01 זיכרון ילדות תרבותי. לאחרונה, עם ראשית הקריאה של בתי הבכורה נזכרתי בחוויה המתוקה של לקרוא ספר עם פנס מתחת לשמיכה, אחרי שכבר נזפו בי שוב ושוב לכבות את האור וללכת לישון. ג'ינג'י, חסמב"ה, ספרי אסתר שטרייט־וורצל ודבורה עומר. התשוקה הזאת לקריאה וההתרגשות ממנה היא משהו שבטירוף של חיים בוגרים, מבליח רק מדי פעם.

02 ספר שקראת פעמיים. הקץ לנשק, של המינגווי (שהשאלתי ואני לא זוכרת למי!). בכיתי בסוף גם בפעם השנייה, למרות שידעתי כבר מה יקרה. לפני כמה שנים פורסמו כנספח לספר ניסוחים שונים שכתב המינגווי לסוף של הספר. למיטב ידיעתי המהדורה הזו לא תורגמה לעברית, ובכל מקרה, עד עכשיו לא ניסיתי להשיג אותה. יש משהו בידיעה שבעצם היו עוד אפשרויות שפוגם לי בחוויה. למדתי שהכרת תהליך היצירה, כמו הכרת יוצרים ואמנים באופן אישי, עלולה לקלקל את החוויה.

03 דמות שמעניקה לך השראה. אנשים שמסוגלים לקחת הפסקה אמיתית ומלאה ולצאת לטיול ארוך בעולם, במיוחד עם ילדים. שמפסיקים את המרוץ הכל כך מעייף וממכר, ומהנה, לפחות עבורי, ומשנים לחלוטין את אורח החיים שלהם, בלי להרגיש שהם מפספסים משהו. שזה כשלעצמו דבר משונה מאוד. הרי מי שבאמת מפספס הם אלה, ואני ביניהם, שכל הזמן במרוץ השגרתי הזה, מרשים לעצמנו לקחת רק טעימות קטנות מהעולם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הילדים שלי הם הדבר הכי מוצלח שעשיתי בחיי"

– "הייתי רוצה להתחלף עם מנדלבליט, להרגיש איך זה להיות עם סמכויות אינסופיות"

– "הגשש החיוור מצחיקים אותי, יש בהם אהבה אמיתית"

04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם הרצל, דמות שריתקה אותי מילדות. הייתי רוצה לדעת מה הוא חושב על הדרך שבה אנחנו מממשים את חזונו, ומה דעתו על ההתנהלות היום של המוסדות הלאומיים שהקים כדי לשרת את העם היהודי. הנחישות והעקשנות שלו תמיד הרשימו אותי, ונראה לי שחסרה לנו פה קצת מהיכולת שלו לראות ולתכנן קדימה. וחוץ מזה, הייתי רוצה לדבר איתו על עיתונות. בקיצור, יש לנו הרבה על מה לדבר וזה לא יסתכם בספל אחד.

05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם הילדות שלי. מתה לדעת מה עובר בראש המתפתח המדהים הזה, ולחוות את הראשוניות בכל דבר מנקודת המבט שלהן. מעניין אותי איך הן רואות אותי ואת החיים שלנו, ומה הן חושבות ולא אומרות ולמה. ואני כמובן מאוד סקרנית לדעת מה עובר עליהן באמת בגן ובבית הספר.

06 מה המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. קל. צ'יפס. בכל מקום ובכל צורה. עם הרבה קטשופ, כמו ילדים.

07 מה שם קבוצת הווטסאפ שלך עם עצמך. "תזכורת". פתחתי אותה כדי לעשות לי סדר, ומרוב דברים שצריך לזכור אני לא מוצאת בה כלום.

08 עם מה את נרדמת. עם מילים. לפעמים עיתון שעובר אתי מיום ליום כי לא הספקתי לקרוא בו משהו, לפעמים ספר, לפעמים טוויטר.

The post "הנחישות והעקשנות של הרצל תמיד הרשימו אותי" appeared first on מקור ראשון.