הקהל והלכי הרוח הציבוריים בה. ענף לבנון באמ"ן הוא בר־סמכא בענייני חיזבאללה, אבל אנשיו אינם נדרשים בהכרח לאתר את הבונקר של נסראללה, לדווח על פרויקט דיוק הטילים של הארגון או לעקוב אחר קשריו עם איראן; מבטם מכוון אל המנגנונים האזרחיים שמפעיל חיזבאללה בלבנון, ואל דרכי היטמעותו בשלטון.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– עצירת כספי חמאס: חשש להסלמה בדרום

– המחבלת מסבארו ניצלה את הרדיו לבקש חנינה לבעלה

– צפו: הצצה למתחם הקורונה התת קרקעי הגדול בישראל

מטרת המעקב המתמיד היא לגבש תמונה רחבה ולייצר מסד נתונים עדכני שיעמדו לנגד עיני הפיקוד הבכיר והדרג המדיני לפני כל החלטה הנוגעת להתנהלות ישראל מול לבנון. המחקר שמבצעים בענף משתקלל עם המודיעין שמגיע כל העת מיחידות האיסוף בחיל. בנוסף, הענף עומד בקשר שוטף עם המטה הכללי, עם המזכירות הצבאית של ראש הממשלה, עם משרדי החוץ והאנרגיה, עם המשרד לעניינים אסטרטגיים ועם מכוני מחקר.

לרגל מוסף זה המוקדש ללבנון, קיבלנו אישור לקיים ביקור חריג בענף. הוא פועל מבניין ישן ואפרורי, שמסדרונותיו המפותלים ותקרותיו הנמוכות מעניקים תחושה של הליכה במחילות. באחד המשרדים מתנופף דגל גדול של לבנון, למען האווירה. בחרנו למקד את הדיון עם אנשי הענף בבעיות הבוערות בלבנון כפי שהן משתקפות מבעד לעיניהם של בני גילם, הצעירים הלבנונים.

לקחי האביב הערבי

בענף לבנון 15 קצינים וחיילים צעירים, והוא מחולק לחוליות. שלוש המרואיינות שלנו, שזהותן אסורה בפרסום, הן קצינות שכל אחת מהן היא ראש חוליה בתחום אחר. סגן מ' (23), ראש חוליית מדינת לבנון, עוסקת ביחסי הגומלין בין הפוליטיקה בלבנון, הציבור במדינה ומעורבותו של חיזבאללה. היא תושבת אילת, בוגרת מסלול עתודה אקדמית, בעלת תואר ראשון במדע המדינה ולקראת סיום תואר ראשון נוסף בכלכלה, שניהם מאוניברסיטת תל־אביב.

סג"מ ש': "חיזבאללה הוא לא הפוקוס של ההפגנות. הוא מעורב בענייני המדינה ולכן עולה כחלק מכלל הגורמים במחאות, אך לא תוך מיקוד ספציפי של אשמה בו"

סגן א' (22), ראש חוליית כלכלת חיזבאללה, מתגוררת בתל־מונד, למדה במכינה קדם־צבאית והגיעה לתפקיד לאחר שעברה את המיון של מסלול שחקים, מיון מיוחד של חיל המודיעין. היא בוגרת קורס אמ"מ (אולפן מחקר מיוחד) – קורס שנחשב למסלול הדגל של חטיבת המחקר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202009_52_59-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

תפקידה של סג"מ ש' (20), ראש חוליה אזורית, הוא לחקור את האסטרטגיה הארגונית של חיזבאללה, ההחלטות המדיניות שהוא מקבל והאינטרסים שלו מול הזירה הפנימית בלבנון ומול המרחב האזורי. היא תושבת מודיעין, וגם היא בוגרת מכינה קדם־צבאית.

חבריהן של שלוש הצעירות העדינות והאינטליגנטיות הללו אינם מעלים בדעתם שהן צברו אינספור שעות עיסוק בחיזבאללה, וניתחו לעומק נאומים בלתי נגמרים של מנהיגו חסן נסראללה (שאוהב לשאת דברים במשך שעות ארוכות). כשהן מאזינות לו הן לא מתמקדות באיום התורן שהוא משחרר כלפי ישראל – את זה עושים אחרים – אלא בוחנות בעיקר כיצד הוא פונה אל אזרחי לבנון ומי צופה בנאומיו. בד בבד, הן עוקבות גם אחר וידאו־בלוגים שמעלים צעירים לבנונים לרשת, ובהם מוצגת לבנון כמדינה יפהפייה ומזמינה שנופיה ההרריים מזכירים את שווייץ, ושמציעה לאזרחיה ולמבקרים רצועת חוף אטרקטיבית, אוכל משובח ומקומות בילוי מושכים ואופנתיים.

