חצי שנה לאחר הקמת ממשלת האחדות, החיבור בין הליכוד, כחול לבן והקורונה מחולל יותר מחלוקות מהסכמות ויותר עימותים מהבנות. קולם של איומי הבחירות מהדהד חזק יותר מהניסיונות למצוא פתרונות. על רקע המציאות הזאת נפתח ביום שני השבוע כנס החורף של הכנסת. האם הם באמת מסוגלים להמשיך לעבוד יחד? מי אשם במשבר? ואולי במצב שנוצר עדיף כבר ללכת לבחירות? שוחחנו על כך עם שני שרים, השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס מהליכוד, והשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, איש כחול לבן. השאלות שהצגנו להם היו כמעט זהות, התשובות – לא ממש.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מדינת ישראל צריכה לחזק את האוטונומיה של החברה החרדית

– תרגול צבאי בזמן מגפה: האם המחיר שווה את התועלת?

– הקמת ועדת האיתור: היועמ"ש מתנגד לעמדת נציב שירות המדינה

השר אקוניס, אתה מרוצה מהתנהלות הממשלה?

"כבר ראינו ממשלות שהתנהלו הרבה יותר טוב, כולל הממשלה הקודמת. לכן אני יכול להשוות בין התנהלות של ממשלה שהבסיס שלה והשותפוֹת שלה הן של המחנה הלאומי, לממשלה הזאת שהיא פריטטית שלא בצדק משום שהליכוד כפול בגודלו מכחול לבן. כל צעד שאנחנו מנסים לקדם נבלם על ידי כחול לבן, וזה דבר שלא היה בממשלות קודמות. העובדה היא שהטיפול בקורונה בגל הראשון היה הרבה יותר יעיל לעומת הגל השני, אם כי אנחנו רואים את השיפור המבורך בימים האחרונים. אבל אין ספק, אם את רוצה לתמצת את זה, אני מייחל ליום שתקום פה שוב ממשלה של מפלגות המחנה הלאומי בראשות הליכוד".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02012_44_10-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

זה אפשרי?

"כן, התשובה היא כן. זה עתידי כמובן, כי כרגע בניגוד לכל הספינים לא נקבעו בחירות ואנחנו לא קרובים לפיזור הכנסת בנקודת הזמן הזאת. האם הציבור בישראל תומך בתפיסותיו של המחנה הלאומי והימין האידיאולוגי? חד־משמעית התשובה היא כן, זה ברור. אנחנו רואים את זה לאורך זמן בכל הבדיקות שלנו בליכוד וגם בבדיקות שנעשות על ידי גורמים חיצוניים. יכול להיות בסיס של 65 מושבים בכנסת הבאה לקואליציה של המחנה הלאומי".

איך זה יקרה?

"אחרי שתתקיימנה הבחירות זה יהיה אפשרי, במצב שבו יהיה אפשר בכלל לקיים בחירות, כרגע זה בלתי אפשרי מבחינה בריאותית. בכלל, המבחן הגדול אם יהיו בחירות ומתי הוא לא של הליכוד אלא של כחול לבן, שמהיום הראשון מערימה קשיים על פעילותה של הממשלה. כחול לבן היא שמעמידה בסימן שאלה את קיומה של הממשלה, ולכן הרבה מאוד תלוי בהם. ברגע זה אני יכול להגיד לך שהם לא עושים סימנים מעודדים לגבי רצונם בהמשך השותפות".

"לממשלה יש אחריות משותפת"

אקוניס הצטרף לממשלה באיחור מסוים, לאחר שהחליף את גלעד ארדן שיצא למלא את תפקיד שגריר ישראל באו"ם. מאז יולי האחרון הוא השר לשיתוף פעולה אזורי, ובאותו חודש הוא התנגד בישיבות הממשלה ליוזמת "סגר סוף השבוע" שנידונה אז. "זה היה לא נכון לתקופתו", הוא אומר.

לעומת זאת, הסגר האחרון מבחינתו מחויב המציאות. "ההחלטה על סגר חגי תשרי הייתה נכונה. אי אפשר היה להשתלט על ההשתוללות במספרים, שעלו כל יום, בלי לקיים את סגר חגי תשרי – עם כל הצער והיגון שאני מרגיש על כל סגירה של עסקים או של בתי כנסת, ואיסור על תפילות או חגיגות שמחת תורה. במבחנים קשים מאוד בהיסטוריה של העם היהודי, ערך החיים גבר על כל דבר אחר. ברגע זה ברוך השם עומדים ביעד לקראת שחרור גדול מאוד של המשק בשבועות הקרובים".

