לזוג הורים מגוש עציון יש תאומים בכורים בכיתה ח' – בן ובת. בימים אלו הם מתחילים לחפש איתם מוסד לימודים תיכוני שבו ילמדו בשנה הבאה. האפשרויות העומדות בפני הבן, רק בגוש עציון, הן אלה: ישיבת נווה שמואל, ישיבת בני עקיבא אורות יהודה, ישיבת מקור חיים, ישיבה לצעירים שבות ישראל, ותיכון דרך האבות. אם ירחיבו את רדיוס החיפוש רק בחצי שעת נסיעה, יתווספו לרשימה עוד ישיבות ותיכונים רבים בקריית ארבע ובירושלים. גם לבת לא חסרות אפשרויות; בגוש עציון היא יכולה לבחור באולפנת נווה חנה, אולפנת אוריה ואולפנת בני עקיבא אורות עציון. גם אצלה, אם רדיוס החיפוש יורחב מעט יתווספו עוד אפשרויות רבות בקריית ארבע ובירושלים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

שוב נשלח למנהל: אריאל שנבל חזר לישיבה התיכונית בה למד

האנדרדוס ששבר את השיא הישראלי בטוויטר

האסטרטגיה הפלסטינית: בנייה מואצת בשטחי C

המסע לאיתור מוסד לימודים תיכוני בציבור הדתי לאומי מוכר כפרויקט מאתגר. בניגוד למקביליהם החילוניים שבדרך כלל ממשיכים ללמוד בתיכון המקיף הסמוך לבית, רבים מהנערים והנערות הדתיים מעדיפים ללמוד במוסד פנימייתי, או לנסוע ללמוד בתיכון ללא פנימיה בעיר השכנה, מה שמגדיל מאוד את ההיצע העומד לרשותם, ומייצר בלבול ומבוכה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/הרב-ערן-פרינס_צילום-שגיא-כהן-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/הרב-ערן-פרינס_צילום-שגיא-כהן-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/הרב-ערן-פרינס_צילום-שגיא-כהן-750x751.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/הרב-ערן-פרינס_צילום-שגיא-כהן-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 959px) 100vw, 959px" />

בשנה רגילה, המסע לבחירה כולל בדרך כלל ביקורים של הצעירים והוריהם במוסדות החינוך כדי להתרשם מקרוב מהישיבה, האולפנה או התיכון. השנה, הביקורים הללו אינם מתאפשרים בגלל הקורונה, וימי ההיכרות מתקיימים בזום, באופן שחוסך אולי את זמן הנסיעה, אך אפקטיבי פחות להיכרות אותנטית עם המוסד ולפיזור הערפל.

הרב יונה גודמן, ראש מנהל חינוך ברשת יב"ע: "הדימויים שהיו בעבר למוסדות מסוימים לא רלוונטיים. יש מוסדות שנחלשו ויש שהתחזקו. אני מציע להורים לדבר עם הורה שהבן או הבת שלו לומדים כרגע במוסד החינוכי שעליו שמו עין"

אז איך מצליחים למצוא לנער או לנערה את המוסד המתאים עם היצע כל כך גדול? הרב יונה גודמן, ראש מנהל החינוך ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא, מציע להורים קודם כל להשתחרר מהדימויים. "צריך לצאת מנקודת הנחה שהדימויים שהיו בעבר למוסדות מסוימים לא רלוונטיים. יש מוסדות שנחלשו ויש שהתחזקו. לאחר מכן, הייתי מציע להורים ולתלמידים להיכנס לאתר הרשת, שלמרות היותו ייצוגי אפשר לקבל ממנו הרבה מידע על המוסדות. אם הבת או הבן רוצים ללמוד סייבר אפשר לבדוק שם את המגמות בכל מוסד. אם מחפשים מקום קטן יחסית, אפשר לבדוק גם את זה. עצה נוספת היא לדבר עם הורה שהבן או הבת שלו לומדים כרגע באותו מוסד חינוכי, ולבדוק נקודתית נושאים שמעניינים אתכם. אפשר גם לדבר עם מורה שעובד במקום, אם אפשרי גם לקפוץ לבקר, והכי חשוב – לשבת ולדבר עם הנער או הנערה".