"לבנון היא מדינה מרתקת מאוד, במיוחד בתקופה האחרונה, והמחקר עליה מאתגר מאוד", אומרת סגן מ'. "זו מדינה שעוברת כעת שינוי עם כל האירועים שקורים בה, וכל יום אנחנו לומדים עליה מחדש. אנחנו חיילים וקצינים צעירים מאוד, ויש לנו יכולת לתת אמירה מודיעינית שמגיעה למקבלי ההחלטות ולדרג הגבוה ביותר. כל חוליה בקיאה בתחום הספציפי שלה, והמילה שהיא נותנת על התחום שלה מקבלת המון משמעות".

פעילותו הנוכחית של ענף לבנון באמ"ן היא חלק מהלקחים שהופקו בעקבות האביב הערבי, שפריצתו הפתיעה את אנשי המודיעין ונתפסה כהחמצה ואף כנקודת שבר. איש לא העריך שההפגנות שהחלו לצבור תאוצה בראשית 2011 בתוניסיה יגיעו גם לכיכר תחריר במצרים, יחוללו גל של מחאות ויובילו להפלת משטרים ברחבי האזור ולמלחמות אזרחים בלתי נגמרות. במסגרת הלקחים הורחב המבט של אמ"ן לעבר המדינות באזור.

"בכל הנוגע למודיעין הגלוי, הייתה בעבר נטייה להתמקד יותר במנהיגים ובמה שאומרים עליהם, בפרשנויות פוליטיות, בהזדמנויות לשלום ובסכנות למלחמה", אומרת סגן א'. "אבל כיום לא רק מנהיגי העולם מבינים את כוחו של הציבור, אלא גם באמ"ן נכנס השינוי הזה. יש לנו מחקר ייעודי יותר בנושא של הציבור, ונכנסו מתודולוגיות חדשות שלא הכרנו. כך למשל, אנו מייחדים תשומת לב רבה יותר לניטור של רשתות חברתיות, כי אנחנו מבינים את כוחו של הציבור שנמצא שם. בזירה שלנו, שחוקרת את הנעשה בחיזבאללה, אנחנו מחויבים לגבש תמונה עדכנית של מה עובר על הציבור, מה הוא עושה ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות הקשורות לחיזבאללה – בין אם אצל גורמי הכוח במדינה ובין אם בהנהגת הארגון".

נטישת הדרוזים

הפגנות ההמונים בלבנון החלו באוקטובר 2019, כאשר פורסם כי בכוונת הממשלה להטיל מס על השימוש בווטסאפ. היה ברור שזהו רק טריגר, וכי הזעם המצטבר נובע ממקורות עמוקים בהרבה. בהפגנות הגדולות הללו בלטו, בין השאר, מפגינים צעירים במסכת ג'וקר, בהשראת הסרט בשם זה שיצא אז לאקרנים. דמות הג'וקר, בגילומו של חואקין פיניקס, מזוהה עם יציאה נגד שחיתות השלטון.

צעירי לבנון הם שבולטים בהפגנות, והם ששואפים לחולל שינוי. הם פוגשים זה את זה ברשתות החברתיות, ולעיתים הם פחות אדוקים בשמירה על כללי הדת מהוריהם. בניגוד למדינות אחרות, בלבנון קיים משטר דמוקרטי מהותי. השילוב בין הדמוקרטיה ובין הזיקה שיש בלבנון למדינות מערביות כמו צרפת וארה"ב, מספק לצעירים תחושה שבכוחם להשפיע.

