"קל ונוח לשפוט את המקרה שקרה לאבא שלי בדיעבד, בחדר ממוזג ועם קפה ביד, אבל בשתים־עשרה בלילה, כשאתה בקרוון מוקף ברעולי פנים – זה אחרת". כך סיכם השבוע, זמנית, בן שיף, בנו של אריה שיף, תושב ערד בן 70, שלפני ארבעה שבועות ירה בפורץ שפרץ לרכבו ופצע אותו אנושות. מיד לאחר הירי התקשר שיף למשטרה והזעיק אמבולנס, אך הפורץ – מוחמד אל־אטרש, תושב הפזורה הבדואית ובעל עבר פלילי עשיר בתחום עבירות הרכוש – מת מפצעיו בבית החולים. שיף שוהה כרגע במעצר בית באילת, וממתין לשימוע לפני הגשת כתב אישום, שאמור להתקיים בשבוע הבא. בינתיים פורסם שבכוונת פרקליטות מחוז דרום להאשים אותו בעבירת רצח.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– החלום של אסתר הורגן ז"ל התנפץ ברצח בלב היער

– סגירת מסחר והשבתת האיים הירוקים: כך ייראה הסגר השלישי

– הרשת סוערת: האם ראש המועצה העמיד פנים שהתחסן?

בן שיף, הבן הצעיר במשפחה, הסכים להתראיין השבוע, בפעם הראשונה מאז האירוע, אך בהוראת עורכי הדין של אביו לא התייחס לפרטי המקרה. "אבא שלי חי את חייו בשלווה ובעשיית טוב שהופרעה מדי פעם, אבל זו שגרת חיינו", הוא מספר. "לא מזמן דיברתי עם חבר שלא גר בערד וסיפרתי לו שפעם בשנה או שנתיים פורצים אלינו וגונבים, והוא הסתכל עליי בעיניים מבועתות. זה מה שאני מכיר וזה נראה לי נורמלי, אבל מתברר שלא".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_25_58-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיף הבן מונה את רשימת הפריצות שחוותה המשפחה לאורך השנים: ארבע פריצות שהסתיימו בגניבת רכב, שתי פריצות לתוך הבית, שתי פריצות לרכב שנכשלו, ושני מקרי גנבה של רכבי אורחים שהתארחו בביתם. "הפריצה הקודמת הייתה באפריל 2019, אז גנבו לאימא שלי רכב יונדאי חדש שהיה אצלה רק ארבעה חודשים. כשקנינו לה רכב חדש חברת הביטוח לא רצתה לבטח אותו, ולקח לנו זמן למצוא חברה אחרת שתסכים".

ובכל זאת, למרות ריבוי הפריצות, לשיף ברור שאילו אביו ישן בביתו במוצאי שבת לפני ארבעה שבועות, האירוע היה מסתיים אחרת. "זה צירוף של אירועים שהתגלגלו לסיטואציה שנוצרה. ההורים שלי טסים בכל שנה לאחותי שמתגוררת בגואטמלה. השנה בגלל הקורונה הם לא טסו, והחליטו להשתמש בכסף כדי לשפץ את הבית. השיפוצים כמעט הסתיימו, ובינתיים הם ישנו בקרוון הנגרר שלנו שמשמש את אבא גם כחדר טיפולים נייד. אבא ישן בקרוון לצידה של אימא שלי, וכשהגנבים הגיעו הוא הרגיש סכנה לחייו ויצא החוצה".

ראש עיריית ערד, ניסן בן־חמו: "אם הפורץ נכנס לעיר, נכשלנו. צריכים לתפוס אותו כשהוא במיטתו, ולמשטרה יש היכולת המודיעינית לעשות את זה. אם הוא היה מוכר למשטרה, איך הוא ישן בלילה בשקט?"

בשלב הזה שיף עוצר ולא יורד לפרטים, אבל הוא מאמין שלאחר השימוע אביו לא יואשם ברצח. "אנחנו בימים של ערפל, אבל אנחנו מתפללים ומאמינים בצדקתו ובחפותו לגבי האופן שבו הוא פעל בסיטואציה שנוצרה. נגיע לשימוע מוכנים, ננסה לשכנע את הפרקליטות, ונקווה שעורכי הדין יצליחו להוציא את הצדק לאור".

בינתיים מספר הבן על תמיכה שאביו מקבל מתושבי ערד ומכל רחבי הארץ, ועל קמפיין גיוס כספים למימון התמיכה המשפטית שמתנהל תחת הכותרת "כולנו אריה שיף". "אנחנו באמת מאמינים שזה היה יכול לקרות אצל כל אחד בבית, ושכל אחד עלול להתמודד עם השאלה אם הוא הולך להיות נפגע עבירה או עבריין".

