מ"מ נציב קבילות החיילים (נקח"ל) ומבקר מערכת הביטחון, תא"ל (מיל') איתן דהן, הגיש היום (ד') לשר הביטחון בני גנץ ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדו"ח השנתי ה-49, המסכם את שנת 2020. פעילותו התאפיינה בשנה החולפת בעיסוק בקבילות בגין אלימות פיזית ומילולית של מפקדים, בגין פגיעה בזכויות של משרתים, ובתחום המענה הרפואי ונושאי קורונה. לראשונה זה כמה שנים, לא נרשמו השנה קבילות בנושא גזענות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הפריצה לבסיס נבטים: מה גרם לתקשורת להתעורר ולדווח בהרחבה? 

– היהדות האורתודוקסית מתקשה לעכל את מותם של רבניה הבכירים

– דו"ח אמ"ן: איראן במרחק שנתיים מפצצה גרעינית

נציב קבילות החיילים מצא כמוצדקות את טענות חיילי צה"ל בדבר אי-מתן אפשרות של מפקדים ושל המערכת הצבאית לבדיקות קורונה. על פי הממצאים, הנציב מצא פערים מהותיים בתיווך מסרים והנחיות מהמטה לשטח, וטיפול לקוי של מפקדים במוקדי הדבקה, מה שהביא להתפרצויות רבות של המגפה בתוך צה"ל והשבתתן של יחידות רבות. כמו כן, מהדו"ח עולה כי צה"ל נכשל במתן מענה רפואי לחיילים שנחשדו כחולים או שנדרש עבורם בידוד או הרחקה מהיחידה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _at_17.33.37-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בין היתר, חיילים טענו כי מספר סימפטומים של נגיף הקורונה עלו אצלם אולם בדרישה לבדיקות נתקלו באטימות מצד המערכת, כולל מפקדים שהעדיפו לשחרר אותם לביתם ללא ליווי מסודר או תוך סיכון של המלווים. הטענות הללו עלו לאורך כל תקופת המגפה וצה"ל טען שמדובר בנהלים מסודרים, אולם הנציב תמך בגרסתם של החיילים הקובלים. עוד קובע הדו"ח כי צה"ל לא מימש הנחיות מחייבות וגרם לפגיעה בזכויות כלכליות וסוציאליות של המשרתים. לצד זה מציין נקח"ל כי פערים שעלו בתחילת הדרך, תוקנו ברובם במהלך השנה.

באחת הקבילות שנמצאה מוצדקת, גורמי הרפואה והפיקוד בבסיס הכשרה איחרו בזיהוי צבר חיילים שהציגו תסמינים החשודים לקורונה. בעקבות המקרה בוצעו באיחור פעולות למניעת הדבקה.

במקרה אחר, חיילים שהחלימו מקורונה ושבו אל יחידותיהם חשו מפעם לפעם כי הסביבה נרתעת מהם ומתקשה להסתגל לשובם ליחידה. באחת הקבילות הלינה חיילת שהחלימה מקורונה כי אחד הרופאים במרפאת יחידתה סירב לטפל בה פנים אל פנים, וביקש לשוחח איתה טלפונית.

גם החיבור בין חיילים לאוכלוסייה אזרחית עלה בדו"ח. חיילת בשירות החובה שנשלחה לסייע במוקד עירוני מסוים, הלינה כי המקום אינו פועל בהתאם להנחיות המחויבות, וכי שהותה בו במצב זה מסכנת את בריאותה. היא התריעה על הדבר לפני מפקדיה, אך הם לא פעלו לתיקון הליקוי. למרבה הצער, בסוף אותו יום נאלצה החיילת להיכנס לבידוד יחד עם 60 חיילות נוספות ששהו בסמוך לאדם שנכח במוקד ואובחן כחולה קורונה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/02/נציב-קבילות-חיילים-750x550.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במקרה נוסף, הורי חייל הלינו כי מפקדיו לא נתנו מענה לתסמיני תחלואה ביחידתו ואף הורו למשרתים להמשיך ולהתנהל כרגיל. במקרה אחר נדרש חייל להרחקה מהיחידה לאחר שבני משפחתו חויבו בבידוד, והלין כי מפקדו הנחה אותו להגיע מביתו בחזרה ליחידה כדי לשהות בה בהרחקה, למרות שחבריו הונחו לשהות בהרחקה בביתם. חייל שאובחן כחולה קורונה המתין  18 שעות להסעה מבית החולים לביתו ללא סיוע מפקדיו. בסופו של דבר, מנהל חדר המיון סייע בהסעתו של החייל באמבולנס מטעם בית החולים.

