בשל התחלואה ההולכת וגוברת במדינה, החליטה היום (ד') הממשלה הבריטית, לפחות לעת עתה, לתעדף חיסון כמות גדולה של אזרחים, גם במחיר בו לא ייוותרו למחוסנים מנות לחיסון שני, כפי שמומלץ על ידי פייזר. ההחלטה הגיעה בעקבות פנייה של אנשי מדע ומנהיגים, שביקשו לא לבזבז מאמצים ומשאבים על חיסון האוכלוסייה במנה שנייה לאחר 21 יום. מבצע החיסונים בממלכה מתנהל לו בעצלתיים ונכון להיום חוסנו רק 118 אנשים על כל 10,000 באוכלוסייה. מספר נמוך משמעותית לעומת ישראל, בה חוסנו עד כה 744 אנשים לכל 10,000. על פי דיווחי הממשלה הבריטית, הם אמורים לקבל בשלב זה רק כ-10 מיליון מנות חיסון מחברת פייזר, שיספיקו לכחמישה מיליון בני אדם בלבד. בסוף ינואר אמורים להגיע למדינה גם החיסונים של אסטרהזניקה שאושרו שם היום על ידי מנהל התרופות הממשלתי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "לוקח פסק זמן ושוקל את המשך דרכי": אשכנזי עוזב את גנץ

– דעה: מן הפח אל הפחת: העולם הערבי לא מצפה לטוב ב-2021

– כך המשטרה יכולה לעצור את החיסולים במגזר הערבי

"אנו במירוץ נגד הזמן – עלינו לשנות את מדיניות החיסון שלנו כעת", קבע אתמול ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. הוא אומר כי כעת, כשברור שהמוטציות החדשות שנחשפות בעולם ולנוכח המוטציה הבריטית המדבקת ברמה מסחררת, ברור כי אין ברירה אחרת אלא לעצור את ההתפשטות באמצעות סגר מלא ונוקשה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8XJ74U-750x450.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ההמלצה להסתפק במנת חיסון אחת מגיעה על בסיס מאמר מדעי שפורסם בכתב העת לרפואה "ניו אינגלנד" וגם על מחקרים שנעשו בחיסון של פייזר, מהם עולה כי כבר לאחר כ-7-10 ימים מרגע החיסון הראשון, הוא מספק הגנה של כ-91 אחוזים מפני הידבקות בקורונה. המנה השנייה מחזקת את החיסון ומעניקה לו 95 אחוזי יעילות. לנוכח המשבר העולמי טוענים בבריטניה כי זוהי פריבילגיה לשמור שתי מנות חיסון לאדם אחד.

פרופסור דייוויד סליסברי, לשעבר אחראי על תוכנית החיסונים של משרד הבריאות הבריטי, מצדד באסטרטגיית החיסונים הזו. בריאיון לסאן הבריטי אמר כי "עשינו דבר כזה בעבר כאשר נדרשנו לחיסון הילדים נגד שפעת ובמקום לתת שתי מנות הסתפקנו באחת כדי להגן על פי שניים ילדים". הוא טען כי "בנסיבות הנוכחיות, אני קורא בתוקף להשתמש במנה אחת לכל אדם בקבוצת סיכון ורק אחרי שנסיים עם חיסון כל המבוגרים והחולים, נחזור אליהם לחיסון במנה השנייה".

המתנגדים לעמדה זו בבריטניה טוענים כי למרות הנתונים המוכרים על יעילות החיסון, אין "לשחק" בהוראות היצרן ובאסטרגיה שנקבעה על בסיס מחקרים מדעיים קליניים שבחנו ואישרו את יעילותו לאחר שתי מנות. פרופסור וונדי ברקלי ממנהל התרופות הממשלתי קבעה כי ההצעה להסתפק במנה אחת ולקוות שתספק הגנה היא "מסוכנת מדי".

דובר חברת התרופות והחיסונים פייזר אמר למגזין הסאן בתגובה כי "מומלץ להמשיך ולבצע את ההנחיות הרשמיות שלנו בנושא מתן החיסון, אלו שאושרו ונבחנו על ידי הרגולטורים".