איש של התנדבות

אריה שיף הוא דמות ותיקה ומוערכת בעיר ערד בזכות פעילות ההתנדבות הענפה שלו. לאחר קריירה צבאית בחיל האוויר הגיע לעיר עם משפחתו בשנת 1991, בעקבות עבודתו בניהול של כמה תחנות דלק בדרום. בשנת 1997 נהרג בנו הבכור עופר בתאונת דרכים, ומאז השתנו חייו. שיף עשה הסבה מקצועית לתחום הרפואה המשלימה, ובמקביל החל להנציח את בנו במגוון דרכים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2018_25_58-12-750x578.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"החלטתי שאני כאן בשביל החיים ובגלל שיש בשביל מי ובשביל מה. אני ממשיך לחיות כיוון שיש בית, אישה ועוד שלושה ילדים", אמר בעבר בריאיון לאתר של גמלאי צה"ל. שיף הקים בערד אוהל אירוח למטיילים בשביל ישראל, ואלפי "שביליסטים" זכו לקבל בו מקלחת ומקום לינה חינם. הוא הקים בערד גם פארק לזכר בנו ובו מתקני כושר וספרייה. שיף החל להתנדב בארגון אור ירוק ובעמותות יד שרה וידידים, זאת לצד התנדבות ארוכת שנים במשטרת ישראל שבגינה הוא גם החזיק באקדח ברישיון.

"כמתנדב ותיק במשטרה הוא התייצב בכל מקום", מספר בן. "זה במהות שלו. לפני שלוש שנים, כשנרצח בערד החייל רון קוקיא, הוא היה הראשון שהגיע לזירה ועמד שם שעות כדי לחסום רכבים. לא מזמן פרצה שריפה בבית כתוצאה מזיקוקים, והוא מיד נכנס פנימה. בסגר הראשון של הקורונה הוא יצא מהבית עם מסכה וכפפות, העמיס את הרכב במזון והלך לחלק לאנשים שגרים לבד. כעסנו עליו ואמרנו לו 'אבא אתה בן 70, תשמור על עצמך'".

לשיף הבן יש טענות כלפי משטרת ישראל שלא פעלה מספיק כדי למנוע את האירוע הטרגי. "החזרה של הגנבים לאותה כתובת היא כישלון של המשטרה. במקום שהמשטרה תגיע קודם למיטה של הגנב, הגנב הגיע למיטה של אבא שלי. לא מתקבל על הדעת מצב כזה שאדם ישן עם אקדח. זה לא עניין של רכוש, זה לחיות תחת טרור. המשטרה עדיין לא תפסה את שני חברי החוליה האחרים, אולי יש להם סדר עדיפויות אחר".

לפני 12 שנים עבר בכנסת "חוק דרומי", הפוטר מאחריות פלילית מי שפעל נגד פורץ שחדר לביתו. ההצעה התקבלה על רקע פרשת החוואי שי דרומי שירה למוות בבדואי שפרץ לחוותו. על פי החוק, לא יישא אדם באחריות פלילית "למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/מקסים-אוקנין-צילום-מילדה-רוקייטה-750x654.jpeg 750w" sizes="(max-width: 801px) 100vw, 801px" />

הבעיה של אריה שיף היא שהפורצים פרצו לרכבו ולא לביתו. בנו משוכנע שצריכים לתקן את החוק. "צריכים להגיע למצב שהחוק יהיה ברור יותר ולהוסיף לו תיקון. היום בשביל לפתוח באש צריך שלפורץ שמולך תהיה כוונה ברורה, אבל אדם שמגיע רעול פנים באמצע הלילה – זה אומר מה כוונתו. מטילים על נפגע העבירה את האחריות לברר אם הפורצים ירצחו אותו או רק יגנבו ממנו, וזה אבסורד שאדם צריך לעסוק בשאלות כאלה. אני לא משפטן ולא פוליטיקאי, אבל המקרה של אבא שלי הוא לא המקרה הראשון. אם לא נתמודד עם השאלות האלה, הוא גם לא יהיה האחרון". מאז האירוע, מספר שיף, אביו כאוב מאוד. "אבא הוא אדם שעוסק בריפוי, ומאוד לא נוח לו עם האירוע הזה. הוא יחיה את זה כל חייו וחבל, כי הוא האדם האחרון שמגיעה לו משקולת כזו על הלב".