גם השנה עלו בדו"ח טענות קשות של אלימות פיזית ומילולית של מפקדים. "צמצום המרחק הפיקודי, טשטוש הגבולות והעדר כלים להתמודד עם מצבים מורכבים – שימשו קרקע פורייה לביטויי אלימות למיניהם", נכתב בדו"ח. "מפקדים השליכו במקרה אחד סכין ובמקרה אחר פטיש לעבר פקודיהם ובנס לא הסבו נזק בגוף, ואף התבטאו באופן בוטה ביותר כלפי פקודיהם".

בין הקבילות שנמצאו מוצדקות, חייל שסירב להישפט בפני מפקד הפלוגה ואף ירק לכיוונו. מפקד הפלוגה הודיע לחייל כי יישפט בפני מפקד הגדוד והנחה אותו להמתין בחדר. כשיצא החייל מחדרו, מפקדו אחז בחולצתו, דחק אותו אל הקיר ודחף אותו בחזרה לחדר.

במקרה נוסף, חייל בשירות חובה הלין כי מפקדיו הורו לו ולחבריו להכשרה להגיע בשעות הלילה למקום מבודד ביחידה ולבצע שם במשך זמן רב תרגולים פיזיים, תוך איומים והשפלות של המפקדים.

נושא הטיפול הרפואי חוזר על עצמו כל שנה בדו"ח הנקח"ל וגם הפעם הוא מקבל פרק גדול עמוס בקבילות שנמצאו מוצדקות. "בתחום הרפואה עולה התנהלות לא תקינה וקבלת החלטות שגויה של רופאים (קבע ואזרחים עובדי צה"ל)", קובע הדו"ח. "כתוצאה מכך לעיתים נפגע המענה הרפואי הניתן לחיילים. לדוגמה – פינוי חיילת למיון פסיכיאטרי שלא לצורך, עיכוב באיתור קרע בטחול של חייל לאחר שנחבל במהלך פעילות יחידתית".

בנוסף קובע הדו"ח כי מפקדים רבים אינם מכירים די הצורך את אחריותם ואת חובתם להבטחת זכויותיהם הרפואיות של פקודיהם. כתוצאה מכך עוכבה או נמנעה מחיילים גישה לרופא או לגורמי בריאות הנפש. בחלק מהמקרים התבקשו חיילים לבצע פעילות מסוימת חרף פטור רפואי שניתן להם, או נדרשו לשוב ליחידתם בניגוד להמלצות הרופא המטפל.

במקרה ספציפי שנמצא מוצדק, חייל קבל על כך שקיבל טיפול רשלני. מתלונתו עלה כל לאחר שנחבל בבית החזה ובבטן במהלך אימון פונה למרפאה והתעלף במהלך בדיקת רופא. הרופא שבדק אותו סבר כי בבסיס מצבו מצוקה נפשית הגורמת לו להפריז בתיאור הכאב והחולשה, ועל כן הפנה אותו לטיפול גורמי בריאות הנפש. כיומיים אחרי כן פנה החייל על דעת עצמו למרפאת "ביקורופא" והופנה באמצעותם לבדיקה בחדר המיון, שם עלה כי החייל סובל מקרע מדמם בטחול.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לקבילות בנושא אלימות: "אין בצה"ל מקום לאלימות מכל סוג שהיא וכזו מטופלת ביד קשה. חמורים יותר מקרים בהם אירעה אלימות של מפקד כלפי פקודו. אלו הם מקרים חריגים ביותר המטופלים בחומרה רבה".

באשר לקבילות בנושאי רפואה נמסר מצה"ל: "שירותי הרפואה הניתנים למשרתי צה"ל מצויים בליבת העיסוק של חיל הרפואה, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה והמטה הכללי. חיל הרפואה ימשיך לפעול ללא לאות למתן מענה מיטבי לכלל המשרתים בשורותיו. המענה הרפואי לחיילים הן במרפאות היחידתיות והן במרפאות "ביקורופא" מבוקר על ידי הגורמים המקצועיים בחיל הרפואה באופן תדיר".

באשר לקבילות בנושא מגפת הקורונה נמסר בתגובה: "עם תחילת התפשטות הנגיף קורונה, החל צה"ל בתהליך למידה מואץ ובמקביל ביצע שורת מהלכים ופעולות שתכליתם לאפשר לו להתמודד עם המגיפה, להכיל את תוצאותיה ולאפשר המשך תפקוד יעיל ושוטף ללא פגיעה בכשירותו".

The post דו"ח נציב קבילות החיילים: כשלים ותקלות בטיפול בקורונה appeared first on מקור ראשון.