כלי המלחמה היקר ביותר שבידי צה"ל עלה בשנים האחרונות לכותרות באופן בלתי מחמיא, שלא באשמתו. שש צוללות שייטת 7 של זרוע הים הפכו לשם נרדף למחלוקת הפוליטית הקורעת את המדינה. בלוני ענק בדמותן משייטים ברחוב עזה בירושלים, בכביש 1 ובקיסריה. המילה "צוללות" נקשרה בחשדות לשחיתות, בחקירות פליליות בינלאומיות, בוועדות חקירה, בהשמצות ובמתקפות פוליטיות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– על כל פנים: כך שינו המסכות את חיינו לבלי היכר

– הסיפור שאינו נגמר: הסטוריז כובשים את הרשתות החברתיות

– לקראת עידן ביידן: ישראל לא תתנגד להסכם גרעין חדש 

אך הפעם צפו הצוללות מעל לפני המים בהליך אזרחי דווקא. ח"כ משה יעלון, שכיהן בתפקיד שר הביטחון בשנים 2013־2016, טען בעבר שעו"ד דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קיבל עמלות בסך מיליוני אירו בעבור תיווכו ברכש הצוללות. בחלק מהתבטאויותיו הוא אף טען שהסכומים הגיעו לעשרות מיליונים. שמרון תבע אותו בתביעת לשון הרע על סך 550 אלף שקלים, ויעלון הודיע כי אין בכוונתו להשתמש בהגנת החסינות שהוא זכאי לה מתוקף היותו חבר כנסת. בכתב ההגנה שמסר יעלון באמצע השבוע שעבר הוא הודיע שבכוונתו לנצל את במת בית המשפט כדי לפרוס בהרחבה את גרסתו בפרשה, להציג מסמכים ולזמן עדים, ובכך להפוך את המשפט למעין "ועדת חקירה".

על יעלון חולק בתכלית מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט. לפני שבועיים הוא התייצב מול המצלמות בנמל חיפה וענה לשאלות, כשמאחוריו מקושטת ומוארת ספינת הטילים אח"י מגן מדגם סער 6, אחת מארבע קורבטות של חיל הים שעסקת הזמנתן הייתה גם היא חלק מפרשיית רכש הצוללות המסעירה את יריבי נתניהו במערכת הפוליטית. זו הייתה הפעם הראשונה שמפקד הזרוע התייחס לרחשי הרקע סביב "תיק 3000".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0113200004001-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בקולו ובשפת גופו הקרין שרביט כעס רב: לתפיסתו, זרוע הים בסך הכול מבקשת לאחוז דרך קבע בצי של שש צוללות מתקדמות, ולשם כך עליה להצטייד בשלוש צוללות חדשות שיחליפו את שלוש הצוללות המתיישנות, שצפויות לצאת משירות בעשור הקרוב.

אחד מקודמיו של שרביט, מפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל' אלי מרום (צ'ייני), נערך לשימוע לקראת הגשת כתב אישום פלילי בגין קבלת שוחד בפרשת הצוללות. אבל אלוף שרביט לא חושב שהזרוע עצמה ניצבת בלב הסערה: "אני לא מרגיש שום עננה, שום ענן ושום כתם", טען בריאיון לחדשות 13 לפני כשבוע, וניסה להסביר כמה חשוב שהרכש יימשך דווקא מהמספנות שבבעלות חברת טיסנקרופ: "הספינות האלה פשוט מצוינות ומתאימות בדיוק לצורך המבצעי, והצוללות האלה הן הטובות מסוגן. אנחנו מתעסקים בהבאת ביטחון לעם ישראל".