אחרי שהנערים או הנערות מוצאים את מבוקשם, הם גם צריכים להתקבל למוסד החינוכי, ובחלק מהמוסדות ייאלצו להתמודד עם תהליכי מיון מאתגרים שנובעים מביקוש גדול למספר מקומות מצומצם. "המצב שבו כולם מתחרים על שלושה מוסדות שיש להם שם טוב, בעייתי מאוד", אומר הרב גודמן. "ברוב המקומות יש מקום, ואם יש רצון ללמוד, הנער או הנערה יתקבלו. אבל אם אתה שולח את הילד להתקבל לשלושה מקומות שיש בהם 500 פונים על חמישים מקומות, ישנו סיכוי גבוה שהוא לא יתקבל לשלושתם ויהיה מתוסכל. קודם כל צריך לבדוק מה מתאים לנער או לנערה ולא מה מתאים להורים, שאולי חלמו לספר שהבן או הבת שלהם לומדים במוסד מסוים. ההורה צריך לזכור שלא מדובר ברישום לקורות החיים שלו. לא בטוח שהילד מתאים למקום מאוד ייחודי ובעל היסטוריה. יכול להיות שהוא יפרח ויתעלה יותר דווקא במקום לא כל כך מפורסם ונחשב. בנוסף, יש שיקול פרקטי שגם אותו מותר להגיד: מוסד שיש לו 400 מועמדים וארבעים מקומות בהכרח נאלץ לדחות הרבה חבר'ה מדהימים, ואם הילד או הילדה פונים לשלושה מקומות מאוד מבוקשים, הסיכוי שלהם לקבל שלילי מכולם מאוד גבוה. יש פה בעיה. מצד אחד אני גאה שהציבור שלנו משקיע בחינוך ילדיו ושם את הערך הזה במקום גבוה. יחד עם זאת, נוצר מצב מורכב שאין בו פתרונות קסם, למעט העצה לא להיכנס למרוץ ולראות מה טוב לילד".

רותם כהן, יועצת הכוון ברשת יב"ע:"כששואלים אותי על מוסד שיש בו פער בין כמות המגיעים להיבחן אליו לבין אלו שיתקבלו בפועל, אני מציעה לפתוח כמה אופציות. גם אם לא מתקבלים והדבר מעורר תחושות קשות, אני מדגישה להורים שזה לא אומר שום דבר על הילד או הילדה שלהם, אלא שהיו אילוצים במוסד"

להורים, שעלולים לעתים להיות לחוצים ומלחיצים בנושא הלימודים, הרב גודמן מבקש להזכיר את העיקר: "הילד צריך להיות קודם כל שמח, לנסוע בשמחה למוסד שלו, וזה יותר חשוב מכך שהוא יסיים את הישיבה או האולפנה עם מספר נקודות מסוים בבגרות. זה לא סותר כמובן את העובדה שהמוסדות שלנו עושים ככל יכולתם להצטייד במיומנויות של המאה ה־21 ובחדשנות פדגוגית, אבל קודם כל בוחרים מקום שהילד ישמח בו ויפרח, ושיש לו גישה חינוכית טובה".