גם בישראל עוקבים אחרי הדיון המדעי המתוקשר בבריטניה. למרות שככל הנראה לא יחסרו חיסונים בישראל, כדאי לבחון את המתרחש שם ואולי בעוד כשבועיים, לאחר שראשוני המתחסנים כאן יידרשו למנה השנייה – להמתין ולהמשיך קודם במאמצים לחיסון שאר האוכלוסייה. במקום להתמודד עם חיסון של כ-100 אלף אזרחים במנת חיסון שנייה, לחסן מספר דומה של אזרחים במנה הראשונה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/08911436-750x558.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"החיסון הראשון אכן יכול כבר להקנות חסינות משמעותית", אומר לנו פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה ב"הדסה", מייסד ומנהלה הרפואי של חברת התרופות "אנלייבקס" שמפתחת תרופה לקורונה. מבורך עוקב מקרוב אחר הדיון הבריטי והמאמרים שמתפרסמים על יעילות החיסון של פייזר ואומר כי בעקבות ממצאי היעילות "נשאלת השאלה בכלל האם יש מקום לחיסון השני מצד אחד, ומצד השני מה החשיבות בו בכלל". לדבריו, "הרעיון להסתפק במדינה כמו בריטניה, שמתמודדת עם היקפי תחלואה גבוהים ומעט חיסונים ביחס לכל האוכלוסייה, בחיסון אחד הוא רעיון מאוד מעניין אבל זה לא המצב בישראל, למרות שהממשלה מסרבת לומר באופן רשמי מה מספר החיסונים שיש בידינו כעת". הוא טוען כי האתגר הגדול עם חיסוני פייזר הוא לאו דווקא הכמות אלא הלוגיסטיקה שנדרשת כדי להביא אותו אל הציבור ברחבי המדינות, ועוד פעמיים. "המבצע עבד יפה בארץ בזכות קופות החולים אבל תראה בארה"ב כמה הוא מקרטע מאחר ואין להם מערך בריאות ממשלתי-ציבורי שפועל בתוך הקהילה".

מנגד, פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא אומרת כי להבנתה "לאחר החיסון הראשון רמת הנוגדנים אינה מספיק גבוהה על מנת לנטרל את הנגיף ולכן לא ניתן יהיה למגר את המגפה". היא ממליצה להמשיך באסטרטגיה הישראלית, זו שהומלצה על ידי חברת פייזר. "יש להמשיך לחסן בשני חיסונים עוקבים בהפרש של 21 יום". פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הוסיף כי "ההשפעה של החיסון במינון של מנה אחת וללא השנייה לא נבחן ולכן לא ברור עד כמה תהיה חזקה השפעתו למרות שיש בזה היגיון". הוא מוסיף כי ייתכן והמנה הראשונה, גם אם היא אכן מצליחה לספק כבר 91 אחוזי יעילות, לא ברור כמה זמן זה מחזיק מעמד והאם המנה השנייה היא זו שמבטיחה חסינות לאורך זמן רב יותר.

על אף ההחלטה בבריטניה, פרופ' מבורך סבור כי בישראל לא ימהרו לעשות כמותם. "הבעיה שהחיסון הזה אושר במתכונת מסויימת ובתנאי של שתי מנות חיסון. אני לא מאמין שבישראל מישהו יקח אחריות ויחליט לאשר אותו בצורה אחרת מזו שאושרה ב-FDA האמריקני, וגם לא ברור אם פייזר תסכים לכך". הוא מסביר כי לאנגליה יש רגולטור ממשלתי משלה שיכול להרשות לעצמו להחליט באופן עצמאי על המדיניות, בעוד הרשויות בישראל נשענות על המלצות הארגון האמריקני ולנראה שלא יפעלו בניגוד להמלצותיו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8XX7ZU-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לסוגיית המוטציה הבריטית, שכבר אותרה בישראל, יש משמעויות עצומות על ניהול המאבק בקורונה ועל הצורך הבהול בחיסון האוכלוסייה נגד הנגיף. המוטציה הבריטית נחשבת למדבקת ברמה גבוהה יותר בכ-56 אחוזים מהווירוס המקורי. גם לאחר סגר מחמיר באיזור ההתפרצות הראשוני שבו התגלתה המוטציה, התקשו בבריטניה לעצור את התפשטותה. מאחר והמוטציה מדבקת יותר, כל חישובי מקדמי ההדבקה משתנים ואחוז רחב יותר של האוכלוסייה יהיה חייב לפתח נוגדנים כדי להשיג חסינות עדר. ההערכות הן שלפחות על 90 אחוז מהאוכלוסייה להיות בעלי נוגדנים לקורונה כדי להגיע לסף החסינות. בהנחה ואנחנו לא מודעים ליעילות החיסון בהדבקת אחרים, כמעט בלתי אפשרי יהיה להלחם במקדם ההדבקה ולהוריד אותו מתחת ל-1.