סגן א': "לא מזמן הופצו ברשת סרטונים של פעילי חיזבאללה לכאורה, מנפנפים בדולרים שקיבלו. היה מזעזע לראות סרטונים כאלה לצד תמונות של מקררים ריקים אצל אחרים"שירות מרתק וחשאי. משמאל לימין: סגן א', סג"מ ש' וסגן מ' בענף לבנון באמ"ן

ציר המפתח שעל פיו מתנהלת לבנון כולה הוא המבנה העדתי. גם החלוקה השלטונית מתבססת על פיו, בהתאם להסכמים היסטוריים שנחתמו בעבר. חלוקה זו גורמת לכך שקשה לנסח אמירה מכלילה על הצעיר הלבנוני, שכן תחילה חשוב לשאול מאיזו עדה הוא מגיע. כך למשל, מצבם הכלכלי של צעירים מקהילות מבוססות כמו העדה הנוצרית טוב יותר משל צעירים בני העדה הדרוזית. מבדיקה והשוואה של היוצאים מהמדינה והנכנסים אליה עולה כי רבים מהצעירים הדרוזים בוחרים להגר מלבנון, בחיפוש אחר עתיד בטוח יותר.

"במוקד תמיד עומדת העדה שהצעיר משתייך אליה", מסבירה סגן א'. "מהמחקר שלי על כלכלת חיזבאללה אני יכולה לומר שמצב הארגון הרבה יותר טוב מהמצב בלבנון, כי הוא לא תלוי בערך הלירה או באבטלה. חיזבאללה מקבל את הכסף שלו במזומן בדולרים היישר מאיראן, ומאוד ניכר בשנה האחרונה שהמצב של הארגון יציב יחסית, ודאי בהשוואה לכלל לבנון. במבט קדימה נראה יותר ויותר את ההבדלים בין העדות והמעמדות בהקשר הזה".

צעירים לבנונים רבים מבינים כי הפיצול העדתי – כל עדה רואה רק את עצמה ולא מביאה בחשבון את האינטרס הציבורי והלאומי – הוא גורם מרכזי לריקבון חברתי ולהשחתה. הנושא הזה, מתברר, כן חוצה עדות. על פי ניתוח המבוסס על מקורות מידע שונים ובהם דיאגרמה שפרסמה האוניברסיטה האמריקנית בביירות, צעירים רבים בלבנון דורשים שינוי מעמיק של הסדר החברתי, וצמצום חשיבותה של החלוקה ההיסטורית לעדות. הם שואפים לביטול המפתח העדתי שלפיו מחולקים התפקידים בצמרת המדינה, וחותרים למדינה שתסתמך על זהות לאומית לבנונית.

עיתון עם עמודים ריקים

לבנון שרויה בימים אלה בקיפאון פוליטי מהקשים שידעה. הממשלה התפטרה, ולא בפעם הראשונה. המשבר הכלכלי הביא להפגנות נרחבות, והפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט האחרון החריף עוד את המצב. המועמד החלופי לראשות הממשלה נכשל במשימה להרכיב ממשלה חדשה בשל חילוקי דעות פנימיים בין המחנות הפוליטיים. בפועל, לבנון נמצאת תחת ממשלת מעבר שלא מתפקדת. הנשיא  מישל עאון הביע את תסכולו מהמצב הפוליטי ואמר שאם לא תורכב ממשלה בקרוב, מדינת לבנון "תלך לגיהינום".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/10/08585840-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לבנון סובלת משחיתות שלטונית עמוקה, כחמישים אחוזי אבטלה, הפסקות חשמל שמגיעות לעיתים גם ל־22 שעות ביממה, הררי זבל מתגבהים ברחובות וזיהום אוויר קשה. יותר ממיליון פליטים סורים הגיעו אליה בעקבות מלחמת האזרחים בארצם, וגם הם מכבידים על הכלכלה. הלירה הלבנונית מצויה באובדן ערך חריף, והחוב הלאומי מגיע לכ־90 מיליארד דולר. המצוקה מגיעה לכך שצעירים מציעים ברשתות החברתיות עסקאות חליפין של חפצים אישיים בניסיון להבטיח תמורתם את מזונם.

להמחשת המצב הקשה פרסם העיתון א־נהאר באוקטובר 2018 גיליון שבו עמודים לבנים בלבד. העיתון "דיילי סטאר", בשפה האנגלית, פרסם באוגוסט 2019 בעמודו הראשון מודעת אבל שחורה על המדינה הלבנונית, בעמודים הפנימיים תוארו הסיבות להידרדרותה של לבנון, ובעמוד האחרון נכתב: "התעוררו, לפני שיעבור הזמן".

