לא היה צורך להמתין למגפת הקורונה כדי שממשלת ישראל תשתכנע שהמדינה זקוקה למפעל מקומי לייצור חיסונים שיבטיח את אספקתם השוטפת. בעקבות התפרצויות שפעת החזירים ב־2009 והסארס ב־2002, שהיו עלולות להפגיש אותנו כבר אז עם מציאות של מגפה עולמית, הכירה המדינה בצורך הזה, ולכך הצטרף החשש ממתקפת טרור בנשק ביולוגי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הבנתי שאת מה שעברתי בטלוויזיה עברו נשים אחרות"

– האסון השחור: דליפת הזפת בים גובה מחירים סביבתיים חמורים

– לא רק דרום אדום: שלושה מסלולי פריחה ששווים ביקור

המחשבה על הקמת מפעל לייצור חיסונים בישראל עלתה עוד בשנת 1957, כשהתחולל ויכוח בין משרדי הבריאות והביטחון בדבר השאלה מי יהיה אמון על פיתוח חיסון ישראלי נגד שפעת: המכון הביולוגי בנס־ציונה, המשויך למשרד הביטחון, או מעבדת הנגיפים אבו־כביר, ששוכנת היום בשיבא תל־השומר. לא ברור איך הסתיימה המריבה הבין־משרדית, אך היא לא הניבה שום מפעל חיסונים ישראלי. התוצאה: גם אם חיסון הקורונה של המכון הביולוגי יתגלה כמוצלח, את החיסונים עצמם נצטרך לבקש שייצרו למעננו בחו"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר ביום שני שבכוונתו להקים בארץ שני מפעלים לייצור חיסונים, בסיוע ענקית התרופות פייזר וחברת מודרנה. האחרונה תקים כאן רק מפעל ייצור, ואילו פייזר, לפי נתניהו, תקים כאן מרכז מו"פ (מחקר ופיתוח), שיהיה מחובר למפעל חיסונים. לפני שנה, בפברואר 2020, במהלך ישיבת ממשלה המונית ונטולת מסכות, אמר נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל". בישראל אכן פעלו ליצירת חיסון כחול־לבן, אבל התוכנית להקמת מפעל חיסונים לא התרוממה.

במשרד ראש הממשלה הסבירו השבוע שהנושא נמצא "במגעים ראשוניים" בלבד מול החברות, ובמשרד הבריאות סירבו להתייחס להצהרה. גם שם יודעים שפרק הזמן בין ההחלטה על הקמת מפעל כזה ועד גזירת הסרט והפעלת מכונות הייצור צפוי להימשך שנים.

מנוע בשעת מגפה

בשנת 2016 קבעה הממשלה כי מפעל חיסונים ישראלי הוא נכס אסטרטגי חשוב ביותר להתגוננות מפני מגפה עולמית. ההחלטה התקבלה בעקבות המלצה של ועדה בדרג זוטר שהקים במשרד הבריאות השר יעקב ליצמן. בדצמבר 2019, על רקע התפרצות שפעת החזירים בישראל והמחסור בחיסונים, פנה ליצמן לראש הממשלה נתניהו וביקש ממנו לתמוך בהקמת מפעל מקומי לייצור חיסונים נגד שפעת בישראל.

את הדיונים בנושא ליווה מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר־סימן־טוב. "מובן שכאשר בחנו את הצורך בהקמת מפעל חיסונים, הוא עלה בהקשר של היערכות לנגיפי השפעת. אבל לנגד עינינו עמדו גם תרחישים של אירועים שלא יכולנו אפילו לדמיין אותם", נזכר בר־סימן־טוב השבוע. האתגר הגדול היה למצוא חברה בינלאומית שתוביל את המיזם, שכן שוק יצרני החיסונים הוא מצומצם. בר־סימן־טוב מקווה כי לאור הצלחת מבצע החיסונים הלאומי, יהיה קל יותר לגייס חברה עולמית שתקים כאן מפעל – אך מדינת ישראל תצטרך לספק לחברה הזוכה רשת ביטחון, ולהתחייב לרכישת חיסונים לאורך זמן.

"תוכנית כזאת חייבת להיות רב־משרדית. הקורונה לימדה אותנו שיש הרבה תחומים שאנחנו חייבים שיהיה לנו בהם כושר ייצור מקומי. ראינו זאת בעת המחסור במכונות הנשמה, במסכות כירורגיות, במטושים ובעוד אמצעים חיוניים. התלות ביצרנים גלובליים היא כזאת שאם במקרה אתה לא מצליח להשיג מה שאתה צריך, המערכת תגיע לחוסר תפקוד. למשל, אם לא היינו מצליחים לייצר מערכות מיגון לצוותים בתחילת המגפה, פשוט לא היו לנו כאלה".

בר־סימן־טוב, שכיהן בעבר גם במשרד האוצר, סבור שהתועלת בהקמת מפעל מקומי גבוהה מעלותו. "מחיר המגפות הוא הרבה יותר מרפואי. הקמת מפעל חיסונים היא רווחית לנוכח הנזקים לכלכלה ולחברה בעת משבר, והיא תהיה מנוע למשק בזירה העולמית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01_2020-05-31-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

משה בר־סימן־טוב: "הקמת מפעל חיסונים היא רווחית לנוכח הנזקים לכלכלה ולחברה בעת משבר, וגם תסייע למשק בזירה העולמית"

אף שהקמת מפעל החיסונים הציוני טרם החלה, מיקומו הצפוי כבר מסתמן: העיירה ירוחם. במאי 2020 הודיעה ראש העירייה טל אוחנה כי מפעל החיסונים מתאים "כמו כפפה" לפעילות חברת התרופות העולמית "פריגו", שסניפה בירוחם מעסיק 700 עובדים. "המודל להקמת מפעל החיסונים שהצגנו מסוגל להתחיל במילוי בקבוקוני החיסונים בתוך שנה ואולי פחות. ישראל חייבת להחזיק במניית הזהב האסטרטגית של יכולת ייצור חיסונים", טוענת אוחנה.