מי לדעתך אחראי למשבר ולעלייה בתחלואה?

"תראי, גם הממשלה המכהנת נושאת באחריות, אני לא מאלה שבאים ואומרים 'כולם אשמים חוץ ממני'. מצד שני, אלה מכחול לבן שהולכים עכשיו לאולפנים ומתוך הממשלה משמיצים את ראש הממשלה בראיונות, בציוצים ובתדרוכים, חייבים להבין שהאחריות היא משותפת וקולקטיבית. אין אחריות בממשלה שחלק ממנה זה אני וחלק ממנה זה אחרים. הממשלה כולה אחראית בפני הציבור.

"מעבר לזה צריך להביא בחשבון את מכלול כל המציאות שאנחנו חיים בה – מגפה שאין כמעט מדינה בעולם שלא הגיעה אליה, ושאין כמעט מדינה שלא עשתה צעדים דומים מאוד, חלקם אפילו זהים, למדינת ישראל. לצערי ישנם גם בציבוריות הישראלית אנשים שלא הקפידו על ההוראות, ובמידה רבה מאוד היה לזה חלק בזינוק בעלייה בתחלואה".

ואחרי כל זה, אתה יכול לומר שקבלת ההחלטות הייתה בלי שיקולים פוליטיים?

"במערכה כזו, שהיא יותר מורכבת ממערכה ביטחונית, אסור שיהיו שיקולים פוליטיים בשום צעד שאנחנו נוקטים ובשום החלטה שמתקבלת בכנסת, בממשלה ובקבינט. לנגיף אין שיקולים פוליטיים, הוא מקפץ מאדם לאדם בשניות, הוא לא מצביע בקלפי, ולכן אסור לשקול בשום צורה ואופן כל שיקול פוליטי בקבלת ההחלטות שלנו".

האם לדעתך ההפגנות גרמו לעלייה בתחלואה ולחוסר אמון של חלק מהציבור בממשלה?

"כל התקהלות באשר היא, כל התקהלות, גרמה לעלייה בתחלואה. את זה אנחנו כבר יודעים, זה לא עניין של פרשנות. בוודאי ההפגנות שלא היו מבוקרות – לא במינון מספרים, לא בחלוקה לקפסולות ולא בשמירת המרחק. את ארוחת החג בליל ראש השנה מול מעון ראש הממשלה בבלפור ראה כל עם ישראל, בתמונות שחלקן תועדו על ידי המפגינים בעצמם. לכן אני אומר, כל התקהלות גרמה לתחלואה, וכך גם ההפגנות".

אקוניס: "עם כל הצער על כל סגירה של עסקים או של בתי כנסת, במבחנים קשים מאוד בהיסטוריה, ערך החיים גבר על כל דבר אחר. ברגע זה ברוך השם עומדים ביעד לקראת שחרור גדול מאוד של המשק"

"בחירות הן אופציה אחרונה"

הוויכוח המשמעותי ביותר שמאיים על המשך כהונת הממשלה, ניטש סביב העברת תקציב המדינה. בעוד יו"ר כחול לבן בני גנץ שב ומבהיר כי לא יסכים להעברת תקציב חד־שנתי, בליכוד טוענים שהאולטימטום הזה מנוגד להסכמות שהושגו על העברת תקציבים נפרדת לשנת 2020 ובהמשך לשנת 2021. הליך כזה יאפשר לראש הממשלה לצאת לבחירות בשתי נקודות זמן משמעותיות – סוף דצמבר או סוף מרץ. על פי החוק, כאשר הכנסת איננה מאשרת תקציב במועד שנקבע – היא מתפזרת באופן אוטומטי והולכים לבחירות. זאת ועוד: אם מחלוקת על התקציב היא שתביא לבחירות, נתניהו יישאר בלשכת ראש הממשלה גם בעת מערכת הבחירות.

לא עדיף לוותר בעניין התקציב החד־שנתי כדי לא לגרור את מדינת ישראל שוב לבחירות?

"אין כרגע כוונה של הליכוד להקדים את הבחירות או לגרור אותנו לבחירות. הסיכום שהגענו אליו עם כחול לבן הוא שעד סוף דצמבר אנחנו מעבירים את תקציב 2020. זה הסיכום, שאף אחד לא יספר מעשייה אחרת. במקביל, העבודה על תקציב 2021 החלה, חוק יסוד הכנסת וחוק יסוד הממשלה מאפשרים להעביר אותו עד 31 במרץ. אם יהיה רצון טוב זה גם יקרה, אבל הרצון הטוב הזה צריך להיות מכל הצדדים.