בעיני אמ"ן מצטיירת לבנון הנוכחית כחבית חומר נפץ כלכלית וחברתית העלולה לקרוס בכל עת. כלכלני הענף בוחנים את הצמיחה השלילית בה ואת החוב העמוק, וגם את סל הצריכה של הלבנונים ויכולתם (או אי־יכולתם במקרים רבים) לרכוש אפילו מוצרי היגיינה. אף אם יחליטו בלבנון על רפורמות עמוקות, גם בתרחיש האופטימי ביותר המדינה לא צפויה להראות סימני התאוששות כלכלית לפני שנת 2024. למעשה רפורמות כלכליות כאלה לא נראות באופק, מה שמרחיק את מועד ההתאוששות יותר ויותר.

"נראה שהציבור הלבנוני מיואש מאוד", אומרת סגן מ'. "הצעירים רואים את שיעורי האבטלה הגבוהים והמצב הכלכלי המידרדר והם מתוסכלים, כי כל החלומות שלהם מתנפצים. אפשר לראות את זה בביטויי הייאוש שלהם ברשתות החברתיות, ובעובדה שהם יוצאים לרחובות בהמוניהם בניסיון לשנות את המצב. הם סבורים כי השלטון הוא האחראי למצב הקשה במדינה ומאשימים אותו כי אינו דואג להם.

"הפיצוץ בנמל הגביר את תחושת הייאוש של האזרח הלבנוני, וההתפטרות של ממשלת לבנון חיזקה אצל האזרחים את התחושה שאין מוצא פוליטי, והוסיפה לחוסר האמון במוסדות המדינה. יש גם עלייה גבוהה בתחלואה בנגיף הקורונה, מה שעשוי בטווח הארוך להכביד בצורה משמעותית על מערכת הבריאות שאינה ערוכה כראוי להתמודדות עם המגפה, וליצור חששות נוספים בקרב האזרחים".

"הלבנונים חיים כמעט בלי כלום, והפיצוץ בנמל רק החמיר את המצב הכלכלי הקשה ממילא", מוסיפה סג"מ ש'. "האזרח הלבנוני, ובתוך זה גם החיילים הצעירים הלבנונים, מתעסקים כיום בעיקר במשכורת הבאה ואפילו בארוחה הבאה שלהם".

סגן א': "לעומת זאת, לפני כמה חודשים הופצו ברשת סרטונים של פעילי חיזבאללה לכאורה, מנפנפים בדולרים שהם קיבלו. זה היה דבר בולט ומזעזע בשבילי, לראות איך לצד תמונות ברשתות של מקררים ריקים, פעילי חיזבאללה מנופפים בשטרות במזומן".

התכנים הפופולריים ביותר ברשתות החברתיות בלבנון הם חשבונות של זמרים מקומיים. זהו נתון מפתיע מעט, שכן על רקע המחאה האדירה במדינה אפשר היה לצפות שמוביליה יזכו למספר עוקבים גדול, ובפועל מספר עוקביהם זעום. הדבר מעיד על מגמה מוגברת של אסקפיזם, כאשר הצעירים הלבנונים מעדיפים לברוח לבידור זול וזמין. רוב המובטלים הלבנונים הם צעירים, אך הם ממשיכים לשבת במסעדות. חיי הלילה בביירות שוקקים. הם נפגעו מהקורונה, אך רבים מהצעירים לא מוותרים על זכותם לצאת לבלות.

חיזבאללה מפעיל בלבנון מערך חברתי ענף של מוסדות חינוך ושירותים רפואיים וקהילתיים לבני העדה השיעית. ככל שהמצב הכלכלי בלבנון מחריף, מוסדות אלה הופכים אלטרנטיבה למנגנוני המדינה הכושלים. הארגון גם מעורב במנגנוני השלטון עד צוואר, ויש גם שרים מטעמו.

"חיזבאללה היום הוא לא רק ארגון צבאי שנלחם נגד ישראל, אלא גם ארגון סוציאלי ומדיני", מסבירה סגן א'. "הוא מתפעל מערך נרחב של מוסדות בתחומי בריאות, רווחה, חינוך ועוד, ודרכם מוזרמים כספים רבים לציבור".