המוטציה הבריטית אותרה כבר באירופה, הודו ודרום קוריאה. אם כי ייתכן שמאוחר מדי והמוטציה יצאה מכלל שליטה. מאז התפרצה הקורונה במחוז ווהאן בסין עבר הנגיף תהליכי השתנות והפך למדבק יותר, כשהגרסה הבריטית מובילה. כל עוד ההנחיה לא לחסן ילדים עד גיל 16, המהווים כשליש מהאוכלוסייה בישראל, לא תשתנה, לא נוכל להגיע לחסינות עדר. בבתי הספר עלולים הילדים להדביק אחד את השני ולא ניתן יהיה לשלוט בהתפשטות המגפה. זו הסיבה שקולות רבים באנגליה קוראים לסגור את כל בתי הספר ללא הגבלת זמן ועד למציאת פתרון בטוח להפעלתם. בממשלה הודיעו כי יש לתת עדיפות להפעלת מערכת החינוך למרות התפרצות המגפה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8XX66J-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ד"ר דפטי גורדאסאני, אפידמיולוגית קלינית באוניברסיטת קווין מרי בלונדון, אומרת כי מחיר הכישלון הזה יעלה במאות אלפי מקרי מוות נוספים ברחבי העולם וכי על בריטניה מוטלת האחריות לעצור את התפשטות המוטציה, למענה ולמען האנושות. "סגר כבר פחות יעיל מאחר וכושר ההדבקה של המוטציה כל כך חזק", כתבה גורדאסאני בעמוד הטוויטר שלה. היא אומרת כי סף העדר עלה משמעותית וזו ההזדמנות האחרונה של המדינה לפעול אגרסיבית כדי לעצור את ההתפרצות. "יש למקד את המאמצים בקטיעת ההעברות בתוך בתי הספר", היא טוענת, ולא להמתין בתקווה שהחיסון יביא לעצירת המחלה, בטח כאשר הוא לא ניתן לילדים. "חיסון הוא לא הסוף, הוא רק חלק מהפתרון", היא קובעת.

"אם 90 אחוז מבני 60 ומעלה יחוסנו, ואני מאמין שנגיע לזה, כבר נוריד בצורה ניכרת את התחלואה והתמותה גם אם לא נצליח להשתלט על המחלה", אומר פרופ' מבורך. הוא מוטרד מאוד מהתפרצות הגל השלישי וקובע כי יש לעשות מאמץ בישראל כדי לחסן במהירות רבה יותר. "ב-5,000 מאומתים ליום אנחנו יודעים בבירור שיהיו מהם 40 מתים בעוד שבועיים. אלו הם המספרים. אנחנו לא רוצים שאנשים תאבי חיים וחיוניים ימותו ויש לנו חובה למנוע את הדבר הזה". הוא קורא להמשיך כמובן במאמצי ההגנה כמו בידוד חולים ואנשים שנחשפו אליהם, אכיפת מסכות, מניעת התקהלויות וכדו'. "אני מתנגד לתכנון חסינות עדר שמגיעה בכלל מעולם הווטרינריה. אנחנו לא עדרים ואנחנו צריכים לשאוף לחסינות קהילתית אבל כזו שלא תגיע כתוצאה מהידבקות".

כששליש מאזרחי המדינה, ילדים בגילי בתי ספר שנחשבים למדבקים ולנשאים א-סימפטומטיים של הנגיף, לא יכולים לקבל עדיין חיסון, הרי שאנחנו רחוקים מאוד מחסינות שכזו. "כעת כבר נעשים ניסויים בילדים מעל גיל 12 ולא נורא אם ילדים יחוסנו בעוד חודשיים. אז נוכל לצרף אותם ואולי גם ילדים קטנים יותר לאחר שנדע שהוא בטוח עבורם", מעריך מבורך.

The post בריטניה מאבדת שליטה: מנת חיסון אחת לכל אזרח appeared first on מקור ראשון.