צלחות החמין והקוגל עדיין היו מונחות על השולחן כאשר נכנסתי ללשכתו של ח"כ יצחק פינדרוס, זכר לפגישה מורחבת שהתקיימה שם קודם לכן. האווירה כאן, נדמה, משוחררת יותר לעומת לשכות אחרות במשכן בימי הקורונה.

לפני כחודש עוד התפארו במגזר החרדי בנתוני תחלואה נמוכים בהשוואה לחברה הכללית. "זמן החורף" בישיבות נפתח כסדרו, ותלמודי התורה ובתי הספר לבנות פעלו כרגיל. אך החזרה ללימודים, כך נראה, הביאה להתפרצות בממדים מבהילים. על פי פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, שיעור התחלואה בחברה החרדית עלה פי 16 בתוך ארבעה שבועות, ובשבוע האחרון, אחד מכל מאה חרדים נמצא חיובי לקורונה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– התחלואה החרדית: המשבר מחריף, התקוות תלויות בחיסון

– עסקאות במיליוני דולרים: התעשיות הביטחוניות פורחות בקורונה

– האם טראמפ יספיק להביא להסכמי נורמליזציה נוספים?

"העלייה בשבוע האחרון מאוד מאוד מטרידה את כולם", מודה ח"כ פינדרוס, איש סיעת דגל התורה, הזרם הליטאי במפלגת יהדות התורה. "לכן גם יצאו הנחיות ב'יתד נאמן' להתפלל בחוץ, לא לעשות שמחות. צריך יותר זהירות ויותר לשים לב, המצב מטריד".

יכול להיות שהמצב כעת קשור לכך שבחודשים האחרונים לא נעשה דבר בנוגע לשמירת ההנחיות הרופפת במגזר?

"אני לא חושב. הייתה עלייה, אבל לפני כן הייתה ירידה. אחרי סוכות הייתה ירידה משמעותית. הבחורים יצאו מהישיבות לחופשת חנוכה וחזרו שוב מהבתים לישיבות, ואז הייתה התפרצות שעשתה שמות במגזר. אנחנו רואים את המשמעות של זה, היא מאוד מאוד קשה".

ובכל זאת, הוא מבהיר, מבחינת הציבור החרדי לא ניתן להשבית את לימוד התורה לחלוטין. "אין דבר כזה שלא ילמדו חצי שנה או חודש, אין חיה כזאת. הדבר הזה גרם להמון התנגשויות והחלטות לא מושכלות. חבל עליהן", אומר פינדרוס.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01/AFP_8YB9HP-750x482.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אמש בחצות הוחל סגר כללי ועל פי ההנחיות מוסדות החינוך בישראל יוכלו ללמד אך ורק במתכונת למידה מרחוק. ח"כ פינדרוס סבור שבמגזר יכבדו את ההנחיות אך ינסו למצוא "פתרונות מקומיים לפחות לבנים בגילאים הקריטיים. בין אם בחצר, או במקומות פתוחים, כדי שלא יהיה ביטול תורה. אבל באופן כללי מערכת החינוך העצמאי נסגרת".

בני־ברק מובילה כעת בתמותה מקורונה

"בדיוק כמו שאין לאף אחד הסבר איך לפני חודשיים בני־ברק הייתה הכי נמוכה בארץ. איך היא היום הכי גבוהה? אין לי הסבר. החיים שם יותר צפופים, ואורח החיים שונה. אבל באותו נתון על צפיפות ושגרים שם יותר, לפני חודש וחצי אחוז התחלואה מהנבדקים החיוביים היה הכי נמוך. לא יודע".

בחלקים מהחברה החרדית בחרו שלא להקשיב להוראות משרד הבריאות. קיימו טישים ענקיים, חתונות ושמחות כרגיל, כשהמשטרה מצידה מסרבת להיכנס ולאכוף.

"יחסי החרדים והממשלה הם עניין מאוד מאוד בעייתי. יש חוסר אמון, ולא שלא בצדק. המערכת הממשלתית לא מבינה איך התרבות החרדית והיום־יום החרדי עובד, וברור שזה יוצר חוסר אמון".