בקרב המפגינים הלבנונים גברה בשנה האחרונה הביקורת על חיזבאללה וחלקו במצב הביש של המדינה. כך למשל, במחאות אחרי הפיצוץ בנמל תלו המפגינים ברחובות בובות של ראשי השלטון, וביניהן הייתה בפעם הראשונה גם בובה של נסראללה. בישראל היו שראו בכך איתות מעודד לביקורת גלויה על הארגון, שמבשרת אולי על שינוי ביחס הציבור הלבנוני אליו. בלוגרית לבנונית אף פרסמה סרטון ביקורתי נגד נסראללה לאחר הפיצוץ בנמל, ובין השאר אמרה: "תענה לי על השאלה, מה ישראל עשתה לנו יותר מכם?"

האמירות הללו הובלטו בתקשורת הישראלית, אך באמ"ן משרטטים תמונה מורכבת יותר. סג"מ ש': "אנחנו לא רואים שחיזבאללה הוא הפוקוס של כל ההפגנות. הוא מעורב בענייני המדינה ולכן עולה כחלק מכלל הגורמים במחאות, אך לא תוך מיקוד ספציפי של אשמה בו". בכלל, הארגון ארוג בחייה של לבנון וקשה יהיה להורידו מהבמה. השיעים, שהם בסיס התמיכה בחיזבאללה, הם כיום יותר מ־40 אחוזים מהאוכלוסייה והארגון זוכה לתמיכה ציבורית רחבה.

"חיזבאללה לא יצא מלבנון, והמשבר הוא אף הזדמנות בשבילו להתחזקות במרחב האזרחי והציבורי כגורם שמחליף את המדינה, וכמבוגר האחראי באזור", מרחיבה סגן א'. "כבר בהתפרצות הראשונה של הקורונה יצאו ראשי חיזבאללה בתוכנית מקיפה לחלוקת מזון. אנחנו רואים כיצד בנאומים של נסראללה על הנושא הוא מתאר איך הארגון יכול לפנות לאיראן ולהביא עזרה נוספת. לא רק שהמשבר לא יגרום להם להיחלש, אלא לפחות בראייתם הוא יכול להצטייר כהזדמנות להכניס את איראן עמוק עוד יותר לסיפור הלבנוני".

עד כמה התחזקות של חיזבאללה בתוך המרקם הלבנוני מסוכנת לישראל?

"אחד הדברים שאנחנו עושים הוא להבדיל בין הכוונות ליכולות. אני חושבת שתהיה הרבה ביקורת מצד האוכלוסייה הרחבה אם חיזבאללה יגרור את לבנון לסבב לחימה נגד ישראל. במצב הכלכלי הנוכחי בלבנון, אף אחד לא רוצה מלחמה כשהוא בקושי יכול להתקיים ביומיום. אם חיזבאללה יבחר בדרך של מלחמה, זה יכול לפגוע במעמד שהוא מייצר לו כעת כמגן לבנון בזירת הפנים. במובן הזה, הציבור הלבנוני יכול להיות סוג של גורם מרסן".

במצב הנוכחי, עד כמה התגייסות לשורות חיזבאללה קוסמת לצעיר שיעי ממוצע?

"המוסדות האזרחיים של חיזבאללה משרתים בעיקר את הציבור השיעי, מה שיוצר כמעט הסללה של הצעירים השיעים לשורות הארגון, בין אם באופן צבאי ובין אם באופן אזרחי. הרבה מהתמיכה בארגון נובעת לא רק, ואני אגיד אפילו לא בעיקר, משיקולים אידאולוגיים אלא משיקולים של מה עדיף לאותו צעיר ומי מסייע לו ברמה היומיומית. אם הוא מגיע למסקנה שעדיף לו לתמוך בארגון, אז נכון שהארגון שונא את ישראל והוא עצמו גם גדל לתוך הרעיונות האלה – אבל לא זה מה שעומד בראש מעייניו".

רבות מההפגנות בלבנון ממוקדות בנושאי הפנים הבוערים – חשמל, מצב התברואה וזיהום האוויר. בעיית החשמל במדינה נובעת משילוב של תשתיות לקויות ומוזנחות וקבלת החלטות מושחתת. רוב שעות היום אין אספקת חשמל בלבנון, ובמצב כזה כל פעולה פשוטה הופכת לאתגר. ברשת אפשר גם לראות תמונות של ילדים לבנונים שנזקקים לאינהלציה מתחברים לגנרטורים פרטיים בחנויות, במקום בבית או במרפאה.