עורך הדין ששי גז, שמייצג את אריה שיף, מאמין שיצליח לשנות את כוונת הפרקליטות להאשים את שיף ברצח. "למיטב ידיעתי והבנתי, זה לא המקרה. אנחנו מצידנו חותרים לכך שלא יוגש כלל כתב אישום, כי אנחנו חושבים ומאמינים שזו התגובה שהוא היה צריך להגיב בנסיבות העניין. הוא לא התכוון לפגוע באדם, אלא פעל מתוך הגנה עצמית כדי למנוע פגיעה בעצמו, באשתו וברכושו".

עו"ד גז משוכנע שאף שהפריצה לא הייתה לבית אלא לרכב, עדיין נשקפה סכנה לבני הזוג: "אשתו של אריה הייתה בתוך הקרוון וראתה רכב עם פורצים. אחד מהם ירד מהרכב ופרץ לרכב שלהם, ושניים היו ליד הקרוון. אריה ירה ירייה אחת לכיוון הרכב של הפורצים וירייה אחת לכיוון הרכב שלו כי הוא חש סכנה. לפרקליטות יש שיקולים אחרים. הם טוענים שהסרטון שיש בידיהם הוא לטובתם כי הוא מראה שאריה התכוון לפגוע באדם. אנחנו טוענים שלא היה ולא נברא. אדם מתעורר בשעה מאוחרת בלילה, וכשזה מה שהוא רואה מול עיניו הוא מגן על עצמו. מפה ועד האשמה ברצח המרחק גדול מאוד". גז מעריך שהתיק של שיף יועבר להתייעצות מפרקליטות המחוז לפרקליטות המדינה, ורק שם תינתן ההחלטה על סעיפי כתב האישום.

להחמיר את הענישה

גם ראש עיריית ערד ניסן בן־חמו מתייצב לצד שיף. "אני תומך באריה תמיכה מלאה", הוא אומר. "אני לא חושב שבדיעבד אנחנו יכולים לשפוט איך היינו מגיבים. רק בשבוע האחרון ראינו חייל בסיירת גולני שעומד מולו מחבל עם בקבוק תבערה, ואתה רואה את ההססנות. אפשר להגיד שזה קשור ואפשר להגיד שלא, אבל בכל מקרה קשה לשפוט את האדם בסיטואציה כזו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 807002-e1608795131868.jpg 642w" sizes="(max-width: 533px) 100vw, 533px" />

בן־חמו מבהיר שהמקרה של שיף אינו מלמד על מצב הפשיעה בערד. "האירוע הטרגי הזה היה יכול לקרות בכל מקום אחר. כשמסתכלים על הפעילות העבריינית בעיר, ערד נמצאת ברף התחתון בכל מחוז הנגב, עם 33 פריצות לרכב ו־22 פריצות לבתים בשנת 2020, וירידה של 20% משנת 2018, שבה התחלנו להפעיל עם משטרת ערד את השיטור העירוני. הניסיון לתאר כאן מערב פרוע שבו כל אחד שולף נשק ויורה במי שבא לו, הוא עיוות של הנתונים. כולנו מגדלים פה ילדים והם מסתובבים בכל שעות היום ולא מרגישים מאוימים. זה אירוע נקודתי שצריך לטפל בו".

מקסים אוקנין הוא תושב ותיק בערד, בעבר סגן ראש העיר וממלא מקומו, וכיום מנהל משרד לייעוץ אסטרטגי. גם הוא משוכנע שהסיטואציה שאליה נקלע שיף הצדיקה את תגובתו. "אי אפשר לצפות מאדם בן 70 לפעול אחרת כששלושה רעולי פנים מפתיעים אותו באישון לילה כשהוא ישן בקרוון סמוך לרכב שנפרץ".

השאלה היא איך שומרים על איזון בין הגנה עצמית למציאות של מערב פרוע וירי בכל מקרה של עבירת רכוש.

"זה באמת דורש איזון עדין, אבל צריך להבין שהאירוע הטרגי הזה הוא ייחודי ולא פריצה רגילה. אריה ישן מחוץ לבית, וכשאתה נתקל בשלושה רעולי פנים שאחד מהם נכנס לרכב – זו לא עוד פריצה. זו סיטואציה שבה אתה חושש לשלום אשתך שישנה לצידך בקרוון ואתה צריך לשמור עליה. מעבר לכך, אריה הוא לא עוד בן אדם מהיישוב אלא אחד שיודע לתפעל אירוע ולירות בנשק".