"מכיוון שלכחול לבן אין ניסיון פרלמנטרי ולרובם גם אין ניסיון ממשלתי, הם צריכים לדעת שמדינה יכולה להתנהל עד סוף מרץ לפי התקציב של השנה שעברה, וזה מחייב להעביר את תקציב 2020. אם הוא לא יעבור ואם כחול לבן יציבו עוד תנאים וישימו עוד משקולות על פעולת הממשלה, ברור לכולם שאנחנו לא עומדים בזמנים ולכן הארכה עד סוף מרץ היא חוקית. אני קורא להם לגלות אחריות, ולא להתנות את תמיכתם במעבר תקציב 2020 בהתקדמות בתקציב 2021, כי אם יאיימו לא להעביר את תקציב 2020 הם לא יאפשרו למדינה לפעול, וזה גם יביא בהכרח לפיזור הכנסת".

האם הגיוני ששותפים בכירים כמו כחול לבן ישתלחו שוב ושוב בראש הממשלה?

"בממשלה שפועלת על פי הספר הדברים האלה לא היו קורים. הציוצים והראיונות של חלק משרי כחול לבן, בראשם שר המשפטים ושר המדע, שהם הדוברים הראשיים נגד ראש הממשלה, הם בלתי נסבלים. בוודאי היה צריך לנקוט צעדים נגד שני השרים הללו, אבל ההסכמים הקואליציוניים כבלו אותנו אפילו בדבר הזה שהוא אבן יסוד בפעולה של כל ממשלה. אני מציע לחבריי לנצור את הציוצים והראיונות נגד ראש הממשלה, זה לא מכובד ולא מכבד".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_15_38-6-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעיניך אפשר להמשיך בקיום ממשלת האחדות?

"זה תלוי במידה רבה בהתנהגות של כחול לבן, אם הם יפסיקו להתנהג בשיטת ממשל חדשנית שהם המציאו, שלפיה הם אופוזיציה בתוך קואליציה, ויאפשרו לנו לעבוד כמו בגל הראשון – אז התשובה היא חיובית. אבל אם כחול לבן ימשיכו להתנהג כפי שהם מתנהגים מיומה הראשון של הממשלה, הדבר הזה יאלץ אותנו לבחון את המשך דרכה של הממשלה עד כדי בחירות חדשות".

בסופו של דבר, במצב שנוצר לא עדיף ללכת לבחירות?

"בחירות בעת הזאת הן האופציה האחרונה. הן לא יתרמו למאבק בקורונה ולא להרגעת השיח הציבורי, שני הדברים שהם בעדיפות עליונה כרגע. אני מאוד מקווה שכחול לבן לא ידרדרו אותנו לשם בקרוב".

איך ההתנהלות הממשלתית והיעדר תקציב פגעה במשרד שלך?

"המשרד הזה מקבל תאוצה אדירה בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין, ואני גם מפתח את הקשר עם מדינות הים התיכון, כולל ביקור מתוכנן ביוון בתחילת נובמבר. המשרד הזה מוביל את שיתופי הפעולה האזוריים בתחומי המסחר, הכלכלה, הייטק, תיירות, הקמת פורומים של מנהיגים צעירים ועוד. כל אלה מתוכננים בפעילות המשרד, שנוספו לו 23 מיליון שקלים בתקציב התוספתי של 2020. אני אנצל את ההזדמנות להודות לראש הממשלה ולשר האוצר על החשיבות שהם רואים בקיומו ובפעילותו של המשרד לחיזוק היחסים במזרח התיכון".

תרצה להישאר במשרד הזה גם במקרה של הקמת ממשלה אחרת?

"אני רק בתחילת דרכי במשרד. אם היית שואלת אותי כשנכנסתי אליו לפני שלושה חודשים אם אני מעלה בדעתי שהפעילות במשרד תקבל תפנית עצומה עם החשיפה של כינון היחסים – זו הייתה שאלה אחרת. אבל מכיוון שאנחנו בתוכה של עשייה ענקית עם תקציבים גדולים יותר וקשרים בינלאומיים, המשרד הזה בהחלט הופך לאחד המשרדים המשמעותיים ואני גאה ושמח לעמוד בראשו". 

» «

השר ביטון, האם אתה מרוצה מהתנהלות הממשלה?