מגרש משחקים עולמי

שייטת הצוללות היא יחידת עילית בחיל הים הישראלי. פעולתה חשאית, והחשאיות היא גם מבחנה הגדול. צוללת שאינה שומרת על חשאיות, אומרים בחיל, היא סתם ספינת טילים השטה מתחת לפני המים. בהפלגה בבטן אחת הצוללות סיפר לי מפקד הצוללות שבזמן שאנחנו שטים בעומק הים באחד המרחבים הרגישים בעולם, לצידנו צוללים גם הרוסים, הבריטים, הגרמנים, האמריקנים ועוד. מזרח הים התיכון הפך ל"מגרש המשחקים" של ציי הצוללות של מעצמות רבות: כולם צופים על כולם, כולם מאזינים לכולם. ובשעה שהמודיעין האיכותי ביותר מגיע מעומק הים, גם ההגנה המרתיעה ביותר מגיעה מבטן הצוללת: מערכות הנשק המתקדמות שלה מספקות לחיל הים עוצמה רבה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/IMG_1947-750x411.jpg 750w" sizes="(max-width: 828px) 100vw, 828px" />

מאז הקמתה ב־1959 הוטלו על שייטת 7 משימות רבות, מתקיפת ספינות אויב ושליטה במבואות נמלים, ועד פעילות איסוף מודיעין וסיוע לכוחות בקרב. יכולותיה הן מהטובות בעולם, בין השאר בזכות הצוללות מסדרת דולפין, שהן מהמתקדמות בעולם. לא רק הפלדה איכותית אלא גם הלוחמים: בזרוע הים אומרים שההון האנושי בשייטת 7 משתווה לטייסי חיל האוויר או לחובלי שייטת 13 ולוחמי סיירת מטכ"ל. השירות דורש התנדבות והצטרפות לשירות קבע שיצדיק את הכשרתם הארוכה.

בשנים האחרונות העומס המבצעי על שייטת 7 הוכפל והועצם, בפרט אל מול הפעילות האיראנית הנמרצת במזרח התיכון. גם בעשרת החודשים האחרונים, בשעה שמגפה עולמית מתפרצת, נדרשת שייטת הצוללות להמשיך בפעילות חשאית בסיכון גבוה. כמו שלמדו גם חברות נופש המפעילות ספינות אזרחיות, בלתי אפשרי כמעט להתמודד עם התפרצות המגפה על הסיפון בלב ים.

מה קורה אם צולל מפתח תסמינים לקורונה? "למזלנו הדברים הללו לא קרו", טוען בכיר בזרוע הים. "בנינו מודל המכונה 'התו הכחול', שמסדיר את הכוננות לפי מצב התחלואה בישראל ובצה"ל. גיבשנו כללי התנהגות ברורים, מה מותר ומה אסור, והיחידות המבצעיות מתפקדות בקפסולות מותאמות. אנחנו מפרידים כוחות, כך שאם יש הדבקה או חשש אנחנו יודעים להגיב במהירות, למנוע הדבקה ולעצור את התפשטות הנגיף".

בלב "התו הכחול" נמצאים כללים בנוגע למעבר בין הבית לבסיס. "אנחנו מביאים את החיילים ל'בסיס חוף' למשך חמישה ימים. במהלך הימים האלה הם עוברים תשאול נרחב, ואנחנו מנסים להבין למי יש פוטנציאל הדבקה. מישהו בא במגע עם חולה? האם מישהו ממגעיו פיתח תסמינים במהלך חמשת ימי התשאול? ימי הבידוד בחוף נועדו למיין את הבעיות לפני שיוצאים לצוללת. אחרי חמישה ימים הם נכנסים לכלים, ואנחנו עוקבים אחרי החיילים עוד חמישה ימים. בשלב הזה הם לא נדרשים יותר לקפסולות, ועד שהם יורדים מהצוללת הם בטוחים כי הם במקום סגור שאין בו קורונה".

עד היום התו הכחול עמד במבחן התוצאה, לפי אנשי שייטת 7: לא הייתה כל התפרצות. "מי שמשרתים בצוללת עוברים מיון מוקפד ועמוק, ומצופה מכל לוחם שישמור על עצמו גם כשהוא לא ביחידה. יש כללים ברורים בדבר המותר והאסור בזמן חופשה".