מבחינת פינדרוס ההחלטות של הממשלה הן "פוליטיות" במידה רבה, והוא מגבה את המגזר ש"לא ויתר על ערכיו", כלשונו. "באמצע אוגוסט, כשהיה את אותו מספר חולים, לא עשו סגר וחיכו לחגים בגלל שיקולים כלכליים", הוא טוען. "זה לא יוצר אמון. אצל יהודי חרדי שיקולים רוחניים הם לא פחות חשובים משיקולים כלכליים. כשאתה נותן הוראה שבבית כנסת יתפללו רק עשרה אנשים ובמקומות עבודה כן יוכלו להתכנס, ברור שזה יוצר חוסר אמון. כשהציבור הכללי לא מודע לזה שאין דבר כזה לדחות חתונה במגזר החרדי, ברור שזה יוצר חוסר אמון. יש חוסר הבנה איך החיים החרדיים עובדים, לכן גם ההנחיות לא מותאמות לאורח החיים".

אם אסור להתקהל, אז אסור גם במסיבה בתל־אביב וגם בחתונה בבני־ברק.

"אני מסכים. אז תוודא איך אתה עושה חתונה בבני־ברק בלי להתקהל, עם שני עדים ורב, עד עשרה אנשים, אבל תיצור נוהל. זה לקח למדינה כמעט חודשיים. כשהממשלה אומרת 'תלמדו בזום', ואין פתרון ללמידה מרחוק במגזר החרדי – תיצרו מה כן, איך כן אפשר. שלטון אמור לתת מקל וגזר. תדבר בשפה הנכונה, בתרבות הנכונה".

אתה מתעלם מהתנהלות ההנהגה החרדית, שחודשים ארוכים צפצפה בראש מורם על ההנחיות.

"ההנהגה החרדית לא צפצפה בראש מורם על ההנחיות, אני לא מקבל את זה. זה לא נכון, השתדלו לקיים את ההנחיות. לפני חודשיים רמת התחלואה במגזר החרדי הייתה נמוכה מהמגזר הכללי. כמו בכל מגזר, יש מכחישי קורונה".

איפה האחריות שלך? אתה מנהיג ציבור.

"הקורונה לימדה אותנו שאנחנו לא יודעים כלום. זה נחמד מאד כפוליטיקאי להתראיין ולהגיד שאנחנו יודעים הכול. הרופאים לא יודעים כלום, המפכ"ל, הרמטכ"ל, אין לנו שום שליטה על העניין הזה. מה שאנחנו כן יודעים זה שצריך כמה שיותר להיזהר. האחריות שלי לעשות הכול כדי שהח"כים והרבנים יקראו לשמור. יש תקופות שזה יותר נקלט והלך בקלות, ויש תקופות שזה יותר קשה".

החברה החרדית צריכה לעשות חשבון נפש?

"אנחנו נמצאים בסיטואציה בעייתית, וצריכים לעשות הכול כדי לשנות אותה. להכניס מומחים חרדים לקבלת ההחלטות המקצועיות. ללחוץ לתת לרשויות המקומיות יותר סמכויות, שהן חוד החנית של איך להתמודד עם ציבור".

רוב הציבור החרדי מתאמץ להשיג חיסונים לאחר שהרבנים יצאו בדעת תורה על כך. כשמדינת ישראל אומרת שהחיסונים טובים החרדים משתמשים בהם, אבל כשאומרים שההגבלות גם טובות החרדים לא הקשיבו להן.