"לממשלה הזאת יש היבטים טובים שצריך להכיר בהם. למשל, היא החליטה להעניק שנה קדימה דמי אבטלה למי שאיבד את עבודתו, לתת מענקים לעסקים, היא אישרה הסכם שלום עם איחוד האמירויות. הממשלה הזאת קיבלה את רוב החלטותיה או פה אחד או ב־97% הסכמה. יש בעיה אחת, שלא מתמקדים בקורונה והולכים לנושאים שמפלגים את הממשלה, ופה הממשלה פחות טובה ופחות יעילה. אבל האלטרנטיבה הייתה בחירות רביעיות.

"כשאני צריך להחליט אם בזכותנו יהיה הסכם שלום ויהיו דמי אבטלה ויהיו מענקים לעצמאים ויהיה תקציב ל־2021 ויציבות למשק, וכך גם העובדה שטיפלתי ב־3,000 חיילים בודדים והענקנו להם 12 אלף שקל מענק בקורונה, והעובדה שהעברנו מיגון לצפון שהיה תקוע במשך שלוש שנים – אז על המעשים הטובים צריך לברך, ועל החלק שהממשלה מתוחה בתוכה צריך לנסות להתגבר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3_54_36-4-1-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

האם לדעתך הממשלה טיפלה נכון בגל השני של הקורונה?

"בהיבט הכלכלי בוודאי. הפתיחה לאחר הגל הראשון הייתה מהירה ופזיזה, ללא בקרה וללא מערכות תומכות. אנחנו במשרד הביטחון הקמנו את מפקדת הקורונה, והצלחנו להעביר ממצב של 15 אלף בדיקות ביום ליכולת של 70 אלף בדיקות. עד נובמבר נגיע ל־100 אלף בדיקות ביום, ונקצר את זמן הטיפול בבדיקה מהרגע שהיא נדרשת, מארבעה ימים ל־24 שעות, כולל תשובה. במובנים הללו פעלנו טוב.

"נאלצנו לחזור למדיניות של סגר, ועשינו אותו דווקא בחגים כי הפסדנו שם פחות ימי עבודה למשק. הסגר הזה כבר מביא תוצאות של הקטנת ההדבקה. מה שחסר לנו עכשיו זה לצאת ממנו בתבונה, ושזה יהיה הסגר האחרון. אם נצא ממנו בפזיזות נמצא את עצמנו בעוד כמה חודשים בסגר נוסף, ואת זה אסור לעשות".

"אנחנו שילמנו את המחיר"

ההפגנות בבלפור וההגבלות שהוטלו עליהן הפכו את הדיון מבריאותי לפוליטי, ומשכו אש מימין ומשמאל. הנושא עלה בכל ישיבת ממשלה, ויצר עימותים פומביים בין שרי הליכוד וכחול לבן.

לדברי ביטון, "אין הוכחות חותכות להיקף ההדבקה בהפגנות, ובסך הכול באוויר הפתוח יש פחות הדבקה. אבל ההתנהגות של חלק מהמפגינים לא כיבדה את כללי הקורונה, ולכן אמרנו שבסגר נגביל את היקף ההפגנות, ומיד כשהוא ייפתח אפשר יהיה להפגין מחדש, אבל בשמירה על הכללים ואכיפה של המשטרה.

"באופן כללי יש אתגר לייצר אמון, וזה מחייב אותנו, נבחרי הציבור, לנהוג בדוגמה אישית בכל מה שקשור בקורונה. חלקנו מעדנו בנושא, וזה מכביד על הדרישה מהאזרחים. ראיתי משפחות שאיבדו את יקיריהן מהקורונה. ראיתי אברך בן 36, אב לשבעה מירוחם, ראיתי אדם בן 70 שיש לו עוד 20 שנה לחיות, והוא נפטר בבדידות איומה כשאף אחד מילדיו לא יכול להחזיק לו את היד. הקורונה היא איומה, אבל חלק מהאנשים לא מבינים את חומרת המצב עד שזה מגיע לפתח ביתם. זה מוות נוראי, אחד הקשים שאדם יכול לחוות, כשיקיריו לא עומדים לידו ולא יכולים לנשק ולחבק אותו. רק בגלל הסיבה הזאת כולם צריכים לפעול למען המלחמה בקורונה".

אתה יכול לומר שקבלת ההחלטות לטיפול בקורונה נעשתה ללא שיקולים פוליטיים? זו האשמה מרכזית שמושמעת כלפי הממשלה הזאת.