השפע לא תמיד עובד לטובתנו

רשת מוסדות החינוך של בני עקיבא מעמידה לטובת ההורים יועצת הכוון שתסייע להם במציאת המוסד המתאים לילדיהם. רותם כהן היא בהכשרתה עובדת סוציאלית קלינית. 12 שנים שהיא עובדת עם נוער בתיכונים ובפנימיות, ובשש השנים האחרונות משמשת גם יועצת הכוון ברשת. "השפע של הישיבות והאולפנות מבלבל, וגם בני הנוער חשופים היום יותר מאשר בעבר לכל האפשרויות", היא אומרת, "ההורים מגיעים אליי דרך הפרטים שמפורסמים באתר הרשת ובשיחה איתם אני מנסה לקבל כמה שיותר פרטים על ילדיהם ופורשת בפניהם את האפשרויות. יצא לי לאורך השנים להכיר מגוון של מוסדות. אני משתדלת להישאר מעודכנת ומתעניינת בכל מוסד חדש שנפתח. ברשת בני עקיבא יש היצע גדול של מוסדות, כולל מוסדות עם ייחודיות של אומנויות או סייבר, אבל אם מישהו מחפש מוסד שאין לנו ברשת אני בשמחה מפנה אותו למוסדות אחרים". כהן מספרת שבשיא תקופת ההרשמה למוסדות, מגיעות אליה כעשרים פניות ביום. חלק מההורים פונים אליה בסוף התהליך, לאחר שילדיהם לא התקבלו למוסד מסוים. "במכתבי התשובה שהמוסדות שולחים מופיעים הפרטים שלי, וגם בשלב הזה אנחנו מנסים לסייע כמה שאפשר כי זו סיטואציה לא נעימה, שהיא נגזרת של השפע".

את מכינה את ההורים וילדיהם לאפשרות של תשובה שלילית?

"בהחלט. כששואלים אותי על מוסד שאני יודעת שיש פער בין כמות הנערים או הנערות שמגיעים להיבחן אליו לבין אלו שיתקבלו בפועל אני אומרת את זה, וגם מציעה לפתוח כמה אופציות. באופן רשמי הנער או הנערה יכולים להיבחן רק לשלושה מוסדות אבל בפועל אפשר גם יותר, ובכל זאת, אני מציעה לבחון בין שלוש לחמש אפשרויות בלבד. לא להגזים, כי זה רק מבלבל את הנער או הנערה. גם אם לא מתקבלים והדבר מעורר תחושות קשות, אני מדגישה להורים שזה לא אומר שום דבר על הילד או הילדה שלהם אלא שהיו אילוצים במוסד".

עדיאל שרעבי: "השאלה שצריכה להישאל קודם כל היא 'מי אני'. בהיכרות עצמית הנער צריך לבחון היכן הוא נמצא מבחינה לימודית, חברתית, תורנית, ומה רמת המוטיבציה האישית שלו ללמידה"צילום: חגית שרעבי

כמו בכל תחום שבו נדרשת קבלת החלטות, גם בבחירת מוסד חינוכי כבר אפשר למצוא היום יועצים פרטיים שניתן לשכור את שירותי ההכוונה שלהם בתשלום. אחד מהם הוא עדיאל שרעבי, מחנך ותיק בחטיבת הביניים של הישיבה התיכונית באלון מורה וקואוצ'ר בהכשרתו. שרעבי מציע להורים קורס דיגיטלי של שמונה מפגשים וגם ייעוץ אישי. "יש הורים מבולבלים שלא מכירים את התהליך ולא את ההבדלים שיש היום בין הישיבות. יש גם הרבה תנועתיות וישיבות שמשנות אופי או עוברות מפנימיה לנטולי פנימיה. אצל הרבה מההורים שפונים אליי מדובר בבכורים או בבן ראשון שבוחר ישיבה, אבל יש גם מקרים כמו אמא שאמרה לי – 'לגבי הילד הראשון לא התייעצנו אבל אחר כך הבנו שאנחנו חייבים להתייעץ', או משפחה שהתקשרה להתייעץ על ילד שכבר בחר מוסד ומחפש לעבור למוסד אחר".

איך עוזרים בהכוונה כשאתה לא מכיר את הנער?