"ההיענות לחיסונים בחברה החרדית הרבה יותר גבוהה מבחברה הכללית, כי הרבנים הורו לעשות את זה ויש הסכמה. האם אני נותן אמון בהחלטות הממשלה? התשובה היא לא. האם אני מקיים את כל ההנחיות וההוראות? זה לא תן וקח. בגלל שמדינת ישראל הביאה חיסונים ואני לוקח אותם, אני צריך להאמין גם בסחר־מכר הפוליטי בין נתניהו לגנץ על ההחלטות הבאות שיהיו? לא הבנתי את הקשר. צריך להיות עם עיניים פקוחות ולהבין כל דבר אם הוא נכון או לא נכון. נגיד שאני נמצא כרגע בתקופת ההתנתקות, מפנים את עזה, וממשלת ישראל נותנת הטבות מס. אז אני לא לוקח את ההטבות מס כי מפנים את עזה?"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.21.49-750x525.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אתה רואה הבדל בין התנהלות החסידים לליטאים בקורונה?

"לכל חברה יש את הבטן הרכה שלה, נושאים שעליהם היא לא יכולה לוותר. בחברה הכללית זה הנושא הדמוקרטי, אי־אפשר לוותר עליו. יש דברים שאתה אומר רגע, נכון שחולים, אבל את זה אי־אפשר. לחברה הליטאית יש דברים כאלה, ובחברה החסידית יש דברים כאלה".

יטענו שאתה מעדיף את חיי הקהילה והחברה על חיי אדם.

"לא אמרתי מה עדיף, אמרתי שגם בתחלואה ממשיכים להתנהל. בסוף אנחנו בונים סדר עדיפויות ועושים את המקסימום לוותר על הדברים שהם יחסית פחות חשובים, ולהשאיר את הדברים החשובים. למשל, אם אני החלטתי לבוא לכנסת ולהילחם בוועדות, האם החלטתי שטוב למות בעד הכנסת? ברור שלא. אחד לא מסוגל בלי החלב, אחד לא מסוגל בלי הטיש בחנוכה, והאחר לא מסוגל בלי לימוד תורה של הילד שלו. אסור להפר את החוק אף שיש ביקורת, אבל כל אחד רואה את הדברים האלו ומתנהל אחרת".

פינדרוס מגן על המגזר בחירוף נפש. "אני לא אמרתי לרגע לא להקשיב להנחיות. באופן יחסי החברה החרדית השתדלה מאוד, היו הפרות כמו בכל חברה. לצערי הרב זה קורה בכל מקום. אף אחד לא אוהב את זה. ההנהגה החרדית קוראת כל הזמן להישמע להוראות. אם בתחילת הקורונה היו מי שצפו את התפרקות החברה החרדית, זה לא קרה. לחברה החרדית יש המון בעיות ואתגרים שנצטרך להתמודד איתם, אבל ההנהגה החרדית והתפיסה החרדית יצאו מחוזקות".

הסמן הימני

פינדרוס, 49, נשוי לשרה ולהם שישה ילדים, והם מתגוררים כיום בשכירות ברובע היהודי בירושלים. הוא גדל בעיר העתיקה והתחנך שם במוסדותיו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שהנהיג קהילה חרדית ייחודית. משם ספג את הזיקה לציונות ולאהבת הארץ. לאורך השנים דבק בפוסק הרב אלישיב שהיה למנהיגו הרוחני, והוא אף השתתף בשיעורו היומי. "אתה צריך להיזהר שהדרך לא תהיה עם עיגולי פינות תורניים", הוא מצטט את האזהרה ששמע מפיו. בין 2001 ל־2007 כיהן כראש מועצת ביתר־עילית, ובהמשך כסגן וכממלא מקום ראש עיריית ירושלים. הוא נבחר לראשונה לכנסת ה־21 שהתפזרה במהרה, ושוב לכנסת ה־23.

נראה שפינדרוס הצעיר – לפחות ביחס לחלק מעמיתיו הוותיקים – נבדל מהם גם בקווי אופי מסוימים ובתפיסת עולם מרוככת יותר. העברית שבפיו קולחת, וכבן להורים שעלו מארה"ב – גם השפה האנגלית שגורה בפיו. לבושו ליטאי קלאסי – חליפה קצרה, ציציות בחוץ ופאות מאחורי האוזניים – אך פעם בשבועיים הוא משגר לתומכיו ניוזלטר, יועציו מפגינים נוכחות בטוויטר, והוא מחזיק בסמארטפון. "זה של קרליץ", הוא מצביע על המדבקה המוצמדת למכשיר כשאני מעירה על כך, כלומר מכשיר כשר באישור בית דינו של הרב ניסים קרליץ מבני־ברק. "כל חברי הכנסת החרדים מחזיקים סמארטפון כשר, וניוזלטר מקובל להוציא גם במוסדות התורניים. הדבר הכי אלמנטרי זה ששליח ידווח לשולחים שלו מה הוא עושה". פעם בשבועיים הוא מקפיד לנסוע לבני־ברק ולעלות לבתיהם של גדולי התורה הליטאים, הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין, ולהיוועץ בהם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/צילום-שוקי-לרר-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