"סיפור החשמל מחדד גם הוא את פערי המעמדות והעדות, כי חיזבאללה יודע לספק גנרטורים לאזורים שלו ולאנשים שלו", אומרת סגן א'. "ככל שהמצב מחריף, וככל שהציבור מסתכל הצידה לאוכלוסיות אחרות ולמדינות אחרות, ירגישו יותר ויותר את הפער המעמיק".

באמ"ן העריכו בתחילה כי הפיצוץ בנמל יבעיר את הרחובות לשבועות ארוכים. זה לא קרה, וכרגע אין מחאה משמעותית. מה הביא לדעיכתה של המחאה? "הייאוש הוא שהוציא באוקטובר את העם הלבנוני ואת הצעירים בהמוניהם לרחובות, אבל הצעירים האלה לאט לאט מאבדים תקווה גם בכוחה של המחאה להשפיע", סבורה סגן מ'. "אנחנו מניחים שהירידה הנוכחית במחאות לא מגיעה כי המצב משתפר. נפלה ממשלה, והם כבר לא סומכים על זה שממשלה חדשה תביא להם את השינוי. הם מפקפקים בכל מה שמבטיחים להם, לא רואים עתיד.

סגן מ': "לבנון היא מדינה מרתקת, במיוחד בתקופה האחרונה. אנחנו חיילים וקצינים צעירים, ויש לנו יכולת לתת אמירה מודיעינית שמגיעה לדרג הגבוה ביותר"

"אפשר לומר שלקורונה יש השפעה מסוימת על היציאה לרחובות, אבל אנחנו מעריכים שזה בעיקר כי הם מבינים שהם לא מצליחים להביא את המחאות למה שהם באמת רוצים. בגל המחאות האחרון ראינו סיפורים עצובים על אנשים שמתאבדים בציבור בעקבות המצב. זה לא אפיין רק צעירים, אבל זה ביטא קריאות ייאוש קשות בעקבות המצב הכלכלי הקשה ובשל השחיתות במדינה".

בעקבות הפיצוץ בנמל, היו ישראלים שהביעו תחושת סולידריות עם העם הלבנוני. עיריית תל־אביב אף בחרה להאיר את בניינה בצבעים של דגל לבנון. המחווה הזאת התקבלה ברגשות מעורבים מעבר לגבול. "האויב הישראלי, ההוא שיש אנשים ששמחו מהמחווה שלו, הוא אותו אויב האחראי לטבח כפר־קאנה, לעוד מעשי טבח ולאלפי הרוגים ופצועים ולהרס בכל לבנון. ישראל היא רוע מוחלט ואסור לשתף איתה פעולה", כתב לבנוני אחד. אחר צייץ ברוח שונה: "תודה על האנושיות, למרות המחלוקת".

ההריסות עדיין כאן

הצעירים הלבנונים של היום עוד לא נולדו בשנות השמונים, כאשר צה"ל שהה בתוך לבנון ואף בתוך ביירות בעת מלחמת שלום הגליל. חלקם לא נולדו או היו ילדים גם בשנת 2000, כאשר הוא יצא ממנה. רובם חוו כילדים או נערים את ההפצצות הישראליות המסיביות במלחמת לבנון השנייה ב־2006. גם היום הם מקבלים תזכורת קבועה לחורבן שחוללה אותה מלחמה, שכן ישנם אזורים הרוסים מן ההפצצות שלא שוקמו עד היום.

"החיים לצד הריסות יוצרים שתי מגמות מנוגדות של תפיסת עולם", אומרת סגן א'. "אלה שתומכים בחיזבאללה, יגידו שהוא משקם את ההריסות. מנגד יהיו אחרים שהם קצת יותר חילונים ומעט יותר מפוכחים, וכנראה מגיעים מהעדות שפחות תומכות בארגון, שיראו את ההריסות ויגידו שחיזבאללה הוא שהביא עליהם את ההרס הזה. אבל אני חושבת שהדבר הכי בולט הוא דווקא האדישות כלפי ישראל".

ללא שינוי חברתי כולל, לבנון צפויה להתכנסות יתר של האליטות הוותיקות בכל עדה בתוך עצמן, כולל למשל הקצאת תקציבים ישירות לעדה, ללא מעבר דרך משרד האוצר. תסריט אפשרי נוסף הוא סוג של מלחמת אזרחים בין העדות, כאשר אלה יאחזו בנשק נגד אלה.