"הניסיון שלי הוא מהשטח. במשך 16 שנים אני מלווה, כמחנך, נערים בתהליך הזה. אני מדבר עם ראשי ישיבות ורכזי קבלה, עם תלמידים והורים, וכך נבנה אצלי מעגל של הרבה מוסדות. גם כשאני לא מכיר את הנער, אם הקלפים פתוחים ויש דו שיח אמיתי וכן, אפשר להתאים בין 'החתן והכלה'. מהניסיון שרכשתי אני יודע מה לשאול, ומה מעניין הורים ותלמידים".

הרב ערן פרינס, ראש יב"ע אור עציון: "אני לא בא למכור מוצר. לפני שאני מדבר על הישיבה אני שואל את ההורים מה הם חושבים שמתאים לבן שלהם. קודם כל אני אבא, וכשאני צריך עזרה לא ארצה שהמוסד החינוכי יעזור לעצמו אלא שיעזרו לי כאדם, כחבר וכיהודי"

שרעבי מתאר בקצרה את התהליך הרצוי, לדעתו, בדרך לאיתור המוסד החינוכי: "השאלה שצריכה להישאל קודם כל היא 'מי אני'. בהיכרות עצמית הנער צריך לבחון היכן הוא נמצא מבחינה לימודית, חברתית, תורנית, ומה רמת המוטיבציה האישית שלו ללמידה. השלב השני הוא דירוג של מה הכי חשוב לנער. האם התורניות של המוסד, רמת הלימודים, הקרבה לבית או הפעילויות החברתיות. לאחר הדירוג הזה, בשיחה משותפת שלי עם הילד וההורים, השיחה כבר ממוקדת כי כולם יודעים מה הם רוצים. כשאני יודע איפה המשפחה מתגוררת אני יכול לומר להם שהישיבה הזאת והזאת מתאימה לילד".

אולי מה שאתה עושה הוא בעצם התפקיד של המחנכים.

"בהרצאות אני באמת מציע למחנכים בבתי הספר לקיים בעצמם את התהליכים האלה. זה אמנם תפקידם, אבל לא תמיד מחנך יודע איך לעשות זאת כי רבים מהמחנכים לא מכירים מספיק את עולם הישיבות של היום. לפעמים ההורים עצמם רוצים מישהו חיצוני שיעזור".

החשש מהקורונה התבדה

בהתאמה בין התלמידים למוסדות, קיים כמובן גם הצד של המוסדות עצמם. רבים מהם משווקים את עצמם במודעות בעיתונות המגזרית, אבל יש גם מוסדות שפועלים אחרת, כמו למשל בישיבת בני עקיבא הוותיקה אור עציון. ראש הישיבה, הרב ערן פרינס, לא מאמין בשיווק בהקשר של מוסד חינוכי, ואת החיבור בין הנערים המועמדים לישיבה הוא מעדיף להתחיל בהקשבה לצרכים שלהם. "אני לא בא למכור מוצר. לפני שאני מדבר על הישיבה, אני שואל את ההורים מה הם חושבים שמתאים לבן שלהם, כי בסוף, קודם כל אני אבא, וכשאני צריך עזרה אני לא רוצה שהמוסד החינוכי יעזור לעצמו אלא שיעזרו לי כאדם, כחבר וכיהודי. אני מנסה להגדיר עם ההורים בשיחה פרטנית מה הם מחפשים, מה טוב לבן שלהם ומה נכון עבורו. אני מנסה לעבור איתם על רשימה שלמה של הגדרות – פנימיה, קרבה לבית, גודל של מקום, נקודות חוזקה של הילד ונקודות שיותר מאתגרות אותו. קודם הנער צריך לבחור מה הוא מחפש, ואז נראה אם אנחנו מתאימים – לא הפוך".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01915_51_59-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הרב פרינס מציע להורים לא להסתמך רק על שיחה עם הצוות החינוכי אלא לשמוע תלמידים, בוגרים והורים של תלמידים. "אני מאוד מאמין בשיחה עם תלמידים מהישיבה. בשנה רגילה אנחנו מקיימים ערב היכרות שבו כל זוג הורים מלווה על ידי נער מהישיבה בכל התחנות לאורך הערב. לליווי הזה אני לא לוקח רק נערים בודדים ומובחרים אלא עשרות תלמידים. השנה, לצערנו, אנחנו מקיימים הכל בזום וזה פחות מוצלח, אבל עדיין ההמלצה היא לדבר עם בחורים והורים, וזה דורש יותר יוזמה. ועדיין, לפני הכל צריכים לשבת עם הילד בבית ולהגדיר מה מתאים לו".