פינדרוס נתפס כסמן הימני בדגל התורה. בחנוכה הוא ביקר ביישוב הצעיר בני־אדם, ולקראת הבחירות האחרונות נפגש עם הרב דודי דודקביץ' ביצהר ועם הרב אליקים לבנון באלון־מורה, סייר ביישובי גוש עציון ובנימין והביע תמיכה בארץ ישראל השלמה. עמיתיו בדגל התורה, הח"כים אורי מקלב ויעקב אשר, מבטאים קו מסויג יותר בעניין הזה. המאמצים לגייס קולות ימניים נחשבו במהלך השנים לנחלתו הבלעדית של ח"כ מאיר פרוש מאגודת ישראל, בעצמו איש ימין מובהק, השומר על קשר אדוק עם אנשי חב"ד והציונות הדתית. כעת גם פינדרוס מבקש להוביל קמפיין עם טון ימני נחרץ, ומזהה פוטנציאל של הצבעה חרד"לית למפלגה החרדית האשכנזית. במשך השבוע אף הוקם במפלגה מטה דתי־לאומי, ופינדרוס הוצב בראשו.

לשאלתי הישירה אם הוא ימני, הוא משיב: "במבחן התוצאה התשובה היא כן. האם אני מאמין באידיאולוגיה של ז'בוטינסקי? התשובה היא לא". הוא תולה את עמדתו המדינית בנימוקים תורניים של "פיקוח נפש". "ברור לכולם שאם זה מציל חיי אדם לחבר מקום לחשמל, אז צריך לעשות זאת ולא לבלבל את המוח שיש בעיה עם המנהל האזרחי", הוא מתייחס למאבק על הסדרת התיישבות הצעירה. "אם זה מציל חיי אדם לבנות כביש, צריך לבנות אותו". ובכל זאת, נראה שהסיפור הוא לא רק פיקוח נפש אלא גם הזדהות אמונית עם בניין הארץ. "על כל בית כנסת שנבנה אני מברך ברכה מיוחדת בשם ומלכות 'ברוך מציב גבול אלמנה'".

פינדרוס טוען כי בעמדה המדינית החרדית לא חל כל שינוי, מה שהשתנה הוא המציאות. "אין היום ימין ושמאל, הוויכוח הזה לא קיים, המציאות השתנתה", הוא סבור.

גפני דווקא מזוהה עם עמדות שמאל, ואף התבטא ברוח זו.

פינדרוס משתהה ארוכות לפני שהוא משיב לשאלה על עמיתו הבכיר. "יכול להיות שלכל אחד יש את צורת ההתבטאות שלו. בפועל, אני בודק את הרב גפני בהצבעות שלו בכנסת. כשזה הגיע לשאלה מעשית, תמיד הוא הצביע עם עמדות הימין. הוא לא מוכן להצהיר על עצמו כימין כי הוא לא ימין בהגדרה החילונית שלו. בתורה אין הגדרה של ימין ושמאל, יש הגדרה תורנית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_32_00-6-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נראה שאתה הולך לכיוון חדש.

"אם אני נכנס אל ר' חיים (קנייבסקי; ע"ג) ושואל אותו האם יש אפשרות שיהדות התורה תצביע בעד החזרת שטחים ופינוי בתים, הוא אומר לי 'לא'. זאת העמדה הרשמית של דגל התורה".

במעשיך אתה פועל לפי הוראות גדולי התורה?