תקלה בשטח אויב

בכל רגע נמצאת לפחות אחת הצוללות במשימה חשאית, ומרגע שהפליגה מהרציף בנמל חיפה אין דרך חזרה בלי להשלים את המשימה. בניגוד לספינת נופש, צוללת אינה יכולה להכריז שהתגלה בה מקרה קורונה ולעגון בנמל הקרוב – שעלול להיות נמל אויב – כדי להתמודד עם הסגר, בדיקות ופינוי של הצוות לבתי חולים. למעשה, בדרך כלל אי אפשר לבטל משימה מבצעית בצוללת גם אם מתחוללת התקלה החמורה ביותר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/מטושטש-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"זה לא סוד שהצוללת יוצאת להפלגות ארוכות, והלוחמים הם גם הטכנאים והמכונאים", מסביר בכיר בשייטת 7. "במטוס הטייס לא מתקן את כלי הטיס, אבל בצוללת כל לוחם בשייטת נדרש לדעת לתקן מנוע או מערכות חשמל עד לרמה של הלחמת כרטיס אלקטרוני, כדי להשלים שתי משימות: האחת – זו שבגללה יצאנו לים; האחרת – להחזיר את הצוללת והצוות בבטחה לנמל".

לפיכך, "יש שתי סיבות שבגללן צוללת תעצור את המשימה. האחת היא ביטחון צלילה – כל תקלה שפוגעת ביכולת השרידות של הצוות, במערכת האוויר ובמערכת החשמל. הסיבה האחרת היא משימה ייעודית שמתגלה בה תקלה באמצעי עצמו".

אחד מקציני האחזקה הבכירים של השייטת מבהיר ש"בצוללת יש מספיק חלקי חילוף כדי לבנות עוד צוללת, כמעט. תקלות מתרחשות באופן תדיר, בתלות בגיל הצוללת. תשאל אותי מתי ביטלנו משימה בגלל תקלה טכנית? אני 15 שנה ביחידה ולא מכיר אירוע כזה".

יכולת ההתמודדות של הצוללת נובעת גם מתכנונה. כאשר מתגלה בעיה באחד מתאי הצוללת או באחד ממדוריה, אפשר לנעול אותו פיזית ולנתק את מערכותיו בלי לפגוע בתפקוד שאר הצוללת. כלי השיט יוכל להמשיך במשימתו. "יש כמה דברים שיכולים לקרות בלב ים", מפרט קצין האחזקה. "תקלה במנוע, בגנרטור, במיזוג האוויר, במערכת לחימה או בפריסקופ – המערכת האופטית שהכי מזוהה עם הצוללת. ובדיוק בגלל החשש שמכשיר חשוב כל כך יתקלקל, תמיד יש בצוללת עוד אחד. הצוללת יודעת לתפקד עם מעט מערכות, כי לכל מערכת יש את הגיבוי שלה.

"אני כן יכול לספר שיצאנו פעם אחת למשימת איסוף מודיעין, ואיך שאנחנו מגיעים, המכשיר שצריך לאסוף את המודיעין התקלקל. זה אולי האירוע הכי מסובך שאני זוכר. התקלה התגלתה בשמונה בערב והתיקון נמשך יותר מעשר שעות. עד לפנות בוקר עמדנו בלב ים באזור מאוד רגיש ותיקנו את התקלה, אבל המשימה לא בוטלה". אחרי שנערך התחקיר בשובם לחוף הם הבינו עד כמה התקלה הייתה מורכבת ונדירה. "היצירתיות והידע של האנשים בצוללת הביאו לפתרון הבעיה בשטח אויב, בזמן לחוץ ובמקום לחוץ".

The post בבטן הצוללת: כיצד מתמודדים בשייטת 7 עם אתגרי הקורונה? appeared first on מקור ראשון.