ביב"ע אור עציון לומדים כיום 560 תלמידים מכיתה ז' עד י"ב. 130 מתוכם לומדים במסלול תורני המכונה 'תורת עציון', ו־65 במסלול פנימיה צבאית. "עם אלו שלומדים אצלנו בחטיבת הביניים יש לנו כבר היכרות, ובשיח עם הילד וההורים אנחנו מכוונים אותם למסלול המתאים. גם מתוך אלו שבאים היישר לכיתה ט', יש הרבה הורים שבאים לדייק איתנו מהו המסלול המתאים לילד שלהם. בתהליך הקבלה לישיבה אנחנו נותנים עדיפות לנערים מהאזור. לא גדלתי בפריפריה אבל אני מאוד מאמין בחיזוקה. כשנכנסתי לתפקידי היו 25 תלמידים תושבי המועצה, היום יש פי עשרה, שמהווים בערך ארבעים אחוזים מהתלמידים".

הקורונה שיבשה קשות את חיי הפנימיה של יב"ע אור עציון, ובכל זאת הרב פרינס מספר שאין ירידה בביקוש ללימודים לישיבה. "מאוד חששתי. נערכנו לירידה בביקוש, אבל לא נתקלנו בבעיה. לדעתי, דווקא הפנימיות ידעו לתת מענה יותר טוב לקורונה. במידה מסוימת זו הייתה שעתה הגדולה של הפנימיה, שנותנת לנערים מענה יותר רחב מאשר מוסד שאינו פנימייתי".

נריה מלחי: "לדעתי יש יתרון בכך שלילד יש בסוף היום את החדר שלו. מצד שני, ברור לי שיש נערים שצריכים את 'חברת השווים' שהפנימיה מעניקה, ודווקא בבית הם לא מוצאים את עצמם. לי אישית התאים ה'חדר משלי' שאליו אני יכול לחזור בסוף היום"

גם הרב יונה גודמן לא מזהה ירידה בביקוש למוסדות עם פנימיה בעקבות הקורונה: "יש לא מעט נערים ונערות שאומרים – 'מיצינו את השהייה המרובה בבית ואנחנו רוצים פנימיה'. בכל פעם כשפתחו את הפנימיות מחדש הם השתוקקו לחזור. יש גם כאלו שחוששים שהקורונה לא תיגמר ומעדיפים להשאיר את הילד קרוב לבית, וחלק אולי מוותרים בגלל לחץ כלכלי. מצד שני יש יותר הבנה של הורים רבים שאם רוצים חינוך איכותי לילד זה דבר שעולה כסף ודורש השקעה. בנושא הפנימיה צריך גם לומר שהמחשבה של הורים שמעדיפים להשאיר את הילד בבית כדי לראות אותו בעיניים ולחנך אותו מקרוב היא יפה תיאורטית, אבל אנחנו שוכחים שבגיל תיכון הילד לא יושב כל היום בבית ומסתכל על הוריו. הניסיון מלמד שדווקא במוסדות שבהם יש פעילויות אחר הצהריים ובערב, הנער שותף לפעילות ערכית, ובמוסדות שבהם הילד נוסע לביתו, הוא יוצא בערב להסתובב".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/עדיאל_שרעבי_-צילום-חגית-שרעבי-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחירה בין טוב לטוב