"אנחנו בכחול לבן שילמנו את המחיר הפוליטי הגדול שלנו בכניסה לממשלה ובפיצול של כחול לבן, ומאותו רגע אנחנו חופשיים לקבל החלטות רק על בסיס מה שטוב למדינה. יש מי שחשב אחרת ועסק בשיקולים פוליטיים, למשל בעובדה שאין תקציב למדינת ישראל לשנת 2020 עד לרגע זה, ואין תקציב לשנת 2021 באחד המשברים הכלכליים הכי גדולים שהיו לנו. הוצאנו 100 מיליארד בלי תוכנית הבראה למשק ובלי תוכנית תמיכה; העיכובים האלה הם רק פוליטיים. שום אגדה ושום נימוק לא מצדיקים את העובדה שלא הגיע תקציב לאישור בכנסת, ליצירת יציבות ויכולת פעולה פיננסית של המשרדים.

"אם לא יהיה תקציב ל־2021, אנחנו נראה כל יום עמותות ותוכניות חינוכיות נאבקות על קיומן, ומשרדי ממשלה שלא יכולים לטפל בקורונה. אנחנו נראה שהמדינה לא עומדת בהבטחתה לאזרחים. זה אסון וזה פוליטי. לכן כחול לבן דורשת את תקציב 2021 מיד. רוב האנשים מבינים את זה, רוב הכלכלנים מבינים את זה, ובסוף זו תהיה הכרעה של ראש הממשלה. אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה הוא חייב לאשר את 2021, ואם רוצים שהממשלה הזאת תהיה ראויה להתקיים היא צריכה להביא תקציב ל־2021. אם היא לא עושה את זה אין לה זכות קיום. הכלי המרכזי של ממשלה לשרת את אזרחיה הוא תקציב מאושר. אם הכלי הזה לא קיים, שום דבר לא קיים".

ואולי עדיף לוותר על עמדתכם בעניין תקציב דו־שנתי, כדי שלא לגרור את מדינת ישראל לבחירות?

"אין פה בכלל מושג דו־שנתי, שנת 2020 נגמרה. אנחנו הגדלנו את ההוצאות אף שאין תקציב מאושר – בקפסולות, בחתיכות, בהשקעות מצטברות. ממשלה שלא רוצה לאשר את 2021, אוטומטית מביאה את המדינה לבחירות. ממשלה בלי תקציב בפועל זה דבר לא ראוי. אם צריך לבחור בין בחירות נוספות לתקציב מאושר, אנחנו בעד תקציב וביטול הבחירות. אם מישהו לא מאשר את התקציב, הוא מוביל לבחירות".

ביטון: "בהבדלה אומרים 'הצליחנו', אני אומר הצלח משפחת ביטון, הצלח ירוחם, וגם הצלח את הנשיא, ראש הממשלה, הרמטכ"ל, לא אכפת לי מי זה ראש הממשלה. אנחנו רוצים שמעמד אישי הציבור יכובד"

בלי השתלחויות אישיות

האם אפשר להמשיך בקיום ממשלת האחדות?

"אני בעד ממשלת אחדות באופן המהותי ביותר. עם ישראל חצוי, המערכת הפוליטית חצויה, עשינו שלושה ניסיונות להכרעה. גם הימין שמבקש מנדט אחד נוסף כדי שיהיו לו 61 לממשלת מיעוט קיצונית, וגם השמאל שרוצה מנדט אחד נוסף כדי להפעיל את כובד משקלו לכיוון אחר – זו טעות. העם הזה חצוי ומפולג, הוא רוצה ממלכתיות, אחריות, פשרות, ולא רוצה שיסוי והסתה. לכן צריך לנסות לקיים עבורו ממשלת אחדות מתפקדת. זאת השליחות שלנו, ואם לא נצליח – נגזר עלינו ללכת לבחירות".

מי אחראי למשבר?

"לצערי ראש הממשלה קיבל החלטה פוליטית לא לאשר עד היום את תקציב 2020 ו־2021 ולהחזיק את המערכת בהמתנה, אולי מתוך שיקול של מועד בחירות שנוח לו. אנחנו לא מוכנים ולא רוצים לנהל את המדינה לפי מתי נוח למישהו בחירות. אנחנו רוצים להילחם בקורונה עם תקציבים מאושרים. לא חיכינו לאף אחד והקמנו את מפקדת הקורונה. חיברנו את עצמנו למשרד הבריאות, הגדלנו פי חמישה את מערך הבדיקות במדינה, נכנסו לנושאים שאנחנו לא אמורים לעסוק בהם בכלל, הבאנו אוכל ותרופות לבתים ולקחנו עשרות אלפי נדבקים למלוניות שפתחנו והפעלנו. אלה משימות שבחרנו לעשות ולשרת את האזרחים גם בימים של מורכבות פוליטית באחד המשברים הגדולים במדינה".