חבלי לידה

מפעל החיסונים המדובר אמור לייצר חיסונים המבוססים על טכנולוגיית ה־RNA החדשנית (שחיסוני פייזר ומודרנה יוצרו באמצעותה). שיטת הייצור נחשבת בטוחה ואמינה, אך היא בהחלט לא פשוטה וגם יקרה יותר. "כבודו של המכון הביולוגי במקומו מונח, אבל טוב שראש הממשלה פנה לפייזר ומודרנה בהצעה להקים כאן מפעל", אומר בר־סימן־טוב, ומסביר שהחיסון הישראלי מבוסס על טכנולוגיות ישנות שמשתמשות בנגיף אמיתי מומת, אך ה־RNA שייך לטכנולוגיית העתיד. "בשנים הבאות יהיו יותר חיסונים שיעברו לטכנולוגיה הזאת, וגם טיפולים רפואיים שיתבססו עליה".

ייצור של "בלוק" חיסוני פייזר, קרי 1־3 מיליוני מנות חיסון לקורונה, נמשך חודשיים לפחות. יותר ממחצית מזמן הייצור מוקדש לבדיקות איכות, והתהליך כולו מחייב פיקוח הדוק. החיסון של פייזר מיוצר בשלושה מפעלים שונים בארה"ב, שכל אחד מהם אחראי על שלב אחר בתהליך.

השלב הראשון של ייצור החיסון של פייזר נעשה במפעל בצ'סטרפילד, במדינת מיזורי. שם לוקחים את חומרי הגלם שנושאים את החומר הגנטי של נגיף הקורונה, והופכים אותם לחיסון. את החיסון מאחסנים במכלים של מאות גלונים, ומובילים למפעל השני של החברה, באנדובר שבמדינת מסצ'וסטס. שם מצרפים לחיסון את "הוראות הייצור", שמאפשרים לחיסון לגרום לגוף לגוף לייצר את הנוגדנים על פי המסר הגנטי.

השלב האחרון בתהליך הייצור נעשה בעיר קלמאזו, במישיגן. שם לוקחים את נוזל החיסון שנארז בהקפאה עמוקה, ומוסיפים לו כדורי שומן סינתטי זעירים, שעוטפים את החיסון. השומן מגונן על החיסון לאחר הזריקה, וכך כשהחיסון מגיע לזרם הדם בגוף הוא מתמוסס ומניח לחיסון להתחיל לפעול. רק שם, במישיגן, ממלאים את אמפולות הזכוכית הקטנות – "בקבוקיות" – בחיסון המוכן.

הבקבוקיות מועברות למקפיא, ונארזות בקופסאות אטומות של קרח יבש שמבטיחות את שמירת הקור שלהן. בכל אריזה מונחות כאלף בקבוקיות; מכל בקבוקית אפשר למצות שש מנות חיסון; ולפיכך מכל חבילה כזאת מתקבלות כ־6,000 מנות חיסון.

בשבוע שעבר חנכה החברה מפעל חדש לייצור חיסונים בעיר מרבורג בגרמניה, שיבטיח אספקה מהירה יותר למדינות האיחוד האירופי.

הקמת מפעל חיסונים ישראלי כרוכה בקשיים רבים: ההשקעה הראשונית עצומה, המכשור יקר ועלות השכר גבוהה. לא בכדי החברות העולמיות אינן ממהרות לפתוח כאן סניף מקומי. מעבר לכך, "מפעל חיסונים זה כמו צה"ל: אתה משקיע, אבל תשמח לא להשתמש בו", אומר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. לדבריו, בחודשים האחרונים הוא עסק בעניין מול משרדי האוצר והבריאות, אך הסיק שאיש לא יסכים להקים שלוחה בישראל בלי התגייסות ממשלתית לסיוע. "מדובר בהשקעה עצומה. אין לדעת אם בעוד שנה או שנתיים נחזור לשגרה והצורך במפעל חיסונים יפחת משמעותית. לכן חייבים להקים דבר כזה עם רשת ביטחון של המדינה".

תומר הוא הבעלים והמנכ"ל המשותף של חברת התרופות "אוניפארם". הוא אומר שבראש חברת פייזר עומד אומנם מנהל בעל "ראש יהודי חם וקשר הדוק עם ראש הממשלה נתניהו", אך הוא יגלה מהר מאוד שאין כל יתרון בהקמת מפעל כחול־לבן דווקא. "ישראל היא מדינה עם רגולציה מטורפת, ודרושות שנים ארוכות כדי להקים בה מפעל. בכל מדדי הרגולציה בעולם ישראל נמצאת בין האמצע לתחתית. גם הארנונה והמים יקרים, ועלויות השכר גבוהות. וכשהיצרן ירצה למכור את החיסונים לייצוא, הוא יגלה שהשקל חזק כל כך שפשוט לא משתלם לייצר במטבע ישראלי ולמכור במטבע זר".

The post הדרך לעצמאות חיסונית: כיצד יכולה לקום בישראל תעשיית חיסונים? appeared first on מקור ראשון.