"אני לא חושבת שהם מרגישים שמלחמת אזרחים בפתח, אבל מה שבטוח הוא שהחשש הזה מטריד אותם עשרת מונים מהחשש למערכה עם ישראל", אומרת סגן א'. המשמעות של תרחיש כזה לישראל היא שעל גבולנו הצפוני עלול להתפתח כאוס של עדות חמושות, ולתוכו עשויים להיכנס גורמים שעלולים לסכן גם את ישראל ברמה הביטחונית. תסריט אפשרי נוסף הוא שהצעירים, שמאמינים בסדר חברתי חדש ללא משמעות לעדות, יבחרו דווקא להתנכר לעדות שלהם. אך במצב הנוכחי אין מנהיגות בלבנון שתממש סדר חברתי חדש, וגם הצעירים מתקשים להעמיד מנהיגים משלהם. וכך לבנון מצויה בסוג של צניחה חופשית ללא מצנח.

אחריות על הכתפיים

מחדלי המודיעין של מלחמת יום הכיפורים הם אירוע שכל איש מודיעין ישראלי מתחנך בצילם, וגם בענף לבנון לא שוכחים אותם. אך יש הטוענים כי אף שהמידע המודיעיני נמצא על שולחן מקבלי ההחלטות, גם מלחמת לבנון השלישית עלולה להיות מחדל חמור. והפעם לא בעקבות כשלי מודיעין, אלא משום שספק אם בישראל מבינים את מלוא המשמעות החברתית של מלחמה כזו ואת את השפעתה על ענייני הפנים – לא של לבנון אלא של ישראל. אם אזרחי ישראל יופתעו מעצימותה של המלחמה, ויתברר שהעורף ובעיקר הצפון לא הוכנו כראוי, המחיר האזרחי שישולם במערכה הבאה מול חיזבאללה עלול לשנות את פני החברה הישראלית.

וברגעי הפנאי, גם החיילים והקצינים של ענף לבנון, בדומה לצעירים הלבנונים, משתמשים במנה טובה של אסקפיזם: בימי שישי הם מקבלים ממפקדיהם מידע קליל על אתרי תיירות לבנוניים. חלקם חולמים להגיע יום אחד לטיול בלבנון, להסתובב בשווקים, ליהנות מאתרי הסקי, לבקר בעיר בעל־בּכּ, הנחשבת למעוז חיזבאללה אך הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות מקדשיה המרהיבים.

"הייתי רוצה לבקר בביירות יותר מכל מקום אחר", אומרת סגן מ'. "היא נראית לי הכי מעניינת, המקום שבו הכול קורה, הלב של המדינה".

כנשים צעירות שמתבוננות מרחוק על בני ובנות גילן מעבר לגבול, עולה לפעמים התחושה שיש ביניכם מן המשותף וחבל שאין קשר בין המדינות?

"לא בטוח שאפשר להגיד שהם דומים לנו, זו נקודה למחשבה", משיבה סגן מ'. "אני לא יודעת אם הם יודעים שאנחנו עושים עליהם מחקר, אולי הם יגלו בעקבות הכתבה".

הקרובים לך יודעים מה את עושה בצבא?

"החברים לא יודעים במה בדיוק אני מתעסקת, אבל יודעים שיש לי שירות מאוד מעניין. לפעמים מנסים לשער במה אני מתעסקת לפי השעה שמתקשרים אליי או הזמנים שבהם אני נשארת בצבא עד מאוחר, אבל הם יודעים שאני לא יכולה לדבר וכבר לא שואלים יותר מדי".

"זה תפקיד מאוד מיוחד – להיות ממש גורם ידע ספציפי, והאחריות מטורפת", מסכמת סגן מ' מהזווית האישית. "כולנו פה אנשים צעירים שנושאים אחריות גדולה על הכתפיים. זו עבודה מרתקת, וכיף להיות בקי בתחום מסוים ובעיקר בתחום מאתגר כמו לבנון. אנחנו משתפים פעולה עם כל יחידות האיסוף, בלעדיהן אי אפשר להרכיב את התמונה השלמה".

The post "הצעירים שיצאו לרחובות באוקטובר, התייאשו כעת גם מהמחאה" appeared first on מקור ראשון.