האם הגיוני ששותפים בכירים כמוכם ישתלחו שוב ושוב בראש הממשלה?

"אני חושב שזה חמור מאוד, זה מיותר מאוד. בסוף, זו דוגמה אישית. אני גזרתי על עצמי שגם כשאני אומר דברי ביקורת, לא להשתלח בשום אדם אישית. להגיד את הדברים באופן ענייני במלוא חומרתם לגופו של עניין, לא לגופו של אדם, ולשמור על כבודו, גם של ראש ממשלה. אצלנו הספרדים אומרים בהבדלה במוצאי שבת 'הצליחנו', אני אומר הצלח משפחת ביטון, הצלח ירוחם, אני גם אומר הצלח את הנשיא, ראש הממשלה, הרמטכ"ל, לא אכפת לי מי זה ראש הממשלה. אנחנו רוצים שהמעמד של אישי ציבור יכובד, ומי שרוצה שיכבדו אותו צריך לדבר בכבוד למישהו אחר. הליכה לגופו של אדם והליכה נמוך היא בושה וחרפה. כל אחד מחויב בזה אישית לפני שהוא מטיל דופי במישהו אחר. כך אני נוהג בדרכי הפוליטית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 9/09/07847786-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

האם במצב שנוצר לא עדיף ללכת לבחירות?

"ממש לא, בחירות יבזבזו עוד 2 עד 4 מיליארד שקל, וישאירו משרדי ממשלה משותקים בלי לתפקד בקורונה. בחירות יביאו גל של הסתה ושיסוי, יסיטו את המדינה הזאת מלגלות ערבות הדדית ולצאת ממשבר כלכלי־בריאותי, וייקחו אותנו למקומות שלא נדע איך נצא מהם. בחירות חדשות הן גם לא ערובה לממשלה חדשה. נזכור שהיינו כבר בשלושה סבבים לא מוצלחים בשנתיים האחרונות. ממשלת אחדות מתפקדת שתתמקד רק בקורונה תקטין את המתחים הפוליטיים. זאת האופציה הכי פחות גרועה למדינה וצריך לשמור עליה, בתנאי שהיא תיצור יציבות כלכלית ממשלתית למשק באמצעות תקציב 2021 מאושר. בלי התקציב הולכים לבחירות, עם תקציב יש סיבה ליציבות וטיפול בקורונה".

זה יקרה בסוף?

"מתוח, מתוח מאוד. זו החלטה של איש אחד, החלטה של ראש ממשלה לעשות את מה שטוב למדינה ללא שום שיקול אחר".

ביטון, ראש מועצת ירוחם לשעבר, מונה עם הרכבת הממשלה לשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, ולאחרונה התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. הסמכויות שקיבל כוללות בין היתר טיפול בתחום ההתיישבות ביו"ש, ודאגה לקבוצות שונות שקשורות למשרד. אף שמדובר במשרד חדש ומומצא, חצי שנה לאחר שנכנס אליו ביטון משוכנע בחשיבותו ובכך שהוא צריך להישמר גם בממשלות הבאות.

"המשרד הזה הוא דרמטי", הוא אומר. "במשרד הביטחון יש כ־80 מיליארד שקל, מתוכם 10 מיליארד רק להיבטים האזרחיים – התקציב לחיילים משוחררים, לנכי צה"ל, למשפחות שכולות, למכינות, לשינשינים, למיגון ולפיקוד העורף. מטבע הדברים שר הביטחון ממוקד בהיבט המבצעי־ביטחוני של בניין הכוח, ולהקדיש שר ל־10 מליארד שקל זה ראוי. בעצם זה אחד המשרדים הגדולים ביותר מבחינה תקציבית, בנושאים שהוזנחו בשל היעדר תקציב. לכן אני מאמין שגם בממשלות עתידיות חייב להיות שר לתחומים האזרחיים ולעורף במשרד הביטחון, עם אותה מטרה ויכולת לתת יחס חדש ומעודכן, ולפתור בעיות לקהילות, שהן הלב והנשמה שלנו".

The post בחירות רביעיות וסגר שלישי: האם יש ממשלת אחדות? appeared first on מקור ראשון.