"תלוי איזה מעשים. האם לפני כל צעקה שלי בוועדה אני מתקשר לשאול קודם? יש מעשים שאני אשָאֵל אחר כך למה עשיתי אותם, זה יכול לקרות. אני לא מחליט לבד. אנחנו שליחים של גדולי ישראל, יש לנו בוסים מאוד ברורים".

במוצאי השבת האחרונה היה פינדרוס הח"כ היחיד בהפגנה בסמוך למשרדי מח"ש בהר־חוצבים, בעקבות מותו של אהוביה סנדק ז"ל. "אחד המארגנים ביקש ממני לבוא, והחלטתי ללכת. יכול להיות שזאת הייתה טעות להגיע מבלי לשאול את גדולי ישראל", הוא מודה, והסביר את הגעתו בכך ש"התנהלות המשטרה ללא בקרה זה משהו שמטריף אותי. אנחנו נמצאים שבועיים וחצי אחר כך, ולא יודעים איך הוא נהרג. מישהו לעזאזל יכול לבדוק מה קרה שם? הצורה הזאת שמישהו מת וכולם מגמגמים ומטייחים זה מקומם".

יש שיטענו שמדובר בנוער גבעות שחשוד בזריקת אבנים.

"לא רלוונטי. אני לא יושב בכנסת כמחנך. יתכנסו הרבנים או צוותי הרווחה ויחליטו איך להתנהג עם התופעה של נוער הגבעות. אני לא תומך בזריקות אבנים, ממש לא".

מתחרה עם סמוטריץ'

ברית האינטרסים ארוכת השנים בין נתניהו לחרדים תעמוד במבחן בבחירות הקרובות, לנוכח ההתמודדות של יריבו גדעון סער אשר שומר על קשרים טובים לאורך השנים עם גדולי התורה הליטאים והח"כים החרדים.

"אנחנו הולכים עם נתניהו", מבהיר פינדרוס. "אנחנו רוצים ממשלת ימין־דתיים, ובסיטואציה הפוליטית כיום סער לא יוכל להקים ממשלה כזאת אלא עם לפיד, מרצ וליברמן. החרדים הם לא חלק מסחר־מכר פוליטי".

"לסער יש 17 מנדטים. הוא יכול ללכת איתם למכולת. אם יש ממשלת ימין־דתיים וסער רוצה להיות חלק ממנה, בברכה. אם אין ממשלה כזו, מבחינתנו זה או אופוזיציה או בחירות חמישיות"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0624171358031-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ואם זה יהיה לשבת עם גדעון סער או בחירות?

"לסער יש כרגע בסקרים 17 מנדטים. הוא יכול ללכת איתם למכולת. השאלה הייתה רלוונטית אם היו לו 40 מנדטים, וזה לא הולך לקרות. אם יש ממשלת ימין־דתיים וגדעון סער רוצה להיות חלק ממנה, בברכה. אם אין ממשלת ימין־דתיים, מבחינתנו זה או אופוזיציה או בחירות חמישיות".

בהזדמנות זו הוא גם מותח ביקורת על היעדרותו של סער מההצבעה על חוק השוויון, שהייתה חשובה למפלגות הדתיות: "הוא הודיע לי ולגפני שהוא מצביע בעד. במקרה הוא יצא לאוטו, ובמקרה מיכל שיר (ח"כ שעברה מהליכוד לסער; ע"ג) שעלתה איתי במדרגות יצאה למרפסת. במקרה, זה היה בטעות", אומר פינדרוס באירוניה.

תחתמו שוב על מסמכי נאמנות לנתניהו?

"יש לי סוד בשבילך, אף אחד לא ביקש מאיתנו לחתום", הוא מגיב לדיווחים על בקשה כזו מצד נתניהו. "זה סתם ברווז עיתונאי. מבחינת יהדות התורה אין לנו צורך פוליטי לחתום על מסמך נאמנות. יש לנו עמדה ברורה שלא משתנה – רוצים רק ממשלת ימין־דתיים".

