בית המשפט העליון נמצא על "הגריל" בשנים האחרונות. מימין תוקפים את בית המשפט על האקטיביזם השיפוטי שהוא נוקט בנושא פסילת חוקים שעברו בכנסת והתערבות בהחלטות ממשלה. מצד שמאל, בית המשפט סופג קיתונות של ביקורת על כך שהוא לא אקטיביסטי מספיק, למשל בסירובם של שופטי העליון לפסול את מועמדתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אף שהוגש נגדו כתב אישום. טיעון נוסף שנשמע רבות נגד שופטי העליון הוא שרובם מגיעים מאותן שכבות חברתיות וכלכליות, ושבית המשפט נעדר גיוון אנושי שמעניק ייצוג לרוב שכבות החברה הישראליות. האם הביקורת הזאת נכונה גם כלפי המתמחים של השופטים בבית המשפט העליון?

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

המרוץ אחר המתחסנים: פיצה, כנאפה, בירה וצימר

בישראל ביתנו מעצימים את החילוניות של המפלגה, על חשבון הימניות

"הבנתי שאת מה שעברתי בטלוויזיה עברו נשים אחרות"

בעבור הסטודנטים למשפטים, בית המשפט העליון נחשב למוסד היוקרתי ביותר להתמחות. בהתמחות שם יש מעין תו תקן של איכות, והיא פותחת את הדלת לעבודה בכל משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, וכמובן גם בלשכות המשפטיות הנחשבות ביותר בשירות הציבורי. מכיוון שהמתמחים מתברגים לאחר סיום התקופה במשרות שמעצבות את עולם המשפט הישראלי ובמקומות העבודה שמתקבלות בהם החלטות משפטיות גורליות שמשפיעות על חיי כולנו, בדקנו מאילו מוסדות לימוד מגיעים המתמחים של שופטי בית המשפט העליון והאם יש גיוון בקבלתם.

הבדיקה נעשתה לפי נתונים שנמסרו לנו במענה לבקשת חופש מידע שהוגשה להנהלת בתי המשפט. הנתונים שקיבלנו הם רשימת המוסדות שבהם למדו 300 מתמחי העליון בשנים 2013־2021 בחלוקה לפי שופטים, והרשימה כוללת גם סטודנטים שעתידים להתמחות בעליון עד סוף שנת 2021 וכן כעשרה מתמחים אצל הרשמים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0_1QZ4S3_v0.2-750x452.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

רשימת המוסדות שמהם מגיעים המתמחים אצל שופטי העליון אינה מכילה הפתעות גדולות: מהאוניברסיטה העברית בירושלים התקבלו 120 מתמחים, ומאוניברסיטת תל־אביב 109. מאוניברסיטת בר־אילן התקבלו 22 בוגרי הפקולטה למשפטים, מאוניברסיטת חיפה 21, ומהמרכז הבינתחומי בהרצליה 12 מתמחים. ארבעה התקבלו לתפקיד מהמסלול האקדמי במכללה למנהל, ומהקריה האקדמית אונו התקבלו אך ורק שני מתמחים – בשנת 2019 התקבלה מתמחה לשופט יצחק עמית, ובשנת 2015 התמחה בוגר המוסד אצל רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך, שבינתיים התמנתה לכס השיפוט בבית המשפט השלום בירושלים.

מהמכללות הציבוריות ספיר וצפת, המסובסדות מטעם המדינה ואינן גובות שכר לימוד גבוה אלא שכר לימוד אוניברסיטאי, לא התקבל ולו סטודנט אחד להתמחות בבית המשפט העליון.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קיבלה מתמחים רק מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל־אביב ואוניברסיטת חיפה, והמרכז הבינתחומי בהרצליה. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר קיבל מתמחים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל־אביב, בר־אילן והמכללה למנהל. השופט נעם סולברג קיבל מתמחים מבר־אילן, חיפה, תל־אביב, העברית, המכללה למנהל והמרכז הבינתחומי, ואילו השופט והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, קיבל מתמחים רק מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל־אביב והמרכז הבינתחומי.

שני השופטים שנחשבים לקצוות המנוגדים בבית המשפט עליון, השופטת ברון שמזוהה עם האקטיביזם השיפוטי, והשופט שטיין שנחשב לפורמליסט ביותר, קיבלו מתמחים לפי החלוקה הבאה: ברון קיבלה מתמחים מהעברית, תל־אביב, חיפה ובר־אילן וגם מהמרכז הבינתחומי בהרצליה (גילוי נאות: השופטת ברון לא קיבלה את כותב שורות אלה למשרת עו"ד ועוזר משפטי בעליון). שטיין,  לעומתה, שמונה לשופט רק בשנת 2018, קיבל מתמחים רק מבר־אילן, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל־אביב.

התמחות שווה כסף

פרופ' יובל אלבשן, לשעבר דקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, התמחה בעצמו בעליון עד שנת 1995, אצל השופט יעקב טירקל. "דיברתי בזמנו וגם כיום עם השופטים, לא פעם ולא פעמיים, על כך שחסר גיוון ברקע שמתמחי העליון מגיעים ממנו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_33_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כשסיימתי את ההתמחות שוחחתי עם נשיא בית המשפט דאז אהרן ברק ואמרתי לו שההתמחות בעליון שווה כסף, זה פותח דלתות בעולם התעסוקה ולכן צריך להסתכל על ההתמחות בעליון כמו שאנו מסתכלים על משאב ציבורי שצריך לחלק אותו באופן שווה.

