בסביבת יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי נשמו לרווחה ביום ראשון בין הערביים, כששופטי בית המשפט העליון הכשירו את מועמדותה לכנסת של איבתיסאם מראענה, מקום שביעי ברשימת המפלגה, למרות התבטאויותיה הקשות נגד סמלי המדינה לפני שנים ספורות בלבד. בכך ניתן גם האות לפתיחת מסע הבחירות של המפלגה, פחות מחודש לפני יום הבוחר.

"העתירות היו מלאכותיות", אומר יועץ התקשורת אלעד וולף, שליווה את מיכאלי בבחירות לראשות המפלגה. "אלו שאריות של אנשי עמיר פרץ שרצו לשים למיכאלי מקלות בגלגלים. היה ניסיון מבית ללבות את זה, מצד כל מיני אנשים שלא רוצים בהצלחתה של מרב ושניסו לרכוב על העניין הזה".

מקור אחר מספר שאחרים במפלגה דווקא קיוו שהשופטים יפסלו את מרעאנה, ובכך יוסר הכתם הפוליטי שצפוי להמשיך לרדוף את המפלגה במהלך הקדנציה, אם המועמדת תושבע לחברת הכנסת ה־24.

שלושה ימים לפני הדיון בבקשת הפסילה שלה בוועדת הבחירות המרכזית, לפני כשבועיים, התקשרה מראענה לאיש מפלגת העבודה מעוזיה סגל, פעיל פוליטי ותיק שעתר נגדה. סגל אמר לנו שהשיחה הייתה "טובה" אך את דעתו השלילית בנוגע למועמדותה הוא לא שינה, גם לא לאחר החלטת שופטי העליון להכשיר אותה: "זה החוק במדינת ישראל, והשופטים החליטו בניגוד לדעתי. יש הרבה אנשים שעברו לכחול לבן כי מפלגת העבודה הולכת שמאלה מדי לטעמם".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הגירעון בשוק הדירות עלול להוביל לקטסטרופת מגורים

– מרב מיכאלי: "ההתיישבות ביו"ש היא הבעיה של משבר הדיור, ולא הפתרון"

– צפו: התחדשות עירונית בתמ"א – כיצד מתכונן עולם הנדל"ן לעתיד?

מי אלה?

"יותר אנשים ממחנה רבין, פחות אנשים ממחנה פרץ. אני מקורב לעמיר, אבל איתי הוא לא דיבר על זה. אלו רביניסטים שההליכה של מפלגת העבודה שמאלה לא מוצאת חן בעיניהם".

מנגד, גיל ביילין, המועמד במקום העשירי ברשימת העבודה שקרא למראענה לפרוש מהתמודדות, מתיישר עם החלטת השופטים. "ברגע שהרשימות נסגרו ובית המשפט הכשיר אותה, הסיפור מאחורינו. זה כמו שנדבר על הגשם שהיה בבוקר, הוא היה", אומר לנו ביילין, בנו של השר לשעבר יוסי ביילין. "ההסתכלות היא על התמונה הגדולה והמלאה. אנחנו רוצים שתהיה פה מדינה יותר טובה וזה מה שחשוב, לא חבר כנסת פה ומועמד שם. זה להתעסק בפרטים. אם בית המשפט העליון קבע שהיא יכולה לרוץ והיא בפנים, העניין הזה מאחורינו".

מפלגת העבודה חיזקה את עצמה לאחרונה ברשתות החברתיות, והיא משקיעה מאמצים בזירת הדיגיטל. נראה שהמאמץ משתלם: בסקרים משיגה המפלגה שבעה מנדטים, בעוד מרצ מדשדשת סביב אחוז החסימה.

לפי מנכ"ל מכון הסקרים "מדגם" מנו גבע, העבודה ומרצ נמצאות באותה משבצת פוליטית, ו"ברגע שמרצ לא עוברת קורים שני דברים: הקולות שלה מתחלקים בין שאר המפלגות שעוברות את אחוז החסימה, וחלק מהמצביעים שלה עוברים לעבודה".

לדברי גבע ההבדל בין המפלגות קטן יחסית, "לפחות מבחינה תדמיתית־ציבורית. לכן כשמרצ לא עוברת, חלק מהתומכים בה עוברים לעבודה". עם זאת, ההתחזקות של העבודה בסקרים אינה מובהקת בעיניו: "העלייה של העבודה היא במנדט אחד בסך הכול. יכול להיות שבשבוע הבא נראה נתונים אחרים".

כלים שלובים

המנדטים המעטים שמרצ מקבלת מדי מערכת בחירות נתפסים כקשיחים, חלק ממחויבות מסורתית למפלגה. אך הפעם התחזית הזו עשויה להתבדות: מיכאלי מצליחה למשוך קולות באמצעות קמפיין חדשני ורשימה מאתגרת ומרעננת. יו"ר העבודה עצמה טענה השבוע כי אינה מאמינה שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה. שתי המפלגות חתומות על הסכם עודפים, ומבחינה גושית וקואליציונית מחנה השמאל זקוק למרצ, שקריסתה תגרע ממנו מנדטים יקרים.

"מיכאלי לא רוצה שיאשימו אותה שהיא מחקה את מרצ כשלא התאחדה איתה", אומר וולף. "אבל גם באופן אמיתי, היא לא רוצה למחוק אותם. היא חולמת להיות יום אחד מה שהמחנה הציוני היה ב־2015 ומה שרבין היה ב־1992 – מפלגה גדולה עם אחות משמאל. חשוב לה שמרצ לא תמות".