ומה מייעצים הצעירים עצמם לתלמידי כיתות ח' שמחפשים עכשיו ישיבה או אולפנה לשנה הבאה? ביתיה ברונשטיין, בת שירות לאומי, סיימה בשנה שעברה את לימודיה באולפנת בני עקיבא שירת הים בנווה צוף, שהיא אולפנה לאומנויות. "בפרוספקטים של המוסדות הכל תמיד נראה מושלם", היא אומרת, "ולכן חשוב להגיע לראות את המקום ולהרגיש אותו, ואם אי אפשר, כמו השנה, לפחות לדבר עם בנות שלומדות שם. כשאני הגעתי לבקר ב'שירת הים' הרגשתי מיד תחושת שייכות ורצון ללמוד שם. דבר נוסף שחשוב הוא להתמקד במה שרוצים בשלב הזה של החיים. היו אנשים שאמרו לי – 'אל תלכי לאולפנה של אומנויות, זה לא פרקטי ולא יעיל ומה תעשי עם זה', אבל לשמחתי ההורים שלי אפשרו לי ללכת למקום שבו אכן היה לי טוב. הייתי אומרת לכל נערה שהשנים הללו מאוד משמעותיות ולכן תבחרי במקום שאת מרגישה שמתאים לרצונות שלך עכשיו, ותעופי על זה".

נריה מלחי סיים בשנה שעברה את לימודיו בישיבת בני עקיבא חדרה, ולומד היום בישיבת מחניים בירושלים. "נער צריך לחפש מקום שיאפשר לו התקדמות לימודית שמתאימה לו, אבל לא פחות מזה חברה טובה שתעזור לו להתקדם. מעבר לזה, חשוב לדעתי שיהיה במוסד החינוכי גם חינוך למעורבות חברתית ולתחושת שליחות", הוא אומר. מלחי מספר שכנער בכיתה ח' הוא הגיע לישיבה באזור ירושלים בעקבות פרסום בעיתון. באמצע כיתה ט' עזב, ועבר ללמוד בישיבה בחדרה סמוך לביתו. "הבנתי שמה שחשוב הוא מי המחנכים שמלמדים ומי התלמידים שלומדים בבית הספר. בישיבה בחדרה גם עזרו לי להתמודד עם בעיות קשב באמצעות שיעורים פרטניים". מלחי התחיל את התיכון בישיבה עם פנימייה וסיים אותו במוסד לא פנימייתי. "לדעתי יש יתרון בכך שלילד יש בסוף היום את החדר שלו. מצד שני, ברור לי שיש נערים שצריכים את 'חברת השווים' שהפנימיה מעניקה, ודווקא בבית הם לא מוצאים את עצמם. לי אישית התאים ה'חדר משלי' שאליו אני יכול לחזור בסוף היום".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _1357446089-1-750x370.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

גם ברונשטיין וגם מלחי מודים שרבים מהנערים והנערות בכיתה ח' זקוקים לעזרת ההורים בבחירת מוסד הלימודים. "הדבר תלוי בשאלה עד כמה הנערה מחוברת לעצמה", אומרת ברונשטיין, "אם היא לא באמת יודעת מה היא רוצה ומה יעשה לה טוב, עדיף באמת שתיעזר בהורים". "אני עשיתי את המסע בעצמי ובחרתי די לבד", אומר מלחי, "היום אני חושב שילד בכיתה ח' לא מספיק מפותח רגשית כדי לעשות את כל התהליך הזה בעצמו. ההורים צריכים להציע בחירה בין טוב לטוב, ולהציג בפני הנער מספר אפשרויות של מוסדות, שמתוכם יבחר את המתאים לו ביותר". ˆ

The post אנה אפנה: "הילד צריך להיות קודם כל שמח" appeared first on מקור ראשון.