פרופ' יובל אלבשן: "רוב השופטים מגיעים מהאוניברסיטאות וגדלו באותן ערוגות, וכדאי להם להביא מתמחה ממחוזות אחרים שיוכל להשלים את מה שחסר להם"

"אחד הדברים שאפיינו את המתמחים בעליון בזמני היה שכמעט כולם ללא יוצא מן הכלל הגיעו מאותה שכבה כלכלית גבוהה, לכולם היו מכונית ודירה שכורה. מעבר לכך, זה היה בלתי נסבל שכמעט כל המתמחים היו קשורים איכשהו לשופטים. ראית שם בנים של שופטים, שרים ועורכי דין מיוחסים".

מצד שני אי אפשר להתכחש לדרישות הקבלה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל־אביב. הגיוני שהטובים ביותר יתמחו במקום שנחשב לטוב ביותר.

"המשפט אינו מדע. הוא תופעה חברתית וכמו שחשוב לקחת שופטים דתיים כדי לפתח את המשפט העברי ככה חשוב לקחת מתמחים מקבוצות מודרות כמו חרדים ומוסלמים כדי שהמשפט ישקף גם אותם.

"מעבר לזה, המשפטן הטוב ביותר הוא לאו דווקא מי שקיבל את הציונים הכי גבוהים בבחינות הלשכה המוטות תרבותית. מבחן הדרך מנבא הצלחה לא פחות ממבחן התוצאה המקרי. סטודנט שהגיע מקבוצה שעד היום הודרה מההשכלה גבוהה, ולמד משפטים במכללה ועשה דרך עצומה, יהיה משפטן טוב יותר ממי שעשה דרך קצרה יותר בזכות אבות. יותר מזה, דווקא הוא עשוי להביא איתו מקוריות וניסיון חיים שאין לשופט. כמעט כל השופטים מגיעים מהאוניברסיטאות וגדלו באותן ערוגות חברתיות, ולכן קריטי להביא אנשים ממחזות אחרים. המתמחה יכול להשלים את מה שחסר לשופטים, ולכן הוא יהיה מתמחה טובים יותר".

ולמרות זאת, מהקריה האקדמית אונו התקבלו רק שני מתמחים, וגם שאר המכללות לא הצליחו להכניס מספר מכובד של סטודנטים בעליון.

"כשהייתי דקאן בקריה האקדמית אונו, דיברתי עם כל השופטים על החשיבות בשילוב חרדים, מוסלמים ואנשים עם מוגבלויות. ראה לדוגמה את הדיון בבג"ץ על מה שמכונה בטעות הדרת נשים באקדמיה. ישבה שם המתמחה של השופט עמית, חרדית, אם לחמישה שלמדה באונו. בלי לימודים בהפרדה באונו היא לא הייתה שם. הנוכחות שלה אמרה הכול".

פרופ' אורן פרז, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, סבור ש"צריך לשים את הנתונים של ההתמחות בעליון בפרופורציה הנכונה. יש הרבה מקומות התמחות טובים גם במגזר הציבורי וגם במשרדי עורכי הדין הפרטיים. אני למשל לא התמחיתי בעליון אלא במשרד ש' הורוביץ. באשר לנתונים של מתמחים בעליון מהפקולטה למשפטים בבר־אילן, אנחנו לא נופלים בחמש השנים האחרונות מתל־אביב ומהעברית במבחני הלשכה, וההתמחות בעליון היא לא חזות הכול".

אתה מייצג את האוניברסיטאות. במכללות טוענים שסטודנט שסיים לימודים באוניברסיטה זוכה ביתר קלות לכרטיס כניסה להתמחות בעליון. זה נכון?

"אפשר לחשוב על כל מיני שיטות מיון, אבל הסיפור של התמחות בעליון יצא מפרופורציה. אני לא רוצה להחליט במקום נשיאת העליון איך ימוינו המתמחים, זו עבודה מורכבת. נתון אחד לרעת תלמידי המכללות הוא החשיבות הרבה שניתנת לשותפות בהפקת כתב עת משפטי, חסם בפני מי שבאים ממכללות, והתעלמות למשל משילוב של לימודי משפטים ופילוסופיה, שמקנה לסטודנט יכולות ניתוח וכתיבה".

מיתוס אחד על המתמחים בעליון אפשר להפריך בקלות: הטענה שהם מוברגים היישר לתפקידי שיפוט אינה מדויקת כלל. מתוך 883 שופטים ורשמים המכהנים כיום, רק 34 התמחו בבית המשפט העליון. בבית המשפט העליון הנוכחי מכהנים 15 שופטים, אך רק ארבעה מהם התמחו בו: נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר ומני מזוז. לצד זאת, אין בו אפילו שופט אחד שלמד במכללה.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששלושת דקאני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות המובילות בדירוג המתמחים התמחו בעצמם בעליון: דקאנית הפקולטה למשפטים בעברית פרופ' דפנה לוינסון־זמיר, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב פרופ' שרון חנס, ודקאן הפקולטה למשפטים בחיפה פרופ' אורן גזל־אייל.

מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "להתמחות בבית המשפט העליון נבחרים הסטודנטים הטובים ביותר מבין כלל מוסדות הלימוד בארץ על בסיס גיליונות ציונים, המלצות וראיונות אישיים".

The post הדרך לגיוון מערכת המשפט עוברת במתמחים לעליון appeared first on מקור ראשון.