פינדרוס משתף פעולה בשורה של סוגיות עם ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "אנחנו רואים עין בעין בהמון נושאים", הוא אומר על החברות שנרקמה ביניהם. עם זאת, השניים מתחרים על מאגר קולות משותף, שגם פינדרוס מתיימר לייצג. לדבריו, "יש ציבור תורני שקשה לו להצביע לבנט, או למפלגה חילונית. אז הכי קרוב אליו זה יהדות התורה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_02_54-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז למי אתם פונים בציונות הדתית?

"לשני ציבורים – למי שאין לו למי להצביע בגלל העמדות הליברליות של ימינה בדת ומדינה, או לציבור שמזוהה עם בן־גביר, שכיום לא עובר את אחוז החסימה. יכול להיות שאם סמוטריץ' ירוץ בנפרד, לא נפנה אליהם. מריבות בתוך הגוש הימני־דתי זה לא דבר נכון".

את העמדות הליברליות של בנט הוא תוקף: "את התפיסה שהדת היא פשרה, משהו שנתון למשא ומתן, אנחנו לא יכולים לקבל. מבחינתנו זה הרבה יותר חמור מאשר לחלק את ירושלים, זה לחלק את הדת לשתיים. אני באמת לא מבין מה בצלאל עושה אצל בנט".

חשבת להתמודד באיחוד הלאומי או בעוצמה יהודית?

"לא, אני חייל. את מכירה רמטכ"ל ישראלי שיכול למצוא את עצמו רמטכ"ל בצבא נורווגיה?"

ניסיוני לחלץ ממנו מילה על הסכסוך הפנימי שהתלקח לאחרונה באגודת ישראל – המפלגה השנייה, החסידית, שמרכיבה את יהדות התורה, לצד דגל התורה הליטאית שפינדרוס משתייך אליה – נתקל בחומה בצורה. "בשום פנים ואופן, אנחנו לא נתערב במלחמות פנימיות באגודת ישראל".

את המתחים בתוך דגל התורה, אולי מאבקי ירושה עתידיים על מקומו של גפני, הוא מכנה "עקיצות פנימיות", שלדבריו "יכולות להיות גם בתוך הבית והמשפחה, רק ששם זה לא תופס ציוצים וכותרות. אין דרמות, אין מחנאות".

מדברים על מחנה רשב"ם ומחנה רשב"ג (שמות הרחובות שבהם מתגוררים הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין; ע"ג).

"ישבתי השבוע שעתיים ברשב"ג. זה טוב בשביל הפולקלור, זה לא קיים. יש שיתוף פעולה מלא, יש הנהגה מסודרת מאוד של הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין. את לא רואה מכתב של אחד בלי השני. הכול מתואם כל הזמן ובכל מהלך, על בסיס שעתי, לא יומי".

יש לך שאיפות לרשת את הנהגת התנועה ביום מן הימים?

"היו"ר שלנו (גפני; ע"ג) צעיר, הוא עוד לא הגיע אפילו לגיל 70. יש בכנסת תכף בני 80… יש לנו לפחות עוד 20 שנה טובות שהרב גפני ינהיג אותנו. האם בגיל 70 אני רואה את עצמי בהנהגת דגל התורה? אם לפני 20 שנה היית אומרת לי שאני אהיה חבר כנסת הייתי צוחק עלייך, אז גם היום…".

פינדרוס זכה לאחרונה לתשומת לב ציבורית, כאשר בפיליבסטר בליל ההצבעה על פיזור הכנסת נשא על הדוכן נאום שנמשך כמעט שעתיים. ביממה שאחרי הנאום נרשם זינוק בחיפוש שמו בגוגל ובטוויטר. "התגובות שקיבלתי מציבור חילוני תל־אביבי, הדהימו אותי, אף שאמרתי שם גם דברים שהיו צריכים לקומם אותם. זה פתח לי עוד דלתות ועוד היכרויות עם מגוון אנושי מרהיב".

The post ח"כ פינדרוס: "ההנהגה החרדית יצאה מחוזקת מהקורונה" appeared first on מקור ראשון.