"למרצ יש גרעין חזק, ובסוף המצביעים חוזרים הביתה ומעבירים אותה מעל אחוז החסימה", סבור ביילין. "אני צופה עוד שניים־שלושה מנדטים שלא יסתכנו בהצבעה לגנץ, לליברמן או לסער, ויחזרו הביתה".

גם גבע לא מזלזל ביכולת ההתאוששות של מפלגת השמאל העמוק: "בהחלט ייתכן שמרצ תחזור לארבעה מנדטים ויותר, הכול יכול להיות. אני רק יכול להגיד שהעבודה ומרצ נמצאות בסוג של כלים שלובים. הדרמה היא לא ההתחזקות של העבודה, כמו העובדה שמרצ עשויה לא לעבור את אחוז החסימה".

במהלך ועידת הנדל"ן הלאומית של מקור ראשון השבוע דיברה מיכאלי על ההבדל בין העבודה למרצ, והגיבה לטענות שמפלגתה פנתה לשמאל הקיצוני. "מפלגת העבודה מאז ומעולם הייתה בית גדול ופתוח עם מגוון דעות רחב", אמרה. "השאלה הזאת באה במסגרת המסע לכיווץ ולחיסול השמאל. מפלגת העבודה לא לקחה פנייה חדה שמאלה, הימין הוא זה שהקצין ימינה. תמיד היה הבדל בין העבודה למרצ. מרצ היא הצד השמאלי של המפה".

על מסע הבחירות של העבודה מופקדים אנשי המפלגה הוותיקים. מטה הבחירות ומשרדי המפלגה ממוקמים בשכונת יד־אליהו בתל־אביב, ועל הקמפיין מנצח שמעון בטאט, מנהל מטה הבחירות של יצחק (בוז'י) הרצוג בבחירות 2015. ח"כ מיקי רוזנטל הוא מנהל מערך ההסברה והמסרים, ודובר הקמפיין הוא יועץ התקשורת איציק אלרוב, שעבד בעבר עם יו"ר המפלגה אבי גבאי. במפלגה ניסו לעבוד עם משרד יחסי הציבור "פאר לוין", אך הפסיקו את ההתקשרות בתוך שעות ספורות ועברו לעבוד עם משרד הפרסום "D־say".

"אחרי שמרב נבחרה היא מצאה מפלגה בכאוס, לקח זמן להתחיל לעבוד", אומר וולף. "היא הייתה יכולה להיות היום דו־ספרתית לוּ הייתה מכה בברזל כל עוד היה חם, אבל הסקרים נעצרו כי לא היה קמפיין. זה כמו זמר שניצח בתחרות שירה, ורק אחרי שנתיים הוציא שיר".

"מרב לא אנטי־דתית"

הבחירות לכנסת ה־24 אינן עוסקות בענייני מדינה וביטחון, וגם לא סובבות את הציר החברתי־כלכלי. בניגוד לאסטרטגיה המסורתית של העבודה, במפלגה משקיעים כעת מאמץ בנושאי דת ומדינה ומבליטים ערכי פמיניזם ושוויון מגדרי.

נשים פמיניסטיות המשתייכות לציונות הדתית העידו לאחרונה בפייסבוק שהן מתכוונות להצביע למיכאלי. הרבנית דבורה עברון, שמונתה לאחרונה למנהיגה רוחנית באוניברסיטת בר־אילן, היא חברת מפלגת העבודה. "תמכתי בכל המהלכים שמרב עשתה. אצביע בשמחה למפלגת העבודה בגלל תפיסת העולם היהודית־דמוקרטית־סוציאלית", היא אומרת.

על ההתבטאויות של מראענה היא מעירה אמנם ש"מצער שהדברים נאמרו בכלל", אך מסייגת: "בהחלט ייתכן שאומרים דברים שהתאימו לזמן שנאמרו בו, ולאחר מכן פועלים אחרת. ההכשר של בג"ץ חיזק את הרשימה שבחרו חברי המפלגה באופן דמוקרטי, וזה חשוב בעיניי".

הדס נוי־נטה ממושב ניר־גלים, מרפאה בעיסוק, נשואה ואם לארבעה, חזרה לאחרונה להצביע למפלגת העבודה. "בבחירות הקודמות הצבעתי לכחול לבן, והפעם שקלתי בכלל לבטל את החברות שלי בעבודה", היא מספרת. "אבל המהלכים שמרב מיכאלי עשתה עוררו בי הערכה. היא עמדה על שלה, ועוד לפני כן הייתה פרלמנטרית שאני מעריכה ושמייצגת אותי.סוף־סוף יש מפלגה עם אישה בראש. כל מה שהיא מייצגת מבחינה פמיניסטית מדבר אליי".

ומה עם סוגיות אחרות?

"לדברים כמו 'שטחים' אין משמעות כיום, זה לא היומיום שלי. לא הייתי יכולה בחיים להצביע למרצ, כי אני מרגישה שהם אנטי־דתיים. אבל מיכאלי – להפך, מנסה לבוא וללמוד".

The post חרף מועמדות מראענה, התמיכה בעבודה גוברת appeared first on מקור ראשון.