הבן, בן שיף: "אבא הוא אדם שעוסק בריפוי ומאוד לא נוח לו עם האירוע הזה. הוא יחיה את זה כל חייו וחבל, כי הוא האדם האחרון שמגיעה לו משקולת כזו על הלב"

אוקנין מקווה שהמקרה של שיף יסייע בהרתעת פורצים בעתיד. "המשפחה של הפורץ התייחסה לאירוע הזה כאל תאונת עבודה, אחיו אמר שהוא הלך לעבודה… אבל אין דבר כזה. כתושב ערד והנגב אני חושב שכל אדם, בדואי או יהודי, שבא רעול פנים באמצע הלילה כדי לבצע פשע צריך לקחת בחשבון שהוא לא יצא שלם מהסיטואציה הזאת. צריך לזכור שהיה מדובר פה גם בארכי־פושע עם גיליון הרשעות ארוך, כך שעל אחת כמה וכמה שהוא לא היה צריך לצאת שלם מהאירוע".

כ־25 אלף תושבים מתגוררים בערד. בעיר כסייפה השכנה מתגוררים כ־19 אלף תושבים, ובפזורה הסמוכה לערד מתגוררים כעשרת אלפים בדואים נוספים. המאזן הזה והעובדה שערד היא היישוב היחיד באזור שיש בו תשתיות ושירותים של עיר, יצרו מציאות מורכבת שבה אף שמדובר בעיר יהודית, בתחום המסחר והשירותים ערד מתנהלת כעיר מעורבת לכל דבר. הפורץ אל־אטרש אינו מתגורר בפזורה הבדואית הסמוכה לערד אלא באזור צומת שוקת, ואוקנין אינו חושש שהאירוע יפגע במרקם היחסים עם השכנים הבדואים. "יש כלכלה מקיימת בינינו לבינם. למרות המורכבות והרגישות, ערד כבר הוכיחה שהיא יכולה להכיל מערכת יחסים טובה ומכילה עם הבדואים שלצידה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/אריה-שיף-במרכז-e1608795085833.jpeg 354w" sizes="(max-width: 385px) 100vw, 385px" />

כמו ראש העיר גם אוקנין סבור כי הפריצות החוזרות ונשנות לביתה ולמכוניותיה של משפחת שיף, אינן מלמדות על רמת הביטחון האישי בערד. "ערד היא בסך הכול עיר בטוחה. הנתונים שלנו יותר טובים מכל יישוב אחר בנגב. רמת הפשיעה וגם רמת האלימות מהמגזר בדואי נמוכות בהשוואה לשאר יישובי הנגב, על פי נתוני המשרד לביטחון הפנים. הרכב שאליו פרצו היה טנדר ארבע על ארבע והרכבים הללו מועדים לפורענות, אבל זה לא אומר שנגזר על בעליהם שיפרצו להם כל היום. בנוסף, משפחת שיף מתגוררת בשכונת רותם שהא שכונה מזרחית שגובלת ביציאה הצפון־מזרחית של ערד בואכה דרום הר חברון, לא הרחק מציר ההברחות, ולכן זה אזור 'מזמין' יותר לפריצות מאזור רגיל. מובן שאפשר היה לשמור יותר, ובהקשר הזה אני בא בטענות למשטרה שצריכה להגדיל את כוח האדם שלה בערד; העיר שלנו מרוחקת 12 ק"מ מהקו הירוק, ואנחנו צריכים לקבל מענה הולם גם ממשטרת ישראל וגם ממשמר הגבול".

ראש העיר בן־חמו אומר כי העירייה תחזק את מערך המצלמות והשיטור העירוני, וגם לו יש תביעות מהמשטרה. השבוע הוא קיים ישיבה עם מפקד המשטרה החדש של ערד שנכנס לתפקידו בחודש האחרון, ודרש לראות פעילות התקפית. "אם הפורץ נכנס לתחומי העיר, נכשלנו. צריכים לתפוס אותו כשהוא במיטה שלו, ולמשטרה יש היכולת המודיעינית לעשות את זה. אם הוא היה מוכר למשטרה, איך הוא ישן בלילה בשקט?"

לבן־חמו יש טענה גם כלפי מערכת המשפט שמקילה בענישה של הפורצים. "כשגוזרים על פורץ כזה חודש מאסר, הוא יושב בכלא ואז חוזר ופורץ ומרוויח על כל גנבה עשרת אלפים שקל, וזה משתלם לו. הדלת המסתובבת הזאת מביאה למצב שבו אנשים עובדים בפריצות. ברגע שרף הענישה יעלה משמעותית – זה ישתנה. בארה"ב על עבירה שלישית מאותו סוג, העונש קופץ פי ארבעה, וכך יוצרים הרתעה".

The post "המקרה של אבא שלי יכול לקרות לכל אחד" appeared first on מקור ראשון.